ונשא השעיר עליו
משל החמור העולה בכבד המשא, ומעשה דוד והצפרדע המשבחת תמיד
ונשא השעיר עליו - נושא כל החובות עד שנעשה כבד כחמור עולה להר גבוה עד שנופל ומתפרק
וְעוֹד, (ויקרא טז) וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו, כַּאֲשֶׁר רְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת קִטְרוּג לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל, וְהוּא נוֹשֵׂא כָּל הַחוֹבוֹת שֶׁיָּכוֹל לָשֵׂאת אוֹתָם עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה כָּבֵד, שֶׁנֶּאֱמַר ׳כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנּוּ, חוֹבוֹת עַל כְּנָפָיו׳ (תהלים לח, ה) - מָה עוֹשֶׂה? עוֹלֶה לְהַר עֶלְיוֹן, כַּחֲמוֹר כַּאֲשֶׁר הוּא רוֹצֶה לַעֲלוֹת לְהַר גָּבוֹהַּ, כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבַּד עָלָיו. כַּאֲשֶׁר הוּא לְמַעְלָה וְרוֹצֶה לַעֲלוֹת עוֹד לְפִי הַמְּעַט שֶׁנִּשְׁאָר לוֹ, כָּבֵד עָלָיו מַשָּׂאוֹ, וְנוֹפֵל, וּמַפִּיל עַצְמוֹ לְמַטָּה. וּבְכֹבֶד הַמַּשָּׂא שֶׁהֻכְבַּד עָלָיו, נַעֲשׂוּ כָּל הָאֵיבָרִים שֶׁלּוֹ חֲתִיכוֹת, שֶׁלֹּא נִשְׁאָר אֵיבָר שָׁלֵם. גַּם כָּךְ נַעֲשֶׂה לְסָמָאֵל וְנָחָשׁ, הַכָּבֵד וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד, יֵצֶר הָרָע וּבַת זוּגוֹ זוֹנָה. מִשָּׁם כָּל בַּת אֵל נֵכָר זוֹנָה. (ע"כ רעיא מהימנא).
בלשון הזוהר
וְעוֹד ׳וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו׳ (ויקרא טז, כב), כַּד רְעוּתֵיהּ לְמֶעְבַּד קוּרְצְיָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהוּ נָשָׂא כָּל חוֹבִין דְּיָכִיל לְמִסְבַּל לוֹן, עַד דְּאִתְעָבִיד כָּבֵד, ׳כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנוּ, חוֹבִין עַל גַּדְפּוֹי׳ (תהילים לח, ה). מֶה עָבִיד, סָלִיק לְטוּרָא עִלָּאָה, כַּחֲמָרָא כַּד אִיהוּ בָּעֵי לְסַלְּקָא לְטוּר גָּבוֹהַּ, כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבַּד עָלֵיהּ. כַּד אִיהוּ לְעֵילָּא, וּבָעֵי לְסַלְּקָא לְפִי מִעוּט דְּאִשְׁתְּאַר לֵיהּ, אִתְיְקַר עָלֵיהּ מָטוּלָא, וְנָפִיל, וְאַפִּיל גַּרְמֵיהּ לְתַתָּא, וּבְכֹבֶד מַשָּׂא דְּאִתְתְּקַּף עָלֵיהּ, אִתְעָבִידוּ כָּל אֵבָרִין דִּילֵיהּ פֵּסְקוֹת, דְּלָא אִשְׁתְּאַר אֵבֶר שְׁלִים. אוּף הָכָא אִירָע לְסָמָאֵל וְנָחָשׁ, כָּבֵד וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד, יֵצֶר הָרָע וּבַת זוּגֵיהּ זוֹנָה. מִתַּמָּן כָּל בַּת אֵל נֵכָר זוֹנָה. (ע"כ רעיא מהימנא) (ובחבורא קדמאה אמר ר' פנחס רכ"ד ע"א שייך רל"א ע"ב)
אמר רבי פנחס אשרי העולם שאתה בתוכו - הכבד נוטל הכל טוב ורע כדי להעמיד קטרוגו ומקריב ללב
אָמַר רַבִּי פִּנְחָס, דֶּרֶךְ זוֹ הָיְתָה מְתֻקֶּנֶת לִי לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים אֵלּוּ מִעַתִּיק יוֹמִין, אַשְׁרֵי הָעוֹלָם שֶׁאַתָּה נִמְצָא בְתוֹכוֹ. אוֹי לָעוֹלָם שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ יְתוֹמִים וְלֹא יוֹדְעִים דִּבְרֵי תוֹרָה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. וַדַּאי כָּךְ הוּא, שֶׁהַכָּבֵד נוֹטֵל הַכֹּל - טוֹב וָרָע. וְאַף עַל גַּב שֶׁמְּשׁוֹטֵט וְאוֹסֵף כָּל חוֹבוֹתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל - כָּךְ גַּם זְכֻיּוֹ תֵיהֶם אוֹסֵף כְּדֵי לְהַעֲמִיד קִטְרוּגוֹ. וְהַכֹּל, זֶה וָזֶה מַקְרִיב לְגַבֵּי הַלֵּב. וְדֶרֶךְ הַלֵּב שֶׁלֹּא נוֹטֵל אֶלָּא הַזַּךְ וְהַמְבֹאָר וְהַצַּח שֶׁל הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ. וּשְׁאָר הַטִּנֹּפֶת וְהַלִּכְלוּךְ מַחֲזִיר לַכָּבֵד, וְלוֹקֵחַ הַכֹּל בְּעַל כָּרְחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו וְגוֹ'׳. דָּבָר זֶה חָזַרְתִּי כְּדֵי שֶׁיִּתְמַתֵּק לְפִי כִּמְתִיקוּת הַדְּבַשׁ. אַשְׁרֵי חֶלְקִי שֶׁזָּכִיתִי לָזֶה, לִרְאוֹת זֶה בְּעֵינַי.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, אוֹרְחָא דָּא הֲוָה מְתֻקָּנָא לִי, לְמִשְׁמַע מִלִּין אִלֵּין מֵעַתִּיק יוֹמִין, זַכָּאָה עָלְמָא דְּאַנְתְּ שָׁארֵי בְּגַוִיהּ. וַוי לְעָלְמָא, דְּיִשְׁתַּאֲרוּן יַתְמִין, וְלָא יַדְעִין מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא כַּדְּקָא יָאוּת. ודַּאי הָכִי הוּא, דְּכָבֵד נָטִיל כֹּלָּא טַב וּבִישׁ. וְאַף עַל גַּב דִּמְשַׁטְּטָא וְלָקִיט כָּל חוֹבֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, הָכִי נָמֵי זַכְיָין דִּלְהוֹן לָקִיט, בְּגִין לְקַיְּימָא קוּרְצֵיהּ. וְכֹלָּא הַאי וְהַאי מַקְרִיב לְגַבֵּי לֵב. וְאוֹרְחוֹי דְּלֵב, לָא נָטִיל אֶלָּא זְכִיכוּ וּבְרִירוּ וְצָחוּתָא דְּכֹלָּא, כְּמָה דְּאַמָרְת. וּשְׁאַר טִנּוּפָא וְלִכְלוּכָא, אַהְדָּר לְכָבֵד, וְנָטִיל כֹּלָּא בְּעַל כָּרְחֵיהּ, דִּכְתִיב ׳וְנָשָׂא הַשָׂעִיר עָלָיו וְגוֹ'׳. מִלָּה דָּא אַהֲדַרְנָא, בְּגִין דְּיִתְבְּסַם לְפוּמִי כְּמִתְקָא דְּדוּבְשָׁא, זַכָּאָה חוּלָקִי דְּזָכֵינָא לְהַאי, לְמֵחמֵי דָּא בְּעֵינַי.
הוי לא גבה לבי ולא רמו עיני - מעשה דוד והצפרדע שאמרה לו שהיא משבחת לילה ויום בלי הפסקה
אַף הוּא פָּתַח וְאָמַר, ׳ה' לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְגוֹ'׳ (תהלים קלא, א). פָּסוּק זֶה אָמַר דָּוִד בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ עַל שְׂפַת הַנָּהָר, (וְהָיָה אוֹמֵר) רִבּוֹן הָעוֹלָם, כְּלוּם הָיָה בֶּן אָדָם שֶׁהוֹדָה וְשִׁבַּח לַאֲדוֹנוֹ כָּמוֹנִי?! הִזְדַּמְּנָה לוֹ צְפַרְדֵּעַ, אָמְרָה לוֹ: דָּוִד, לֹא תִתְגָּאֶה, שֶׁאֲנִי עָשִׂיתִי יוֹתֵר מִמְּךְ, שֶׁמָּסַרְתִּי גוּפִי עַל דְּבַר קוֹנִי, שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ׳ (שמות ז, כח) - וְעוֹד, שֶׁאֲנִי מְשַׁבַּחַת וּמְזַמֶּרֶת לַיְלָה וָיוֹם בְּלִי הַפְסָקָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד, ה' לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי - ׳ה' לֹא גָבַהּ לִבִּי׳.
בלשון הזוהר
אוּף הוּא פָּתַח וְאָמַר, (תהילים קלא א) ׳יהו"ה לֹא גָּבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְגוֹ', הַאי קְרָא אָמַר דָּוִד, בְּשַׁעֲתָא דְּהֲוָה אָזִיל עַל כֵּיף נַהֲרָא, (והוה אמר) רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּלוּם הֲוָה בַּר נָשׁ בְּעָלְמָא, דְּאוֹדֵי וּמְשַׁבַּח לְמָארֵיהּ כְּוָותִי׳. אִזְדַמְּנַת לֵיהּ צְפַרְדֵּעַ, אָמַר לֵיהּ, דָּוִד, לֹא תִּתְגָאֶה, דַּאֲנָא עֲבְדִית יַתִיר מִנָךְ, דְּמָסָרִית גּוּפָאי עַל מֵימְרָא דְּמָארִי, דִּכְתִיב (שמות ז כח) ׳וְשָׁרַץ הַיְאוֹר צְפַרְדְּעִים, וְהָא אוּקְמוּהָ׳. וְתוּ דַּאֲנָא מְשַׁבַּח וּמְזַמֵּר לֵילְיָא וְיוֹמָא, בְּלָא שְׁכִיכוּ. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אָמַר דָּוִד, יהו"ה לֹא גָּבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי. ׳יהו"ה לֹא גָּבַהּ לִבִּי׳.
קרבן בכל יום מוציא את כנסת ישראל מבין הקוצים
סוד השושנה האטומה והפתוחה בתשובה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.