אחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' סוד כוס הברכה בראש ההרים אברהם
חטאו כמקדם והוציא הקב"ה הבן עם אמו - ובפשעיכם שלחה אמכם באחרית הימים
חָטְאוּ כְּמִקֹּדֶם. מֶה עָשָׂה הקב"ה? הוֹצִיא אֶת הַבֵּן הַזֶּה כְּמִקֹּדֶם מֵהֵיכָלוֹ עִם אִמּוֹ. אָמַר, מִכָּאן וָהָלְאָה הָאֵם וּבְנָהּ יִסְבְּלוּ כַּמָּה רָעוֹת כְּאֶחָד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם׳ (ישעיה נ, א). וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׳ (דברים ד, ל). מַה זֶּה ׳בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׳? אֶלָּא זוֹ הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא אַחֲרִית הַיָּמִים, וְעִמָּהּ סָבְלוּ כָּל מַה שֶּׁסָּבְלוּ בַגָּלוּת.
בלשון הזוהר
חָאבוּ כְּמִלְּקַדְּמִין. מָה עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אַפִּיק לְהַאי בְּרָא כְּמִלְּקַדְּמִין מְהֵיכָלֵיהּ, וְאִימֵּיהּ בַּהֲדֵיהּ. אָמַר, מִכָּאן וּלְהָלְאָה, אִימָא וּבְרָהּ יִסְבְּלוּן כַּמָה בִּישִׁין כַּחֲדָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם׳ (ישעיה נ, א). וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׳ (דברים ד, ל). מַאי ׳בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׳. אֶלָּא דָּא הִיא אִימָא קַדִּישָׁא, דְּהִיא אַחֲרִית הַיָּמִים, וְעִמָּהּ סַבְלוּ כָּל מָה דְּסַבְלוּ בְּגָלוּתָא.
אלו יחזרו בתשובה יחשב כאלו סבלו הכל ואם לא כשיסתים הקץ תלוי בתשובה
וְאִלּוּ יַחְזְרוּ בִתְשׁוּבָה - אֲפִלּוּ רָעָה אַחַת אוֹ צַעַר אֶחָד שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם, יֵחָשֵׁב עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ סָבְלוּ הַכֹּל (ס"א: וְאִם לֹא יִסָּתֵם הַקֵּץ). וְאִם לֹא - כְּשֶׁיִּסְתַּיֵּם הַקֵּץ (הָרָע) וְכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁלּוֹ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, שֶׁכָּתוּב ׳לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו׳ (ויקרא כה, ל). וְכָל זֶה, הַדָּבָר תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וַדַּאי כָּךְ זֶה. וְעַל כֵּן נִמְשֶׁכֶת הַגָּלוּת.
בלשון הזוהר
וְאִילּוּ יְהַדְרוּן בְּתִיּוּבְתָא, אֲפִילּוּ חַד בִּישׁ, אוֹ חַד צַעֲרָא, דִּיעָבַר עָלַיְיהוּ, אִתְחֲשֵׁב עָלַיְיהוּ, כְּאִלּוּ סַבְלוּ כֹּלָּא (ס"א: ואי לאו סתים קיצא). וְאִי לָא, כַּד יִסְתַּיֵים קִיצָא, (בישא) וְכָל דָּרִין דִּילֵיהּ. כְּמָה דְּאָמַר בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, דִּכְתִּיב, ׳לִצְּמִיתוּת לַקּוֹנֶה אוֹתוֹ לְדוֹרוֹתָיו׳ (ויקרא כה, ל). וְכָל דָּא, בְּתִיּוּבְתָא תַּלְיָא מִילְּתָא. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, וַדַּאי הָכִי הוּא. וְעַל דָּא גָּלוּתָא אִתְמְשָׁךְ.
והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' זה אברהם הסבא ראש ההרים כוס ברכה
אֲבָל הקב"ה, כָּל מַה שֶּׁרָאָה (ס"א: שֶׁהִכָּה) (נ"א: שֶׁהִלְקָה) לְיִשְׂרָאֵל - ׳בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׳ הַזּוֹ. ׳וּבְאַחֲרִית הַיָּמִים׳ הַזּוֹ יַעֲשֶׂה לָהֶם נִסִּים וּנְקָמוֹת, שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יהו"ה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים׳ (ישעיהו ב, ב). מִי זֶה ׳רֹאשׁ הֶהָרִים׳? זֶה אַבְרָהָם הַסָּבָא, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, הָרֹאשׁ שֶׁל הַכֹּל. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא רֹאשׁ, כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, יִהְיֶה נָכוֹן ׳בְּרֹאשׁ הֶהָרִים׳, זֶה אַבְרָהָם הַסָּבָא, רִאשׁוֹן לִשְׁאָר הֶהָרִים. כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, צְרִיכָה לִהְיוֹת מְתֻקֶּנֶת בְּיָמִין.
בלשון הזוהר
אֲבָל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל מָה דְּחָמֵי (ס"א: דמתא) (נ"א: דלקא) לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, בְּהַאי אַחֲרִית הַיָּמִים. וּבְהַאי אַחֲרִית הַיָּמִים יַעֲבִיד לוֹן נִסִּין וְנוּקְמִין, דִּכְתִּיב, ׳וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יהו"ה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים׳ (ישעיהו ב, ב). מַאן ׳רֹאשׁ הֶהָרִים׳. דָּא אַבְרָהָם סָבָא, כַּהֲנָא רַבָּא, רֹאשׁ דְּכֹלָּא. וּבְגִין דְּאִיהוּ רֹאשׁ, כּוֹס דִּבְרָכָה, יִהְיֶה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, דָּא אַבְרָהָם סָבָא, קַדְמָאָה לִשְׁאַר הֶהָרִים. כּוֹס דִּבְרָכָה, אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי מְתַקְּנָא בִּימִינָא.
ונשא מגבעות - שעור הזרת לברך הקב"ה הטוב לבן הבכור באחרית הימים הכל חיבים באמן
׳וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת׳. צָרִיךְ לִהְיוֹת נִשָּׂא מִן הַשֻּׁלְחָן שִׁעוּר שֶׁנִּקְרָא (ס"א: שֶׁהוּא) זֶרֶת לְבָרֵךְ אֶת הקב"ה, וְזֶהוּ ׳וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת׳. מַה זֶּה ׳מִגְּבָעוֹת׳? אֶלָּא בֵּינָהּ וּבֵין בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ, שִׁעוּר הַזֶּרֶת הוּא. נִשָּׂא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה מִגְּבָעוֹת וַדַּאי, וְעַל כֵּן הַטּוֹב שֶׁיִּהְיֶה לַבֵּן הַבְּכוֹר הַזֶּה (יִשְׂרָאֵל) הוּא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.
בלשון הזוהר
׳וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת׳. אִצְטְרִיךְ לְמֶהוֵי זָקִיף מִן פַּתּוֹרָא, שִׁיעוּרָא דְּאִקְרֵי (ס"א: דאיהו) זֶרֶת, לְבָרְכָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְדָא הוּא ׳וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת׳. ׳מִגְּבָעוֹת׳ מַאי הוּא. אֶלָּא בֵּינָה, וּבֵין בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רְעוֹתֵיהָ, שִׁיעוּרָא דְּזֶרֶת אִיהוּ. נִשָׂא כּוֹס דִּבְרָכָה מִגְּבָעוֹת וַדַּאי, וְעַל דָּא טָבָא דִּיהֵא לֵיהּ לְהַאי בְּרָא בּוּכְרָא, ׳בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׳ אִיהוּ.
בראש ההרים זה ימין אברהם הסבא ונהרו אליו כל הגוים אפלו נשים וקטנים
אָמַר לוֹ, יָפֶה אָמַרְתָּ, שֶׁפָּסוּק זֶה וַדַּאי כָּךְ הוּא. ׳בְּרֹאשׁ הֶהָרִים׳ - זֶה יָמִין, אַבְרָהָם הַסָּבָא, שֶׁהוּא וַדַּאי רֹאשׁ הֶהָרִים. ׳וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת׳ - מִשִּׁעוּר הַגְּבָעוֹת, שֶׁהֵם רְצוֹנוֹ. וְיָפֶה אָמַרְתָּ. ׳וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם׳ (ישעיהו ב, ב) - מִי הוּא? אָמַר לוֹ, וַאֲפִלּוּ נָשִׁים וּקְטַנִּים וְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁעוֹבֵד עַל הַשֻּׁלְחָן, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא אָכַל, צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ וְלוֹמַר אָמֵן. (ס"א: לְהָרִיק בְּרָכָה לכוס) שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: אֲנִי לֹא אָכַלְתִּי, וְהוֹאִיל וְלֹא הִצְטָרַפְתִּי לְזִמּוּן, אֲנִי לֹא אֶשְׁמַע וְלֹא אֹמַר אָמֵן. הַכֹּל חַיָּבִים בּוֹ.
בלשון הזוהר
אֲמַר לֵיהּ שַׁפִּיר קָאַמָרְתְּ, הַאי קְרָא וַדַּאי הָכִי הוּא. ׳בְּרֹאשׁ הֶהָרִים׳, דָּא יְמִינָא, אַבְרָהָם סָבָא, דְּאִיהוּ רֹאשׁ הֶהָרִים וַדַּאי. ׳וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת׳, מִשִּׁיעוּרָא דִּגְבָעוֹת, דְּאִינּוּן רְעוּתֵיהּ. וְשַׁפִּיר קָאָמְרֵת. ׳וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם׳ (ישעיהו ב, ב) - מַאי הוּא. אֲמַר לֵיהּ, וַאֲפִילּוּ נָשִׁים וּקְטַנִּים וְשַׁמָּשׁ דְּפָלַח עַל פַּתּוֹרָא, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא אָכַל, אִצְטְרִיךְ לְמִשְׁמַע, וּלְמֵימָר אָמֵן. (ס"א: להריק ברכה לכוס דלא וכו) דְּלָא ייִמָא בַּר נָשׁ, אֲנָא לָא אֲכָלִית, וְהוֹאִיל דְּלָא אִצְטְרִיפְנָא לְזִמּוּן, לָא אֶשְׁמַע וְלָא אֵימָא אָמֵן. הַכֹּל חַיָּיבִין בֵּיהּ.
אף על גב שנשים וקטנים פטורים בכוס של ברכה הכל חיבים ובלבד שידעו למי מברכים
דָּבָר אַחֵר ׳וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם׳ (ישעיה ב, ב) - אַף עַל גַּב שֶׁנָּשִׁים וּקְטַנִּים פְּטוּרִים מִן הַמִּצְווֹת, בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה הַכֹּל חַיָּבִים, וּבִלְבַד שֶׁיֵּדְעוּ אֶת מִי מְבָרְכִים, וְזֶהוּ ׳וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם׳. בָּא רַבִּי יוֹסֵי וּנְשָׁקוֹ. אָמַר, כַּמָּה יָפֶה דָּבָר זֶה וּמָתוֹק לַחֵךְ.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם׳ (ישעיה ב, ב), אַף עַל גַּב דְּנָשִׁים וּקְטַנִים פְּטוּרִין מִן הַמִּצְוֹת, בְּכוֹס דִּבְרָכָה הַכֹּל חַיָּיבִין, בִּלְבַד דְּיִנְדְּעוּן לְמַאן מְבָרְכִין, וְדָא הִיא ׳וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם׳. אָתָא רִבִּי יוֹסֵי וּנְשָׁקֵיהּ, אָמַר כַּמָה שַׁפִּיר מִלָּה דָּא, וּמְתִיקָא לְחִכָּא.
אחרית הימים העץ מראשו ועד סופו טוב ורע והר בית ה' נבחר בלי חלק לסטרא אחרא
עַכְשָׁו יֵשׁ לְדַיֵּק, אִם אַחֲרִית הַיָּמִים הַזּוֹ הִיא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה מַמָּשׁ, מַה זֶּה ׳הַר בֵּית יהו"ה׳? הָיָה לוֹ לִכְתֹּב כָּךְ: וְהָיָה אַחֲרִית ׳הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה׳ - בְּרֹאשׁ הֶהָרִים. מַהוּ ׳בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יהו"ה׳? אָמַר לוֹ, אַחֲרִית הַיָּמִים הוּא הָעֵץ כֻּלּוֹ, מֵרֹאשׁוֹ וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁהוּא עֵץ טוֹב וָרַע. וּבָא הַפָּסוּק לְבָרֵר בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וְהוֹצִיא ׳הַר בֵּית יהו"ה׳ - זֶה טוֹב בְּלִי רַע. ׳הַר בֵּית יהו"ה׳ - וַדַּאי שֶׁאֵין שָׁם חֵלֶק לַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהֲרֵי נִבְחַר ׳הַר בֵּית יהו"ה׳ - מִתּוֹךְ הָעֵץ, שֶׁהוּא אַחֲרִית הַיָּמִים. וְזוֹהִי כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, שֶׁהוּא נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים.
בלשון הזוהר
הַשְׁתָּא אִית לְדַיְיקָא, אִי הַאי אַחֲרִית הַיָּמִים, אִיהוּ כּוֹס דִּבְרָכָה מַמָּשׁ, מַהוּ ׳הַר בֵּית יהו"ה׳, הֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב הָכִי, וְהָיָה אַחֲרִית ׳הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה׳ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים. מַהוּ ׳בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יהו"ה׳. אֲמַר לֵיהּ, אַחֲרִית הַיָּמִים אִיהוּ אִילָנָא כֹּלָּא, מֵרֵישֵׁיהּ וְעַד סֵיפֵיהּ, דְּהוּא אִילָנָא דְּטוֹב וָרָע. וְאָתָא קְרָא לְבָרְרָא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וְאַפִּיק ׳הַר בֵּית יהו"ה׳, דָּא טוֹב בְּלָא רָע. ׳הַר בֵּית יהו"ה׳ - וַדַּאי דְּלֵית תַּמָּן חוּלָקָא לְסִטְרָא אַחֲרָא, דְּהָא אִתְבְּרִיר ׳הַר בֵּית יהו"ה׳, מִגּוֹ אִילָנָא דְּאִיהוּ אַחֲרִית הַיָּמִים. וְדָא אִיהוּ כּוֹס דִּבְרָכָה, דְּאִיהוּ נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים.
אמר רבי יוסי שמעתי מרב המנונא סבא הדורש לרב אחא ושמרתי הדבר בכנף לבושי
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אַשְׁרֵי הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ שֶׁזָּכִינוּ לַדָּבָר הַזֶּה. אָמַר לוֹ, מִמִּי שָׁמַעְתָּ אוֹתוֹ? אָמַר לוֹ, יוֹם אֶחָד הָיִיתִי הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְשָׁמַעְתִּי וְרָאִיתִי אֶת רַב הַמְנוּנָא סָבָא (נ"א: לְרַבִּי שִׁמְעוֹן) שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה לְרַבִּי אָחָא, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁמַעְתִּי שָׂמַחְתִּי בּוֹ, וְשָׁמַרְתִּי אוֹתוֹ צְרוֹר בִּכְנַף לְבוּשִׁי שֶׁלֹּא יָסוּר מִמֶּנִּי לְעוֹלָמִים. אָמַר לוֹ, וַדַּאי שֶׁדָּבָר קָדוֹשׁ זֶה נָאוֹר מֵאוֹרוֹ שֶׁל בּוּצִינָא קַדִּישָׁא. אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁעַמּוּדֵי הָעוֹלָם וְתוֹמְכָיו שׁוֹרִים בְּתוֹכוֹ. וְאִם אַתָּה צָרַרְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בְּקֶשֶׁר אֶחָד שֶׁלֹּא יָסוּר מִמְּךְ. אֲנִי אֶצְרֹר אוֹתוֹ בִּשְׁלֹשִׁים אוֹ בְּאַרְבָּעִים קְשָׁרִים בְּכִיסִי, שֶׁלֹּא יָסוּר מִמֶּנִּי לְעוֹלָמִים.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, זַכָּאָה אָרְחָא דָּא, דְּזָכֵינָא לְהַאי מִלָּה. אֲמַר לֵיהּ, מִמָּאן שַׁמְעַת לָהּ. אֲמַר לֵיהּ, יוֹמָא חֲדָא הֲוֵינָא אָזִיל בְּאָרְחָא, וּשְׁמַעְנָא וַחֲמֵינָא לֵיהּ לְרַב הַמְנוּנָא סָבָא (נ"א: לְרִבִּי שִׁמְעוֹן), דְּהֲוָה דָּרִישׁ לְהַאי קְרָא לְרִבִּי אָחָא, וְכֵיוָן דְּשָׁמַעְנָא חַדֵּינָא בֵּיהּ, וּנְטִירְנָּא לֵיהּ צָרִיר בְּכַנְפָא דִּלְבוּשָׁאִי, דְּלָא יִתְעֲדֵי מִנַּאי לְעָלְמִין. אֲמַר לֵיהּ, וַדַּאי מִלָּה קַדִּישָׁא דָּא, מִנְּהִירוּ דְּבוּצִינָא קַדִּישָׁא אִתְנְהִיר. זַכָּאָה דָּרָא, דְּקַיְימֵי עָלְמָא וְסַמְכוֹי, שַׁרְיָין בְּגַוֵּיהּ. וְאִי אַנְתְּ צְּרִירַת לְהַאי מִלָּה בְּקִשְׁרָא חֲדָא דְּלָא יִתְעֲדֵי מִינָךְ. אֲנָא אֶצְרוֹר לָהּ בִּתְלָּתִין, אוֹ בְּאַרְבְּעִין קִשְׁרִין בְּכִיסָאִי, דְּלָא יִתְעֲדֵי מִינַּאי לְעָלְמִין.
הקב"ה לא רצה שיאמרו על ישראל לשון הרע - מספר בני ישראל כחול הים בכמה ברכות
עַל אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁהֶרְאָה הקב"ה לְמֹשֶׁה, מִשּׁוּם שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִים לְפָנָיו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אֵינוֹ רוֹצֶה מִי שֶׁיֹּאמַר עֲלֵיהֶם לָשׁוֹן הָרָע. מִנַּיִן לָנוּ? מֵהוֹשֵׁעַ, שֶׁכָּתוּב ׳תְּחִלַּת דִּבֶּר יהו"ה בְּהוֹשֵׁעַ׳ (הושע א, ב) - הֲרֵי בֵּאֲרוּ אֶת הַדָּבָר. וְעַל כֵּן הָיָה ׳מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם וְגוֹ'׳ (הושע ב, א). וּמִשּׁוּם כָּךְ בֵּרַךְ אוֹתָם בְּכַמָּה בְּרָכוֹת, לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְלַהֲשִׁיבָם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְלֹא זָז מִשָּׁם, עַד שֶׁהקב"ה מָחַל עַל חֲטָאֵיהֶם וְהִתְנַקּוּ לְפָנָיו.
בלשון הזוהר
עַל הַהִיא מִלָּה דְּאַחְמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה, בְּגִין דְּאַף עַל גַּב דְּיִשְׂרָאֵל חָבִין קָמֵיהּ בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, לָא בָּעֵי מַאן דְּיֵימָא עָלַיְיהוּ דַּלְטוֹרִין. מְנָלָן. מְהוֹשֵׁעַ, דִּכְתִּיב, ׳תְּחִלַּת דִּבֶּר יהו"ה בְּהוֹשֵׁעַ׳ (הושע א, ב) - הָא אוּקְמוּהָ מִלָּה. וְעַל דָּא ׳וְהָיָה מִסְפָּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם וְגוֹ'׳ (הושע ב, א). וּבְגִין דָּא בָּרִיךְ לוֹן בְּכַמָּה בִּרְכָּאן, לְאָהַדְּרָא בְּתִיּוּבְתָּא, וּלְאָתָבָא לוֹן לְגַבֵּי אֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא, וְלָא אַעְדֵּי מִתַּמָּן, עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָחַל עַל חוֹבַיְיהוּ, וְאִתְנְקִיאוּ קָמֵיהּ.
מה לך פה אליהו
סוד קנאת הברית שעברה ממשה לאליהו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.