ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 3לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת מצורע · מאמר 9

ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה

זוהר ח"ג, פרשת מצורע, דף נד.
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד ההתגלות בטוב וההסתר בדין

ביום טובה היה בטוב - כשמרבה הקבה חסד בעולם צריך אדם להראות בשוקים

רַבִּי חִזְקִיָּה הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי אֶלְעָזָר. לַיְלָה אֶחָד קָמוּ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, ׳בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וְגוֹ ' ׳גַּם אֶת זֶה עֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים וְגוֹ'׳ (קהלת ז, יד).׳ בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב - בִּזְמַן שֶׁמַּרְבֶּה הקב"ה חֶסֶד בָּעוֹלָם צָרִיךְ אָדָם לָלֶכֶת בַּשְּׁוָקִים וּלְהֵרָאוֹת לִפְנֵי הַכֹּל, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁמַּתְחִיל טוּבוֹ שֶׁל הקב"ה בָּעוֹלָם, הוּא שׁוֹרֶה בַכֹּל, וּבַכֹּל הוּא עוֹשֶׂה טוֹב וּמַרְבֶּה אוֹתוֹ בָּעוֹלָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ יֵרָאֶה אָדָם בְּגָלוּי בַּשְּׁוָקִים, וְיַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁיִּשְׁרֶה עָלָיו טוֹב אַחֵר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) ׳בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב׳ - הֱיֵה בְטוֹב וַדַּאי.

בלשון הזוהר

רִבִּי חִזְקִיָּה הֲוָה יָתִיב קַמֵּיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר, לֵילְיָא חַד קָמוּ בְּפַלְגוּת לֵילְיָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, ׳בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וְגוֹ'׳ (קהלת ז, יד) ׳גַּם אֶת זֶה לְעוּמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים וְגוֹ'׳. ׳בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב׳ - בְּזִמְנָא דְּאַסְגֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חֶסֶד בְּעָלְמָא, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְמֵיהַךְ בְּשׁוּקֵי וּלְאִתְחֲזָאָה קָמֵי כֹּלָּא, דְּהָא כַּד שָׁארֵי טִיבוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעָלְמָא, בְּכֹלָּא שָׁארֵי, וּבְכֹלָּא עָבִיד טִיבוּ וְאַסְגֵּי לֵיהּ בְּעָלְמָא. וּבְגִין כָּךְ, יִתְחֲזֵי בַּר נָשׁ בְּאִתְגַּלְיָא בְּשׁוּקֵי, וְיַעְבִיד טִיבוּ דְּלִשְׁרֵי עָלֵיהּ טִיבוּ אָחֳרָא. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב ׳בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב׳ - ׳הֱיֵה בְטוֹב׳ וַדַּאי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

וביום רעה ראה - כשהדין תלוי בעולם אין צריך להראות בשוק ולהשגיח ולהשמר

׳וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה׳ (קהלת ז, יד) - לֹא כָתוּב ׳וּבְיוֹם רָעָה׳ - הֱיֵה בְרָע, אֶלָּא בְּיוֹם רָעָה רְאֵה. שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּין תָּלוּי בָּעוֹלָם, אֵין צָרִיךְ לָאָדָם לְהֵרָאוֹת בַּשּׁוּק וְלָלֶכֶת יְחִידִי בָּעוֹלָם. שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁדִּין שָׁרוּי בָּעוֹלָם, עַל הַכֹּל הוּא שׁוֹרֶה. וּמִי שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ וְנִפְגָּשׁ לְפָנָיו, יִדּוֹן בְּאוֹתוֹ הַדִּין, וְאָז כָּתוּב ׳וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט׳ (משלי יג, כג) - שֶׁהֲרֵי מִשְׁפָּט הִסְתַּלֵּק מִצֶּדֶק, וְלֹא שׁוֹרִים זֶה עִם זֶה עַל הָעוֹלָם. וְעַל כָּךְ רְאֵה. רְאֵה וֶהְיֵה שָׁמוּר, הַשְׁגַּח וְעַיֵּן לְכָל צַד וֶהְיֵה יוֹדֵעַ שֶׁבְּכֻלָּם שָׁרוּי הַדִּין, וְאַל תֵּצֵא הַחוּצָה וְאַל תֵּרָאֶה בַּשּׁוּק, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁרֶה עָלֶיךְ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁגַּם ׳אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים׳ - כְּמוֹ שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹרֶה הַטּוֹב בָּעוֹלָם, הוּא שׁוֹרֶה עַל הַכֹּל - כָּךְ כְּשֶׁשּׁוֹרֶה הַדִּין בָּעוֹלָם, הוּא שׁוֹרֶה עַל הַכֹּל, וּמִי שֶׁפּוֹגֵשׁ בּוֹ נִתְפָּס.

בלשון הזוהר

׳וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה׳ (קהלת ז, יד) - לָא כְּתִיב וּבְיּוֹם רָעָה הֱיֵה בְּרָע, אֶלָּא, בְּיוֹם רָעָה רְאֵה. דְּהָא בְּשַׁעֲתָא דְּדִינָא תַּלְיָא בְּעָלְמָא, לָא לִבְעֵי לֵיהּ לֶאֱינִישׁ לְאִתְחֲזָאָה בְּשׁוּקָא וּלְמֵיהַךְ יְחִידָאָה בְּעָלְמָא. דְּהָא כַּד דִּינָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא, עַל כֹּלָּא שָׁארֵי. וּמַאן דְּפָגַע בֵּיהּ, וְאַעְרַע קַמֵּיהּ, יִתְדָּן בְּהַהוּא דִּינָא. וּכְדֵין כְּתִיב, ׳וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט׳ (משלי יג, כג) - דְּהָא מִשְׁפָּט אִסְתַּלָּק מִצֶדֶק, וְלָא שַׁרְיָין דָּא בְּדָא עַל עָלְמָא. וְעַל דָּא רְאֵה. רְאֵה וַהֲוִי נָטִיר, אַשְׁגַּח וְעַיֵין לְכָל סְטָר. וַהֲוִי יָדַע, דִּבְכֻלְּהוּ שַׁרְיָא דִּינָא, וְלָא תִּפּוּק לְבַר, וְלָא תִּתְחֲזֵי בְּשׁוּקָא, בְּגִין דְּלָא יִשְׁרֵי עֲלָךְ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּגַם ׳אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים׳ - כַּמָה דְּכַד שָׁארֵי טִיבוּ בְּעָלְמָא שָׁארֵי עַל כֹּלָּא - כַּךְ, כַּד שַׁרְיָא דִּינָא בְּעָלְמָא שָׁארֵי עַל כֹּלָּא, וּמַאן דְּאִעְרַע בֵּיהּ אִתְפַּס.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כשדין שרוי בעולם כמה חרבות תלויות יוצאות אדמות מלאות דם ומי שפוגש נזוק

בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁדִּין שָׁרוּי בָּעוֹלָם, כַּמָּה חֲרָבוֹת תְּלוּיוֹת שֶׁיּוֹצְאוֹת מֵאוֹתָהּ חֶרֶב עֶלְיוֹנָה,שהן כחות הדין התלויים בה, שכפי הנהגתה מונהגים גם הם, אם דין, ואם רחמים, (או"י) וְזוֹקְפִים רֹאשׁ וְרוֹאִים שֶׁהֲרֵי אוֹתָהּ חֶרֶב עֶלְיוֹנָה הִיא אֲדֻמָּה, מְלֵאָה דָם בְּכָל הַצְּדָדִים,כי בשעת שלום החרב בנרתיקה על ירך הגבור וראשה למטה, ובהיותה שלופה ביד הגבורה ראשה למעלה, וכן חרבות אלו זוקפות ראש להתגבר הדין (אוה"ח) ושלא כחרב גשמי, שהיא נקיה קודם הנקמה ומלאה דם אחריה, החרב העליונה מלאה דם ודין קודם הנקמה ונקיה אחריה, כי הריקה את הדין למטה (או"י) וְאָז גּוֹזְרִים גְּזֵרוֹת. וְכַמָּה מִינֵי חֲרָבוֹת מִתְעוֹרְרִים, (אָז מתחדדות חרבות, וְכַמָּה חקים מִתְעוֹרְרִים) כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳(שִׁיר ג) ׳אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ׳, וְכָתוּב׳ (יהושע ה) ׳וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ (יהושע ה, יג)׳ - וְכֻלָּם מְצוּיִים לַעֲשׂוֹת דִּין.שהדיין וחרבו באים יחד, ויש בידם לדון גם את מי שנפגש בהם במקרה, אף שבאו לענין אחר (או"י) וּמִי שֶׁפּוֹגֵשׁ בָּהֶם נִזּוֹק. כָּתוּב (בראשית יט) ׳הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךְ חֵן בְּעֵינֶיךְ וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךְ וְגוֹ (בראשית יט, יט)'׳. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהַדִּין שָׁרוּי, בַּכֹּל הוּא שׁוֹרֶה, בֵּין בָּעִיר בֵּין בַּמִּדְבָּר וּסְבִיב הָעִיר.שהרי כבר ניצל לוט מסדום, ומה גדלות החסד שבשאלתו? אלא מכיון שניתן רשות למשחית, אף בסביבות העיר ניתן לו רשות, ומן הראוי היה להענש, ועל זה אמר 'ותגדל חסדך' (מקדש מלך) והראיה מסוף הפסוק, 'ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה׳ ומתתי' (נפש דוד)

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כַּד דִּינָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא, כַּמָה סַיְיפִין תַּלְיָין, דְּנַפְקֵי מֵהַהוּא חֶרֶב עִלָּאָה, וְזַקְפִין רֵישָׁא וְחָמָן דְּהָא הַהוּא חֶרֶב עִלָּאָה סוּמָקָא, מַלְיָיא דָּמָא בְּכָל סִטְרִין, כְּדֵין גַּזְרִין נִימוּסִין. וְכַמָּה סַיְיפַיָּא אִתְּעֲרוּ, (ס"א כדין פסירן סייפין, וכמה נימוסין אתערו) כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ׳ (שיר השירים ג, ח). וּכְתִיב, ׳וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ׳ (יהושע ה, יג) - וְכֻלְּהוּ מִשְׁתַּכְּחֵי לְמֶעְבַּד דִּינָא. וּמַאן דְּיִעְרַע בְּהוּ אִתְּזָק. כְּתִיב, ׳הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ וְגוֹ'׳ (בראשית יט, יט). מַאי טַעְמָא, בְּגִין דִּבְכָל אֲתַר דְּדִינָא שַׁרְיָא בְּכֹלָּא שַׁרְיָא, בֵּין בְּמָתָא בֵּין בְּמַדְבְּרָא וּבְסָחֲרָנָא דְּמָתָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

שימני כחותם על לבך

סוד תפלין של יד ושל ראש ואהבת כנסת ישראל

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.