ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 5לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת פנחס · מאמר 102

שני השעירים גורל אחד להוי ואחד לעזאזל

זוהר ח"ג, פרשת פנחס, דף רמח.
כ-4 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד השחד לסמאל בגלל מעוט הלבנה

ושעיר עזים אחד שני שעירים גורל אחד להוי ואחד לעזאזל - שעיר להוי מצד מעוט הלבנה שחד לשבר רגז סמאל

יג] מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה. כתוב בפרשת פנחס שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת. ואף שעוֹד, וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָדויש להתבונן מה הוא לשון 'אחד' הלא - שְׁנֵי שְׂעִירִים הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶםבפר' אחרי מות ׳וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים וְגוֹ ' גּוֹרָל אִחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל׳ (ויקרא טז, ז) - שָׂעִיר לה',שצריך להביא הוא הוא כפרה בִּגְלַל מִעוּט הַלְּבָנָה, וְהוּאאשר נאמר עליו שָׂעִיר אֶחָד לַיהֹוָ"ה לְחַטָּאת.הדגיש הכתוב לשון בסוד 'הביאו עלי כפרה' (חולין ס:)] אֶחָדהיינו שבא - מִצַּד הַיִּחוּד. [ולכן נכתב בו 'אחד' דווקא, שהוא מצד הקדושה והייחוד, אֲבָל שָׂעִיר שֶׁל עֲזָאזֵל לֹא כָתוּב בּוֹלשון ' אֶחָד, שאינו מצד הייחוד, ולכן אין בו לָא קָרְבָּן, וְלֹא אִשֶּׁה, וְלֹא עוֹלָה. אֶלָּא - ׳וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה׳ - וְשִׁלַּח, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב, לעשיו ׳מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה לַאדנִי לְעֵשָׂו׳שאין השילוח כקרבן או אשה או עולה אלא רק שוחד להס"א (בראשית לב). אַף כָּךְ בשעיר לעזאזל הוא כדי ליתןהשעיר נשלח בתור שֹׁחַד,והטעם בזה הוא רק כדי לִשְׁבֹּר הָרֹגֶז שֶׁל סָמָאֵ"ל שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב לַמִּקְדָּשׁ לְקַטְרֵג.

בלשון הזוהר

וְעוֹד וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד, תְּרֵין שְׂעִירִין אִינּוּן, דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ ׳וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים וְגוֹ' גּוֹרָל אֶחָד לַיהו"ה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל׳ (ויקרא טז, ח). שָׂעִיר לַיהו"ה, בְּגִין מִיעוּט סִיהֲרָא, וְאִיהוּ שָׂעִיר אֶחָד לַיְדוָֹ"ד לְחַטָּאת. אֶחָד: מִסִּטְרָא דְּיִחוּדָא. אֲבָל שָׂעִיר דַּעֲזָאזֵל, לָא כְּתִיב בֵּיהּ אֶחָד, לָא קָרְבָּן, וְלָא אִשֶּׁה, וְלָא עוֹלָה. אֶלָּא ׳וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה׳. וְשִׁלַּח, כִּדְאָמַר יַעֲקֹב ׳מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה לַאדֹנִי לְעֵשָׂו׳ (בראשית לב, יט). אוּף הָכִי שׁוֹחַד, לְתַּבְרָא רוּגְזָא דְּסָמָאֵ"ל, דְּלָא יִתְקְרִיב לְמַקְדְּשָׁא לְקַטְרְגָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

משל לכלב רעב שנותנים לו בשר שלא ינשך - יחזר לאהבתו של אדם

מָשָׁל שליחת השוחד להס"א הוא מָשָׁלמָשָׁל לְכֶלֶבשהס"א הוא כהני כלבין דחציפין שֶׁהוּא רָעֵב, וּמִי שֶׁרוֹצֶה שֶׁלֹּא יִנְשֹׁךְ אוֹתוֹ,הכלב נוֹתֵן לוֹ בָּשָׂר לֶאֱכֹלעל דרך שאמרו ובשר בשדה טריפה לכלב תשליכון אותו אוֹ לֶחֶם, וְיַשְׁקֶה אוֹתוֹ מַיִם.וכיון שאכל הכלב שוב לא ינשכנו וְסוֹד הַדָּבָר - ׳אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךְשונאך הוא היצר הרע שבא לטורדך מן העולם הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְגוֹ שעל ידי שמאכילים את השונא הופכים אותו לאוהב '׳ (משלי כה, כא) '. וּבָזֶה יַחֲזֹר לְאַהֲבָתוֹ שֶׁל הָאָדָם. שֶׁלֹּא דַי שֶׁלֹּא יִנְשֹׁךְ אוֹתוֹ בְּכַמָּה יִסּוּרִים, אֶלָּא יַחֲזֹר לִהְיוֹת עָלָיו סָנֵגוֹר, וְיַחֲזֹר לִהְיוֹת אוֹהֲבוֹ. והיינו שזדונות יהפכו לשגגות וכו'. ואף כאן השעיר לעזאלאל גורם לקטיגור להיות סניגור

בלשון הזוהר

לְכַלְבָּא דְּאִיהוּ רָעֵב, וּמַאן דְּבָעֵי דְּלָא נָשִׁיךְ לֵיהּ, יָהִיב לֵיהּ בִּשְׂרָא לְמֵיכַל, אוֹ נָהֲמָא, וְיַשְׁקֵי לֵיהּ מַיָּא. וְרָזָא דְּמִלָּה, ׳אִם רָעֵב שׂוֹנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לֶחֶם וְגוֹ'׳ (משלי כה, כא). וּבְדָא יִתְהָדַּר רְחִימוּ דְּבַּר נָשׁ, דְּלָא דַּיהו"ה דְּלָא נָשִׁיךְ לֵיהּ בְּכַמָּה יִסּוּרִין, אֶלָּא אִתְהַדָּר לְמֶהֱוִי לֵיהּ סַנֵּיגוֹרָא, וְאִתְהַדָּר רְחִימוֹי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מדוע שולחים אותו ביד איש עתי פגום - כי הצדדים האחרים בעלי מומים נקראים שעירים ונושא כל חובות ישראל

וּמַדּוּעַ הָיוּ שׁוֹלְחִים אוֹתוֹ בְּיַד אִישׁ עִתִּי, פָּגוּם? מִשּׁוּם שֶׁהַצְּדָדִים הָאֲחֵרִים כֻּלָּם בַּעֲלֵי מוּמִים, וְנִקְרְאוּ שְׂעִירִים, שֶׁכָּתוּב (ישעיה יג) ׳וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם׳ - וְנֶאֱמַר בָּהֶם, (ויקרא יז) ׳וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם׳ - שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (דברים לב) ׳יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ (דברים לב, יז)׳ - וּבְשָׂעִיר זֶה נִפְרָשׁ מֵהַכֹּל, וְנוֹשֵׂא אֶת כָּל חוֹבוֹת יִשְׂרָאֵל עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז) ׳וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם׳ - וְעוֹד, אַחַר שֶׁנּוֹטֵל הוּא - וְנָשָׂא. הקב"ה (שמות לד) נֹשֵׂא עָוֹן. מַה בֵּין נוֹשֵׂא לְנָשָׂא? נָשָׂא - מַשּׂאוֹי. נֹשֵׂא - הֲרָמַת הַמַּשּׂאוֹי. (וּבְחִבּוּר קַדְמוֹן) (ע"כ רעיא מהימנא).

בלשון הזוהר

וַאֲמַאי הֲווֹ שַׁלְחִין לֵיהּ ׳בְּיַד אִישׁ עִתִּי׳ (ויקרא טז, כא), פָּגִים. בְּגִין דְּסִטְרִין אַחֲרָנִין כֻּלְּהוּ מָארֵי מוּמִין, וְאִתְקְרִיאוּ שְׂעִירִים, דִּכְתִּיב, ׳וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם׳ (ישעיהו יג, כא). וְאִתְּמַר בְּהוֹן, ׳וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִים׳ (ויקרא יז, ז). דְּעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, ׳יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלוֹהַּ׳ (דברים לב, יז). וּבְשָׂעִיר דָּא, אִתְפְּרַשׁ מִכֹּלָּא, וְנוֹשֵׂא כָּל חוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל עָלֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹתָם׳ (ויקרא טז, כב). וְעוֹד, בָּתַר דְּנָטִיל אִיהוּ וְנָשָׂא. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳נוֹשֵׂא עָוֹן׳. (שמות לד ז). ׳מַאי בֵּין נוֹשֵׂא לְנָשָׂא׳. נָשָׂא: מָטוּלָא. נוֹשֵׂא: סְלִיקוּ דְּמָטוּלָא. (ובחבורא קדמאה) (ע"כ רע"מ)

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ושלשה עשרנים שלש מדרגות ראשונות שעיר חטאת אחד מצד החטאת - נותנים חלק אחד לסמאל שלא ישתתף בשאר הקרבנות

׳וּשְׁלֹשָה עֶשְׂרֹנִים׳ (במדבר כח, יב) - שָׁלֹשׁ מַדְרֵגוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁלָּהּ, הן ג״ר של המלכות שֶׁכָּל אַחַת וְאַחַתכלולה מ - עֶשֶׂר, כְּדֻגְמָא שֶׁל מַעְלָה שכשם שבז״א ובאריך כל ספירה כלולה מעשר, כך ג״ר שלה. - עֶשְׂרֹנִים, אֶחָד מֵעֲשָׂרָה. שהמלכות אחת מעשר ספירות של ז״א, וכל ספירה פרטית שלה אחת מעשר שכנגדה בז״א, ולכן 'עשרונים', וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מַדּוּעַ נִקְרָא חַטָּאת? מִשּׁוּם שֶׁהוּא חַטָּאת,שיש בו חלק לסטרא אחרא ולכן הוא מצד החטא וּמִצַּד הַחַטָּאת הוּא. מצד המיעוט (אור יקר) אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַהֲרֵי כָּתוּב לַה'. אֶלָּא לְשֵׁם ה' מֻקְרָב בְּוַדַּאי, שֶׁכָּתוּב לְכַפֵּר. לְשַׁבֵּר פָּנִים,שאף ש וְהַכֹּל יִתְקָרֵב לַמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא נוֹתְנִים חֵלֶק אֶחָד לְסָמָאֵל, וְאוֹכֵל אוֹתוֹ,ומשום כך וְלֹא אוֹחֵז בִּשְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת. וְזֶהוּהחלק שלו לְבַדּוֹ, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּתֵּף אַחֵר עִמּוֹ לֶאֱכֹל בּוֹ.

בלשון הזוהר

׳וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים׳ - תְּלַת דַּרְגִּין קַדְמָאִין דִּילָהּ, דְּכָל חַד וְחַד עֶשֶׂר, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא עֶשְׂרוֹנִים, חַד מֵעֲשַׂרָה. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, אֲמַאי אִקְרֵי חַטָּאת. בְּגִין דְּאִיהוּ חַטָּאת, וּמִסִּטְרָא דְּחַטָּאת הוּא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וְהָא כְּתִיב לַיהו"ה. אֶלָּא לַיהו"ה אִתְקְרִיב וַדַּאי, דִּכְתִּיב לְכַפֵּר. לְתַּבְרָא אַנְפִּין, וְכֹלָּא יִתְקְרִיב לְמַקְדְּשָׁא, אֶלָּא יָהֲבֵי חוּלָקָא חֲדָא לְסָמָאֵל, וְאָכִיל לֵיהּ, וְלָא אָחִיד בִּשְׁאַר קָרְבְּנִין. וְדָא אִיהוּ לְחוֹדֵיהּ, דְּלָא אִשְׁתְּתַּף אַחֲרָא עִמֵּיהּ לְמֵיכַל בֵּיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

נהנה בתוך סעודת המלך בחלק זה ונפרד מישראל ולא מקטרג - בגלל מעוט הלבנה יונק כח לעמו משמאלה

הוּאסמא''ל נֶהֱנָה בְּתוֹךְ סְעוּדַת הַמֶּלֶךְ בְּחֵלֶק זֶה, שלוקח מן השעיר לחטאת, וְעַל זֶה שָׂמֵחַ, וְנִפְרָד מִיִּשְׂרָאֵל וְלֹא מְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם. וְאִם לֹא שֶׁהָיָה מִעוּט הַלְּבָנָה, לא היתה לו אחיזה כלל בסעודה ו לֹא הָיוּ נוֹתְנִים לוֹ בִּסְעוּדַת הַמֶּלֶךְ כְּלוּם. וְכִי בְּמִעוּט הַלְּבָנָה מֶה הָיָה עוֹשֶׂה? אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב וְיִינַק וְיִקַּח כֹּחַ לְעַמּוֹ מִתּוֹךְ צַד שְׂמֹאל שֶׁל הַלְּבָנָה, וְיִתְחַזֵּק בּוֹ. שהמיעוט הוא צד הגבורה שבמלכות, וממנו יונק סמא”ל כח ומתחזק, וּבְשָׂעִיר זֶה נִפְרָד מֵהַכֹּל וְנֶהֱנֶה בָּזֶה. וּמִשּׁוּם שהקב"ה הִמְעִיט לָהּ לַלְּבָנָה, שאמר לה 'לכי ומעטי את עצמך' (חולין ס:), מַקְרִיבִים לוֹ לְזֶה הַשָּׂעִיר, כְּדֵי שֶׁיִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ וְלֹא יִתְקָרֵב לַמִּקְדָּשׁ. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ,שהקב''ה אומר כביכול הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה. ' עָלַי - בִּגְלָלִי, שֶׁהִמְעַטְתִּי אוֹתָהּ.שמצד סיבת המיעוט צריכים להקריב שעיר זה, להפריד את סמא”ל ממקום המיעוט, בִּגְלַל סִבָּה שֶׁלִּי אַתֶּם צְרִיכִיםלהביא קרבן זֶה.

בלשון הזוהר

אִיהוּ אִתְהֲנֵי בְּגוֹ סְעוּדָתָא דְּמַלְכָּא בְּחוּלָקָא דָּא, וְעַל דָּא חַדֵּי, וְאִתְפְּרַשׁ מִיִשְׂרָאֵל, וְלָא מְקַטְרְגָא עָלַיְיהוּ. וְאִי לָאו דְּהֲוָה מִיעוּטָא דְּסִיהֲרָא, לָא הֲווֹ יָהֲבֵי לֵיהּ בִּסְעוּדָתָא דְּמַלְכָּא כְּלוּם. וְכִי בְּמִיעוּטָא דְּסִיהֲרָא מַאי קָא עָבִיד. אֶלָּא בְּגִין דְּקָרִיב וְיָנִיק, וְנָטִיל חֵילָא לְעַמֵּיהּ, מִגּוֹ סְטָר שְׂמָאלָא דְּסִיהֲרָא, וְאִתְתְּקַף בֵּיהּ. וּבְשָׂעִיר דָּא אִתְפְּרַשׁ מִכֹּלָּא, וְאִתְהֲנֵי בְּהַאי. וּבְגִין דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַזְעִיר לָהּ לְסִיהֲרָא, מְקָרְבִין לֵיהּ לְהַאי שָׂעִיר, בְּגִין דְּיִתְפְּרַשׁ מִנָּהּ, וְלָא יִתְקְרִיב לְמַקְדְּשָׁא. וְעַל דָּא תָּנֵינָן, הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה. עָלַי: בְּגִינֵי, דְּאַזְעִירַת לָהּ, בְּגִין סִבַּת דִּילִי אַתּוּן צְרִיכִין דָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

ובראשי חדשיכם

סוד תזוזת הלבנה לששה צדדים ומדוע נקראת לבנה על לבון ההלכה

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.