ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 9לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת שלח לך · מאמר 43

על הר גבה עלי לך מבשרת ציון

זוהר ח"ג, פרשת שלח לך, דף קעג:
כ-5 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד הגאלה העתידה ושכר הנשמות

על הר גבה עלי לך מבשרת ציון - זו חפצי בה אשת נתן בן דוד אם המשיח

עוֹד פָּתַח וְאָמַר, ׳עַל הַר גָּבֹהַּ עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן וְגוֹ׳ (ישעיה מ, ט) '. ׳עַל הַר גָּבהַּ׳ - זֶה וַדַּאי הַר הָעֲבָרִים, מָקוֹם שֶׁמֹּשֶׁה נִקְבַּר בּוֹ. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁשְּׁכִינָה תַעֲלֶה לְשָׁם וּתְבַשֵּׂר לָעוֹלָם. אֲבָל הַכֹּל הוּא ׳מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן׳, זוֹהִי חֶפְצִי בָהּ, אֵשֶׁת נָתָן בֶּן דָּוִד, אֵם הַמָּשִׁיחַ, מְנַחֵם בַּ"ר עַמִּיאֵ"ל, וְהִיא תֵצֵא וּתְבַשֵּׂר, וְהִיא בִּכְלַל ׳מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן׳.

בלשון הזוהר

תּוּ פָּתַח וְאָמַר, ׳עַל הַר גָּבוֹהַּ עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן וְגוֹ'׳ (ישעיהו מ, ט). ׳עַל הַר גָּבוֹהַּ׳, הַאי וַדַּאי הַר הָעֲבָרִים, אֲתָר דְּמֹשֶׁה אִתְקְבַר. וְהָא אוּקְמוּהָ, דִּשְׁכִינְתָּא תְּסַלֵּק לְתַמָן, וּתְבַשֵּׂר עָלְמָא. אֲבָל כֹּלָּא אִיהוּ, ׳מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן׳, דָּא אִיהִי חֶפְצִי בָּהּ, אִתְּתָא דְּנָתָן בַּר דָּוִד. אִימָּא אִיהִי דִּמְשִׁיחָא, מְנַחֵם בַּ"ר עַמִּיאֵ"ל, וְאִיהִי תִּיפּוּק וּתְבַשֵּׂר, וְאִיהִי בִּכְלָלָא דִּמְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

קול ישמע בעולם ושני מלכים יערכו קרב - הקבה מכריז לפמליה דונו דין שכר הנשמות

קוֹל יִשָּׁמַע בָּעוֹלָם, וּשְׁנֵי מְלָכִים יִתְעוֹרְרוּ בָעוֹלָם לַעֲרֹךְ קְרָב, וְיֵצֵא שֵׁם הַקָּדוֹשׁ עַל הָעוֹלָם. מַה תְּבַשֵּׂר וְתֹאמַר? (שם) ׳הִנֵּה ה' אֱלֹהִים בְּחָזָק יָבֹא וּזְרֹעוֹ מֹשְׁלָה לוֹ הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו׳ - ׳הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ׳ - שהקב"ה מַכְרִיז בְּכָל פָּמַלְיָה שֶׁל מַעְלָה וְיֹאמַר לָהֶם: הִתְכַּנְּסוּ וְדוּנוּ דִין, מִי שֶׁמָּסַר נִשְׁמָתוֹ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמִי מַהוּ שְּׂכָרוֹ? וְאֵלּוּ יֹאמְרוּ כָּךְ וְכָךְ. מִי שֶׁסָּבַל כַּמָּה חֵרוּפִים וְגִדּוּפִים בְּכָל יוֹם עָלַי מַה שְּׂכָרוֹ? הֵם יֹאמְרוּ כָּךְ. מִי שֶׁנֶּעֱנָשׁ בְּכָל יוֹם יוֹם עָלַי מַה שְּׂכָרוֹ? הֵם יֹאמְרוּ כָּךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו׳.

בלשון הזוהר

קָלָא יִשְׁתְּמַע בְּעָלְמָא, וּתְרֵין מַלְכִין יִתְּעֲרוּן בְּעָלְמָא, לְאַגָּחָא קְרָבָא, וְיִפּוּק שְׁמָא קַדִּישָׁא עַל עָלְמָא. מַה תְּבַשֵּׂר וְתֵימָא. ׳הִנֵּה יהו"ה אֱלֹהִים בְּחָזָק יָבֹא וּזְרוֹעוֹ מוֹשְׁלָה לּוֹ׳ (ישעיהו מ, י). ׳הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעוּלָּתוֹ לְפָנָיו׳. ׳הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ׳, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּרִיז בְּכָל פָּמַלְיָא דִּלְעֵילָּא, וְיֵימָא לוֹן, אִתְכְּנָשׁוּ וְדָאִינוּ דִּינָא. מַאן דְּמָסַר נִשְׁמָתֵיהּ עַל קְדוּשַׁת שְׁמִי, אַגְרֵיהּ מַאי הוּא. וְאִינּוּן יֵימְרוּן כַּךְ וְכַךְ. מַאן דְּסָבִיל כַּמָה חֵרוּפִין וְגִדּוּפִין בְּכָל יוֹמָא עָלַי, מַהוּ אַגְרֵיהּ. אִינּוּן אַמְרֵי כַּךְ. מַאן דְּאִתְעֲנָשׁ בְּכָל יוֹמָא עָלַי, מַהוּ אַגְרֵיהּ. אִינּוּן אַמְרֵי כַּךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעוּלָּתוֹ לְפָנָיו׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מה זה ופעלתו - נגד עובדי כוכבים אשר צפנת ליראיך - מי יטל מה שרוצה לתת

מַהוּ וּפְעֻלָּתוֹ? אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, ׳מָה רַב טוּבְךְ וְגוֹ׳ (תהלים לא, כ) ' - ׳פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ׳ - זֶהוּ פְּעֻלָּתוֹ. ׳נֶגֶד בְּנֵי אָדָם׳ - מַה זֶּה? אֶלָּא נֶגֶד עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. ׳אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךְ׳ - מַה זֶּה אֲשֶׁר צָפַנְתָּ? וְכִי מִי יִגְזֹל וְיִטֹּל מִיָּדוֹ מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לָתֵת, שֶׁכָּתוּב צָפַנְתָּ?

בלשון הזוהר

מַהוּ וּפְעוּלָּתוֹ. אֶלָּא כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳מָה רַב טוּבְךָ וְגוֹ'׳ (תהילים לא, כ). ׳פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ׳. דָּא הוּא פְּעוּלָּתוֹ. ׳נֶגֶד בְּנֵי אָדָם׳ מַהוּ. אֶלָּא נֶגֶד עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. ׳אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ׳, מַהוּ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ. וְכִי מַאן יִגְזוֹל וְיִטּוֹל מִן יְדוֹי, מַה דְּהוּא בָּעֵי לְמֵיהַב, דִּכְתִּיב צָפַנְתָּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מעשי הרחמנות של הקבה - במה שמכה בו נותן רפואה - בשמאל ובצפון שורה כל שכר טוב

אֶלָּא צֵא וּרְאֵה מַעֲשֵׂי הָרַחֲמָנוּת שֶׁעוֹשֶׂה הקב"ה. בְּמַה שֶּׁהוּא מַכֶּה - בּוֹ נוֹתֵן רְפוּאָה. בַּמֶּה מַכֶּה? בִּשְׂמֹאל. בְּיָמִין מְקָרֵב וּבִשְׂמֹאל מַכֶּה. בְּמַה שֶּׁמַּכֶּה - בּוֹ נוֹתֵן רְפוּאָה לָעוֹלָם. כָּתוּב ׳מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה׳ (ירמיה א, יד), וּבְצָפוֹן מַכֶּה, שֶׁמִּשָּׁם יוֹצְאִים כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת - וּבוֹ שׁוֹרֶה כָּל שָׂכָר טוֹב וְכָל טוֹב שֶׁעָתִיד הקב"ה לָתֵת לְיִשְׂרָאֵל. לֶעָתִיד לָבֹא קוֹרֵא הקב"ה לַצָּפוֹן וְיֹאמַר לוֹ: בְּךְ נָתַתִּי כָּל טוֹב וְכָל שָׂכָר טוֹב לְבָנַי שֶׁסָּבְלוּ כַּמָּה רָעוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל קְדֻשַּׁת שְׁמִי, תֵּן שְׂכָרִים טוֹבִים שֶׁנָּתַתִּי בְךְ.

בלשון הזוהר

אֶלָּא פּוּק וְחָמֵי עוֹבָדִין דְּרַחֲמָנוּ דְּעָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּמַה דְּאִיהוּ מָחֵי, בֵּיהּ יָהִיב אַסְוָותָא. בְּמַה מָחֵי בִּשְׂמָאלָא, בִּימִינָא קָרִיב, וּבִשְׂמָאלָא מָחֵי. בְּמָה דְּמָחֵי, בֵּיהּ יָהִיב אַסְוָותָא לְעוֹלָם, כְּתִיב (ירמיהו א יד). ׳מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה׳, וּבְצָפוֹן מָחֵי. דְּמִתַּמָּן נָפְקֵי כָּל דִּינִין וְכָל גְּזִירֵי קַשְׁיָין. וּבֵיהּ שָׁרֵי כָּל אֲגָר טַב, וְכָל טִיבוּ, דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיהַב לְיִשְׂרָאֵל. לְזִמְנָא דְּאָתֵי, קָרֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לַצָּפוֹן, וְיֵימָּא לֵיהּ, בָּךְ יָהַבִית כָּל טִיבוּ, וְכָל אֲגָר טוֹב לִבַנַי, דְּסַבְלוּ כַּמָה בִּישִׁין בְּהַאי עָלְמָא, עַל קְדוּשַׁת שְׁמִי. הַב אַגְרִין טָבִין דְּיָהֲבִית בָּךְ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

קושיה אמר לצפון תני ולתימן אל תכלאי - והרי כל הברכות מצד דרום

זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי וְגוֹ '׳ (ישעיה מג, ו). וְכִי דֶרֶךְ הַדָּרוֹם כָּךְ הוּא, לִמְנֹעַ בְּרָכוֹת? וַהֲרֵי כָּל הַבְּרָכוֹת מִצַּד דָּרוֹם, וְכָל טוֹבוֹת הָעוֹלָם מִדָּרוֹם יוֹצְאוֹת, וְהוּא אוֹמֵר לְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי?!

בלשון הזוהר

הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אוֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי וְגוֹ'׳ (ישעיהו מג, ו). וְכִי אָרְחָא הָכִי הוּא דְּדָרוֹם, לְמִמְנַע בִּרְכָאן, וְהָא כָּל בִּרְכָאן מִסִּטְרָא דְּדָרוֹם, וְכָל טָבִין דְּעָלְמָא מִדָּרוֹם נָפְקֵי, וְאִיהוּ אָמַר לְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

יעורר הקבה את אברהם לגאל בניו - אברהם כמי שרוצה שילקו יותר ואמר לו הקבה אל תכלאי

אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם. אֶלָּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בזמן הגאולה יְעוֹרֵר הקב"ה אֶת אַבְרָהָם מצד שהוא מרכבה לחסד ומצד שהוא 'צורם' של ישראל, וְיֹאמַר לוֹ: קוּם, ממקום משכבך במערת המכפלה להורות על ענין הנצרך לך, שֶׁהֲרֵי הִגִּיעַ זְמַן שֶׁאֲנִי גּוֹאֵל אֶת בָּנֶיךְ לָתֵת לָהֶם שָׂכָר טוֹב עַל כָּל מַה שֶּׁסָּבְלוּ בַגָּלוּת. מצד שכעת הושלם תיקון חטאם, וממילא יכולים כבר לקבל השכר בשלמות על רוב טובם. וּמִתּוֹךְ שֶׁאַבְרָהָם הָיָהכביכול שותף בִמְכִירָתָם, בזה שהסכים שתיקונם יהא על ידי כך שכך שֶׁכָּתוּב (דברים לב) ׳אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָםודרשו לעיל (זוה"ק רצט) 'צורם' (דברים לב, ל)׳ - זֶה אַבְרָהָם,לפיכך כביכול כלפי חוץ נראה הָיָה לוֹלאברהם כְּמִי שֶׁלֹּא טוֹב בְּעֵינָיו, וּמַרְאֶה עַצְמוֹהיינו רק כלפי חוץ כְּמִי שֶׁרוֹצֶה שֶׁיִּלְקוּ עַל חֲטָאֵיהֶם יוֹתֵרושעדיין לא הושלם תיקונם ולא באה עת גאולתם וְיֹאמַר: גְּבוּ מֵעֲונוֹתֵיהֶם! מהזדונות, גְּבוּ מֵחֲטָאֵיהֶם!מהשגגות. לפי שאברהם אבינו חושש שמא לא הושלם תיקונם עדיין ואז גאולתם לא תהא שלמה כפי השיעור הגנוז וצפון להם - לפיכך דוקא מפני היותו במידת החסד העדיף שיתמשכו עוד מעט ייסורי הגוף שבשיעבוד הגלות, מייסורי הנפש במיעוט שכרם הנצחי, כדי שיתמרקו חטאיהם לגמרי. אָמַר לוֹ הקב"ה לְאַבְרָהָם: יָדַעְתִּי כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לְפָנִים. כדי לא ליתן למקטרג רשות לקטרג, אֲנִי גַּם כֵּן לְפָנִים. שחבלי המשיח יהיו רק כלפי חוץ [לפנים- שניכרות בחוץ] - רק כדי להפחיד את ישראל שיעשו תשובה כדי שיהיו ראויים לגאולה בשלמות. אַל תִּכְלָאִי. אל תכלא ותמנע רחמיך על בניך שכן הגיע עת גאולתם. אֲנִי רוֹצֶה לְפַיֶּסְךְ עַל בָּנֶיךְ, לרצותך כי הושלמה סאת עונשם, אַל תִּמְנַע מֵהֶם טוֹבוֹת, אַל תִּמְנַע מֵהֶם שָׂכָר טוֹב, כַּמָּה וְכַמָּה סָבְלוּ עַל חֲטָאֵיהֶם. וּמִשּׁוּם כָּךְ - אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי. אומר לצפון הוא השכר הצפון ושמור להם - 'תני' ליתן את השכר ולא למנוע מהם עוד. וְהַיְנוּ מאי דאיתא בקרא מה רב טובך אֲשֶׁר צָפַנְתָּ, ליראך- זהו אותו שכר רב שהקב"ה שמר והצפין ליום פקודה - יום גאולתן של ישראל, וְזֶהוּ הַדָּבָרהראשון (שתהא) שֶׁל אוֹתָהּ מְבַשֶּׂרֶת. שהפסוק אומר על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון, והבשורה הראשונה תהא שהושלמה מכירתם, ובאה עת גאולתם.

בלשון הזוהר

אֶלָּא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, יִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַבְרָהָם, וְיֵימָא לֵיהּ קוּם, דְּהָא מָטָא זִמְנָא דַּאֲנָא פָּרִיק לִבְנַךְ, לְמֵיהַב לוֹן אֲגָר טַב, עַל כָּל מַה דְּסַבְלוּ בְּגָלוּתָא. וּמִגּוֹ דְּאַבְרָהָם הֲוָה בִּזְבִינוּ דִּלְהוֹן, דִּכְתִּיב, ׳אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם׳ (דברים לב, ל), דָּא אַבְרָהָם. הֲוָה לֵיהּ כְּמַאן דְּלָא טַב בְּעֵינוֹי, וְאַחְמֵי גַּרְמֵיהּ, כְּמַאן דְּבָעֵי דְּיִלְקוּן עַל חוֹבֵיהוֹן יַתִּיר, וְיֵימָּא גְּבוּ מֵחוֹבֵיהוֹן, גְּבוּ מֵחֲטָאֵיהוֹן. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַבְרָהָם, יְדַעְנָא כֹּלָּא אִיהוּ מַה דְּאַמְרַת לְאַנְפִּין. אֲנָא אוּף הָכִי לְאַנְפִּין. אַל תִּכְלָאִי, אֲנָא בָּעֵי לְפַיְּיסָא לָךְ עַל בָּנֶךָ. לָא תִּמְנָע טִיבוּ מִנְּהוֹן, לָא תִּמְנָע אֲגָר טַב מִנְּהוֹן, כַּמָה וְכַמָּה סַבְלוּ עַל חוֹבֵיהוֹן, וּבְגִינֵי כַּךְ ׳אוֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי׳. וְהַיְינוּ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ, וְדָא הוּא מִלָּה (ס"א דתהא) דְּהַהִיא מְבַשֶּׂרֶת.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

תבשר פעם שניה כשהשכינה תעלה ותראה ירושלים בחרבנה - צהלי ורני יושבת ציון

וְעוֹד תְּבַשֵּׂר פַּעַם שְׁנִיָּה, בְּשָׁעָה שֶׁהַשְּׁכִינָה תַעֲלֶה עַל אוֹתוֹ הַר עֶלְיוֹן, וְתֵלֵךְ וּתְבַשֵּׂר לָאָבוֹת. מִיָּד תֵּלֵךְ לִירוּשָׁלַיִם וְתִרְאֶה אוֹתָהּ בְּחֻרְבָּנָהּ. תִּכָּנֵס לְצִיּוֹן, וְשָׁם תְּקַרְקֵר קִיר כְּמִקֹּדֶם עַל מְקוֹם בֵּית מוֹשָׁבָהּ וְעַל כְּבוֹדָהּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. וְשָׁם נִשְׁבַּעְתָּ שֶׁלֹּא תִקַּח מִשָּׁם וְלֹא תֵצֵא עַד שהקב"ה יִגְאַל אֶת בָּנֶיהָ, וְחֶפְצִי בָהּ זוֹ תְּבַשֵּׂר כְּמִקֹּדֶם וְאוֹמֶרֶת: ׳צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ וְגוֹ׳ (ישעיה יב, ו) '. מַה זֶּה ׳גָּדוֹל בְּקִרְבֵּךְ׳? זֶה הקב"ה שֶׁבָּא אֵלֶיהָ לַהֲקִימָהּ מִן הֶעָפָר, וְיֹאמַר לָהּ: ׳הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי׳ (שם נב, ב) יְרוּשָׁלם - יְרוּשָׁלַיִם הִיא, וִירוּשָׁלַיִם שְׁמָהּ בְּוַדַּאי.

בלשון הזוהר

וְתוּ תְּבַשֵּׂר זִמְנָא תִּנְיָינָא, בְּשַׁעֲתָא דִּשְׁכִינְתָּא תְּסַלֵּק עַל הַהוּא טוּרָא עִלָּאָה, וְתֵהַךְ וּתְבַשֵּׂר לַאֲבָהָן, מִיַּד תֵּהַךְ לִיְרוּשָׁלַ ם, וְתֶחמֵי לָהּ בְּחָרְבָּנָא. תֵּיעוּל לְצִיּוֹן, וְתַמָּן תְּקַרְקֵר קִירָא כְּמִלְּקַדְּמִין, עַל אֲתָר בֵּי מוֹתְבָה, וְעַל יְקָרָא דִּילָהּ בְּהַהוּא אֲתָר. וְתַמָּן אוֹמִיאַת, דְּלָא תִּיטוֹל מִתַּמָּן, וְלָא תִּפּוּק, עַד דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִפְרוּק לִבְנָהָא, וְדָא חֶפְצִי בָּהּ. תְּבַשֵּׂר כְּמִלְּקַדְּמִין וְאַמְרַת, ׳צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָּדוֹל בְּקִרְבֵּךְ וְגוֹ'׳ (ישעיהו יב, ו). מַאי ׳גָּדוֹל בְּקִרְבֵּךְ׳. דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהוּ אָתֵי לְגַבָּהּ, לְאַקָּמָא לָהּ מֵעַפְרָא, וְיֵימָא לָהּ ׳הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי׳ (ישעיהו נב, ב) יְרוּשָׁלַם. יְרוּשָׁלַם אִיהִי, וִיְרוּשָׁלַם שְׁמָהּ וַדַּאי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כמה שמחה על שמחה לצדיקים בגן עדן למי שנשמתו מעידה על חדוש תורה בשבת

וּבָזְהִ גַּם כָּךְ כַּמָּה שִׂמְחָה עַל שִׂמְחָה תִּהְיֶה לַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן. וּמִשּׁוּם זֶה אַשְׁרָיו מִי שֶׁנִּשְׁמָתוֹ בְּשַׁבָּת מְעִידָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עַל חִדּוּשׁ הַתּוֹרָה, שהקב"ה וְכָל פָּמַלְיָתוֹ וְכָל אוֹתָן נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בְּגַן עֵדֶן, כֻּלָּם מִתְעַטְּרִים בְּאוֹתוֹ דָבָר.

בלשון הזוהר

וּבְדָא אוּף הָכִי, כַּמָה חֵדּוּ עַל חֵדּוּ הֲוִי לְצַדִּיקַיָּיא בְּגַן עֵדֶן. וּבְגִין כָּךְ זַכָּאָה אִיהוּ, מַאן דְּנִשְׁמָתֵיהּ בְּשַׁבָּת אַסְהִידַת קָמֵי מַלְכָּא, עַל חִדּוּשָׁא דְּאוֹרַיְיתָא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכָל פָּמַלְיָא דִּילֵיהּ, וְכָל אִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּיא דַּהֲווֹ בְּגַן עֵדֶן, כֻּלְּהוּ מִתְעַטְּרִין בְּהַהוּא מִלָּה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כמה כבוד ועטרה על עטרה מעטרים לאבי אותו אדם כשאומרים חדוש משמו בישיבה

עוֹד שָׁמַעְתִּי בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, שֶׁכַּמָּה כָבוֹד עַל כָּבוֹד וַעֲטָרָה עַל עֲטָרָה מְעַטְּרִים לַאֲבִי אוֹתוֹ אָדָם שָׁם בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הקב"ה: הִתְכַּנְּסוּ לִשְׁמֹעַ חִדּוּשׁ וּדְבָרִים חֲדָשִׁים בַּתּוֹרָה מִשֵּׁם פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי. כַּמָּה הֵם שֶׁמְּנַשְּׁקִים אֶת רֹאשׁוֹ. כַּמָּה צַדִּיקִים מְעַטְּרִים אוֹתוֹ כְּשֶׁיּוֹרְדִים. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל כָּל אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מִשְּׁאָר יָמִים. (עַד כָּאן)

בלשון הזוהר

תּוּ שְׁמַעְנָא בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, דְּכַמָּה יְקָר עַל יְקָר, וַעֲטָרָה עַל עֲטָרָה, מְעַטְּרָן לַאֲבוּהָ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ תַּמָּן, בְּשַׁעֲתָא דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִתְכְּנָשִי לְמִשְׁמַע חִדּוּשָׁא וּמִלִּין חַדְתִּין דְּאוֹרַיְיתָא, מִשְּׁמֵיהּ דִּפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִי, כַּמָה אִינּוּן דְּנַשְׁקִין עַל רֵישֵׁיהּ. כַּמָה צַדִּיקַיָּיא מְעַטְּרִין לֵיהּ, כַּד נַחְתִּין. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּכָל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְיתָא, יוֹמָא דְּשַׁבְּתָא מִשְּׁאַר יוֹמִין. (עד כאן)

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

ראשית עריסתכם חלה תרימו

סוד זכות אבות ומגן מיכאל גבריאל נוריאל

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.