׳שלשה אלה בני נח׳
סוד שלשת הגוונים ושבח המייחד שם הקב"ה
בני נח שלשת הגוונים - כבוד הקב"ה אחד למעלה ולמטה
׳שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי נֹחַ׳ (בראשית ט, יט), הַקִּיּוּם שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, הַקִּיּוּם שֶׁל סוֹד עֶלְיוֹן. ׳וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ׳ - הַיְנוּ סוֹד (זֶה) שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הַגְּוָנִים הָעֶלְיוֹנִים. שֶׁכְּשֶׁאוֹתוֹ נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא, מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן בַּכֹּחַ שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הָעֶלְיוֹנִים הַלָּלוּ. וּמִשָּׁם נִפְרָדִים הַגְּוָנִים שֶׁלְּמַטָּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּלוּל בַּחֲבֵרוֹ, לְהַרְאוֹת שֶׁכְּבוֹד הקב"ה הִתְפַּשֵּׁט לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְהוּא אֶחָד בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים.
בלשון הזוהר
׳שְׁלשָׁה אֵלֶּה בְּנִי נֹחַ׳ (בראשית ט, יט). קִיּוּמָא דְּכָל עָלְמָא, קִיּוּמָא דְרָזָא עִלָּאָה. ׳וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ׳. הַיְינוּ רָזָא (דא) דִּתְלַת גְּוָונִין עִלָּאִין. דְּכַד הַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק אַשְׁקֵי לְגִנְתָא בְּחֵילָא דִתְלַת אִלֵּין עִלָּאִין. וּמִתַּמָּן אִתְפָּרְשָׁן גְּוָונִין דִּלְתַתָּא כָּל חַד וְחַד כָּלִיל בְּחַבְרֵיהּ, לְאַחֲזָאָה דִּיקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְפַּשַּׁט לְעֵילָא וְתַתָּא, וְאִיהוּ חַד בְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי.
פרוד גוני הקדושה והסטרא אחרא - עד הצנורות המכסים תהומות
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, שְׁלֹשֶׁת הַגְּוָנִים הַלָּלוּ בְּכָל אוֹתָם שֶׁבָּאִים מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, וּמִמַּרְאֶה שֶׁל שְׁלֹשֶׁת גְּוָנִים אֵלּוּ נִפְרָדִים לְכָל אוֹתָם שֶׁבָּאִים מִצַּד הָרוּחַ הָאַחֶרֶת, וּכְשֶׁתִּסְתַּכֵּל בְּסוֹד הַדְּרָגוֹת תִּמְצָא אֵיךְ נִפְרָדִים הַגְּוָנִים לְכָל אוֹתָם הַצְּדָדִים, עַד שֶׁנִּכְנָסִים לְמַטָּה בַּסּוֹד שֶׁל אוֹתָם עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה הַצִּנּוֹרוֹת, (הַצְּדָדִים) שֶׁל הַדְּלָתוֹת שֶׁמְּכַסִּים אֶת הַתְּהוֹמוֹת.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר תְּלַת גְּוָונִין אִלֵּין בְּכָל אִנוּן דְּאַתְיָין מִסְּטַר דִּקְדוּשָׁה, וּמֵחֵיזוּ דִּתְלַת גְּוָונִין אִלֵּין מִתְפָּרְשָׁאן לְכָל אִנוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דְרוּחָא אָחֳרָא. וְכַד תִּסְתַּכֵּל בְּרָזָא דְדַרְגִּין תִּשְׁכַּח הֵיךְ מִתְפָּרְשָׁן גְּוָונִין לְכָל אִנוּן סִטְרִין עַד דְּעָיְילִין לְתַתָּא בְּרָזָא דְּאִנוּן שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִין צִנּוֹרִין (סטרי) דְּדַשֵּׁי דְּחָפְיָין לִתְהוֹמֵי.
׳סוד ה' ליראיו׳ - חלק הצדיקים שגילה להם סתרי חכמה
וְהַכֹּל יָדוּעַ לַחֲכָמִים עֶלְיוֹנִים. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁהקב"ה רוֹצֶה בִּכְבוֹדָם וְגִלָּה לָהֶם סִתְרֵי חָכְמָה עֶלְיוֹנִים, עֲלֵיהֶם כָּתוּב ׳סוֹד יהו"ה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׳ (תהלים כה, יד).
בלשון הזוהר
וְכֹלָּא יְדִיעָא לַחֲכִימִין עֶלְיוֹנִין. זַכָּאָה חוּלַקְהוֹן דְּצַדִּיקַיָיא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרָעֵי בִּיקְרֵיהוֹן וְגָלֵי לוֹן סִתְרִין עִלָּאִין דְּחָכְמְתָא, עֲלַיְיהוּ כְּתִיב, ׳סוֹד יהו"ה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׳ (תהילים כה, יד).
המשבח את רבונו כראוי - הקב"ה עושה רצונו ומרבה ברכות
פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, ׳יהו"ה אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן׳ (ישעיה כה, א). כַּמָּה יֵשׁ לִבְנֵי אָדָם לְהִסְתַּכֵּל בִּכְבוֹד הקב"ה וּלְשַׁבֵּחַ לִכְבוֹדוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְשַׁבֵּחַ אֶת רִבּוֹנוֹ כָּרָאוּי, הקב"ה עוֹשֶׂה אֶת רְצוֹנוֹ, וְלֹא עוֹד - אֶלָּא שֶׁמַּרְבֶּה בְרָכוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.
בלשון הזוהר
פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר ׳יהו"ה אֱלהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן׳ (ישעיהו כה, א). כַּמָּה אִית לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא לְאִסְתַּכָּלָא בִּיקְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּלְשַׁבְּחָא לִיקָרֵיהּ. בְּגִין דְּכָל מַאן דְּיָדַע לְשַׁבְּחָא לְמָארֵיהּ כְּדְקָא יָאוֹת, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד לֵיהּ רְעוּתֵיהּ. וְלָא עוֹד אֶלָּא דְאַסְגֵּי בִּרְכָאן לְעֵילָא וְתַתָּא.
המיחד שם רבונו - חביב למעלה ונחמד למטה, ׳בך אתפאר׳
וְעַל כֵּן, מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְשַׁבֵּחַ אֶת רִבּוֹנוֹ וּלְיַחֵד אֶת שְׁמוֹ, חָבִיב הוּא לְמַעְלָה וְנֶחְמָד לְמַטָּה, וְהקב"ה מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ (נ"א: בִּכְבוֹדוֹ), וְעָלָיו כָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיה מט, ג).
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא מַאן דְּיָדַע לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְמָארֵיהּ וּלְיַחֲדָא שְׁמֵיהּ, חָבִיב הוּא לְעֵילָא וְחָמִיד לְתַתָּא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ בֵּיהּ (נ"א: בִּיקְרֵיהּ), וְעֲלֵיהּ כְּתִיב, ׳וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אַתָּה יִשְרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאֵר׳ (ישעיהו מט, ג):
׳ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׳
שכרותו, סירוס חם וקללת כנען
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.