כל אשר תמצא ידך בכחך עשה
סוד הכח הקדוש שבנר הנשמה מול דרך השאול
כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה - כח יהוה שורה על ראש הצדיקים המשתדלים ברצון רבונם
יִגְדַּל נָא כֹּחַ . גַּם הוּאר' אבא פָּתַח וְאָמַר מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס, ללמד יחוד התחתונים עם העליונים והשתלשלות העליונים להשפיע בתחתונים האחוזים ומושרשים למעלה במקוריהם, ולהשפיעה למטה בעוה''ז [ולא בעולמות דקליפה] ׳כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךְ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךְ עֲשֵׂה וְגוֹ'׳ (קהלת ט, י) ' - כַּמָּה נָאֶה לוֹ לָאָדָם בְּעוֹד שֶׁהַנֵּר דּוֹלֵק היא נשמה שנקראת נר ה' וְשָׁרוּי עַל רֹאשׁוֹ ניצוץ מאור השכינה השרוי על ראש הצדיקים כאן בעוה"ז לְהִשְׁתַּדֵּל וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן רִבּוֹנוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הַנֵּראותם נרות עליונים [- מקד"מ] המשפיעות על נפ"ש ורו"ח הוּא כֹּ"חַ שֶׁשָּׁרוּי עָלָיו, וְלָכֵן כָּתוּב יִגְדַּל ׳נָא כֹּחַ יהו"ה׳ (במדבר יד, יז). כֹּחַ יהו"ה, זֶהוּ כֹּחַ ניצוץ השכינה המתפשטת לתחתונים שֶׁשּׁוֹרֶה עַל רֹאשׁ הַצַּדִּיקִים ומעטרת אותם אפי' בעוה''ז התחתון [בחייהם] על וְכָל אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בִּרְצוֹן רִבּוֹנָם.כל אחד ואחד, לפי מדרגתו [שאין לך בר ישראל שלא יהיו לו יחנר"ן לפי בחינתו אם של נפש או של רוח], ועי''כ מתרבה ומתגדל כח האור הזה משא''כ להיפך, [ומשו''כ בחטא העגל היה צריך משה להתפלל ועתה יגדל נא כח אדנ''י- אוה''ח] וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְשיש שיש בו כ"ח אותיות בְּכָל כֹּחוֹ.כדי לעורר את אותו הכ"ח העליון השורה עליו אז קורעין לו גז"ד של שבעים שנה. (זֶהוּ כֹּחוֹ)
בלשון הזוהר
אוּף הוּא פָּתַח וְאָמַר, מִשְּׁמֵיהּ דרִבִּי פִּנְחָס ׳כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה וְגוֹ'׳ (קהלת ט, י), כַּמָה יָאוּת לֵיהּ לְבַּר נָשׁ בְּעוֹד דְּבוּצִינָא דָּלִיק וְשַׁרְיָא עַל רֵישֵׁיהּ, לְאִשְׁתַּדְּלָא וּלְמֶעְבַּד רְעוּתָא דְּמָארֵיהּ. בְּגִין דְּהַהוּא נְהוֹרָא דְּבוּצִינָא, אִיהִי כֹּ"חַ דְּשַׁרְיָא עָלֵיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, יִגְדַּל ׳נָא כֹּחַ יהו"ה׳ (במדבר יד, יז). כֹּחַ יהו"ה, דָּא הוּא כֹּחַ, דְּשַׁרְיָא עַל רֵישֵׁיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, וְכֹל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בִּרְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן. וְעַל דָּא תָּנֵינָן, כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ בְּכָל כֹּחוֹ. (דא איהו כחו)
בכחך צריך לעורר איבריו בכח חזק - שבהתעוררות זו נשבר כח הסטרא אחרא
וַדַּאי צָרִיךְ לְעוֹרֵר כָּל אֵיבָרָיו בְּכֹחַ חָזָק, מִשּׁוּם שֶׁבְּהִתְעוֹרְרוּת חֲזָקָה שֶׁהִתְחַזֵּק, ובהזדרזות כל חיות הגוף [נר"ן המתפשטים בכולו] הִתְעוֹרֵר אוֹתוֹ כֹּחַ קָדוֹשׁ עֶלְיוֹןהוא המקיף מלמעלה וְעָלָה לְתוֹךְ הַקֹּדֶשׁ,וכשיעור כל כוחו וְנִשְׁבַּר כֹּחַ וְחֹזֶקהכח של הסטרא אחרא שעומד כנגדו הַסִּטְרָא אַחֲרָא. וְלָכֵןאמרו בלשון בְּכֹחֲךְ, שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן רִבּוֹנְךְ.בכל כוחו כפשוטו כדי לעורר הכח העליון ולשבר הכח שכנגדו
בלשון הזוהר
ודַּאי אִצְטְרִיךְ לְאִתְּעָרָא כָּל שַׁיְיפוֹי בְּחֵילָא תַּקִּיף בְּגִין דִּבְאִתְּעָרוּתָא תַּקִּיף דְּאִתָּקַף, אִתְּעַר הַהוּא כֹּחַ קַדִּישָׁא עִלָּאָה, וְאִסְתַּלָּק גּוֹ קוּדְשָׁא וְאִתְּבַּר חֵילָא וְתּוּקְפָּא דְּסִטְרָא אַחֲרָא. וְעַל דָּא בְּכֹחֲךָ, אִצְטְרִיךְ לְמֶעְבַּד רְעוּתָא דְּמָארָךְ.
כי אין מעשה וחשבון - מעשה עולם המעשה וחשבון עולם הדבור, ודעת וחכמה כלולים בכח זה
׳כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְגוֹ'׳ (קהלת ט, י) - מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתוֹ כֹּחַ יֵשׁ מַעֲשֵׂה הִשְׁתַּדְּלוּת לְהִשְׁתַּדֵּל בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא מַעֲשֶׂה, עוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה, לְהַשְׁלִים סוֹף הַמַּחֲשָׁבָה. וְחֶשְׁבּוֹן - זֶהוּ עוֹלָם שֶׁתָּלוּי בַּדִּבּוּר, שֶׁהֲרֵי הַחֶשְׁבּוֹן בַּדִּבּוּר תָּלוּי. וְלָכֵן כָּל הַגִּימַטְרִיָּאוֹת וּתְקוּפוֹת הָעִבּוּרִים שֶׁל הָעוֹלָם הֵם בַּלְּבָנָה. וְדַעַת - זֶהוּ סוֹד שִׁשָּׁה צְדָדִים שֶׁתְּלוּיִים בַּמַּחֲשָׁבָה, וְנִקְרָאִים עוֹלָם שֶׁל אוֹתָהּ מַחֲשָׁבָה. וְחָכְמָה - שֶׁהַכֹּל תָּלוּי מִמֶּנָּה.
בלשון הזוהר
׳כִּי אֵין מַעֲשֵׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְגוֹ'׳ (קהלת ט, י) - בְּגִין דִּבְהַהוּא כֹּחַ אִית מַעֲשֶׂה, אִשְׁתַּדְּלוּתָא לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּהַאי עָלְמָא דְּאִקְרֵי מַעֲשֵׂה, עָלְמָא דְּעוֹבָדָא, לְמִשְׁלָם סוֹפָא דְּמַחֲשָׁבָה. וְחֶשְׁבּוֹן, דָּא הוּא עָלְמָא, דְּתַלְיָא בְּדִבּוּרָא, דְּהָא חֶשְׁבּוֹן בְּדִבּוּרָא תַּלְיָיא. וְעַל דָּא, כָּל גִּימַטְרִיּאוֹת, וּתְקוּפִין, וְעִבּוּרִין דְּעָלְמָא, בְּסִיהֲרָא הֲווֹ. וְדַעַת, דָּא אִיהוּ רָזָא דְּשִׁית סִטְרִין, דְּתַּלְיָין בְּמַחֲשָׁבָה, וְאִקְרוּן עָלְמָא דְּהַהוּא מַחֲשָׁבָה. וְחָכְמָה, דְּכֹלָּא תַּלְיָיא מִנֵּיהּ.
מי שלא משתדל בכח הקדוש סופו להכנס בשאול - שאין בו מעשה חשבון דעת וחכמה
וְכָל אֵלּוּ כְּלוּלִים בְּאוֹתוֹ כֹּחַ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּצַד הַשְּׁאוֹל, דַּרְגַּת הַגֵּיהִנֹּם. שֶׁהֲרֵי כָּל אָדָם שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדֵּל בְּכֹ"חַ זֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהִכָּנֵס בּוֹ ׳בְּמַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה׳ (קהלת ט, י) - סוֹפוֹ לְהִכָּנֵס בַּשְּׁאוֹל, שֶׁאֵין בּוֹ ׳מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה׳ - שֶׁהֲרֵי הַסִּטְרָא אַחֲרָא הוּא ׳דֶּרֶךְ שְׁאוֹל׳ (משלי ז, כז), שֶׁכָּתוּב ׳דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ׳ (משלי ז, כז) - מִי שֶׁיִּתְרַפֶּה מִכֹּ"חַ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, מִתְחַזֵּק בּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא, ׳שֶׁשְּׁאוֹל בֵּיתָהּ׳.
בלשון הזוהר
וְכָל אִלֵּין כְּלִילָן בְּהַהוּא כֹּחַ, מַה דְּלָאו הָכִי בְּסִטְרָא דִּשְׁאוֹל, דַּרְגָּא דְּגֵיהִנָּם. דְּהָא כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא אִשְׁתָּדַּל בְּהַאי כֹּ"חַ, בְּהַאי עָלְמָא, לְאַעְלָאָה בֵּיהּ, ׳בְּמַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וָדַעַת וְחָכְמָה׳, סוֹפֵיהּ לְאַעְלָאָה בַּשְּׁאוֹל, דְּלֵית בֵּיהּ ׳מַעֲשֵׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה׳. דְּהָא סִטְרָא אָחֳרָא, אֹרַח שְׁאוֹל אִיהִי, דִּכְתִּיב, ׳דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ׳ (משלי ז, כז). מַאן דְּאִתְרַפֵּי מֵהַאי כֹּ"חַ קַדִּישָׁא, אַתְּקַף בֵּיהּ סִטְרָא אַחֲרָא, דִּשְׁאוֹל בֵּיתָהּ.
אשר אתה הלך שמה - כל בני העולם יורדים לשאול אך עולים, וצדיקים יורדים להעלות רשעים
׳אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה׳ (שופטים ד, ט) - וְכִי כָל בְּנֵי הָעוֹלָם הוֹלְכִים לַשְּׁאוֹל? כֵּן, אֲבָל עוֹלִים מִיָּד, שֶׁכָּתוּב ׳מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל׳ (שמואל א ב, ו) - פְּרָט לְאוֹתָם רְשָׁעִים שֶׁלֹּא הִרְהֲרוּ תְשׁוּבָה לְעוֹלָמִים, שֶׁיּוֹרְדִים וְלֹא עוֹלִים. וַאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים יוֹרְדִים לְשָׁם. לָמָּה יוֹרְדִים? מִשּׁוּם שֶׁלּוֹקְחִים כַּמָּה רְשָׁעִים מִשָּׁם, וּמַעֲלִים אוֹתָם לְמַעְלָה. (וְשֵׁם גורמים לָהֶם לְהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה) וּמִי הֵם? אוֹתָם שֶׁהִרְהֲרוּ תְשׁוּבָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא יָכְלוּ, וְהִסְתַּלְּקוּ מֵהָעוֹלָם. וְצַדִּיקִים יוֹרְדִים בִּגְלַל הָרְשָׁעִים לְתוֹךְ הַשְּׁאוֹל, וְלוֹקְחִים אוֹתָם, וּמַעֲלִים אוֹתָם מִשָּׁם.
בלשון הזוהר
׳אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ שָׁמָּה׳ (שופטים ד, ט) - וְכִי כָּל בְּנֵי עָלְמָא אָזְלֵי לִשְׁאוֹל. אִין. אֲבָל סַלְּקִין מִיַּד, דִּכְתִּיב, ׳מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל׳ (שמואל א ב, ו). בַּר אִינּוּן חַיָּיבִין, דְּלָא הִרְהֵרוּ תְּשׁוּבָה לְעָלְמִין, דְּנַחְתִּין וְלָא סַלְּקִין. וַאֲפִילּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים נַחְתִּין תַּמָּן. אֲמַאי נַחְתִּין. בְּגִין דְּנַטְלִין כַּמָה חַיָּיבִין מִתַּמָּן, וְסַלְּקִין לוֹן לְעֵילָּא. (ותמן עבדין לון להרהר בתשובה) וּמַאן אִינּוּן. אִינּוּן דְּהִרְהֵרוּ בִּתְשׁוּבָה בְּהַאי עָלְמָא, וְלָא יָכִילוּ, וְאִסְתְּלָּקוּ מִן עָלְמָא. וְצַדִּיקַיָּיא נַחְתִּין בְּגִינֵיהוֹן דְּחַיָּיבִין גּוֹ שְׁאוֹל, וְנַטְלִין לוֹן, וְסַלְּקִין לוֹן מִן תַּמָּן.
עיניך ברכות בחשבון
סוד חשבון תקופות ועבורי הלבנה בשער בת רבים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.