שני מזבחות למעלה ולמטה
זהב וקטרת נחשת וחלבים סוד קול דממה דקה
שני מזבחות למעלה ושני למטה - מזבח הזהב לקטרת ומזבח הנחשת לחלבים
אָמַר רַבִּי אַבָּא, שְׁנֵי מִזְבְּחוֹת הֵם לְמַטָּה, וּשְׁנַיִם לְמַעְלָה, אֶחָד פְּנִימִי שֶׁל הַכֹּל, שֶׁנִּקְרֶבֶת בּוֹ הַקְּטֹרֶת הַפְּנִימִית וְדַקָּה, קֶשֶׁר הַמְּהֵימְנוּתָא, וְהַכֹּהֵן הָעֶלְיוֹן מֵהַכֹּל קוֹשֵׁר (מקטיר) אֶת הַקְּטֹרֶת הַזּוֹ בְּקֶשֶׁר הַמְּהֵימְנוּתָא, וְזֶה נִקְרָא מִזְבַּח הַזָּהָב. וּמִכָּאן נִקְטָר וְנִקְשָׁר קֶשֶׁר הַמְּהֵימְנוּתָא בְּקֶשֶׁר אֶחָד. וּמִזְבֵּחַ אֶחָד אַחֵר שֶׁנִּקְרָא מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, וְזֶהוּ בַּחוּץ, (גָּדוֹל עֶלְיוֹן) וּמִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל מַקְרִיב עָלָיו קָרְבָּן נִיחֹחַ להקב"ה. וּלְמַטָּה - מִזְבַּח הַזָּהָב וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, בָּזֶה קְטֹרֶת, וּבָזֶה חֲלָבִים וְאֵמוּרִים.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אַבָּא תְּרֵין מַדְבְּחָאן אִינּוּן לְתַתָּא, וּתְרֵין לְעֵילָּא. חַד פְּנִימָאָה דְּכֹלָּא, דְּמִתְקָרֵב בֵּיהּ קְטֹרֶת פְּנִימָאָה, וְדַקָּה. קִשּׁוּרָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְכַהֲנָא עִלָּאָה מִכֹּלָּא, אִתְקְשַׁר (נ"א אקטר) קְטוֹרְתָּא דָּא, בְּקִשּׁוּרָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְדָא אִתְקְרֵי מִזְבַּח הַזָּהָב, וּמֵהָכָא אִתְקְטַר וְאִתְקְשַׁר קִשְׁרָא דִּמְהֵימְנוּתָא, בְּחַד קִשְׁרָא. וְחַד מַדְבְּחָא אָחֳרָא, וְאִקְרֵי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, וְדָא הוּא לְבַר, (רברבא עלאה) וּמִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל, מַקְרִיב עָלֵיהּ קָרְבְּנָא נַיְיחָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּלְתַתָּא, מִזְבַּח הַזָּהָב, וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, בְּדָא קְטֹרֶת. וּבְדָא חֲלָבִין וְאֵמוּרִין.
שמן וקטרת ישמח לב שמחת הכל - מזבח פנימי נקרא קול דממה דקה
וְעַל זֶה כָּתוּב, (משליכו) ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב׳ (משלי כז, ט) - וְלֹא כָתוּב שֶׁמֶן וַחֲלָבִים וְאֵמוּרִים יְשַׂמַּח, אַף עַל גַּב שֶׁהֵם הִתְבַּשְּׂמוּת שֶׁל הָרֹגֶז וְהַדִּין. אֲבָל ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת׳ הֵם שִׂמְחַת הַכֹּל, וְלֹא מִצַּד הָרֹגֶז וְהַדִּין. וְהַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה שֶׁהוּא פְּנִימִי שֶׁל קְטֹרֶת (שֶׁהֵם פְּנִימִיּוֹת הַקְּטֹרֶת) דַּקָּה, בְּדַקּוּת שֶׁל הַכֹּל, בְּקֶשֶׁר הַמְּהֵימְנוּתָא, נִקְרָא ׳קוֹל דְּמָמָה דַקָּה׳, וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי שֶׁנִּקְשָׁר בְּקֶשֶׁר הַמְּהֵימְנוּתָא.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב׳ (משלי כז, ט). וְלָא כְּתִיב שֶׁמֶן וַחֲלָבִין וְאֵמוּרִין יְשַׂמַּח, אַף עַל גַּב דְּאִתְבַּסְמוּתָא דְּרוּגְזָא וְדִינָא אִינּוּן. אֲבָל ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת׳, חֶדְוָותָא דְּכֹלָּא אִיהוּ, וְלָא מִסִּטְרָא דְּרוּגְזָא וְדִינָא. וְדָא מַדְבְּחָא דְּאִיהוּ פְּנִימָאָה דִּקְטֹרֶת (ס"א דאינון פנימאה דקטרת) דַּקָּה, בְּדַקּוּתָא דְּכֹלָּא, בְּקִשּׁוּרָא דִּמְהֵימְנוּתָא, אִקְרֵי ׳קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה׳, וּבְגִין דְּאִיהוּ מַדְבְּחָא פְּנִימָאָה, דְּאִתְקְשַׁר בְּקִשּׁוּרָא דִּמְהֵימְנוּתָא.
מזבח פנימי נקרא מזבח ה והחיצון מזבח הנחשת לפני ה
מִזְבֵּחַ אַחֵר נִקְרָא מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, וְהַפְּנִימִי נִקְרָא מִזְבַּח ה'. הָאַחֵר נִקְרָא מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' קָטֹן מֵהָכִיל וְגוֹ'׳ (מלכים א ח). רַבִּי יוֹסֵי אָמַר מִכָּאן, ׳וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךְ, שְׁנַיִם׳ (דברים לג). וְכָתוּב עַל מִזְבְּחוֹתַי לְרָצוֹן.
בלשון הזוהר
מַדְבְּחָא אָחֳרָא, אִקְרֵי מִזְבֵּחַ הַחִצוֹן. וּפְנִימָאָה אִקְרֵי מִזְבַּח יהו"ה. אָחֳרָא, אִקְרֵי ׳מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יהו"ה קָטֹן מֵהָכִיל וְגוֹ'׳ (מלכים א ח, סד). רִבִּי יוֹסֵי אָמַר מֵהָכָא, ׳וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ׳ (דברים לג, י), תְּרֵי. וּכְתִיב ׳עַל מִזְבְּחוֹתַי לְרָצוֹן׳.
ה נסי - מזבח שבנה משה כנגד הפנימי לנקם נקמת אות הברית מעמלק
רַבִּי אַבָּא (אָחָא) אָמַר, כָּתוּב ׳וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וְגוֹ ' כְּנֶגֶד אוֹתוֹ פְּנִימִי בָּנָה אֶת זֶה, וְעַל זֶה נִקְרָא ה' נִסִּי׳ (שמות יז, טו) - מַה זֶּה נִסִּי? שֶׁרָשַׁם אֶת הָרֹשֶׁם שֶׁל אוֹת הַבְּרִית הַקָּדוֹשׁ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעֲמָלֵק בָּא לְהַעֲבִיר אֶת הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה מִיִּשְׂרָאֵל, הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה עָמַד כְּנֶגְדּוֹ לִנְקֹם אוֹתָהּ נִקְמַת אוֹת הַבְּרִית, וְלָכֵן נִקְרָא ׳חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית׳ (ויקרא כו, כה) - וְזוֹ הִתְקִינָה לְיִשְׂרָאֵל רֹשֶׁם קָדוֹשׁ. וּמֹשֶׁה בָּנָה כְּנֶגְדָּהּ מִזְבֵּחַ, וְקָרָא לוֹ ה' נִסִּי, וְזֶהוּ מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, ׳קוֹל דְּמָמָה דַקָּה׳ (מלכים א יט).
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא (אחא) אָמַר, כְּתִיב ׳וַיִבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וְגוֹ'׳ (שמות יז, טו), לָקֳבֵל הַהוּא פְּנִימָאָה בָּנָהּ הַאי, וְעַל דָּא אִתְקְרֵי ׳יהו"ה נִסִּי׳. מַהוּ נִסִּי. דְּרָשִׁים רְשִׁימָא דְּאָת קַיָּימָא קַדִּישָׁא. דִּבְשַׁעֲתָא דַּעֲמָלֵק אָתָא לְאַעְבְּרָא הַאי רְשִׁימָא קַדִּישָׁא מִנַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, הַאי מִזְבַּח קַיְּימָא לָקֳבְלֵיהּ לְנַקְמָא הַהוּא נוּקְמָא דְּאָת קַיָּימָא, וְעַל דָּא אִתְקְרֵי ׳חֶרֶב נוֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית׳ (ויקרא כו, כה). וְדָא אַתְקְנַת לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל רְשִׁימָא קַדִּישָׁא. וּמֹשֶׁה בָּנָה לָקֳבֵל הַאי מִזְבֵּחַ, וְקָרֵי לֵיהּ יהו"ה נִסִּי. וְדָא הוּא מִזְבֵּחַ פְּנִימִי, ׳קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה׳ (מלכים א יט, יב).
אש תמיד תוקד - אשו של יצחק נקראת אדני ובהתבשמה יהוה שני מזבחות מתקשרים
וְעַל כֵּן, ׳אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ וְגוֹ'׳ (ויקרא ו, ו) - אֵשׁ שֶׁנִּמְצֵאת תָּמִיד. וּמִי הִיא? הָאֵשׁ שֶׁל יִצְחָק. וְאָז הַשֵּׁם הַזֶּה - אֲדֹנָ"י. וּכְשֶׁיְּסַדֵּר עָלָיו הַכֹּהֵן אוֹתָם עֵצִים, הוּא מִתְבַּשֵּׂם בַּשֵּׁם, וְקוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁם הָרַחֲמִים - יהו"ה, וְקוֹרְאִים לָהּ בַּשֵּׁם הַזֶּה. וְלִפְעָמִים עוֹמֶדֶת כְּמוֹ זֶה, וְלִפְעָמִים עוֹמֶדֶת כְּמוֹ זֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, שְׁנַיִם הָיוּ, וְהַפְּנִימִי עוֹמֵד עַל אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁבַּחוּץ, וּמִמֶּנּוּ נִזּוֹן, וְנִקְשָׁרִים זֶה עִם זֶה.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא ׳אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ וְגוֹ'׳ (ויקרא ו, ו), אֵשׁ דְּאִשְׁתְּכַח תְּדִירָא. וּמַאי אִיהוּ. אֶשָּׁא דְּיִצְחָק. וּכְדֵין, שְׁמָא דָּא, אֲדֹנָ"י. וְכַד יְסַדָּר עָלָה כַּהֲנָא אִינּוּן אָעִין, אִתְבַּסְמָא בִּשְׁמָא, וְקָרֵינָן לָהּ בִּשְׁמָא דְּרַחֲמֵי, יהו"ה, וְקָרֵינָן לָהּ בִּשְׁמָא דָּא. וּלְזִמְנִין קַיְּימָא כְּגַוְונָא דָּא, וּלְזִמְנִין קַיְּימָא כְּגַוְונָא דָּא. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, תְּרֵי הֲווֹ, וּפְנִימָאָה קַיְּימָא עַל הַהוּא דִּלְבַר, וּמִנָהּ אִתְּזָן, וְאִתְקַשְּׁרָא דָּא בְּדָא.
צדיק ה בכל דרכיו - כל יום ויום הדין תלוי בעולם על הבריאה
׳זְהִ קָרְבַּן אַהֲרֹן׳ (ויקרא ו, יג). רַבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, ׳צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו׳ (תהלים קמה, יז) - ׳צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו׳ - הֲרֵי שָׁנִינוּ, כַּמָּה יֵשׁ לִבְנֵי אָדָם לְהִתְבּוֹנֵן בִּכְבוֹד רִבּוֹנָם שֶׁלֹּא יִסְטוּ מִדַּרְכָּם הַחוּצָה, שֶׁהֲרֵי בְּכָל יוֹם וָיוֹם הַדִּין תָּלוּי בָּעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא וְעוֹמֵד עַל הַדִּין.
בלשון הזוהר
׳זֶה קָרְבָּן אַהֲרֹן׳ (ויקרא ו, יג). רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, ׳צַדִּיק יהו"ה בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו׳ (תהילים קמה, יז). ׳צַדִּיק יהו"ה בְּכָל דְּרָכָיו׳, הָא תָּנֵינָן, כַּמָה אִית לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא לְאִסְתַּכְּלָא בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן, וְלָא יִסְטוּ מֵאָרְחַיְיהוּ לְבַר. דְּהָא בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא דִּינָא תָּלֵי בְּעָלְמָא, בְּגִין דְּעָלְמָא עַל דִּינָא אִתְבְּרֵי וְקַיְּימָא.
אדם צריך להשמר מחטאיו כי הדין שורה עליו בבית ובדרך בכל יום
וְלָכֵן צָרִיךְ אָדָם לְהִשָּׁמֵר מֵחֲטָאָיו, שֶׁלֹּא יֵדַע אֶת הַזְּמַן שֶׁהַדִּין שׁוֹרֶה עָלָיו. יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ - הַדִּין שׁוֹרֶה עָלָיו. יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ הַחוּצָה - הַדִּין שׁוֹרֶה עָלָיו, וְלֹא יֵדַע אִם יָשׁוּב לְבֵיתוֹ וְאִם לֹא. יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁהֲרֵי הַדִּין יוֹצֵא כְנֶגְדּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ׳ (שם פה) - מִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ לְהַקְדִּים וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ כְּדֵי שֶׁיִּנָּצֵל מִן הַדִּין בְּשָׁעָה שֶׁהוּא שׁוֹרֶה בָּעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי בְּכָל יוֹם וָיוֹם שׁוֹרֶה הַדִּין בָּעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֵל זֹּעֵם בְּכָל יוֹם׳ (תהלים ז, יב).
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִסְתַּמְּרָא מֵחוֹבוֹי, דְּלָא יָדַע זִמְנָא דְּדִינָא שַׁרְיָא עֲלוֹי. יָתִיב בְּבֵיתֵיהּ, דִּינָא שַׁרְיָא עֲלוֹי. נָפַק מִבֵּיתֵיהּ לְבַר, דִּינָא שַׁרְיָא עֲלוֹי. וְלָא יָדַע אִי יְתוּב לְבֵיתֵיהּ אִי לָאו. נָפִיק לְאָרְחָא, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה, דְּהָא כְּדֵין דִּינָא נָפְקָא קַמֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ׳ (תהילים פה, יד). בְּגִין כָּךְ, בָּעֵי לְאַקְדְּמָא וּלְמִבָּעֵי רַחֲמֵי קָמֵי מַלְכָּא, בְּגִין דְּיִשְׁתְּזִיב מִן דִּינָא, בְּשַׁעֲתָא דְּשַׁרְיָא בְּעָלְמָא. דְּהָא כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא שַׁרְיָא דִּינָא בְּעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאֵל זוֹעֵם בְּכָל יוֹם׳ (תהלים ז, יב).
ואל זעם בכל יום
סוד אל חסד וגבור אברהם ויצחק ויעקב
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.