ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 2לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת פנחס · מאמר 26

ישראל כלב שאין בו מום

זוהר ח"ג, פרשת פנחס, דף רכא:
כ-1 דקה קריאה
על מה המאמר

סוד מזון הלב הצח בברור הדם ולקיחת ישראל בלי פגם

ישראל לא אוכלים נבלות וטרפות כשאר העמים - כלב הרך שלוקח רק ברור וצחות הדם ומניח הפסלת לאברים

שְׁאֵלָה אַחֶרֶת, שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא אוֹכְלִים נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וְטִנּוּף וְלִכְלוּךְ וּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים כִּשְׁאָר הָעַמִּים - כָּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי הַלֵּב הוּא רַךְ וְחַלָּשׁ, וּמֶלֶךְ וַעֲמִידַת כָּל שְׁאָר הָאֵיבָרִים. לֹא לוֹקֵחַ לִמְזוֹנוֹ, רַק בֵּרוּר וְצַחוּת כָּל הַדָּם, וּמְזוֹנוֹ נָקִי וּבָרוּר, וְהוּא רַךְ וְחַלָּשׁ מֵהַכֹּל, וּשְׁאָר הַפְּסֹלֶת מַנִּיחַ לְכָל הָאֵיבָרִים, וְכָל שְׁאָר הָאֵיבָרִים לֹא מַשְׁגִּיחִים בָּזֶה, אֶלָּא כָּל פְּסֹלֶת וְרַע שֶׁל הַכֹּל לוֹקְחִים, וְהֵם בְּחֹזֶק כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לָהֶם.

בלשון הזוהר

שְׁאֶלְתָּא אַחֲרָא, דְּיִשְׂרָאֵל לָא אָכְלֵי נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, וְטִנּוּפָא וְלִכְלוּכָא דִּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים כִּשְׁאַר עַמִּין, הָכִי הוּא, דְּהָא לִבָּא דְּאִיהוּ רָכִיךְ וְחָלַשׁ, וּמַלְכָּא וְקִיּוּמָא דְּכָל שְׁאַר שַׁיְיפִין, לָא נָטִיל לִמְזוֹנֵיהּ, אֶלָּא בְּרִירוּ וְצָחוּתָא דְּכָל דָּמָא, וּמְזוֹנֵיהּ נָקִי וּבְרִירָא, וְאִיהוּ רָכִיךְ וְחָלִשׁ מִכֹּלָּא, וּשְׁאַר פְּסוֹלֶת אֲנָח לְכָל שַׁיְיפִין, וְכָל שְׁאַר שַׁיְיפִין לָא מַשְׁגִּחִין בְּהַאי, אֶלָּא כָּל פְּסוֹלֶת וּבִישׁ דְּכֹלָּא נַטְלִין, וְאִינּוּן בִּתְקִיפוּ כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי לוֹן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בשאר האברים יש אבעבועות ולב אין בו מום - כך לקח הקבה את ישראל שאין בו מום, כלך יפה רעיתי

וְעַל זֶה בְּכָל שְׁאָר הָאֵיבָרִים יֵשׁ אֲבַעְבּוּעוֹת, שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת, סְגִירוּת הַצָּרַעַת. לַלֵּב אֵין כְּלוּם מִכָּל אֵלֶּה, אֶלָּא הוּא נָקִי וּבָרוּר מֵהַכֹּל, אֵין בּוֹ מוּם כְּלָל. כָּךְ הקב"ה לָקַח אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא נָקִי וּבָרוּר שֶׁאֵין בּוֹ מוּם, וְעָלָיו כָּתוּב ׳כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׳ (שיר השירים ד, ז) - בָּא רַבִּי יוֹסֵי, נָשַׁק יָדוֹ וְאָמַר, אִלּוּ לֹא בָאתִי לָעוֹלָם רַק כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת זֶה - דַּי לִי.

בלשון הזוהר

וְעַל דָּא בְּכָל שְׁאַר שַׁיְיפִין אִית אֲבַעְבּוּעִין, שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת, סְגִירוּ דְּצָרַעַת. לְלִבָּא, לָאו מִכָּל הָנֵי כְּלוּם, אֶלָּא אִיהוּ נָקִי בְּרִירָא מִכֹּלָּא, לֵית בֵּיהּ מוּמָא כְּלָל. כַּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיל לֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל דְּאִיהוּ נָקִי וּבְרִירוּ דְּלֵית בֵּיהּ מוּמָא עַל דָּא כְּתִיב, ׳כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָךְ׳ (שיר השירים ד, ז). אָתָא רִבִּי יוֹסֵי, נָשִׁיק יְדוֹי, אָמַר, אִילּוּ לָא אֲתֵינָא לְעָלְמָא, אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא, דַּיהו"ה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

ושם איש ישראל המכה

מדוע לא הזכיר הכתוב את שם פנחס בהרג לאחר שעלה לכהנה

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.