כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם
סוד הכפר המונע מיתה במנין
כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם - רבי אלעזר פוגש חברים עיני ה' אל צדיקים
׳וַיְדַבֵּר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר׳ (שמות ל, יא-יב). וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ. ׳כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְגוֹ'׳.כדי לפרש פסוק זה מקדים הזוהר לפרש בענין אחר, מעשה ב רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי אָחָא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים מִטְּבֶרְיָה לְצִפּוֹרִי. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, רָאוּלמולם אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁהָיָה בָּא, וְרַבִּי חִיָּיא עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּא, לרבי אחא וַדַּאי שֶׁנִּשְׁתַּתֵּףר''א עִם הַשְּׁכִינָה.ומשום כך חִכּוּ לָהֶם עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם. [וכמבואר באדרא זוטא האזינו רחצ. דכל מקום שחכמי הדור הולכים הקב''ה הולך עמהם דכתיב כי מלאכיו יצוה לך וגו'] כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר,פתח לבאר דרשה אחרת וַדַּאי כָּתוּב, ׳עֵינֵי יהו"ה אֶל צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם׳ (תהלים לד, טז) - פָּסוּק זֶה הִנּוֹ קָשֶׁה וְכוּ'. [והמשך תורה זו בזוה''ק פרשת פקודי רכה.] אך כראיה לדבריו שאמר שם, ביאר ענין הנוגע לפירוש הפסוק בפרשתנו.
בלשון הזוהר
׳וַיְדַבֵּר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר׳ (שמות ל, יא-יב). ׳כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקוּדֵיהֶם וְגוֹ'׳. רִבִּי אַבָּא וְרִבִּי אָחָא וְרִבִּי יוֹסֵי הֲווֹ אַזְלֵי מִטְּבֶרְיָה לְצִפֹּרִי. עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי, חָמוּ לֵיהּ לְרַ' אֶלְעָזָר דְּהֲוָה אָתֵי, וְרִבִּי חִיָּיא עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, וַדַּאי נִשְׁתַּתֵּף בַּהֲדֵי שְׁכִינְתָּא. אוֹרִיכוּ לְהוּ, עַד דְּמָטוּ לְגַבַּיְיהוּ. כֵּיוָן דְּמָטוּ גַּבַּיְיהוּ, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי כְּתִיב, ׳עֵינֵי יהו"ה אֶל צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם׳ (תהלים לד, טז) - הַאי קְרָא קַשְׁיָא וְכוּ'.
אין הברכה שורה על דבר שנמנה - כפר עולה לחשבון ומברכים ישראל בראשונה ובסוף
אין זה מַּחֲצִית הַשֶּׁקֶל בשקל הקדש. שאל רשב''י לרעיא מהימנא פנימיות ענין כי השקל הוא בסוד 'המשקל' אשר מכוון כנגד שם הוי''ה, ב' כפות המשקל משני צידיו כנגד ב' ההי''ן [ה' אצבעות דחסד בכף מימין, וה' אצבעות דגבורה בכף דשמאל] ו' כנגד לשון המשקל, י' כנגד אבן המשקולת, אך מהו ענין חצי המשקל וע''ז השיבו פנימיות ענין ' חצי מב' ההי''ן שבשם הוי''ה אות דשם הוי''ה, העומדת ומחברת כ [בסוד דעת הממצעת ומחברת בין חכמה וגבורה] עומדת כנגד אות משם הוי"ה [והיא מצד הארת הבינה].בֹּא וּרְאֵה, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, (בב''מ מב.) מדד ואחר כך בירך - הרי זה תפילת שוא, לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד, ולא בדבר המנוי, אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר: יצו ה' אתך את הברכה באסמיך. וזהו שאמרו כי אֵין הַבְּרָכָה שֶׁלְּמַעְלָה שׁוֹרָה עַל דָּבָר שֶׁנִּמְנֶה. וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ יִשְׂרָאֵל נִמְנוּ? אֶלָּא כֹּפֶר נָטַל מֵהֶם,דהיינו שקודם המנין לקחו מהם מחצית השקל בלא מנין וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, וְהַחֶשְׁבּוֹן לֹא הָיָהאלא רק עַדאחר שֶׁכָּנְסוּ אֶת כָּל אוֹתוֹ הַכֹּפֶרלמקום אחד, ואז ספרו את כל המטבעות וְעָלָה לַחֶשְׁבּוֹן.שע"י זה ידעו מנין בנ"י וכדי לעורר מידת החסד וּבָרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל,וְרק וְאַחַר כָּךְמנו מוֹנִים אֶת אוֹתוֹ הַכֹּפֶר, וְאַחַרוְשוב כָּךְ חוֹזְרִים וּמְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל. נִמְצְאוּ יִשְׂרָאֵל מְבֹרָכִים בָּרִאשׁוֹנָה וּבַסּוֹף, וְלֹא עוֹלֶה בָּהֶם הַמָּוֶת.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הָא אוּקְמוּהָ, לֵית בִּרְכָתָא דִּלְעֵילָּא שַׁרְיָיא עַל מִלָּה דְּאִתְמְנֵי. וְאִי תֵּימָא, יִשְׂרָאֵל הֵיךְ אִתְמְנוּן. אֶלָּא כּוּפְרָא נָטִיל מִנַּיְיהוּ, וְהָא אוּקְמוּהָ, וְחוּשְׁבָּנָא לָא הֲוִי עַד דְּאִתְכְּנִישׁ כָּל הַהוּא כּוּפְרָא, וְסָלִיק לְחוּשְׁבָּנָא. וּבְקַדְמֵיתָא מְבָרְכִין לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, וּלְבָתַר מָנִין הַהוּא כּוּפְרָא, וּלְבָתַר אָהַדְרָן וּמְבָרְכִין לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. אִשְׁתְּכָחוּ יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרְכָאן בְּקַדְמִיתָא וּבְסוֹפָא, וְלָא סָלִיק בְּהוֹן מוֹתָנָא.
המות עולה במנין כי הברכה לא שורה בו - לוקחים כפר ופדיון להעלות מנין
לָמָּה הַמָּוֶת עוֹלֶה בְּמִנְיָן? אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁהַבְּרָכָה לֹא שׁוֹרָה בְּמִנְיָן.בּמקום שהוא קצוב וספור וכאמור וכלל זה בכל מקום כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּלְּקָה בְרָכָה,ה הַסִּטְרָאממילא אַחֲרָא שׁוֹרֶה עָלָיו וְיָכוֹל לְהַזִּיק. מִשּׁוּם כָּךְ נוֹטְלִים כֹּפֶר וּפִדְיוֹן לְסַלֵּק (ס"א: מֵעֲלֵיהֶם) עָלָיו(נ"א מעליהם) מִנְיָן, וַהֲרֵי למנות אותו ולא את האנשים בזמן שישראל זוקפים ראשם פֵּרְשׁוּהָ וְנִתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
מוֹתָנָא אֲמַאי סָלִיק בְּמִנְיָינָא. אֶלָּא בְּגִין דְּבִרְכָתָא לָא שַׁרְיָא בְּמִנְיָינָא. כֵּיוָן דְּאִסְתָּלַּק בִּרְכָתָא, סִטְרָא אַחֲרָא שַׁרְיָא עָלֵיהּ, וְיָכִיל לְאַנְזְקָא. בְּגִין כַּךְ נַטְלִין כּוּפְרָא וּפִדְיוֹנָא לְסַלְּקָא (ס"א: מעלייהו) עָלֵיהּ מִנְיָינָא, וְהָא אוּקְמוּהָ, וְאִתְּמַר.
פני המזרח מאירים
סוד עובדי אלהי המרגלית המאירה והממנה על השמש
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.