ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 5לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת קרח · מאמר 6

אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי

זוהר ח"ג, פרשת קרח, דף קעז:
כ-4 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד הכהן בחשאי והלוי בהרמת קול

אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי - הכהן צריך לתקנם שלא יכנסו אלא בתקונו

רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, ׳אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם׳טעם שציווה את בני קהת יותר משאר בני לוי (במדבר ד, יח), מִשּׁוּם שֶׁהֵם גֶּזַע וְשֹׁרֶשׁ הַלְוִיִּםמצד סגולתם - ׳וְזֹּאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ׳ (במדבר ד, יט) - שֶׁצָּרִיךְ הַכֹּהֵן לְתַקְּנָם. כמשנ"א איש איש על עבודתו ועל משאו שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהֵם קְרוֹבִים לַקֹּדֶשׁ, מפני מעלתם [וגם שיודעים הגבולות המותרים והאסורים] לֹא יִכָּנְסוּ אֶלָּא רַק בְּתִקּוּן הַכֹּהֵן, שֶׁהוּא יוֹדֵע סִימָן שֶׁיַּגִּיעוּ אֵלָיו,ולאן שיורה לכל אחד מהם יכנסו וְלֹא יוֹתֵר.ועוד צריכים ליזהר כי בשעה וּכְשֶׁמְּכַסִּים ׳לִכְלֵי הַקֹּדֶשׁ׳, אָז שׁוֹרֶה כִסּוּי אַחֵר,כיסוי רוחני עליון שמכסה באותו הזמן וְאָסוּר לָהֶם לְהִתְקָרֵב וְלִרְאוֹת,את אותו הכיסוי שֶׁהֲרֵי דָּבָר בַּחֲשַׁאי אֵין לָהֶם,ללוים אֶלָּא לַכֹּהֵן,שאין ללוים רשות לראות ולהשיג בדברים 'שענינם בחשאי' - וכל זה נרמז במה שאמר הכתוב 'ולא יבואו לראות כבלע את הקודש' -היינו את אותו הכיסוי הרוחני בשעה שמכסה ומבליע את הקודש. שכל עניני עבודה שבחשאי ובהצנע שייכים רק לכהונה (וְעַל זֶה) שֶׁדִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם בְּסוֹד וּבַחֲשַׁאי,עיקר מעשה ופעולת הקרבן היא בכוונת הלב במחשבה ולא בדיבור ומטעם זה גם מחשבת פיגול פוסלת אבל לעומתם ענינם וְלַלְוִיִּם לְהָרִים קוֹל.שזהו עבודת שירת וזמרת הלויים.

בלשון הזוהר

רִבִּי אֶלְעָזָר (נ"א רבי אבא) אָמַר, ׳אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחוֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם׳ (במדבר ד, יח), בְּגִין דְּאִינּוּן גִּזְעָא וְשָׁרְשָׁא דְּלֵיוָאֵי - ׳וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמוּתוּ׳ - דְּבָעֵי כַּהֲנָא לְאַתְקְנָא לְהוּ, דְּאַף עַל גַּב דִּקְרִיבִין אִינּוּן לְקוּדְשָׁא, לָא יֵיעֲלוּן אֶלָּא בְּתִקּוּנָא דְּכַהֲנָא, דְּהוּא יָדַע סִימָנָא דְּיִמְטוּן לְגַבֵּיהּ, וְלָא יַתִּיר. וְכַד מְכַסְּיָא לְמָאנֵי קוּדְשָׁא, כְּדֵין כִּסּוּיָא אַחֲרָא שָׁרֵי, וְאָסִיר לוֹן לְקָרְבָא לְמֵחֱמֵי, דְּהָא מִלָּה בַּחֲשָׁאי לָא אִית לְגַבַּיְיהוּ, אֶלָּא לְכַהֲנָא, (ועל דא) דְּמִלָּה דִּלְהוֹן וְעוֹבָדָא דִּלְהוֹן בְּרָזָא וּבַחֲשָאי, וְלֵיוָאֵי לְאָרָמָא קָלָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כהנים בחשאי ובסוד ואסור להם יין ולוים נמסרו להרמת קול בגלוי

בִּגְלַל זֶהעבודת הכהנים כֹּהֲנִים בַּחֲשַׁאי וּבְסוֹד, וְעַל זֶה אָסוּר לָהֶם יַיִן, שֶׁיַיִןגורם לַהֲרָמַת קוֹלשאין אומרים שירה אלא על היין וּלְגִלּוּי סוֹד הוּא. נכנס יין יצא סוד בִּגְלַל זֶה לְוִיִּםהם ש נִמְסְרוּמצד ענין עבודתם לַהֲרָמַת קוֹל,ששירתם היתה בקול רם וטעם הדבר שֶׁהֲרֵי בְּדִין נֶאֱחָזִים,בהנהגת הדין וענינו של הנהגת דִּין בְּגָלוּי הוּא וּלְפַרְסֵם דָּבָר לִפְנֵי הַכֹּל.ומשום כך זה שירת הלויים על דוכנם שייכת לסוד גבורות אֲבָללעומתם הכהן, כֹּהֵן, כָּל דְּבָרָיו בְּסוֹד וַחֲשַׁאי, וְלֹא בְגָלוּי. (סִימָן הַכֹּל שְׂמֹאל תְּהֵא דּוֹחֶה, וְיָמִין מְקָרֶבֶת) מִשּׁוּם שֶׁהוּא יָמִין (מְקָרֵב), כְּשֶׁדִּינִים שְׁרוּיִים בָּעוֹלָם מִצַּד שְׂמֹאל, יָמִין תְּהֵא מְקָרֶבֶת, וּבַמֶּה? בִּקְטֹרֶת, שֶׁהִיא בַּחֲשַׁאי,ואפי' ללא שירה ודיבור, ופועלת חסדים מסלקת הרוגז ומעוררת הרחמים, בְּסוֹד דַּקִּיק וּפְנִימִי מֵהַכֹּל.כמשנ"א וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקדש עד צאתו, וזה הוא גם הסוד שקטורת מוקטרת על מזבח הפנימי שלא כבשאר הקרבנות.

בלשון הזוהר

בְּגִין כָּךְ כַּהֲנֵי בַּחֲשָׁאי וּבְרָזָא, וְעַל דָּא אָסִיר לוֹן חַמְרָא, דְּחַמְרָא לְאָרָמָא קָלָא, וּלְגַלָּאָה רָזִין אִיהוּ. בְּגִין כָּךְ לֵיוָאֵי אִתְמְסָרוּ לְאָרָמָא קָלָא, דְּהָא בְּדִינָא אִתְאֲחָד, דִּינָא בְּאִתְגַּלְיָיא אִיהוּ, וּלְפַרְסְמָא מִלָּה קַמֵּי כֹּלָּא. אֲבָל כַּהֲנָא, כָּל מִלּוֹי בְּרָזָא וּבַחֲשָאי, וְלָאו בְּאִתְגַּלְיָיא (סימנא דכלא שמאל תהא דוחה, וימין מקרבת). בְּגִין דְּאִיהוּ יְמִינָא (מקרב), כַּד דִּינִין שַׁרְיָין בְּעָלְמָא מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, יְמִינָא יְהֵא מִקְּרָבָא, וּבְמָה. בִּקְּטֹרֶת, דְּאִיהוּ בַּחֲשָׁאי, בְּרָזָא דָּקִיק, וּפְנִימָאָה מִכֹּלָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כשמזבח אחר מתחיל להתעורר וצדיקים אינם נמצאים מזבח פנימי עומד מולו והדין שוכך

בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁמִּזְבֵּחַ אַחֵרהוא מזבח החיצון שהוא בהנהגת המלכות מַתְחִיל לְעוֹרֵר הִתְעוֹרְרוּת,הדין בדין [ואין די צדיקים להעלות מ"ן לפעול ליחוד העליון], אז באותו הזמן מזבח פנימי כְּשֶׁלֹּא נִמְצָאִים צַדִּיקִים, מִזְבֵּחַ פְּנִימִי מִתְעוֹרֵר אֵלָיו וְעוֹמֵד מוּלוֹ,מוּל מזבח החיצון, וְהַדִּינִים שׁוֹכְכִים.וחמת המלך שככה. וְעַל זֶהומטעם זה עומדת המלכות כנגד הבינה, עוֹמֵד מוּל זֶה, וְאָז הַדִּין מִסְתַּלֵּק.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כַּד הַאי מַדְבְּחָא אַחֲרָא, שָׁארֵי לְאַתְּעָרָא אִתְּעָרוּתָא, כַּד לָא יִשְׁתְּכָחוּ זַכָּאִין, מַדְבְּחָא פְּנִימָאָה אִתְּעַר לְגַבֵּיהּ, וְקָאִים לָקֳבְלֵיהּ, וְדִינִין מִשְׁתַּכְכֵי. וְעַל דָּא קַיְּימָא לָקֳבֵל דָּא, וּכְדֵין דִּינָא אִסְתַּלָּק.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

זאת עבודת בני קהת - הכהן חופה הכל בתכלת עד שלא יראו מה שהם נושאים

וַיִּתֵּן אֶֽת־הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל־הָעָֽם. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, ׳זֹּאת עֲבֹדַת בְּנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד קֹדֶשׁ הַקְּדָשִׁים׳ (במדבר ד, ד) - בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי קְהָת לוֹקְחִיםבשעתבזמןזמן המסעות את כלי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, אָז בָּא כֹהֵן וְחוֹפֶהאת הַכֹּל, עַד שֶׁלֹּא יִקְרְבוּהלוים לְלָקְחוֹ, וְלֹא רָאוּהלוים מֵעוֹלָם מַה שֶּׁהֵם לוֹקְחִים, אֶלָּא הַכֹּל מְכֻסֶּה מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם) ׳וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְהוֹרִדוּ אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְוכסו בה וגו'׳ - וְרֹב כִּסּוּיי כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ הֵםעשויים מ תְּכֵלֶת, מִשּׁוּם שֶׁתְּכֵלֶת הֲרֵי בֵּאֲרוּהָשענינה מהארת 'בוקר' מצד חסדים השייכם לכהונה וְנִתְבָּאֵר.ורק אַחֲרֵי שֶׁהִתְכַּסָּה הַכֹּל, מִתְקָרְבִים בְּנֵי קְהָתהם את כלי קדש הקדשים גם אז שֶׁלּוֹקְחִים, וְלֹא מִתְקָרְבִיםלגמרי אֶלָּאנושאים את הארון בְּאוֹתָם בַּדִּים שֶׁיּוֹצְאִים הַחוּצָה.שתמיד הם נראים בפרוכת ואינם בחינה פנימית לגמרי כמו הארון עצמו, ולכן הלוים יכולים לאחוז את הארון בבדים זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) ׳וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ וְגוֹ' בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ בְנֵי קְהָת לָשֵׂאת וְגוֹ'׳.

בלשון הזוהר

רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, ׳זֹאת עֲבוֹדַת בְּנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בְּשַׁעֲתָא דִּבְנֵי קְהָת נַטְלִין קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, כְּדֵין אָתֵי כַּהֲנָא, וְחָפֵי כֹּלָּא, עַד לָא יִקְרְבוּן לְנַטְלָא לֵיהּ, וְלָא הֲווֹ חָמָאן לְעָלְמִין מַה דְּאִינּוּן נַטְלִין, אֶלָּא כֹּלָּא בְּכִסּוּיָיא מִנַּיְיהוּ׳ (במדבר ד, ד), כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסוֹעַ הַמַּחֲנֶה וְהוֹרִידוּ אֵת פָּרוֹכֶת הַמָּסָךְ׳ (במדבר ד, ה) - וְרוֹב כִּסּוּיָיא דְּמָאנֵי מַקְדְּשָׁא, תְּכֵלֶת אִיהוּ, בְּגִין דִּתְכֵלֶת הָא (קכ"ג ע"ב) אוּקְמוּהָ וְאִתְּמַר. בָּתַר דְּאִתְכַּסְיָיא כֹּלָּא, מְקָרְבִין בְּנֵי קְהָת דְּנַטְלִין, וְלָא מְקָרְבִין אֶלָּא בְּאִינּוּן בַּדִּים דְּנָפְקִין לְבַר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְכִלָה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ וְגוֹ' בִּנְסוֹעַ הַמַּחֲנֶה וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ בְנֵי קְהָת לָשֵׂאת וְגוֹ'׳ (במדבר ד, טו).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל - הקטרת עצרה את המגפה בין המתים לחיים

בִּגְלַל כָּךְ קְטֹרֶת, שֶׁהִיא פְּנִימִית, וְכָל מַה שֶּׁבְּסוֹדזה - לַכֹּהֵן נִמְסַר. וְעַל זֶה,ועל כן ׳וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל׳ (במדבר יז, יב) - (וגו') ׳וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת׳ - שֶׁהִיא פְּנִימִית, סוֹד הַכֹּהֵן. אָז - ׳וַיְכַפֵּר עַל הָעָם׳ ׳וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים׳והיינו - בֵּין עֵץ הַחַיִּים וּבֵין עֵץ הַמָּוֶת. אָז הַיָּמִין מַקְרִיב זֶה לָזֶה, ׳וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה׳. אַשְׁרֵי חֵלֶק הַכֹּהֵן, שֶׁלַּכֹּהֵן יֵשׁ כֹּחַ לְמַעְלָה וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְמַטָּה, וְהוּא גּוֹרֵם שָׁלוֹם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וּבְכָל זְמַן הַשְּׂמֹאל עוֹבֵד לַיָּמִין. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְיִלָּווּ עָלֶיךְ וִישָׁרֲתוּךְ׳שהלוים שהם בבחינת שמאל נטפלים ומשרתים את הכהנים אז (שם יח, ב), וְיָמִין בִּשְׂמֹאל נִמְצָאִים בַּמִּקְדָּשׁ.

בלשון הזוהר

בְּגִין כָּךְ קְטֹרֶת, דְּאִיהִי פְּנִימָאָה, וְכָל מַה דִּי בְּרָזָא, לְכַהֲנָא אִתְמְסַר. וְעַל דָּא ׳וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל׳ (במדבר ז', יב) ׳וַיִתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת׳ - דְּאִיהִי פְּנִימָאָה, רָזָא דְּכַהֲנָא. כְּדֵין ׳וַיְכַפֵּר עַל הָעָם׳ ׳וַיַּעֲמוֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים׳ - בֵּין אִילָנָא דְּחַיֵּי, וּבֵין אִילָנָא דְּמוֹתָא. כְּדֵין יְמִינָא קָרִיב דָּא בְּדָא, ׳וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה׳. זַכָּאָה חוּלָקָא דְּכַהֲנָא, דְּכַהֲנָא אִית לֵיהּ חֵילָא לְעֵילָּא, וְאִית לֵיהּ חֵילָא לְתַתָּא, וְהוּא גָּרִים שְׁלָמָא לְעֵילָּא וְתַתָּא, וּבְכָל זִמְנָא, שְׂמָאלָא פָּלַח לִימִינָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְיִלָווּ עָלֶיךָ וִישָׁרַתוּךָ׳, וִימִינָא בִּשְׂמָאלָא מִשְׁתַּכְּחֵי בַּמִקְדָּשׁ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

ראה חיים עם אשה אשר אהבת

סוד הכללת שמאל בימין וחשבון הנפש

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.