ובצלאל בן אורי בן חור
סוד השם שגרם והצד שממנו נבנה המשכן בין ימין לשמאל
אמר רבי יוסי הקב"ה התרצה בבצלאל יותר מכל ישראל - אמר לו השם גורם אשר שם שמות בארץ
רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יִצְחָק הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי הקב"ה הִתְרַצָּה בִּבְצַלְאֵל לַעֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן יוֹתֵר מִכָּל יִשְׂרָאֵל. לָמָּה? אָמַר לוֹ, הַשֵּׁם גּוֹרֵם, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שהקב"ה ׳שָׂם שֵׁמוֹת בָּאָרֶץ׳ (תהלים מו, ט) - לְהִתְעַטֵּר (לְעוֹרֵר) בָּהֶם וְלַעֲשׂוֹת בָּהֶם מַעֲשֶׂה בָּעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ׳ (תהלים מו, ט).
בלשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יִצְחָק הֲווֹ אַזְלֵי בְּאָרְחָא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בֵּיהּ בִּבְצַלְאֵל לַעֲבִידַת מַשְׁכְּנָא, יַתִּיר מִכָּל יִשְׂרָאֵל, אֲמַאי. אָמַר לֵיהּ, שְׁמָא גָּרִים, וְהָא אוֹקְמוּהָ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׁוֵּי שְׁמָהָן בְּאַרְעָא, לְאִתְעַטְּרָא (ס"א לאתערא) בְּהוּ, וּלְמֶעְבַּד בְּהוּ עֲבִידְתָּא בְּעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ׳ (תהילים מו, ט).
יהודה מצד שמאל וחזר ונדבק בימין ובצד זה נעשה המשכן כמו התורה שמתחילה משמאל ונדבקת בימין
אָמַר לוֹ, סוֹד הוּא כָּאן. יְהוּדָה הָיָה מִצַּד הַשְּׂמֹאל, וְחָזַר וְנִדְבַּק בַּיָּמִין, וְעַל זֶה בְּצַד זֶה נַעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן. הִתְחִיל מִצַּד שְׂמֹאל, וְנִדְבַּק בְּצַד יָמִין, וְאַחַר כָּךְ נִכְלָל זֶה בָּזֶה וְנַעֲשָׂה הַכֹּל יָמִין. כְּמוֹ כֵן הַתּוֹרָה מַתְחִילָה מִשְּׂמֹאל וְנִדְבֶּקֶת בְּיָמִין, וְנִכְלָל זֶה בָּזֶה וְנַעֲשֶׂה הַכֹּל יָמִין. רְאוּבֵן הִתְחִיל מִיָּמִין וְסָטָה לִשְׂמֹאל, וְנָסְעוּ עִמּוֹ שְׁאָר הַשְּׁבָטִים שֶׁהֵם שְׂמֹאל, מִשּׁוּם שֶׁהִתְחִיל מִיָּמִין וְסָטָה לִשְׂמֹאל.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, רָזָא אִיהוּ הָכָא, יְהוּדָה מִסְּטָר שְׂמָאלָא הֲוָה, וְאַהְדָּר וְאִתְדַּבָּק בִּימִינָא. וְעַל דָּא, בְּסִטְרָא דָּא אִתְעָבִיד מַשְׁכְּנָא, שָׁארֵי מִסְּטָר שְׂמָאלָא, וְאִתְדַּבָּק בִּסְטָר יְמִינָא, וּלְבָתַר אִתְכְּלִיל דָּא בְּדָא, וְאִתְעַבִיד כֹּלָּא יְמִינָא. כְּגַוְונָא דָּא אוֹרַיְיתָא, שָׁארֵי מִשְּׂמָאלָא, וְאִתְדַּבָּק בִּימִינָא, וְאִתְכְּלִיל דָּא בְּדָא, וְאִתְעָבִיד כֹּלָּא יְמִינָא. רְאוּבֵן שָׁרָא מִימִינָא, וְסָטָא לִשְׂמָאלָא, וְנַטְלוּ עִמֵּיהּ אִינּוּן שְׁאַר שְׁבָטִין, דְּאִינּוּן שְׂמָאלָא, בְּגִין דְּשָׁארִי מִימִינָא וְסָטָא לִשְׂמָאלָא.
יהודה התחיל משמאל וסטה לימין ובצלאל שבא מצדו עשה את המשכן והתקן אצלו
יְהוּדָה הִתְחִיל מִשְּׂמֹאל וְסָטָה לְיָמִין. הִתְחִיל מִשְּׂמֹאל, מִשּׁוּם שֶׁבָּא מִצַּד שְׂמֹאל, וְנִדְבַּק בְּיָמִין, וְהַמִּשְׁכָּן נַעֲשָׂה בַּצַּד הַזֶּה. הִתְחִיל מִצַּד שְׂמֹאל וְנִדְבַּק בְּצַד יָמִין. וְעַל זֶה בְּצַלְאֵל, שֶׁבָּא מֵהַצַּד שֶׁלּוֹ, עָשָׂה אֶת הַמִּשְׁכָּן וְהִתְתַּקֵּן אֶצְלוֹ. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שהקב"ה רָצָה בּוֹ, וּבֵרֵר אוֹתוֹ מִכֻּלָּם לַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה.
בלשון הזוהר
יְהוּדָה שָׁרָא מִשְּׂמָאלָא, וְסָטָא לִימִינָא, שָׁרָא מִשְּׂמָאלָא, בְּגִין דְּאָתֵי מִסְּטָר שְׂמָאלָא, וְאִתְדַּבָּק בִּימִינָא, וּמַשְׁכְּנָא בְּסִטְרָא דָּא אִתְעָבִיד. שָׁארֵי מִסְטַר שְׂמָאלָא, וְאִתְדַּבָּק בִּסְטָר יְמִינָא, וְעַל דָּא, בְּצַלְאֵל אִיהוּ דְּאָתֵי מִסִּטְרֵיהּ, עָבֵד מַשְׁכְּנָא וְאִתְתָּקַּן לְגַבֵּיהּ. וְהָא אוּקְמוּהָ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בֵּיהּ, וּבָרִיר לֵיהּ מִכֹּלָּא לַעֲבִידְתָּא דָּא.
ונתן לו חכמה ותבונה ודעת כי לא נותן הקב"ה חכמה אלא למי שיש בו חכמה בצלאל בצל אל
וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה. דעת כפנימיות הכתר המתגלה לאחר חיבור או''א- גר''א, שהשלשה הם מתנת עליון, היינו בינת הלב -דעת פנימית הגנוזה בלב עוד קודם גילויה- אר''י, ודייק מלשון 'נתתי' שמורה על התמדת הנתינה, כענין תנאי להשפעה להיות הכלי מוכן להארה הנוספת. רמז לביאור פנימי שנמסר כבר בע''פ שאף הוא קיבל רק אחר מציאות חכמתו וכדאמרי' בגמ' ברכות נה. שידע לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ, השם הינו כלבוש לנשמה המגלה פנימיותה -גר''א חכמה שהיתה בו גרמה לשמו, ושמו גרם לתוספת חכמתו שלא סמך על חכמתו אלא חשב עצמו לעומד בצלוְנָתַן לוֹ חָכְמָה וּתְבוּנָה וָדַעַת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, מִשּׁוּם שֶׁעִמּוֹ הָיָה בָּרִאשׁוֹנָה הַשְׂכֵּל הַלֵּב, שֶׁכָּתוּב ׳וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה׳ (שמות לא, ו) - מִשּׁוּם שהקב"ה לֹא נוֹתֵן חָכְמָה אֶלָּא לְמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָכְמָה, וּפֵרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים וְנִתְבָּאֵר, וְכֵן כְּמוֹ כֵן בְּצַלְאֵל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, בְּצַלְאֵל - שְׁמוֹ גָּרַם לוֹ, וְעַל חָכְמָתוֹ נִקְרָא כָּךְ, וְסוֹד הַמִּלָּה בְּצַלְאֵל - בְּצֵל אֵל.
בלשון הזוהר
וְיָהַב לֵיהּ חָכְמָה וּתְבוּנָה וָדַעַת, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ. בְּגִין דְּעִמֵּיהּ הֲוָה בְּקַדְמִיתָא סָכְלְתָנוּ דְּלִבָּא, דִּכְתִּיב ׳וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה׳. בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא יָהִיב חָכְמְתָא, אֶלָּא לְמַאן דְּאִית בֵּיהּ חָכְמְתָא, וְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא וְאִתְּמַר. וְכֵן כְּגַוְונָא דָּא בְּצַלְאֵל. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, בְּצַלְאֵל שְׁמֵיהּ גָּרִים לֵיהּ, וְעַל חָכְמָתֵיהּ אִקְרֵי הָכִי, וְרָזָא דְּמִלָּה בְּצַלְאֵל, בְּצֵל אֵל.
כתפוח בעצי היער כן דודי - בצלו זה בצלאל שהתקין המשכן וכנסת ישראל יושבת בצל האל
פָּתַח וְאמַר, (שִׁיר ב) ׳כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי וְגוֹ'׳ (שיר השירים ב, ג). בְּצִלּוֹ - הַיְנוּ בְּצַלְאֵל, שֶׁהוּא הִתְקִין הַמִּשְׁכָּן וְעָשָׂה אוֹתוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי׳. שֶׁהַמִּשְׁכָּן נֶחְמָד לָשֶׁבֶת בּוֹ, שֶׁהוּא עשֶׂה חֶמְדָּה לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יוֹשֶׁבֶת בְּצֵל הָאֵל. וְזֶהוּ בְּצַלְאֵל.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי וְגוֹ'׳ (שיר השירים ב, ג). בְּצִלּוֹ: הַיְינוּ בְּצַלְאֵל, דְּאִיהוּ אַתְקִין מַשְׁכְּנָא, וְעָבִיד לֵיהּ. דִּכְתִּיב ׳חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי׳. דְּמַשְׁכְּנָא חֲמִידָא אִיהוּ לְמֵיתַב בֵּיהּ, דְּאִיהוּ עָבִיד חִמּוּדָא לִכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יָתְבָא בְּצִלָּא דְּאֵל. וְדָא אִיהוּ בְּצַלְאֵל.
ופריו מתוק לחכי - אלו נשמות הצדיקים פרי מעשיו של הקב"ה שמוציא הנהר היוצא מעדן
׳וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי׳, שֶׁזֶּהוּ שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוֹת טוֹבִים בָּעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב ׳מִמֶּנִּי פֶּרְיְךְ נִמְצָא׳ (הושע יד, ט) - מִי - הוּא פְּרִי? אֵלֶּה הֵם נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם פְּרִי מַעֲשָׂיו שֶׁל הקב"ה, שֶׁאוֹתוֹ נָהָר שֶׁיּוֹצֵא מֵעֵדֶן מוֹצִיא וְזוֹרֵק נְשָׁמוֹת לָעוֹלָם, וְהֵם הַפֵּרוֹת שֶׁל הקב"ה, וּמִשּׁוּם כָּךְ פִּרְיוֹ. זֶהוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
בלשון הזוהר
׳וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי׳, דְּדָא אִיהוּ דְּעָבִיד פֵּירִין טָבִין בְּעָלְמָא, דִּכְתִּיב, ׳מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא׳ (הושע יד, ט). מַאן הוּא פְּרִי. אִלֵּין אִינּוּן נִשְׁמָתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּאִינּוּן אִיבָּא דְּעוֹבָדוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּהַהוּא נָהָר דְּנָפִיק מֵעֵדֶן, אִיהוּ אַפִּיק וְזָרִיק נִשְׁמָתִין לְעָלְמָא, וְאִינּוּן פֵּירִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְּגִין כָּךְ פִּרְיוֹ. דָּא אִיהוּ כִּדְקָאָמְרָן.
בצלו זה בצלאל - בן אורי זה ימין בן חור זה שמאל ובו נשלם דינו של הקב"ה במעשה העגל
בְּצִלּוֹ - זֶהוּ בְּצַלְאֵל. וְעַל זֶה תִּקּוּן הַמִּשְׁכָּן עַל יְדֵי בְּצַלְאֵל הָיָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר׳ (שמות לח, כב) - ׳בֶּן אוּרִי׳ - זֶה אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁיּוֹצֵא. ׳בֶּן אוּרִי׳ - זֶה יָמִין. ׳בֶּן חוּר׳ - זֶה שְׂמֹאל. ׳בֶּן אוּרִי בֶן חוּר׳ - (׳בן חוּר בן חורי׳). וְעַל זֶה נִשְׁלַם בּוֹ דִּינוֹ שֶׁל הקב"ה בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל.
בלשון הזוהר
בְּצִלּוֹ: דָּא הוּא בְּצַלְאֵל. וְעַל דָּא תִּקּוּנָא דְּמַשְׁכְּנָא עַל יְדָא דִּבְצַלְאֵל הֲוָה. וּבְּגִין כָּךְ ׳וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר׳. ׳בֶּן אוּרִי׳, דָּא נְהוֹרָא דְּשִׁמְשָׁא דְּנָפִיק. ׳בֶּן אוּרִי׳, דָּא יְמִינָא. ׳בֶּן חוּר׳, דָּא אִיהוּ שְׂמָאלָא. ׳בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר׳ - (ס"א ׳בן חור בן חורי׳) וְעַל דָּא אִשְׁתְּלִים בֵּיהּ דִּינָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעוֹבָדָא דְּעֶגְלָא.
כל הזהב העשוי בכל מלאכת הקדש - מאותה שעה שנתנו ישראל היה עשוי ומתתקן בכל דרגה בזהב
׳כָּל הַזָּהָב הֶעָשׂוּי׳ (שמות לח, כד) - מֵאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנָּתְנוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל, הָיָה עָשׂוּי וְנִתְתַּקֵּן מִקֹּדֶם לְכָךְ. ׳בְּכֹל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ׳ - כָּל אוֹתוֹ זָהָב נַעֲשָׂה וְנִתְתַּקֵּן ׳בְּכֹל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ׳ - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל דַּרְגָּה וְדַרְגָּה הָיָה מִתְתַּקֵּן בָּהּ זָהָב, שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אֶלָּא בְּרַחֲמִים וְדִין, וְעַל זֶה זָהָב הָיָה הוֹלֵךְ ׳בְּכָל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ׳ - בְּכָל אוֹתָהּ עֲבוֹדָה שֶׁנִּקְרֵאת קֹדֶשׁ הָיָה הוֹלֵךְ בָּהּ זָהָב, זָהָב בַּכֹּל.
בלשון הזוהר
׳כָּל הַזָּהָב הֶעָשׂוּי׳ (שמות לח, כד). מֵהַהִיא שַׁעֲתָא דְּיָהֲבוּ לֵיהּ יִשְׂרָאֵל, הֲוָה עָשׂוּי וְאִתְתָּקַּן מִקַּדְמַת דְּנָא, ׳בְּכֹל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ׳, כָּל הַהוּא דַּהֲבָא, אִתְעָבִיד וְאִתְתָּקַּן ׳בְּכֹל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ׳. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דִּבְכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, הֲוָה אִתְתָּקַּן בֵּיהּ דַּהֲבָא. דְּלֵית שְׁלִימוּ אֶלָּא רַחֲמֵי וְדִינָא, וְעַל דָּא דַּהֲבָא הֲוָה אָזִיל ׳בְּכָל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ׳, בְּכָל הַהִיא עֲבִידְתָּא דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ, הֲוָה אָזִיל בָּה דַּהֲבָא, דַּהֲבָא בְּכֹלָּא.
רבי אבא רבי יוסי ורבי חזקיה עוסקים בתורה - הקב"ה רוצה בדין לערב זה בזה ומאריך לרשעים
רַבִּי אַבָּא, רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִזְקִיָּה הָיוּ יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. אָמַר לוֹ רַבִּי חִזְקִיָּה לְרַבִּי אַבָּא, הֲרֵי אָנוּ רוֹאִים שהקב"ה רוֹצֶה בְדִין בַּכֹּל לְעָרֵב זֶה בָּזֶה, וְהוּא מַאֲרִיךְ דִּין לְרִשְׁעֵי הָעוֹלָם. אִם הוּא רוֹצֶה בְּדִין, לָמָּה מְסַלֵּק אוֹתוֹ מִן הָרְשָׁעִים? אָמַר לוֹ, כַּמָּה הָרִים נֶעֶקְרוּ בַּדָּבָר הַזֶּה, אֲבָל כַּמָּה דְבָרִים גִּלָּה בּוּצִינָא קַדִּישָׁא בָּזֶה.
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי חִזְקִיָּה הֲווֹ יַתְבִין וְלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא, אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִזְקִיָּה לְרִבִּי אַבָּא, הָא חֲמֵינָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּדִינָא בְּכֹלָּא, לְאִתְעָרְבָא דָּא בְּדָא, וְאִיהוּ אָרִיךְ דִּינָא בְּחַיָּיבֵי עָלְמָא, אִי אִיהוּ אִתְעְרֵי בְּדִינָא, אֲמַאי סָלִיק לֵיהּ מֵחַיָּיבַיָּא. אָמַר לֵיהּ, כַּמָה טוּרִין אִתְעַקְּרוּ בְּמִלָּה דָּא, אֲבָל כַּמָה מִלִּין גַּלֵּי בּוּצִינָא קַדִּישָׁא בְּהַאי.
הדין שהקב"ה רוצה בו דין ברור מעורר אהבה אבל דין הרשעים דין זהמה שלא רוצה בו כלל
וּבֹא רְאֵה, הַדִּין שהקב"ה רוֹצֶה בּוֹ הוּא דִּין בָּרוּר, הוּא דִּין שֶׁמְּעוֹרֵר אַהֲבָה וְשִׂמְחָה. אֲבָל הָרְשָׁעִים, כְּשֶׁהֵם בָּעוֹלָם, כֻּלָּם דִּין שֶׁל זֻהֲמָה, כֻּלָּם דִּין שֶׁלֹּא רוֹצֶה בּוֹ הקב"ה כְּלָל. וְעַל זֶה לֹא צָרִיךְ לְעָרֵב דִּין קָדוֹשׁ בְּדִין טָמֵא שֶׁל זֻהֲמָה, עַד שֶׁמִּתְכַּלֶּה מֵעַצְמוֹ וּמְאַבְּדוֹ מֵהָעוֹלָם הַבָּא, וְאוֹתוֹ דִּין שֶׁל זֻהֲמָה שֶׁבּוֹ, הוּא מְאַבֵּד אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, דִּינָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בֵּיהּ, אִיהוּ דִּינָא בָּרִיר, אִיהוּ דִּינָא דְּאִתְּעַר רְחִימוּ וְחֶדְוָה. אֲבָל חַיָּיבַיָּא כַּד אִינּוּן בְּעָלְמָא, כֻּלְּהוּ דִּינָא דְּזוּהֲמָא. כֻּלְּהוּ דִּינָא דְּלָא אִתְרְעֵי בֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּלָל. וְעַל דָּא, לָא בָּעֵי לְאִתְעָרְבָא דִּינָא קַדִּישָׁא בְּדִינָא מִסְאֲבָא דְּזוּהֲמָא, עַד דְּאִיהוּ אִשְׁתְּצֵי מִגַּרְמֵיהּ, וּלְאוֹבָדָא לֵיהּ מִן עָלְמָא דְּאָתֵי, וְהַהוּא דִּינָא דְּזוּהֲמָא דְּבֵיהּ אִיהוּ אוֹבִיד לֵיהּ מֵעָלְמָא.
בפרח רשעים כמו עשב
סוד פריחת הרשעים להשמדם עדי עד וחלק הצדיקים בעולם הבא
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.