איילת אהבים ויעלת חן
סוד ליל הכתיבה של רשבי ואור בית המקדש ברקיע
אמרו לרשבי: קח פנקס וכתב שהגיע זמננו לפקד כל אחד לקברו עד חצות
עַד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים, אָמְרוּ, הֲרֵי יָרַד הַלַּיְלָה. אָמַר לוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אִי חָסִיד קָדוֹשׁ, אוֹר הָעוֹלָם, קַח פִּנְקָס שֶׁל תִּיק זֶה, וְקַח נֵר וּכְתֹב דְּבָרִים אֵלּוּ, שֶׁהֲרֵי הִגִּיעַ זְמַנֵּנוּ לִפְקֹד כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְתוֹךְ קִבְרוֹ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה, שהקב"ה נִכְנַס לְתוֹךְ הַגָּן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ יַחַד עִם הַצַּדִּיקִים, וְאָז כָּל אֶחָד וְאֶחָד פּוֹרֵחַ לְשָׁם. וּלְמָחָר נִהְיֶה אֶצְלְךְ, הוֹאִיל וְנָתְנוּ לָנוּ רְשׁוּת לְהַשְׁלִים דּוֹרוֹן שֶׁמְּשַׁלְּחִים לְךְ. פָּרְחוּ, וּבָכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְגָעָה.
בלשון הזוהר
אַדְהֲווֹ יַתְבֵי, אַמְרֵי הָא רָמַשׁ לֵילְיָא. אָמַר לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אִי חֲסִידָא קַדִּישָׁא, נְהִירוּ דְּעָלְמָא, טוֹל פִּנְקֵסָא דְּאַחְמָתָא דָּא, וְטוֹל שְׁרַגָא, וּכְתוֹב מִלִּין אִלֵּין, דְּהָא מָטָא זִמְנָא דִּילָן, לְפַקְדָּא כָּל חַד וְחַד לְגוֹ קִבְרֵיהּ, עַד פָּלְגוּ לֵילְיָא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל גּוֹ גִּנְתָּא לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בַּהֲדֵי צַדִּיקַיָּיא וּכְדֵין כָּל חַד וְחַד פָּרַח לְתַמָן. וּלְמָחָר נֶהֱוִי גַּבָּךְ, הוֹאִיל וְיָהֲבוּ לָן רְשׁוּ, לְאַשְׁלְמָא דּוֹרוֹנָא דְּקָא מְשַׁדְרֵי לָךְ. פַּרְחֵי, בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְגָעָא.
בכה רשבי ופתח איילת אהבים ויעלת חן - תורה תורה מי יזכה לינק ממך
פָּתַח וְאָמַר, ׳אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךְ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד׳ (משלי ה, יט) - תּוֹרָה תּוֹרָה, אוֹר כָּל הָעוֹלָמוֹת, כַּמָּה יַמִּים וּנְחָלִים וּמְקוֹרוֹת וּמַבּוּעִים מִתְפַּשְּׁטִים מִמֵּךְ לְכָל הַצְּדָדִים. מִמֵּךְ הַכֹּל, עָלַיִךְ עוֹמְדִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, אוֹר הָעֶלְיוֹן (בָּזֶה) מִמֵּךְ יוֹצֵא. תּוֹרָה תּוֹרָה, מָה אֹמַר לְפָנַיִךְ? ׳אַיֶּלֶת אֲהָבִים׳ אַתְּ, ׳וְיַעֲלַת חֵן׳, (אֵצֶל) מַעְלָה וּמַטָּה אֲהוּבִים שֶׁלָּךְ. מִי יִזְכֶּה לִינֹק מִמֵּךְ כָּרָאוּי? תּוֹרָה תּוֹרָה, שַׁעֲשׁוּעִים שֶׁל רִבּוֹנֵךְ, מִי יָכוֹל לְגַלּוֹת וְלוֹמַר סְתָרִים וּגְנִיזוֹת שֶׁלָּךְ? בָּכָה, וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו וְנָשַׁק אֶת הֶעָפָר.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳אַיֶּלֶת אַהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוִּוךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד׳ (משלי ה, יט). אוֹרַיְיתָא אוֹרַיְיתָא, נְהִירוּ דְּכָל עָלְמִין, כַּמָה יָמִין, וּנְחָלִין, וּמְקוֹרִין, וּמַבּוּעִין, מִתְפַּשְּׁטֵי מִנָךְ לְכָל סִטְרִין. מִנָךְ כֹּלָּא, עֲלָךְ קַיְימֵי עִלָּאִין וְתַתָּאִין, נְהִירוּ עִלָּאָה (ודא) מִנָךְ נָפְקָא. אוֹרַיְיתָא אוֹרַיְיתָא, מַה אֵימָא לְגַבָּךְ, ׳אַיֶּלֶת אַהָבִים׳ אַנְתְּ, ׳וְיַעֲלַת חֵן׳ (גבי) עֵילָּא וְתַתָּא רְחִימִין דִּילָךְ. מַאן יִזְכֵּי לְיַנְקָא מִנָךְ כְּדְקָא יֵאוֹת. אוֹרַיְיתָא אוֹרַיְיתָא שַׁעֲשׁוּעִים דְּמָארָךְ, מַאן יָכִיל לְגַלָּאָה, וּלְמֵימָר סִתְרִין וּגְנִיזִין דִּילָךְ. בָּכָה, וְאָעִיל רֵישֵׁיהּ בֵּין בִּרְכּוֹי, וְנָשַׁק לְעַפְרָא.
ראה דמויות חברים סביבו - אל תירא בר יוחאי כתב ושמח - כתב כל הלילה
בֵּין כָּךְ רָאָה כַּמָּה דְמֻיּוֹת שֶׁל חֲבֵרִים סְבִיבוֹ. אָמַר לוֹ, אַל תִּירָא בַּר יוֹחַאי, אַל תִּפְחַד מְנוֹרָה קְדוֹשָׁה, כְּתֹב וּשְׂמַח תּוֹךְ שִׂמְחַת רִבּוֹנְךְ. כָּתַב כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁשָּׁמַע בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, וְלָמַד בָּהֶם וְעָסַק בָּהֶם, וְלֹא שָׁכַח דָּבָר. וְאוֹתוֹ נֵר הֵאִיר לְפָנָיו כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, הֵרִים עֵינָיו, וְרָאָה אוֹר אֶחָד שֶׁהָיָה מֵאִיר בָּרָקִיעַ. הוֹרִיד עֵינָיו לְמַטָּה. חָזַר כְּמִקֹּדֶם וְרָאָה אוֹר בְּכָל הָרָקִיעַ שֶׁמֵּאִיר וְעוֹלֶה בְּאוֹתוֹ אוֹר דְּיוֹקָן הַבַּיִת בְּכַמָּה צִיּוּרִים. שָׂמַח רַבִּי שִׁמְעוֹן, וּלְפִי רֶגַע נִגְנַז כָּל אוֹתוֹ הָאוֹר.
בלשון הזוהר
אַדְּהָכִי חָמָא כְּמָה דִּיוּקְנִין דְּחַבְרַיָּיא סַחֲרָנֵיהּ. אָמַר לֵיהּ, לָא תִּדְּחַל בְּרֵיהּ דְּיוֹחָאי, לָא תִּדְּחַל בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, כְּתוֹב וְחַדֵּי גּוֹ חֶדְוָה דְּמָארָךְ. כָּתַב כָּל אִינּוּן מִלִּין דְּשָׁמַע בְּהַהוּא לֵילְיָא, וְלָעָא לוֹן, וְלָהַג לוֹן, וְלָא אַנְשֵׁי מִלָּה. וְהַהוּא שְׁרָגָא נָהִיר קָמֵּיהּ כָּל הַהוּא לֵילְיָא, עַד דְּאָתָא צַפְרָא. כַּד אָתָא צַפְרָא, זָקַף עֵינוֹי, וְחָמָא חַד נְהִירוּ דְּהֲוָה נָהִיר בִּרְקִיעָא, מָאִיךְ עֵינוֹי לְתַתָּא. אַהְדָּר כְּמִלְקַדְּמִין, וְחָמָא נְהִירוּ בְּכָל רְקִיעָ, דְּנָהִיר וְסָלִיק בְּהַהוּא נְהִירוּ דִּיּוּקְנָא דְּבֵיתָא, בְּכַמָּה צִיּוּרִין. חֲדָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, וּלְפוּם רִגְעָא, אַגְנִיז הַהוּא נְהוֹרָא.
כשהגיע הבקר ראה אור מאיר ברקיע דיוקן הבית - באו שני שליחים שלום עליך מר
בֵּין כָּךְ הֲרֵי אוֹתָם שְׁנֵי שְׁלִיחִים בָּאִים. מְצָאוּהוּ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו. אָמְרוּ לוֹ, שָׁלוֹם עָלֶיךְ מֹר! שָׁלוֹם לְמִי שֶׁעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים רוֹצִים לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם. קוּם! קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְשָׂמַח בָּהֶם. אָמְרוּ לוֹ, וְלֹא רָאִיתָ נַחַת רוּחַ שֶׁעָשָׂה לְךְ רִבּוֹנְךְ? רָאִיתָ אוֹר הַבַּיִת בָּרָקִיעַ? אָמַר לָהֶם, רָאִיתִי. אָמְרוּ לוֹ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצִיא הַתְּהוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהֶעֱבִירוֹ הקב"ה בַּיָּם הַגָּדוֹל, וּמֵאוֹרוֹ הָיָה מוּאָר בָּרָקִיעַ.
בלשון הזוהר
אַדְּהָכִי, הָא אִינּוּן תְּרֵין שְׁלִיחָן אַתְיָין. אַשְׁכְּחוּהוּ רֵישֵׁיהּ בֵּין בִּרְכּוֹי. אָמְרוּ לֵיהּ שְׁלָמָא עָלֵיהּ דְּמֹר, שְׁלָמָא לְמַאן דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין בָּעָאן לְאַקְדְּמָא לֵיהּ שְׁלָם. קוּם. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲדָא בְּהוּ. אָמְרוּ לֵיהּ, וְלָא חָמִית נַיְיחָא דְּרוּחָא דְּעָבַד לָךְ מָארָךְ, חָמִית נְהִירוּ דְּבֵיתָא בִּרְקִיעָא. אָמַר לוֹן חֲמֵינָא, אָמְרוּ לֵיהּ בֵּיהּ שַׁעֲתָא, אַפִּיק תְּהוֹמָא בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְאַעְבְּרֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּיַמָּא רַבָּא, וּמִנְהִירוּ דִּילֵיהּ, הֲוָה נָהִיר בִּרְקִיעָא.
אמרו לו: באותה שעה הוציא התהום את בית המקדש והעבירו הקבה בים הגדול
אָמְרוּ לוֹ, רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה דּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹמְךְ, וַהֲרֵי יוֹדֵעַ שֶׁאָנוּ שְׁלִיחִים אֵלֶיךְ, וְכַמָּה דְבָרִים חֲדָשִׁים עַתִּיקִים הִתְחַדְּשׁוּ בַתּוֹרָה בַּלַּיְלָה הַזֶּה. אָמַר לָהֶם, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, אִמְרוּ דָבָר אֶחָד מֵהֶם. אָמְרוּ, לֹא נִתְּנָה לָנוּ רְשׁוּת לְמַה שֶּׁבָּאנוּ אֵלֶיךְ, אֲבָל דָּבָר חָדָשׁ הָיָה אֵלֶיךְ כָּעֵת.
בלשון הזוהר
אָמְרוּ לֵיהּ, רַב מְתִיבְתָּא בָּעָא בִּשְׁלָמָךְ, וְהָא יָדַע דַּאֲנָן שְׁלִיחָן לְגַבָּךְ. וְכַמָּה מִלִּין חַדְתִּין עַתִּיקִין, אִתְחַדָּשׁ בְּאוֹרַיְיתָא בְּהַאי לֵילְיָא. אָמַר לוֹן, בְּמָטוּ מִנַּיְיכוּ, אִמְרוּ חַד מִלָּה מִנַּיְיהוּ. אָמְרוּ, לָא אִתְיְיהִיב לָן רְשׁוּ לְמַאי דְּאָתֵינָן לְגַבָּךְ, אֲבָל מִלָּה חַדְתָּא הֲוָה לְגַבָּךְ הַשְׁתָּא.
לך לך מארצך
סוד המקום שלא זוכים בו והרוח ההולכת ערומה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.