ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 7לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת שופטים · מאמר 3

לא יקום עד אחד באיש

זוהר ח"ג, פרשת שופטים, דף רעה.
כ-10 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד קירות הלב והעצמות המעידות על האדם ושמש וירח המעידים בראש השנה

לא יקום עד אחד באיש לכל עון על פי שנים או שלשה עדים יקום דבר - מצוה להעיד עדות בבית דין, ומי מעיד על האדם קירות ביתו

לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וְגוֹ'.****טז-יח. כִּי־יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה, וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים לִפְנֵי יְהֹוָה, וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד־שֶׁקֶר הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו׳לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וְגוֹ'׳ (דברים יט, טו) - ׳עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר׳פתח הכתוב באיסור 'לא יקום' עד אחד באיש, וסיים באותו לשון 'יקום' דבר. משמע מכאן שיש מצוה מיוחדת 'להקים' דבר, וטעם ל (דברים יט, טו) -. מִצְוָה זוֹ לְהָעִיד עֵדוּת בְּבֵית דִּין,כדי שֶׁלֹּא יַפְסִיד חֲבֵרוֹ מָמוֹן בִּגְלָלוֹ אִם יֵשׁ לוֹ עֵדוּת עִמּוֹ. לאפוקי מי שיודע עדות שאין עדותו מחייבת או פוטרת ממון, והיות וְאֵין עֵדוּת פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳עַל פִּי שְׁנַיִם׳ - [ שְׁנֵי ] עֵדִים וְגוֹ' יָקוּם דָּבָר, לֹא יָקוּם ׳עַל פִּי עֵד אֶחָד׳ - וּמִשּׁוּם זֶה בֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, (תענית יא.) מִי מֵעִיד עַל הָאָדָם? אחר מיתתו בב"ד של מעלה א. קִירוֹת בֵּיתוֹ.ב. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אַנְשֵׁי בֵיתוֹ מְעִידִין עָלָיו. הרי שני עדים. וכעת מפרש ו מָהֵם ׳קִירוֹת בֵּיתוֹ׳? אֵלּוּ קִירוֹת לִבּוֹ.וזהו שפירשו רבותינו על תפילתו של חזקיהו ׳וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָנָיו אֶל הַקִּיר׳ (ישעיה לח, ב) - וּבֵאֲרוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ,(ברכות י:) מְלַמֵּד שֶׁהִתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ מִקִּירוֹת לִבּוֹ. וכמאמר הכתוב ' ודרשו בירושלמי שנשא עיניו ואמר רבש"ע חזרת על רמ"ח אברים ולא מצאתי שהכעסתיך בא' מהם. ואחר שדרש כי 'הבית' לנשמה הוא האדם, וקירות ביתו הם קירות ליבו, יש לשאול מי הם

בלשון הזוהר

׳לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וְגוֹ'׳ (דברים יט, טו), עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר. פִּקּוּדָא דָּא, לְהָעִיד עֵדוּת בְּבֵּית דִּין, דְּלָא יַפְסִיד חַבְרֵיהּ מָמוֹנָא בְּגִינֵיהּ, אִי אִית לֵיהּ עֵדוּת בַּהֲדֵיהּ. וְלֵית סַהֲדוּתָא פָּחוּת מִתְּרֵין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים וְגוֹ' יָקוּם דָּבָר, לֹא יָקוּם עַל פִּי עֵד אֶחָד׳. וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי מָתְנִיתִין, מִי מֵעִיד עַל הָאָדָם, קִירוֹת בֵּיתוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ מְעִידִין עָלָיו. מַאי ׳קִירוֹת בֵּיתוֹ׳. אִינּוּן קִירוֹת לִבּוֹ. ׳וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר׳ (ישעיהו לח, ב) - וְאוֹקְמוּהָ רַבָּנָן, מְלַמֵּד שֶׁהִתְפַּלֵל חִזְקִיָּהוּ מִקִּירוֹת לִבּוֹ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אנשי ביתו אלו מאתים ארבעים ושמונה איבריו - רשע עונותיו חקוקים על עצמותיו וצדיק זכיותיו חקוקים על עצמותיו, כל עצמותי תאמרנה

ולפי האמור נמצא שהלֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וְגוֹ'. פתח הכתוב באיסור 'לא יקום' עד אחד באיש, וסיים באותו לשון 'יקום' דבר. משמע מכאן שיש מצוה מיוחדת 'להקים' דבר, וטעם ל כדי, והיות (תענית יא.) אחר מיתתו בב"ד של מעלה א. ב. הרי שני עדים. וכעת מפרש ו וזהו שפירשו רבותינו על תפילתו של חזקיהו (ברכות י:) וכמאמר הכתוב 'מֵעַי ודרשו בירושלמי שנשא עיניו ואמר רבש"ע חזרתי על רמ"ח אברים ולא מצאתי שהכעסתיך באחד מהם. ואחר שדרש כי 'הבית' לנשמה הוא האדם, וקירות ביתו הם קירות ליבו, יש לשאול מי הם ׳אַנְשֵׁי בֵיתוֹ׳שמבואר שגם הם מעידים עליו, וע"ז משיב שמבואר שגם הם מעידים עליו, וע"ז משיב , אֵלּוּ מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵיבָרִים שֶׁלּוֹ.ובעוד שקירות ליבו משקפים את מחשבת ליבו וכוונת רעיוניו הכמוסים, אנשי ביתו משקפים את המעשה בפועל שנעשה ע"י אחד מרמ"ח אבריו, ומשום כך צריך ב' עדים, שאם יעידו רק קירות הלב מי יימר שאכן הוציא מחשבתו לפועל, ואם יעידו רק אנשי ביתו אלו רמ"ח אבריו, אפשר שהדבר נעשה בשגגה או באונס, לכך ע"פ שנים עדים דייקא 'יקום דבר', ובעוד שקירות ליבו משקפים את מחשבת ליבו וכוונת רעיוניו הכמוסים, אנשי ביתו משקפים את המעשה בפועל שנעשה ע"י אחד מרמ"ח אבריו, לכך ע"פ שנים עדים דייקא 'יקום דבר', שֶׁכָּךְ בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, (רעיא מהימנא ויקרא טז). (רעיא מהימנא ויקרא טז).ולפי האמור נמצא שה רָשָׁע, עֲוֹנוֹתָיו חֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתָיו. הם 'אנשי ביתו' שהצטייר בהם ממש פגם העוון [ברמ"ח עצמותיו ולא בשס"ה גידיו], הם 'אנשי ביתו' שהצטייר בהם ממש פגם העוון [ברמ"ח עצמותיו ולא בשס"ה גידיו], וְכָךְהה צַדִּיק, זְכֻיּוֹתָיו חֲקוּקִים לוֹ עַל עַצְמוֹתָיו. וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר דָּוִד, ׳כָּל עַצְמֹתַי תֹּאמַרְנָה׳כי עצמותה של העצם מספרת מעשיה, וע"ז אמר דוד המלך: 'כל' אחת ואחת מ'עצמותי' תאמרנה ותעדנה מעשי למלך וגודל כניעתן אליו - מ"מ.כי עצמותה של העצם מספרת מעשיה, וע"ז אמר דוד המלך: 'כל' אחת ואחת מ'עצמותי' תאמרנה ותעדנה מעשי למלך וגודל כניעתן אליו - מ"מ. (תהלים לה, י). וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר, וּמִי מְעִידִין עַל הָאָדָם? קוֹרוֹת בֵּיתוֹ.וכעת מפרש עניין קורות לא מלשון קירות אלא באופ''א וכעת מפרש עניין קורות לא מלשון קירות אלא באופ''א עֲצָמוֹתשהן עצמות חיות האדם שהן עצמות חיות האדם בְּנוּיוֹת עַל הַמֹּחַ, שֶׁהוּא מַיִם.שהוא מקום משכן הנשמה, וחיות המח מתפשטת בכל העצמות שהוא עיקר פנימיות הגוף. אור מים ורקיע הם ג' הבחנות??? כנגד חיה נשמה ורוח, שהוא מקום משכן הנשמה, וחיות המח מתפשטת בכל העצמות שהוא עיקר פנימיות הגוף., וַעֲלֵיהֶם הוּאדוד המלך דוד המלך רוֹמֵז, רמז על בריאת האדם שהוא תבנית עולם רמז על בריאת האדם שהוא תבנית עולם ׳הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו׳ (תהלים קד, ג). ׳הַמְקָרֶה׳ - לְשׁוֹן קוֹרוֹת. ולפ"ז קורות ביתו הם עצמות הגולגולת הבנויים על [מסביב] המח שהוא מיסוד המים. ולפ"ז קורות ביתו הם עצמות הגולגולת הבנויים על [מסביב] המח שהוא מיסוד המים.

בלשון הזוהר

׳אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ׳, אִינּוּן רמ"ח אֵבָרִים דִּילֵיהּ. דְּהָכִי אוּקְמוּהָ מָארֵי מָתְנִיתִין, רָשָׁע, עֲוֹנוֹתָיו חֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתָיו. וְהָכִי צַדִּיק, זָכִיוֹתָיו חֲקוּקִים לוֹ עַל עַצְמוֹתָיו. וּבְּגִין כָּךְ אָמַר דָּוִד, ׳כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה׳ (תהלים לה, י). וּבְגִינֵהּ אִתְּמַר, וּמִי מְעִידִין עַל הָאָדָם קוֹרוֹת בֵּיתוֹ. גַּרְמִין בְּנוּיִין עַל מוֹחָא, דְּאִיהוּ מַיָּא. וְעָלַיְיהוּ קָא רָמִיז, ׳הַמְקָרֶה בַמַיִם עֲלִיּוֹתָיו׳ (תהילים קד, ג). ׳הַמְקָרֶה׳ - לָשׁוֹן קוֹרוֹת.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ומדוע בעצמות יותר מבשר וגידים ועור - משום שעצמות לבנות וכתיבה שחורה לא נודעת אלא מתוך לובן כדוגמת התורה

וכאן יש לשאול וּמַדּוּעַעונותיו וזכויותיו חקוקין בָּעֲצָמוֹת יוֹתֵראשר ב מִבָּשָׂר וְגִידִים וְעוֹר?וע"ז משיב: מִשּׁוּם שֶׁעֲצָמוֹת הֵן לְבָנוֹת, משום שהן נמשכים מן המח שהוא מיסוד המים כשנ"ת, וּכְתִיבָה שְׁחֹרָה לֹא נוֹדַעַת אֶלָּא מִתּוֹךְ לֹבֶן, כְּדֻגְמַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיאאש שחורה ע"ג אש לבנה, (ירושלמי שקלים פ"ו) לְבָנָהכדוגמת הקלף מִבִּפְנִים תפארת דאש, וּשְׁחֹרָה מִבַּחוּץ.ע"י אותיותיה מלכות דאש. שזהו ענין שָׁחֹר וְלָבָן, בסוד דין ורחמים, שהשחור ניכר יותר כאשר הוא על הלבן, וכן להיפך חֹשֶׁךְ וְאוֹר. שהאור ניכר יותר מתוך החושך שהן בחינות או"א.אבל יש הבחנה נוספת ביחס לרשעים וְיֵשׁ חֹשֶׁךְשהוא בסוד תְּכֵלֶת, שהוא מצד כח הכיליון, וְנֶאֱמַר בּוֹ ׳גַּם חֹשֶׁךְ דבר שנדמה מצד ההנהגה הדינית שלו כחושך- לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ׳ -כי הרי 'מפי עליון לא תצא הרעות', (תהלים קלט, יב). וּתְכֵלֶת שָׁחֹר הִיא כלומר תכלת הנוטה לשחור מצד כח הדין שבה היא נוּקְבָּא לְגַבֵּי הַלֹּבֶן.שהלבן ביחס לתכלת הוא רחמים. וביאור הענין, הגם שאין התכלת ניכר מצד עצמו, אבל ביחס ללובן הוא ניכר יותר, וזהו סוד היחס שבין תכלת ללבן.

בלשון הזוהר

וַאֲמַאי בְּגַרְמִין יַתִּיר מִבִּשְׂרָא וְגִידִין וּמִשְׁכָא. בְּגִין דְּגַרְמִין אִינּוּן חִוָּורִין, וּכְתִיבָא אוּכָּמָא, לָא אִשְׁתְּמוֹדְעָא אֶלָּא מִגּוֹ חִוָּורוּ, כְּגַוְונָא דְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִיהִי חִוָּורוּ מִלְּגָאו, אוּכָם מִלְּבַר. אוּכָם וְחִוָּור, חֹשֶׁךְ וְאוֹר. וְאִית חֹשֶׁךְ תְּכֵלֶת, וְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּךָּ׳ (תהילים קלט, יב). וּתְכֵלֶת אוּכָם, אִיהוּ נוּקְבָּא לְגַבֵּי חִוָּורוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שני עדים הם על האדם עין רואה ואוזן שומעת ובית דין סופר - ושמש וירח מעידים על האדם, תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַגּוּף עַל הָעֲצָמוֹת עָתִיד לַעֲמֹד, שכל זמן שלא נתעכל הבשר לגמרי עדיין דינו ממשיך [וכענין 'כל שנים עשר חדש גופו קיים ונשמתו עולה ויורדת' (שבת קנב:), ומשנתעכל הבשר - הכל נחקק בעצמות לבד] וּמִשּׁוּם זֶה זְכֻיּוֹתָיו וְחוֹבוֹתָיו חֲקוּקוֹת עַל הָעֲצָמוֹת שֶׁלּוֹ, וְאִם יִזְכֶּה, יָקוּם הַגּוּף עַל הָעֲצָמוֹת שֶׁלּוֹ. וְאִם לֹא, לֹא יָקוּם וְלֹא יִהְיֶה לוֹ תְּחִיַּת הַמֵּתִים. ב.וְלֹא עוֹד, לא רק קירות ליבו איבריו ועצמותיו מעידין על האדם אֶלָּא שְׁנֵי עֵדִים הֵם עַל הָאָדָם - עַיִן רוֹאָהחכמה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת,בינה, וּבֵית דִּין סוֹפֵר הכרעה שע"י הדעת ויש לו ג' דיינים שהם חג"ת - מ"מ. וְדָן חוֹבוֹתָיו.. ג. וְלֹא עוֹד, לא רק עדים אלו- העין והאוזן הם מעידים עליו, אֶלָּאאף שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַזו"ן מְעִידִים עַל הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּאת הפס' ׳תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳ (תהלים פא, ד). מַהוּ ׳בַכֶּסֶה׳? - בַּיּוֹםראש השנה שֶׁהַלְּבָנָה מִתְכַּסָּה. ועולה אל הכתר מקום רחמים גמורים, ומתלבנת באור העליון לגמרי שאינה ניכרת. וּמַדּוּעַ מִתְכַּסֵּית? מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה, מַגִּיעַ סָמָאֵ"ל לִתְבֹּעַ דִּין לְבָנָיושל הקב"ה- עם ישראל לִפְנֵי שאז שליטת גבורות בינה, הקב"ה, וְהוּאהקב"ה אוֹמֵר לוֹ שֶׁיָּבִיא עֵדִים. על מה שהוא טוען שפגמו. וְהוּא מֵבִיא לַשֶּׁמֶשׁ עִמּוֹ. הוֹלֵךְ לְהָבִיא הַלְּבָנָה, וְהִיא מִתְכַּסָּה. וכך נמנע ממנו להביאה להעיד כנגד ישראל. ובאמת שיש לתמוה בְּאֵיזֶה מָקוֹם מִתְכַּסֵּית? שיכולה להיעלם מסמא"ל? אֶלָּא עוֹלָה לַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁנֶּאֱמַר ׳בּוֹ בַּמְכֻסֶּה מִמָּךְ אַל תַּחְקֹר׳, לְפַיֵּס לוֹ עַל בָּנֶיהָ.ושם אין לסמא"ל רשות ויכולת להיכנס.

בלשון הזוהר

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּגוּפָא עַל גַּרְמִין עָתִיד לְמֵיקָם, וּבְגִין דָּא זַכְווֹי וְחוֹבוֹי חָקוּקִין עַל גַּרְמִין דִּילֵיהּ, וְאִם יִזְכֶּה, יְקוּם גּוּפָא עַל גַּרְמִין דִּילֵיהּ. וְאִי לָאו, לָא יְקוּם, וְלָא יְהֵא לֵיהּ תְּחִיַּית הַמֵּתִים. וְלָא עוֹד, אֶלָּא תְּרֵין סָהֲדִין אִינּוּן עַל בַּר נָשׁ, עַיִן רוֹאָה וְאוֹזֶן שׁוֹמַעַת, וּבֵּית דִּין סוֹפֵר, וְדָן חוֹבוֹי. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא סָהֲדִין עַל בַּר נָשׁ, כְּמָה דְּאוֹקְמוּהָ ׳תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳ (תהילים פא, ד). מַאי ׳בַּכֶּסֶה׳ - בְּיוֹמָא דְּסִיהֲרָא מִתְכַּסָה. וַאֲמַאי מִתְכַּסֵּת. בְּגִין דְּכַד מָטֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, יֵיתֵי סָמָאֵל לְמִתְבַּע דִּינָא לִבְנוֹי קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהוּא יֵימָא לֵיהּ דְּיֵיתֵי סָהֲדִין. וְהוּא יֵיתֵי לְשִׁמְּשָׁא עִמֵּיהּ. אָזַל לְמַיְיתֵי סִיהֲרָא, וְהִיא מִתְכַּסָא. בְּאָן אֲתָר מִתְכַּסֵּת. אֶלָּא סְלִיקַת, לְהַהוּא אֲתָר, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳בַּמְכוּסֶּה מִמָּךְ אַל תַּחְקוֹר׳, לְפַיְּיסָא לֵיהּ עַל בְּנָהָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו - למקום שבו עולה השכינה ובמכוסה ממך אל תחקור, חטאים בכסוי דנים בינו לבין קונו

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַפָּסוּק, ׳תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳ (תהלים פא, ד) - לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עוֹלָה הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בּוֹ וּבַמְכֻסֶּה מִמָּךְ אַל תַּחְקֹר׳(חגיגה יג). וַחֲטָאִיםמקום דינם בְּכִסּוּי, שָׁם צָרִיךְ לָדוּן בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. וכמאמר הכתוב אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. אבל לעומתם וַעֲבֵרוֹת בְּגָלוּישהרשע שֶׁעָשָׂה אוֹתָם, א. בינו לבין חבירו, ב. ולא עזבם, ולא ריצה את חבירו ג. ולא שב עליהם בתשובה, עליהם נֶאֱמַר ׳מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ׳שאין הלבנה מתכסית אלא לשבים שחטאו מתוך כיסוי והעלם הדעת, וכעת הם שבים ומתוודים להם הלבנה מעידה לתועלתם, ומתכסית שלא להעיד לחובתם, אבל הרשעים והכופרים שעברו עבירותיהם בגילוי, ואינם שבים בתשובה, אם יכסו פשעיהם רק ביום הדין - 'לא יצליח',שאינה מתכסית עבורם, ואדרבה מעידה לחובתם. ועומק הענין הוא מפני (משלי כח, יג). שֶׁהַשְּׁכִינָה מִצַּד הַכֶּתֶרש הִיא עוֹלָם הַנֶּעְלָם,הנסתר והמכוסה מהשגה, וּבֵאֲרוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְחַבֵּר אוֹתָהּ לַמָּקוֹם הַהוּא. ע"י תקיעת שופר של 'תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו'. ו בַּזְּמַן הַהוּאשהמלכות עולה אל הכתר מַגִּיעַ זְמַן הָרַחֲמִיםהמתעורר מן הכתר וְעוֹבֵרומעביר הַדִּין. והעונש. וּמִשּׁוּם זֶה לַחֲבֵרוֹ אָמַרלחבר המלכות עם הכתר כדי לְזַכּוֹת אוֹתוֹ בְּעֵדוּתוֹ, בדינו אֲבָל לְרָשָׁעהמין והאפיקורוס שלא שב בתשובה אֵין מְזַכִּין לוֹ. ולא יועיל לו.

בלשון הזוהר

וְהַאי הוּא דְּאָמַר קְרָא, ׳תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳ (תהלים פא, ד). לַאֲתָר דְּבֵיהּ סְלִיקַת שְׁכִינְתָּא, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וּבַמְכוּסֶּה מִמָּךְ אַל תַּחְקוֹר׳. וְחוֹבִין בְּאִתְכַּסְיָיא, תַּמָּן צָרִיךְ לְמֵידָן בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. וְחוֹבִין דְּאִתְגַּלְיָיא דְּעָבַד לוֹן, אִתְּמַר ׳מְכַסֶּה פְּשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ׳ (משלי כח, יג). דִּשְׁכִינְתָּא מִסִּטְרָא דְּכֶתֶר אִיהִי עָלְמָא דְּאִתְכַּסְּיָא, וְאוֹקְמוּהָ מָארֵי מָתְנִיתִין, דְּצָרִיךְ בַּר נָשׁ לְחַבְּרָא לָהּ לְהַהוּא אַתְרָא. בְּהַהוּא זִמְנָא מָטֵי זִמְנָא דְּרַחֲמֵי, וְאַעְבַּר דִּינָא. וּבְגִין דָּא לְחַבְרֵיהּ אָמַר לְזַכָּאָה לֵיהּ בְּעֵדוּתֵיהּ, אֲבָל לְרָשָׁע אֵין מְזַכִּין לוֹ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ועוד הקבה ושכינתו עדים על האדם - העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ, ושני עדים עמודא דאמצעיתא וצדיק אותיות עד

ד. ד. וְעוֹד, עדים יש לו לאדם, עדים יש לו לאדם, הקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ עֵדִים עַל הָאָדָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הַעִידתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ׳ (דברים ד, כו). ׳אֶת הַשָּׁמַיִם׳היינו היינו - אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם׳ ז"א שנקרא שמים ז"א שנקרא שמים (מלכים א ח, לב). ׳וְאֶת הָאָרֶץ׳ - אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי׳ מלכות שנקראת ארץ. ה. מלכות שנקראת ארץ. ה. (ישעיה סו, א). וְעוֹד,עדים יש לו לאדם,עדים יש לו לאדם, שְׁנֵי עֵדִים ז"א ז"א - עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וְצַדִּיק.יסוד.יסוד. וְהֵם אוֹתִיּוֹתהגדולות הגדולות ע"דמִהפסוק ישראל ה' אלוהינו ה' מִהפסוק ישראל ה' אלוהינו ה' מִשְּׁמַע אֶחָד.תפארת מצד ע' דשמע, שמע בת''ת ז''א ובשכמלו במלכות נוק' וזהו יחודא עילאה ותתאהו. ועוד עדים יש לו לאדם תפארת מצד ע' דשמע, ו עֵ"ד - מִבָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם הינו עד מתיבת 'ועד' שהוא עד מבחינת יסוד דז"א הכלול במלכות הינו עד מתיבת 'ועד' שהוא עד מבחינת יסוד דז"א הכלול במלכות 'וָעֶד' - ו' יסוד דז"א הכלול ב'עד' שהוא מלכות, ולפיכך זו עדות היחוד התחתון. וָעֶד. יוּמַת הַמֵּת. ׳עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִיםת"ת צדיק ומלכות - גר"א יוּמַת הַמֵּת׳ וכאן יש לשאול שהיה צריך לומר יומת החי ולמה אמר 'יומת המת'? אלא (דברים יז, ו) - זֶה סָמָאֵ"ל,שהוא הנקרא מֵת מֵעִקָּרוֹ, מצד שהוא היפך הקדושה הנקראת חיים, וא"א להמיתו בעד אחד דהיינו בדין דחושך, אלא בב' עדים, וזהו סוד ׳וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם׳ שצריך ב' עדים - ב' יחודים של שמע ובשכמל"ו כדי להמיתו (במדבר יג, כג). ׳לֹא יוּמַתסמא"ל עַל פִּי עֵד אֶחָד׳ - שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בְּאֵל אֶחָד. שלא יומת על פי יחוד אחד של שמע ישראל אלא צריך גם לייחוד השני של בשכמל"ו.

בלשון הזוהר

וְעוֹד, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ סָהֲדִין עַל בַּר נָשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הֲעִדוֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ׳ (דברים ד, כו). ׳אֶת הַשָּׁמַיִם׳, הַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם׳ (מלכים א ח, לב). ׳וְאֶת הָאָרֶץ׳, הַהוּא דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי׳ (ישעיהו סו, א). וְעוֹד, תְּרֵין סָהֲדִין: עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וְצַדִּיק. וְאִינּוּן ע"ד, מִן שְׁמַ"ע אֶחָד. עֵד, מִן בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. ׳עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת׳ (דברים יז, ו) - דָּא סָמָאֵל, מֵת מֵעִקָרוֹ, ׳וַיִּשָּׂאוּהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם׳ (במדבר יג, כג). ׳לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד׳ - דְּלָא יְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא בְּאֵל אֶחָד.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כי יקום עד חמס באיש ודרשו השפטים היטב ועשיתם לו כאשר זמם - מצוה לדרש ולחקר העדים בשבע חקירות כנגד שבעה עיני הוי

יח. ענה באחיו׳כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ וְגוֹ'׳ (דברים יט, טז) וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב וְגוֹ' - ׳וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם וְגוֹ'׳. מִצְוָה זוֹבדיני נפשות לִדְרֹשׁ וְלַחְקֹר הָעֵדִים בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת קֹדֶם שֶׁיָּדוּן לוֹ בְּעֹנֶשׁ מִיתָה.[אבל לא בדיני ממונות שלא תנעול דלת בפני לוין (סנהדרין לב.)] ויש להתבונן מה הטעם בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת, שֶׁבַע כְּנֶגֶד ׳שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי יהו"ה הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ׳להשגיח על כל דבר ודבר לפי עומק ענינו בסוד חג"ת נהי"מ, (זכריה ד, י). בָּהֶםועליהם נאמר בפרשת בחוקתי ׳וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע׳ על חטאתיכם, בשבעה מלאכי המלכות המשוטטים בכל הארץ לחקור כל מעשה התחתונים אם יש בו חילול מאותם ז' הנהגות רמ"ק, כי בהם מתפשטות ז' גבורות דמלכות שלכן היא נקראת 'שבע'. מ"מ (ויקרא כו, כח).

בלשון הזוהר

׳כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ וְגוֹ'׳ (דברים יט, טז) וְדָרְשׁוּ הַשּׁוֹפְטִים הֵיטֵב וְגוֹ', ׳וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם וְגוֹ'׳. פִּקּוּדָא דָּא לִדְרוֹשׁ וְלַחֲקוֹר הָעֵדִים בְּז' חֲקִירוֹת, קוֹדֶם דְּיָדִין לֵיהּ בְּעוֹנְשָׁא דְּמוֹתָא. בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת, שֶׁבַע לָקֳבֵל ׳שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי יהו"ה הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ׳ (זכריה ד, י). בְּהוֹן ׳וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע׳ (ויקרא כו, כח).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

לעשות לעד זומם כאשר זמם

סוד סמאל ונחש כשני עדי השקר ושרפת החמץ בין שש לשבע

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.