לדון בדיני חגבים
סוד תלמידי החכמים כדגי הים שחיותם בתורה ואת והב בסופה
מצוה אחר זו לדון בדיני חגבים דגים וחגבים אינם טעונים שחיטה - כך בעלי המשנה אינם צריכים שחיטה כמו דגי הים שחיותם בתורה
מִצְוָה אַחַר זוֹ לָדוּן בְּדִינֵי חֲגָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר ׳דָּגִים וַחֲגָבִים אֵינָם טְעוּנִים שְׁחִיטָה, אֶלָּא אֲסִיפָתָם הִיא הַמַּתֶּרֶת אוֹתָם׳. כָּךְ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אֵינָם צְרִיכִים שְׁחִיטָה, אֶלָּא שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל׳ (בראשית מט, לג) [ עַל ] עַמָּיו. מַה דְּגֵי הַיָּם חַיּוּתָם בַּיָּם, אַף תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה חַיּוּתָם בַּתּוֹרָה, וְאִם נִפְרָדִים מִמֶּנָּה, מִיָּד מֵתִים. הַתַּנִּין [ הַתַּנָּאִים ] שֶׁל הַמִּשְׁנָה, שֶׁבָּהּ הִתְרַבּוּ תַּנִּינֵי הַיָּם. וְאִם אֵלּוּ שֶׁבַּיַּבָּשָׁה יַעֲלוּ [ יִפְּלוּ ] לַמַּיִם וְלֹא יוֹדְעִים לִשְׂחוֹת, הֵם מֵתִים. אֲבָל אָדָם שֶׁהֵם בַּעֲלֵי קַבָּלָה, הֵם לְמַעְלָה מִכֻּלָּם, בָּהֶם נֶאֱמַר ׳וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם׳ (בראשית א, כו), שֶׁהֵם בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, תַּנִּינִים. (יחזקאל כט, ג) הַתַּנִּים [ ן ] הַגָּדוֹל, ׳נָחָשׁ בָּרִיחַ׳, כְּנֶגֶד ׳וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים׳ (שמות כו, כח).
בלשון הזוהר
פִּקּוּדָא בָּתַר דָּא, לָדוּן בְּדִינֵי חֲגָבִים, דְּאִתְּמַר ׳דָּגִים וַחֲגָבִים אֵינָן טְעוּנִין שְׁחִיטָה, אֶלָּא אֲסִיפָתָם הִיא הַמַתֶּרֶת אוֹתָם׳. הָכִי מָארֵי מַתְנִיתִין, אֵינָן צְרִיכִין שְׁחִיטָה, אֶלָּא דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף עַל עַמָּיו׳. מַה נוּנֵי יַמָּא, חִיוּתָן בְּיַמָּא, אוּף תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, מָארֵי מַתְנִיתִין, חִיּוּתַיְיהוּ בְּאוֹרַיְיתָא, וְאִי אִתְפָּרְשָׁן מִנָהּ מִיָּד מֵתִים. תַּנִּינָא (נ"א: תַּנָּאִין) דְּמַתְנִיתִין, דְּבָהּ אִתְרָבּוּ תַנִינֵי יַמָּא. וְאִי אִינּוּן דִּבְיַבֶּשְׁתָּא יַעֲלוּן (נ"א: יִפְּלוּן) לְמַיָּא, וְלָא יַדְעִין לְשַׁטְטָא, אִינּוּן מַיְיתִין. אֲבָל אָדָם דְּאִינּוּן מָארֵי קַבָּלָה, אִינּוּן לְעֵילָּא מִכֻּלְּהוּ, בְּהוּ אִתְּמַר ׳וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם׳ (בראשית א, כו), דְּאִינּוּן מָארֵי מַתְנִיתִין, תַּנִּינָיָּא. הַתַּנִּין הַגָּדוֹל, ׳נָחָשׁ בָּרִיחַ׳ (ישעיהו כז, א), לָקֳבֵל ׳וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים׳ (שמות כו, כח).
בזמן שתנינים בעלי המשנה יש בהם מחלקת ומקשים זה על זה בולע את חברו - ואם הם שוים זה לזה נאמר בהם ואת והב בסופה, אהבה בסופה
בִּזְמַן שֶׁתַּנִּינִים בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה יֵשׁ בָּהֶם מַחֲלֹקֶת וּמַקְשִׁים זֶה עַל זֶה, בּוֹלֵעַ אֶת חֲבֵרוֹ. וְזֶהוּ תַּלְמִיד קָטָן שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה, חַיָּב מִיתָה. וְאִם הֵם שָׁוִים זֶה לָזֶה וְיֵשׁ בָּהֶם מַחֲלֹקֶת וְקֻשְׁיָה, נֶאֱמַר בָּהֶם בַּסּוֹף, ׳וְאֶת וָהֵב בְּסוּפָה׳ (במדבר כא, יד), וּפֵרְשׁוּהָ אַהֲבָה בְּסוֹפָהּ.
בלשון הזוהר
בְּזִמְנָא דְּתַנִּינָן (דתנינין) מָארֵי מִשְׁנָה, אִית בְּהוֹן מַחֲלוֹקֶת, וּמַקְשִׁין דָּא לְדָא, בָּלַע לְחַבְרֵיהּ. וְהַאי אִיהוּ תַּלְמִיד זְעֵיר, שֶׁלֹּא הִגִיעַ לְהוֹרָאָה, וּמוֹרֶה, חַיָּיב מִיתָה. וְאִי אִינּוּן שָׁוִין דָּא לְדָא, וְאִית בְּהוֹן מַחֲלוֹקֶת וְקוּשְׁיָא, אִתְּמַר בְּהוֹן לְסוֹף, ׳וְאֶת וָהֵב בְּסוּפָה׳ (במדבר כא, יד), וְאוֹקְמוּהָ אַהֲבָה בְּסוֹפָהּ.
איתן מושבך ושים בסלע קנך
סוד עמק ההלכה היורד עד תהום רבה למצא את קץ הגאולה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.