׳אנכי ה' אלהיך׳
שתים עשרה מצוות זכור ושתים עשרה מצוות שמור
וידבר אלהים את כל הדברים - כלל מעלה ומטה
׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׳ (שמות כ, א). ׳כָּל הַדְּבָרִים׳ - כְּלָל זֶה הוּא כְּלָל שֶׁל הַכֹּל, כְּלָל שֶׁל מַעְלָה וּמַטָּה.
בלשון הזוהר
׳וַיְדַבֵּר אֱלהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׳ (שמות כ, א). ׳כָּל הַדְּבָרִים׳, כְּלָלָא דָּא, הוּא כְּלָלָא דְּכֹלָּא, כְּלָלָא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא.
אנכי סוד העולם העליון - הלבנה המאירה בשלמות
׳אָנֹכִי׳, סוֹד שֶׁל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּסוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ יה"ו. ׳אָנֹכִי׳, נִגְלֶה וְנִגְנָז. נִגְלֶה בְּסוֹד קָדוֹשׁ שֶׁל הַכִּסֵּא, שֶׁהַלְּבָנָה עוֹמֶדֶת בִּשְׁלֵמוּת כְּאֶחָד, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹלֵט וְהַלְּבָנָה מְאִירָה, וְאֵין לָהּ שֶׁבַח פְּרָט לַשֶּׁבַח שֶׁל הָאוֹר שֶׁמֵּאִיר עָלֶיהָ. ׳אָנֹכִי׳, בְּהַשְׁלָמַת סוֹדוֹת שֶׁל שְׁלֵמוּת שֶׁל הַכִּסֵּא לְמַטָּה, וְהִתְעַלּוּ הַחַיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְהִיא הִתְתַּקְּנָה בְּתִקּוּנֶיהָ. וּכְשֶׁהִיא יָפָה לְמַרְאֶה וּבַעְלָהּ בָּא אֵלֶיהָ, אָז נִקְרֵאת ׳אָנֹכִי׳.
בלשון הזוהר
׳אָנֹכִי׳, רָזָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה, בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא יה"ו. ׳אָנֹכִי׳, אִתְגַּלְיָא וְאִתְגְּנִיז. אִתְגַּלְיָא בְּרָזָא קַדִּישָׁא דְּכֻרְסְיָיא, דְּסִיהֲרָא קַיְּימָא בִּשְׁלִימוּ כַּחֲדָא, כַּד שִׁמְשָׁא שַׁלְטָא, וְסִיהֲרָא אִתְנְהִירַת, וְלֵית לָהּ שְׁבָחָא, בַּר שְׁבָחָא דִּנְהוֹרָא דְּנָהִיר עָלָּה. ׳אָנֹכִי׳, בְּאַשְׁלְמוּת רָזִין דִּשְׁלִימוּ דְּכוּרְסְיָּיא לְתַתָּא, וְאִסְתָּלָּקוּ חֵיוָן קַדִּישִׁין, וְאִיהִי אִתְתַּקְנַת בְּתִקּוּנָהָא. וְכַד אִיהִי שַׁפִּירָא בְּחֵיזוּ, וּבַעֲלָהּ אָתֵי לְגַבָּהָא, כְּדֵין אִקְרֵי ׳אָנֹכִי׳.
אנכי - כלל כל אותיות התורה ושכר הצדיקים
׳אָנֹכִי׳, סוֹד שֶׁל הַכֹּל כְּאֶחָד, בַּכְּלָל שֶׁל כָּל הָאוֹתִיּוֹת בִּשְׁבִילֵי הַתּוֹרָה שֶׁיָּצְאוּ מִתּוֹךְ סוֹד עֶלְיוֹן, בָּ ׳אָנֹכִי׳ הַזֶּה תְּלוּיִים סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. ׳אָנֹכִי׳, סוֹד לָתֵת שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁמְּחַכִּים לוֹ וְשׁוֹמְרִים אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, בָּזֶה יֵשׁ לָהֶם בִּטָּחוֹן כָּרָאוּי לָעוֹלָם הַבָּא, וְסִימָנְךְ ׳אֲנִי פַרְעֹה׳ (בראשית מא, מד).
בלשון הזוהר
׳אָנֹכִי׳, רָזָא דְּכֹלָּא כַּחֲדָא, בִּכְלָלָא דְּכָל אַתְוָון, בִּשְׁבִילֵי אוֹרַיְיתָא, דְּנַפְקוּ מִגּוֹ רָזָא עִלָּאָה, בְּהַאי ׳אָנֹכִי׳, תַּלְיָין רָזִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. ׳אָנֹכִי׳, רָזָא לְמֵיהָב אֲגָר טָב לְצַדִּיקַיָּא, דְּקָא מְחַכָּן לֵיהּ וְנַטְרֵי פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, בְּהַאי, אִית לוֹן בִּטְחוֹנָא כַּדְקָא חֲזִי לְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְסִימָנִיךְ ׳אֲנִי פַרְעֹה׳ (בראשית מא, מד).
אנכי ולא יהיה לך - זכור ושמור בסוד עליון אחד
׳אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךְ׳ נֶאֱמַר בְּסוֹד הַתּוֹרָה, וְזֶהוּ זָכוֹר וְשָׁמוֹר. ׳אָנֹכִי׳, סוֹד נִסְתָּר וְגָנוּז בְּכָל אוֹתָן דְּרָגוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בִּכְלָל אֶחָד. וְכֵיוָן שֶׁנֶּאֱמַר ׳אָנֹכִי׳, הִתְחַבֵּר הַכֹּל כְּאֶחָד, בְּסוֹד אֶחָד. ׳אָנֹכִי׳, סוֹד שֶׁל שְׁנֵי כִּסְאוֹת. ׳אֲנִי יהו"ה׳ - שֶׁל כִּסֵּא אַחֵר (נ"א: אֲנִי כִּסֵּא אֶחָד. כ' כִּסֵּא אַחֵר עֶלְיוֹן).
בלשון הזוהר
׳אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ׳, אִתְּמַר בְּרָזָא דְּאוֹרַיְיתָא, וְדָא אִיהוּ זָכוֹר וְשָׁמוֹר. ׳אָנֹכִי׳, רָזָא סְתִימָא וְגָנִיז, בְּכָל אִינּוּן דַּרְגִּין דְּעָלְמָא עִלָּאָה, בִּכְלָלָא חֲדָא. וְכֵיוָן דְּאִתְּמַר ׳אָנֹכִי׳, אִתְחַבַּר כֹּלָּא כַּחֲדָא, בְּרָזָא חֲדָא. ׳אָנֹכִי׳, רָזָא דִּתְרֵין כֻּרְסְוָון. ׳אֲנִי יהו"ה׳ דְכוּרְסְיָא אַחֲרָא (נ"א: אני כורסייא חדא. כ', כורסייא אחרא עלאה).
טהרת המקדש מיצר הרע - סוד אותיות אנכ"י
׳אָנֹכִי׳, שֶׁכְּשֶׁנִּטְהָר הַמִּקְדָּשׁ וְנָכְרִי לֹא קָרַב אֵלָיו וְהַמִּקְדָּשׁ מֵאִיר לְבַדּוֹ, שֶׁהֲרֵי הִתְבַּטֵּל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יֵצֶר הָרָע מִן הָעוֹלָם, והקב"ה הִתְעַלָּה בִּכְבוֹדוֹ לְבַדּוֹ, וְאָז נֶאֱמַר ׳אָנֹכִי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ׳. סוֹד שָׁלֵם בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. א' - לְיַחֵד סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בְּדַרְגּוֹתָיו לִהְיוֹת אֶחָד, מִשּׁוּם שֶׁסּוֹדוֹ הוּא ו'. נ' - סוֹד לִירָא מִן הקב"ה וְלָדַעַת שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן, וְיֵשׁ שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים וּפֻרְעָנוּת לָרְשָׁעִים, מִשּׁוּם שֶׁהַסּוֹד שֶׁלּוֹ ה' תַּחְתּוֹנָה.
בלשון הזוהר
׳אָנֹכִי׳, דְּקָא אִתְדָּכֵי מַקְדְּשָׁא, וְנוּכְרָאָה לָא אִתְקְרַב בַּהֲדֵיהּ, וּמַקְדְּשָׁא נָהִיר בִּלְחוֹדוֹי, דְּקָא אִתְבַּטַּל בְּהַהִיא שַׁעֲתָא יֵצֶר הָרַע מֵעָלְמָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתַּלָּק בִּיקָרֵיהּ בִּלְחוֹדוֹי, וּכְדֵין אִתְּמַר ׳אָנֹכִי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ׳. רָזָא שְׁלִים, בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. א': לְיַחֲדָא רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא בְּדַרְגּוֹי, לְמֶהֱוֵי חַד. בְּגִין דְרָזָא דִּילֵיהּ אִיהוּ ו'. נ': רָזָא לְמִדְחַל מִּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְמִנְדַּע דְּאִית דִּין וְאִית דַּיָּין, וְאִית אֲגָר טָב לְצַדִּיקַיָּיא וּפוּרְעָנוּת לְרַשִׁיעַיָּא, בְּגִין דְרָזָא דִּילֵיהּ ה' תַּתָּאָה.
אות כ' - קידוש השם והעלאת הכתר על החיות
כ' - לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בְּכָל יוֹם, וּלְהִתְקַדֵּשׁ בִּדְרָגוֹת קְדוֹשׁוֹת, וּלְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו תְּפִלָּה בְּכָל זְמַן לְהַעֲלוֹת הַכֶּתֶר הָעֶלְיוֹן, סוֹד שֶׁל הַכִּסֵּא הָעֶלְיוֹן עַל גַּבֵּי הַחַיּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת כָּרָאוּי, וְהַסּוֹד שֶׁלּוֹ ה' עֶלְיוֹנָה.
בלשון הזוהר
כ': לְקַדְּשָׁא שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּכָל יוֹמָא, לְאִתְקַדְּשָׁא בְּדַרְגִּין קַדִּישִׁין, וּלְצַלָּאָה צְלוֹתָא לְגַבֵּיהּ בְּכָל זִמְנָא, לְאִסְתַּלְּקָא כִּתְרָא עִלָּאָה, רָזָא דְּכוּרְסְיָּיא עִלָּאָה, עַל גַּבֵּי חִיוָון עִלָּאִין, כְּדְקָא יֵאוֹת, וְרָזָא דִּילֵיהּ ה' עִלָּאָה.
אות י' - שתים עשרה מצוות עליונות בכלל אנכי
י' - לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, וְלָמוּל מִילָה בְּסוֹד לִשְׁמֹנָה יָמִים, וּלְקַדֵּשׁ הַבְּכוֹר. וּלְהָנִיחַ תְּפִלִּין וְצִיצִית וּמְזוּזָה. וְלִמְסֹר אֶת הַנֶּפֶשׁ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְהִדָּבֵק בּוֹ. אֵלֶּה הֵן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִצְווֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁכּוֹלְלוֹת מָאתַיִם שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ מִצְווֹת אֲחֵרוֹת שֶׁהֵן בַּסּוֹד שֶׁל ׳אָנֹכִי׳, כְּלָל שֶׁל זָכוֹר. וְאוֹת זוֹ לֹא מִתְחַלֶּפֶת בְּמָקוֹם אַחֵר, זֶה מִשּׁוּם שֶׁהִיא י', סוֹד עֶלְיוֹן, כְּלָל שֶׁל הַתּוֹרָה, וּבִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הַלָּלוּ יֵשׁ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים שֶׁתְּלוּיוֹת מֵהֶן, וְאַחַת שֶׁשּׁוֹלֶטֶת לִהְיוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה.
בלשון הזוהר
י': לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא יְמָמָא וְלֵילֵי, וּלְמִגְזַר גְּזִירוּ, בְּרָזָא לִתְמַנְיָא יוֹמִין, וּלְקַדְּשָׁא בֻּכְרָא. וּלְאַנָּחָא תְּפִילִין וְצִיצִית וּמְזוּזָה. וּלְמִמְסַר נַפְשָׁא לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ. אִלֵּין אִינּוּן תְּרֵיסַר פִּקּוּדִין עִלָּאִין, דִּכְלִילָן רל"ו פִּקּוּדִין אַחֲרָנִין דְּאִינּוּן בְּרָזָא דְּ ׳אָנֹכִי׳, כְּלָלָא דְּזָכוֹר. וְאָת דָּא, לָא אִתְחַלָּף בְּאֲתָר אַחֲרָא דָּא, בְּגִין דְּאִיהִי י', רָזָא עִלָּאָה, כְּלָלָא דְּאוֹרַיְיתָא, וּבְאִלֵּין תְּרֵיסַר, אִית תְּרֵיסַר מְכִילִין דְּרַחֲמֵי, דְּתַלְיָין מִנַּיְיהוּ, וְחַד דְּשַׁלְטָא לְמֶהֱוֵי תְּלֵיסַר.
לא יהיה לך - אות ל' ואיסור כבוד לאל אחר
׳לֹא יִהְיֶה לְךָ׳ (דברים כה, יג) - סוֹד שֶׁל שָׁמוֹר בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ מִצְווֹת הַתּוֹרָה. ל' - סוֹד שֶׁלֹּא לָתֵת כָּבוֹד וּגְדֻלָּה לֵאלוֹהַּ אַחֵר. ל' - מִגְדָּל שֶׁפּוֹרֵחַ וְעוֹלֶה בָּאֲוִיר, שֶׁלֹּא יִסְטֶה הַלֵּב לִבְנוֹת לֵאלוֹהַּ אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ סוֹד שֶׁל בּוֹנֵה מִגְדָּל (לֵאלוֹהַּ אַחֵר). ל' - שֶׁלֹּא לִפְנוֹת בִּדְיוֹקָן שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁלֹּא לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ, שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲווֹת וְלֹא לָכֹף עַצְמוֹ לֵאלוֹהַּ אַחֵר.
בלשון הזוהר
׳לֹא יִהְיֶה לְךָ׳ (דברים כה, יג) - רָזָא דְּשָׁמוֹר, בִּתְלַת מְאָה וְשִׁתִּין וְחָמֵשׁ פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא. ל': רָזָא דְּלָא לְמֵיהַב יְקָר וּרְבוּ לֶאֱלָהָא אַחֲרָא. ל': מִגֲדְּלָא דְּפָרַח וְסָלִיק בַּאֲוִירָא, דְּלָא יִסְטֵי לִבָּא, לְמִבְנֵי לָהּ לֶאֱלָהָא אַחֲרָא, כְּמָה דְּאִית רָזָא, דְּבוֹנֶא מִגֲדְּלָא (לֶאֱלָהָא אַחֲרָא). ל': דְּלָא לְמִפְנִי בְּדִיּוּקְנָא דְּעֲבוֹדָה זָרָה, דְּלָא לְהַרְהַרָא אֲבַתְרָהָא, דְּלָא לְסַגְּדָא, וְלָא לְאַכְפְיָא גַּרְמֵיהּ לֶאֱלָהָא אַחֲרָא.
איסור אוב וידעוני וכישוף - שתים עשרה מצוות שמור
א': דְּלָא לְחַלְּפָא יִחוּדָא דְּמָרֵיהּ, בְּגִין טַעֲוָון אַחֲרָנִין. א': דְּלָא לְהַרְהַרָא דְּאִית אֱלָהָא אַחֲרָא בַּר מִנֵּיהּ. א': שֶׁלֹּא לִסְטוֹת אַחַר אוֹב וְיִדְּעוֹנִי בְּסוֹד שֶׁל דְּיוֹקָן אָדָם, וְלֹא בִּדְיוֹקָן אַחֵר. א': שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל מִן הַמֵּתִים וְלֹא לַעֲשׂוֹת כְּשָׁפִים. א': שֶׁלֹּא יִשָּׁבַע בְּפִיו בְּשֵׁם שֶׁל אֱלוֹהַּ אַחֵר. עַד כָּאן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲחֵרוֹת שֶׁהֵם מִצְווֹת שָׁמוֹר, וּבַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה הַלָּלוּ תְּלוּיוֹת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְשָׁלֹשׁ מִצְווֹת שֶׁל שָׁמוֹר אֲחֵרוֹת שֶׁכְּלוּלוֹת בַּשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה הַלָּלוּ, וְסוֹד זֶה אָנֹכִי.
בלשון הזוהר
א': דְּלָא לְחַלְּפָא יִחוּדָא דְּמָרֵיהּ, בְּגִין טַעֲוָון אַחֲרָנִין. א': דְּלָא לְהַרְהַרָא דְּאִית אֱלָהָא אַחֲרָא בַּר מִנֵּיהּ. א': דְּלָא לְמִסְטֵי בָּתַר בִּידִין וּדְכוּרוֹ, בְּרָזָא דְּדִיּוּקְנָא דְּאָדָם, וְלָא בְּדִיּוּקְנָא אַחֲרָא. א': דְּלָא לְמִשְׁאַל מִן מֵתַיָּיא, וְלָא לְמֶעְבַּד חַרְשִׁין. א': דְּלָא יוֹמֵי בְּפוּמוֹי, בִּשְׁמָא דֶּאֱלָהָא אַחֲרָא. עַד הָכָא, תְּרֵיסַר אַחֲרָנִין, דְּאִינּוּן פִּקּוּדֵי שָׁמוֹר. וּבְאִלֵּין תְּרֵיסָר, תַּלְיָין תְּלַת מְאָה וְחַמְשִׁין וּתְלַת פִּקּוּדֵי דְּשָׁמוֹר אַחֲרָנִין, דִּכְלִילָן בְּאִלֵּין תְּרֵיסַר, וְרָזָא דָּא אָנֹכִי.
אנכי כלל החיות העליונות ולא יהיה לך לתחתונות
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, עוֹד שָׁנִינוּ, ׳אָנֹכִי׳ - כְּלָל שֶׁל מַעְלָה וּמַטָּה, כְּלָל שֶׁל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּלָל שֶׁל חַיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁכְּלוּלוֹת בּוֹ, הַכֹּל הוּא בְּסוֹד שֶׁל אָנֹכִי. ׳לֹא יִהְיֶה לְךָ׳ - לְמַטָּה, סוֹד שֶׁל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הַחַיּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, תּוּ תָּנֵינָן, ׳אָנֹכִי׳ כְּלָלָא דְּעֵילָּא וְתַתָּא, כְּלָלָא דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין, כְּלָלָא דְּחֵיוָן קַדִּישִׁין, דִּכְלִילָן בֵּיהּ, כֹּלָּא הוּא בְּרָזָא דְּאָנֹכִי. ׳לֹא יִהְיֶה לְךָ׳ לְתַתָּא, רָזָא דִּתְרֵיסָר חֵיוָן תַּתָּאִין.
לא תעשה לך פסל - פסולת קדושה וקנאת אל קנא
׳לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל׳ (דברים ה, ח). נִפְסְלוּ מֵאוֹתוֹ מָקוֹם עֶלְיוֹן, מֵאוֹתוֹ מָקוֹם קָדוֹשׁ. ׳פֶּסֶל׳ - פְּסֹלֶת שֶׁל קְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא סוֹד שֶׁל אֱלִיל אַחֵר. וְסוֹד זֶה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן וְגוֹ'׳ (יחזקאל א, ד). ׳וְכָל תְּמוּנָה׳, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת׳ (יחזקאל א, ד). ׳כִּי אָנֹכִי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ׳ (שמות כ, ה) - כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַלֵּב לְמַעְלָה וְלֹא לָרֶדֶת לְמַטָּה, וְלֹא לִקְרַב לְשַׁעַר הַבַּיִת. ׳אֵל קַנָּא׳, שֶׁהַקִּנְאָה הִיא בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.
בלשון הזוהר
׳לֹא תַּעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל׳ (דברים ה, ח). פִּסְלוּ מֵהַהוּא אֲתָר עִלָּאָה, מֵהַהוּא אֲתָר קַדִּישָׁא. ׳פֶסֶל׳ - פְּסוֹלֶת דִּקְדוּשָׁא דְּאִיהוּ רָזָא דְּטַעֲוָא אַחֲרָא. וְרָזָא דָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וָאֵרֶא וְהִנִּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן וְגוֹ'׳ (יחזקאל א, ד). ׳וְכָל תְּמוּנָה׳ הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת׳ (יחזקאל א, ד). ׳כִּי אָנֹכִי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ׳, בְּגִין לְאַתְעֲרָא לִבָּא לְגַבֵּי עֵילָּא, וְלָא לְנַחְתָּא לְתַתָּא וְלָא לְמִקְרַב לִתְרַע בֵּיתָא. ׳אֵל קַנָּא׳, דְּקִנְאָה אִיהוּ בְּהַהוּא אֲתָר.
תחת שלוש רגזה ארץ - שלושת חלקי הפסוק כרוגזי הארץ
וְסוֹד זֶה - ׳תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ׳ (משלי ל, כא). וְהוּא, ׳לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ׳ - אֶחָד. ׳פֶסֶל׳ - שְׁנַיִם. ׳וְכָל תְּמוּנָה׳ - שָׁלֹשׁ. וְאֶרֶץ זוֹ עַל זֶה הִיא הִתְרַגְּזָה.
בלשון הזוהר
וְרָזָא דָּא, ׳תַּחַת שָׁלשׁ רָגְזָה אֶרֶץ׳ (משלי ל, כא). וְאִיהוּ ׳לא תַּעֲשֶׂה לְךָ׳, חַד. ׳פֶסֶל׳, תְּרֵין. ׳וְכָל תְּמוּנָה׳, תְּלַת. וְאֶרֶץ דָּא, עַל דָּא אִתְרְגִיזַת.
פוקד עון אבות על בנים - האילן שלא תוקן בזמנו
פֹּקֵֹד עֲון אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים. ויש להקשות הרי כתוב לא יומתו אבות על בנים, ובנים לא יומתו על אבות, וע"ז משיב: כי כל ענין הגלגולים נמשל באילן, הנשמה היא האילן נטועה בתוך הגוף הוא העפר, וצריכה להוציא פירות בענפים העליונים, אמנם כאשר אין הנשמה מתקנת הנדרש ממנה, ואינה מוציאה פירות כדבעי [וענביה ענבי ר"ש] אז עוקר הקב"ה את האילן ממקומו, ונוטעו במק"א כדי שיוציא פירותיו, אמנם ענין העקירה הנ"ל הוא עד ד' פעמים, וזהו ענין הגלגול באבות ובנים שלשים ורבעים, וכעת יבאר שהוא ׳פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים׳ (שמות כ, ה). אִילָן אֶחָדהיינו נשמה אחת שֶׁנִּנְטַעונתגלגלה לצורך תיקונה בגופים שונים פַּעַם וּפַעֲמַיִםבשם אב ובשם בן, ואם לא השלימה הנשמה את תיקונה מתגלגלת שוב וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְאַרְבַּע פְּעָמִים, ועל זה אומר כי ד' גלגולים אלו - נשמה אחת הם וְנִפְקַד עַל חֲטָאִים רִאשׁוֹנִים אָב וּבֵן. שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי אֶחָד הוּא כְּשֶׁלֹּא הִתְתַּקֵּן וְלֹא חָשַׁשׁ לְהִתְתַּקֵּן, וְכֵן בַּהִפּוּךְ שֶׁל זֶה,אם תיקן כראוי, רק שהיו חסרים אצלו הארות מענינים שלא נזדמנו לפניו כפי אשר גזרה חכמתו יתברך, כגון החשוך בנים וקבורת המת אצל כהן וכדו' המשל בזה לְאִילָן שֶׁהִתְתַּקֵּן כָּרָאוּי וְעוֹמֵד עַל קִיּוּמוֹ עליו כתוב (נ"א: אָז) ׳וְעוֹשֶׂה חֶסֶד וְגוֹ'׳. כדי להשלים את ענינו [ומש"כ חס"ד עולה בגי' גלגו"ל ודווקא לשומרי מצוותיו הממתינים כדי לעשות את אותה המצווה שחסרה מהם לזכות בהארה שלה בשלמות]
בלשון הזוהר
׳פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים׳ (שמות כ, ה). אִלָנָא חֲדָא, דְּאִינְצִיב חֲדָא, וּתְרֵין זִמְנִין, וּתְלַת זִמְנִין, וְאַרְבַּע זִמְנִין, וְאִתְפְּקַד עַל חוֹבֵי קַדְמָאֵי, אָב וּבֶן. שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי חַד הוּא כַּד לָא אִתְתַּקַּן, וְלָא חָיִישׁ לְאִתְתַּקְנָא, וְכֵן בְּהִפּוּכָא דְּדָא, לְאִילָנָא דְּאִיהוּ אִתְתַּקַּן כַּדְקָא חֲזִי, וְקָאִים עַל קִיוּמֵיהּ (נ"א: כדין) ׳וְעוֹשֶׂה חֶסֶד וְגוֹ'׳.
׳זכור את יום השבת לקדשו׳
שלוש דרגות השבת כסוד המהימנותא
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.