לחזות בנעם ה
סוד היכלות הנשים ומחזור השמיטה בישיבת הרקיע
בכל זמן שרוחות זכרים עולים למעלה נשים יוצאות ומתכנסות להיכל בתיה ואחר כך סרח
מִי יָכוֹל לוֹמַר מֵאוֹתָם דְּבָרִים שֶׁמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם מִלִּפְנֵי רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה. אִי רַבִּי, בְּכָל זְמַן שֶׁרוּחוֹת זְכָרִים עוֹלוֹת לְמַעְלָה, נָשִׁים בְּאוֹתוֹ זְמַן יוֹצְאוֹת כֻּלָּן, וּמִתְכַּנְּסוֹת לְתוֹךְ הַהֵיכָל שֶׁשָּׁם בַּתְיָה, וּשְׂמֵחוֹת שָׁם בְּכַמָּה דְבָרִים עַתִּיקִים. וּמִשָּׁם יוֹצְאוֹת, וְנִכְנָסוֹת כֻּלָּן, וְהִיא עִמָּהֶן, לְתוֹךְ הֵיכַל סֶרַח, וּשְׂמֵחוֹת בְּכַמָּה דְבָרִים חֲדָשִׁים וְעַתִּיקִים, וּמִשָּׁם יוֹצְאוֹת וְהִיא עִמָּהֶן, וְנִכְנָסוֹת לְתוֹךְ הֵיכַל יוֹכֵבֶד. וְכֵן בְּכָל אוֹתָם הֵיכָלוֹת.
בלשון הזוהר
מַאן יָכִיל לְמֵימַר, מֵאִינּוּן מִלִּין דְּקָא מִתְחַדְּשָׁן בְּכָל יוֹמָא, מִקַּמֵּי רַב מְתִיבְתָּא, אִי רִבִּי, בְּכָל זִמְנָא דְּרוּחִין דְּכוּרִין סַלְּקִין לְעֵילָּא. נָשִׁין בְּהַהוּא זִמְנָא נָפְקֵי כֻּלְּהוּ, וּמִתְכַּנְּשֵׁי לְגוֹ הֵיכָלָא דְּבַתְיָה תַּמָּן, וְחַדָּאִין תַּמָּן, בְּכַמָּה מִלִּין עַתִּיקִין. וּמִתַּמָּן נָפְקִין, וְעָאלִין כֻּלְּהוּ. וְהִיא עִמְּהוֹן, לְגוֹ הֵיכָלָא דְּסֶרַח. וְחַדָּאן בְּכַמָּה מִלִּין חַדְתִּין וְעַתִּיקִין, וּמִתַּמָּן נָפְקִין וְהִיא עִמְּהוֹן, וְעָאלִין לְגוֹ הֵיכָלָא דְּיוֹכֶבֶד. וְכֵן בְּכָל אִינּוּן הֵיכָלִין.
בכל שמיטה הכרוז יוצא: התכנסו גברים ונשים ותינוקות ועלו לישיבת הרקיע
כָּעֵת, רַבִּי, אֹמַר לְךְ סוֹד אֶחָד. בֹּא וּרְאֵה, בְּכָל שְׁמִטָּה וּשְׁמִטָּה הַכָּרוֹז יוֹצֵא: הִתְכַּנְּסוּ גְבָרִים וְנָשִׁים וְכָל אוֹתָם בְּנֵי הַמְּהֵימְנוּתָא וַעֲלוּ. אָז כֻּלָּם מִתְפַּשְּׁטִים, זְכָרִים וְנָשִׁים, וְעוֹלִים. וְכָל אוֹתָם תִּינוֹקוֹת מֵחָלָב נִכְנָסִים לְתוֹךְ יְשִׁיבַת (הִתְכַּנְּסוּ בְּנֵי הַמְּהֵימְנוּתָא גברים וְנָשִׁים, וְכָל אוֹתָם יונקי חלב, וְעָלוּ. אָז כֻּלָּם מִתְפַּשְּׁטִים, גברים וְנָשִׁים, וְעוֹלִים. וְכֻלָּם נִכְנָסִים לְתוֹךְ יְשִׁיבַת) הָרָקִיעַ, וּשְׂמֵחִים בְּחֶדְוָה וְעִלּוּי שֶׁלָּהֶם, וְשָׁם שִׂמְחָה עַל שִׂמְחָה. וְאוֹתוֹ נַעַר שֶׁמַּפְתְּחוֹת רִבּוֹנוֹ בְיָדוֹ עוֹמֵד, וְאוֹמֵר לָהֶם כַּמָּה דְבָרִים חֲדָשִׁים וְעַתִּיקִים, וְכֻלָּם רוֹאִים שִׂמְחָה שֶׁאֵין שִׂמְחָה כְּאוֹתָהּ שִׂמְחָה.
בלשון הזוהר
הַשְׁתָּא רִבִּי אֵימָא לָךְ רָזָא חֲדָא. תָּא חֲזֵי, בְּכָל שְׁמִטָּה וּשְׁמִטָּה, כָּרוֹזָא נָפִיק, אִתְכְּנִישׁוּ גּוּבְרִין וְנָשִׁין, וְכָל אִינּוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא, וּסְלִיקוּ. כְּדֵין כֻּלְּהוּ מִתְפַּשְּׁטִין דְּכוּרִין וְנָשִׁין, וְסַלְּקִין. וְכֹל אִינּוּן יַנּוּקֵי מֵחָלָב, עָאלִין לְגוֹ מְתִיבְתָּא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו. כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין, וסלקין. וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דִּרְקִיעָא, וְחַדָּאן חֶדְוָה, וְעִלּוּיָא דִּלְהוֹן, וְתַמָּן חֵדוּ עַל חֵדוּ. וְהַהוּא נַעַר דְּמַפְתְּחָן דְּמָארֵיהּ בִּידֵיהּ, קָם וְאָמַר לוֹן כַּמָה מִלִּין חַדְתִּין וְעַתִּיקִין, וְכֻלְּהוּ חָמָאן חֶדְוָה, דְּלֵית חֶדְוָה כְּהַהִיא חֶדְוָה.
אחר כך נכנסים כלם להיכלות גנוזים מאירים בנעם ה - לחזות בנעם ה
אַחַר כָּךְ נִכְנָסִים כֻּלָּם לְתוֹךְ כַּמָּה פָרוֹכוֹת, וְכַמָּה הֵיכָלוֹת גְּנוּזִים שָׁם, שֶׁהֵם מְאִירִים בְּנֹעַם ה' בְּתוֹךְ הֵיכַל אַהֲבַת הקב"ה, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ׳ (תהלים כז, ד) - אַחַר כָּךְ פּוֹרְחִים הַתִּינוֹקוֹת לְמַעְלָה, וְהֵם פּוֹרְחִים לְמַטָּה, וְחוֹזְרִים לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם וּמִתְלַבְּשִׁים כְּבַתְּחִלָּה. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁלְּכָל טוּב אוֹתוֹ עוֹלָם מְצַפִּים.
בלשון הזוהר
לְבָתַר עָאלִין כֻּלְּהוּ לְגּוֹ כַּמָה פְּרוֹכְתִּין, וְכַמָּה הֵיכָלִין גְּנִיזִין תַּמָּן. דְּאִינּוּן נַהֲרִין בְּנֹעַם יהו"ה, בְּגוֹ הֵיכָלָא דְּאַהֲבָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ׳ (תהילים כז, ד). (קכ"ז ע"ב, שמות קי"ג ע"ב) ׳לְבָתַר פַּרְחִין יַנּוּקִין לְעֵילָּא, וְאִינּוּן פַּרְחִין לְתַתָּא, וּמְהַדְּרִין לְדוּכְתַּיְיהוּ, וּמִתְלַבְּשָׁן כִּדְבְּקַדְמֵיתָא׳. זַכָּאָה עַמָּא דְּכָל טוּבָא דְּהַהוּא עָלְמָא מְחַכָּאן.
שָׂמַח רַשְׁבִּ"י: אַשְׁרֵי הַיּוֹם שֶׁיָּצָאתִי לְכָאן - אָמְרוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים יֵשׁ לָנוּ רְשׁוּת לָבוֹא אֵלֶיךָ
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּמָּה מְתוּקִים הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ. אַשְׁרֵי חֶלְקִי שֶׁזָּכִיתִי לְכָל לִשְׁמֹעַ אֶת כָּל זֶה. אַשְׁרֵי הַיּוֹם שֶׁיָּצָאתִי לְכָאן. אָמְרוּ לוֹ, רַבִּי, שְׁלֹשָׁה יָמִים יֵשׁ לָנוּ רְשׁוּת לָבֹא אֵלֶיךְ, וְאַחַר כָּךְ יוֹם אֶחָד (נֵלֵךְ, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לָבֹא. בְּאוֹתוֹ יוֹם נוֹסֶפֶת) שִׂמְחָה שֶׁלְּךְ.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּמָה מְתִיקִין מִלִּין דְּשָׁמַעְנָא. זַכָּאָה חוּלָקָא דִּידִי, דְּזָכֵינָא לְכָל הַאי לְמִשְׁמַע, זַכָּאָה יוֹמָא דְּנָפִיקְנָא הָכָא. אַמְרֵי לֵיהּ רִבִּי, תְּלַת יוֹמִין אִית לָן רְשׁוּ לְמֵיתֵי גַּבָּךְ, וּלְבָתַר יוֹמָא חַד (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי, בההוא יומא אתוסף) ם חֶדְוָה דִּילָךְ. ם
קול ה בכח קול ה בהדר
סוד התרנגול הכותב מעשי בני העולם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.