ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 4לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת קרח · מאמר 12

תרומת מעשר ללוי

זוהר ח"ג, פרשת קרח, דף קעט.
כ-4 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד חשבון העשרונים ושם יוד הא ואו הא

מצוה להפריש תרומת מעשר ללוי - שכינה מצד ימין ותרומה גדולה לכהן מצד שמאל

וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְהֹוָ"ה. מִצְוָה אַחַר זוֹ - לְהַפְרִישׁ (לֵוִי תְּרוּמַת מעשר וְהִיא) (תְּרוּמוֹת) מַעֲשֵׂר לַלֵּוִי, וְהִיא שְׁכִינָה מִצַּד יָמִין, שֶׁהוּאמצד הארת חֶסֶד.שמעשר ראשון הוא סוד מלכות הכלולה מעשר ספירות ובכך מעלה הישראל את המלכות מדגתו [שבתפארת] [ללוי שביחס אליו הוא בדרגת גבורה]-רמ"ק. ובשעה שנותן הישראל תְּרוּמָה גְדוֹלָה לַכֹּהֵן,הוא מִצַּד שְׂמֹאל, שֶׁהוּאמצד הארת גְבוּרָה.ובכך מעלה את המלכות מן 'הגבורה' אל דרגת 'החסד' של הכהן אבל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂרשאותה נותן ה לכהן לַלֵּוִי, שֶׁהִיא שְׁכִינָה.מלכות שבמלכות [שהרי היא אחד מעשר שקיבל הלוי מתוך מאה שהיו אצל הישראל -רמ"ק.

בלשון הזוהר

פִּקּוּדָא בָּתַר דָּא לְהַפְרִישׁ (נ"י לוי תרומת מעשר ואיהי) (נ"א תרומות) מַעֲשֵׂר לְלֵוִי, וְאִיהִי שְׁכִינְתָּא מִסְּטַר דִּימִינָא, דְּאִיהוּ חֶסֶד. תְּרוּמָה גְּדוֹלָה לַכֹּהֵן, מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, דְּאִיהוּ גְּבוּרָה. תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לְלֵוִי, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שלשה עשרנים לפר כנגד פני שור מהשמאל ועשרון לכבש עולה לעשר ספירות

יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"י.השם המפורש במילוי הזה הוא הנקרא שם ס"ג, ויש בו ג' יודי"ן, וכנגדן ב' חלקים תרומה וחלק תרומת מעשר. יחד הרי אלו ג' חלקים ממאה ואותו הענין נרמז ב ׳שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר׳כנגד ג' יודי"ן [עשרונים] שבשם ס"ג הנ"ל שהפר הוא (במדבר כח, כ), מִצַּד אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, ׳וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל׳ (יחזקאל א, י), וְזוֹ גְבוּרָה.שלושה עשרונים רומזים לג' אותיות ראשונות שבשם י-ה-ו-ה שמקבלות השפעתן מלמעלה, וכן רומזים לג' קוין של חסד דין רחמים, המתגלים בבינה שהיא 'שור'] | [וכדי לתקן את ענין הגבורה שמשמאל לכסא צריך לתקן דייקא ע"י פ"ר המורה על כלל פ"ר מיני דינים] ׳וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ׳, וְזֶהוּ יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א (יו"ד ה"י וא"ו ה"י), שֶׁעוֹלֶה לְעֶשֶׂר סְפִירוֹת,שיש בצורת זו של מילוי השם -עשר אותיות זהו הטעם של עִשָּׂרוֹן זֶה.שענין עשר אותיות שבמילוי השם מורות על שלימות התפשטות שם יהו"ה בתוך הי' ספירות [-גר"א]. וְעֶשֶׂראותיות אלו הם עולים יחד לחשבון גימטריא לְמ"ה,שהוא כינוי לזעיר אנפין וּמ"העולים למאה לְמֵאָה.מצד התפשטותן כמו שנתבאר לעיל שמ"ה באתב"ש גימטריא מאה

בלשון הזוהר

יוֹ"ד הֵ"י וָא"ו הֵ"י. שְׁלֹשֶׁת ׳עֶשְׂרוֹנִים לַפָּר׳, מִסִּטְרָא דְּהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (יחוזקאל א) ׳וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל׳, וְדָא גְּבוּרָה. ׳וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ׳, וְדָא יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א (נ"א יו"ד ה"י וא"ו ה"י), דְּסָלִיק לְעֶשֶׂר אַתְוָון, הַאי עִשָּׂרוֹן. וְעֶשֶׂר לְמ"ה, וּמ"ה לְמֵּאָה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שלשה עשרנים יוד יוד יוד עולים ארבעים ושלש ביצים וחמישית מצד ה

אֲבָל שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים י' י' י',אשר בצירוף עם ה (זֶה יו"ד ה"י וא"י ה"י) וְעוֹלִים (ל'ל' ו' י') לִשְׁלֹשִׁים, וְעֶשֶׂר סְפִירוֹתש בָּהֶם עוֹלִיםיחד לחשבון כולל של אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ בֵּיצִים,עם הג' עשרונים עצמם וְהַכֹּל יוֹ"ד, בחשבון העשר ספירות אלא שעל זה יש להוסיף עוד חֹמֶשׁ בֵּיצָה,שהיא ב וְתוֹסֶפֶת מִצַּד ה', תוספת הבאה מצד המשכה של השכינה מתוך הי' ספירות עליונות וְכָךְגם הענין ב מַעֲשֵׂר,שאי"ז רק מצוה צדקה ביחס להלוי או הכהן אלא שיש בה תיקון גבוה הרבה יותר שֶׁהִיא מִצְוָה לְהַפְרִישׁ יִשְׂרָאֵל מַעֲשֵׂר מִצַּד הָאוֹת י', ׳מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר׳אך שהמלכות נחשבת כאחד מעשר, פעמים ונחשבת כ (במדבר יח, כו), אֶחָד מֵחָמֵשׁוענין זה הוא מִצַּד אוֹת ה'שבשם הוי"ה שכן - כָּל הָעִשּׂוּרִים שֶׁל אוֹת י', וְהִיא הַשְּׁכִינָה,היא ביחס מדוייק של אַחַת מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת.ובפעמים שהופעתה היא ביחס של א' מֵחָמֵשׁ הוּא מִצַּד הַתִּפְאֶרֶת,שספירת תפארת בחשבון השתלשלותה שֶׁהוּא חָמֵשׁ מִכֶּתֶר.חו"ב חג"ת [חכמה ובינה חסד גבורה תפארת] וּכְשֶׁתַּחְשֹׁב מִמַּלְכוּת עַד תִּפְאֶרֶת,דהיינו מלתתא לעילא מלכות יסוד הוד נצח תפארת תִּמְצָא תִּפְאֶרֶת חָמֵשׁ מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וּשְׁכִינָה חֲמִישִׁית אֵלָיו.אל התפארת ומקבלת ממנו ולכן הוא בסוד ה'. [וענין מלכות שהיא א' מחמש הוא במקום שהתיקון יכול להיעשות רק בתרומה השניה].

בלשון הזוהר

אֲבָל שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים י' י' י', (נ"א דא יו"ד ה"י וא"ו ה"י) וְסַלְּקִין (ס"א ל' ל' ו' י') לְל', וְי' סְפִירָן בְּהוֹן, סַלְּקִין מ"ג בֵּיצִים וְכֹלָּא יוֹ"ד, חוֹמֶשׁ בֵּיצָה, תּוֹסֶפֶת מִצַּד ה', וְהָכִי מַעֲשֵׂר, דְּאִיהוּ פִּקּוּדָא לְהַפְרִישׁ יִשְׂרָאֵל מַעֲשֵׂר, מִסִּטְרָא דְּאָת י', ׳מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר׳, חַד מֵחָמֵשׁ מִסִּטְרָא דְּאָת ה' כָּל עִשּׂוּרִין דְּאָת י', וְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, חַד מֵעֶשֶׂר סְפִירָן. א' מֵחָמֵשׁ, אִיהוּ מִסִּטְרָא דְּתִפְאֶרֶת, דְּאִיהוּ חֲמִשָׁה מִכֶּתֶר. וְכַד תַּחְשׁוֹב מִמַּלְכוּת עַד תִּפְאֶרֶת, תִּשְׁכַּח תִּפְאֶרֶת חָמֵשׁ מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וּשְׁכִינְתָּא חֲמִשָּׁאָה לְגַבֵּיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שני עשרנים לאיל כוללים יוד יוד וו מהפסוק וייצר - הכל א

וּמִצַד אַחֵר הִיאהמלכות העצמה היא בסוד שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל, וְכוֹלֶלֶת י' י' הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁשהם כנגד - עֲשָׂרָה עֲשָׂרָהשהם בחשבון אותיות השם י' ה"ה. ס"ה עשרים לָאַיִל - זֶה ו',מהשם שֶׁהוּא שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ,שהוא מצד תפארת בהיותו קו אמצע ה'שוקל' בין שני הצדדים בסוד אמתקלא ב. וְזֶהוּהסוד הרמוז גם ׳עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁהיינו ב' עשרונים שהם אותיות י-ה-ה יחד עם ו' שהוא כנגד שקל הקודש ג. ׳ (במדבר ז) - וְעוֹד שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִיםרומזים לענין נוסף הקשור ליסוד בריאת האדם בבריאת שני יצריו יצ'ט ויצה"ר הנרמז בתיבת 'וייצר' שהם האותיות - י' י' מִן (בראשית ב) וַיִּיצֶר. לָאַיִלכנגד אות - ו' מִןתיבת וַיִּיצֶר. וְהַכֹּל א'. בסוד צורת אות א'- י' לְמַעְלָה, י' לְמַטָּה, ו' בָּאֶמְצַע. והיינו שחיבור שני היודי"ן עם אות ו' מהשם הקדוש - צורת האל"ף כמתחלת השפעת סדר האותיות | וזהו סוד האל"ף הפנימית שבתוך אות וא"ו שבמילוי שם ס"ג] [עצם הבריאה הכפולה שבוייצר מורה על צד הקדושה וצד הקליפה שהקב"ה ברא משני צידי האיל הוא אותו הו' שבאמצע [-גר"א] שהם גם מורים על חיבור כל הו"ק. וְעוֹד שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים - הֵם י' י' י'.שהם בסוד ג' יודי"ן דשם ס"ג.| המורים על ג' שורשי החכמה א. עתיקא[כתר], ב. חכמא עילאה, ג. וחכמה תתאה. אשר כולם מתגלים דרך ענין העשרונים שבעבודת הקרבנות.

בלשון הזוהר

וּמִסִּטְרָא אַחֲרָא אִיהִי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאַיִל, וּכְלִילַת י' י' הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה י' ה"ה. לָאַיִל דָּא ו', דְּאִיהוּ שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, וְהַאי אִיהוּ ׳עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ׳ - וְעוֹד, שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים - י' י' מִן וַיִּיצֶר. לָאַיִל ו' מִן וַיִּיצֶר. וְכֹלָּא א'. י' לְעֵילָּא, י' לְתַתָּא, ו' בְּאֶמְצָעִיתָא. וְעוֹד שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים אִינּוּן י' י' י'.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

מצות התודה

סוד עשרים העשרונים ושם השם הנוטה לימין ולשמאל

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.