לבנה בלי שמש
סוד מיתת מרים ואהרן ומדרגת יהושע העמל תחת השמש
פרשת פרה סמוכה למיתת מרים - בזכות הפרה נטהרו הטמאים ובזכותה נטהר העולם והסתלקה הבאר
׳וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִין וְגוֹ'׳ (במדבר כ, א). רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, לָמָּה פָּרָשַׁת פָּרָה סְמוּכָה לְמִיתַת מִרְיָם, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. אֶלָּא כֵּיוָן (כְּמוֹ) שֶׁנַּעֲשָׂה הַדִּין בְּפָרָה זוֹ לְטַהֵר הַטְּמֵאִים, נַעֲשָׂה דִין בְּמִרְיָם לְטַהֵר הָעוֹלָם, וְהִסְתַּלְּקָה מֵהָעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּלְּקָה מִרְיָם, הִסְתַּלְּקָה אוֹתָהּ בְּאֵר שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וְהִסְתַּלְּקָה הַבְּאֵר בַּכֹּל.
בלשון הזוהר
׳וַיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִין וְגוֹ'׳ (במדבר כ, א). רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, אֲמַאי פַּרְשְׁתָּא דְּפָרָה, סְמִיכָה לְמִיתַת מִרְיָם. הָא אוּקְמוּהָ. אֶלָּא כֵּיוָן (ס"א כמה) דְּאִתְעָבִיד דִּינָא בְּהַאי פָּרָה, לְדַכְּאָה לְמִסְאֲבֵי, אִתְעָבִיד דִּינָא בְּמִרְיָם, לְדַכְּאָה עָלְמָא, וְאִסְתְּלָּקַת מִן עָלְמָא. כֵּיוָן דְּאִסְתַּלָּקַת מִרְיָם, אִסְתַּלָּק הַהוּא בְּאֵר, דְּהֲוָה אָזִיל עִמְּהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּמַדְבְּרָא וְאִסְתַּלָּק בֵּירָא בְּכֹלָּא.
קינה על בתולת ישראל - בגללה נשבר הימין אחריה ונחשך הגוף שהוא השמש
אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּתוּב ׳וְאַתָּה בֶּן אָדָם שָׂא׳ (יחזקאל כז, ב) - קִינָה עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל. וְכִי עָלֶיהָ לְבַדָּהּ? לֹא. אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל נִשְׁבַּר בִּגְלָלָהּ. בִּגְלָלָהּ נִשְׁבַּר הַיָּמִין אַחֲרֶיהָ, שֶׁהָיָה מְקָרְבָהּ לַגּוּף. וְהַגּוּף, שֶׁהוּא שֶׁמֶשׁ, נֶחְשַׁךְ בִּגְלָלָהּ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הוֹשִׁיעָה יְמִינְךְ וַעֲנֵנִי׳ (תהלים ס, ז). גּוּף, (בִּגְלָלָהּ, שֶׁכָּתוּב ׳חשך השמש בצאתו׳ (ישעיה יג, י), וְכָתוּב) שֶׁכָּתוּב - ׳אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת׳ (ישעיה נ, ג), שֶׁהֲרֵי הַשֶּׁמֶשׁ נֶחְשַׁךְ בִּגְלָלָהּ - כְּמוֹ זֶה, ׳וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב ׳וְאַתָּה בֶּן אָדָם שָׂא׳ (יחזקאל כז, ב) קִינָא עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, וְכִי עָלָה בִּלְחוֹדָהָא, לָא. אֶלָּא בְּגִין דְּכֹלָּא אִתְּבַּר בְּגִינָהּ. בְּגִינָהּ אִתְּבַּר יְמִינָא אֲבַּתְרָהּ, דְּהֲוָה מְקָרֵב לָהּ גַּבֵּי גּוּפָא. וְגוּפָא דְּאִיהוּ שִׁמְשָׁא, אִתְחֲשָׁךְ בְּגִינָהּ. וְדָא הוּא רָזָא דִּכְתִּיב, ׳הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׳ (תהילים ס, ז). גּוּפָא (ס"א בגינה דכתיב, ׳חשך השמש בצאתו׳ (ישעיהו יג, י) וכתיב) דִּכְתִּיב, ׳אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת׳ (ישעיהו נ, ג), דְּהָא שִׁמְשָׁא אִתְחֲשָׁךְ בְּגִינָהּ. כְּגַוְונָא דָּא ׳וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וְגוֹ'׳.
ולא היה מים לעדה - סדר ההסתלקות הבאר ואחריה שבירת הימין וחשכת השמש
(במדבר כ ב) ׳וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה׳ - שֶׁהֲרֵי הִסְתַּלְּקָה הַבְּאֵר שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה, אַחַר כָּךְ נִשְׁבַּר הַיָּמִין, שֶׁכָּתוּב ׳יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל עַמָּיו׳ - וְאַחַר כָּךְ נֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁכָּתוּב (דברים לב) ׳וּמֻת בָּהָר וְגוֹ', וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךְ וְגוֹ'׳. הֲרֵי זְרוֹעַ יָמִין נִשְׁבְּרָה, וְהַגּוּף, שֶׁהוּא שֶׁמֶשׁ, נֶחְשַׁךְ.
בלשון הזוהר
(במדבר כ ב) (במדבר כ ב) ׳וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה- דְּהָא אִסְתַּלָּק בֵּירָא דְּעֵילָּא וְתַתָּא לְבָתַר אִתְּבַּר יְמִינָא, דִּכְתִּיב ׳יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל עַמָּיו׳- וּלְבָתַר אִתְחֲשָׁךְ שִׁמְשָׁא, דִּכְתִּיב, (דברים לב נ) ׳וּמֻת בָּהָר וְגוֹ'׳. וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּךָ וְגוֹ'. הָא דְּרוֹעָא יְמִינָא אִתְּבַּר, וְגוּפָא דְּאִיהוּ שִׁמְשָׁא אִתְחֲשָׁךְ.
לא נמצא דור כדור משה אהרן ומרים - בימי שלמה שלטה הלבנה ובימי משה שלט השמש
וּבֹא וּרְאֵה, לֹא נִמְצָא דוֹר בָּעוֹלָם כְּמוֹ הַדּוֹר שֶׁעָמַד מֹשֶׁה בָּעוֹלָם, וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם. וְאִם תֹּאמַר בִּימֵי שְׁלֹמֹה גַּם כָּךְ - לֹא! שֶׁהֲרֵי בִּימֵי שְׁלֹמֹה שָׁלְטָה הַלְּבָנָה, וְהַשֶּׁמֶשׁ הִתְכַּנְּסָה. וּבִימֵי מֹשֶׁה הִתְכַּנְּסָה הַלְּבָנָה וְשָׁלַט הַשֶּׁמֶשׁ.
בלשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, לָא אִשְׁתְּכַח דָּרָא בְּעָלְמָא, כְּדָרָא דְּמֹשֶׁה קַיְּימָא בְּעָלְמָא, וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם. וְאִי תֵּימָא בְּיוֹמוֹי דִּשְׁלֹמֹה הָכִי נַמֵּי - לָאו. דְּהָא בְּיוֹמוֹי דִּשְׁלֹמֹה שַׁלִּיט סִיהֲרָא, וְשִׁמְּשָׁא אִתְכְּנִישׁ. וּבְיוֹמוֹי דְּמֹשֶׁה, אִתְכְּנִישׁ סִיהֲרָא, וְשִׁמְּשָׁא שַׁלְטָא.
משה אהרן ומרים שלשה אחים כנגד שמש לבנה וזרוע - סדר הסתלקותם זה אחר זה
שְׁלֹשָה אַחִים הָיוּ: ׳מֹשֶׁה, אַהֲרֹן וּמִרְיָם׳ (מיכה ו, ד) - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךְ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם׳ (מיכה ו, ד) - מִרְיָם - לְבָנָה. מֹשֶׁה - שֶׁמֶשׁ. אַהֲרֹן - זְרוֹעַ יָמִין. חוּר - זְרוֹעַ שְׂמֹאל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב. בַּהַתְחָלָה מֵתָה מִרְיָם - הִסְתַּלְּקָה הַלְּבָנָה וְהִסְתַּלְּקָה הַבְּאֵר. אַחַר כָּךְ נִשְׁבְּרָה זְרוֹעַ יָמִין שֶׁמְּקָרֶבֶת תָּמִיד אֶת הַלְּבָנָה בְּאַחֲוָה וּבְשִׂמְחָה, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן׳ (שמות טו, כ) - ׳אֲחוֹת אַהֲרֹן׳ בְּוַדַּאי, שֶׁהִיא זְרוֹעַ שֶׁמְּקָרְבָהּ בְּאַחְדוּת וּבְאַחֲוָה עִם הַגּוּף.
בלשון הזוהר
תְּלַת אַחִין הֲווֹ: ׳מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, וּמִרְיָם׳ (מיכה ו, ד) - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם׳ (מיכה ו, ד) - מִרְיָם - סִיהֲרָא. מֹשֶׁה - שִׁמְשָׁא. אַהֲרֹן - דְּרוֹעָא יְמִינָא. (שמות ס"ו ע"א) ׳חוּר דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא׳. וְאַמְרֵי לָהּ, נַחְשׁוֹן בֶּן עֲמִינָדָב. בְּקַדְמִיתָא מִיתַת מִרְיָם - אִסְתָּלָקַת סִיהֲרָא, אִסְתַּלָּק בְּאֵר. לְבָתַר אִתְּבַּר דְּרוֹעָא יְמִינָא, דִּמְקָרֵב תָּדִיר סִיהֲרָא, בְּאֲחְוָא, בְּחֵידוּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן׳ (שמות טו, כ) - ׳אֲחוֹת אַהֲרֹן׳ וַדַּאי, דְּאִיהוּ דְּרוֹעָא, דִּמְקָרֵב לָהּ בְּאַחֲדוּתָא, בְּאֲחְוָה עִם גּוּפָא.
אשרי חלקם של משה אהרן ומרים - ירידת הלבנה בימי שלמה עד קרן מערבית
אַחַר כָּךְ הִתְכַּנֵּס הַשֶּׁמֶשׁ וְנֶחְשַׁךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְנֶאֱסַפְתָּ (והאסף) אֶל עַמֶּיךְ גַּם אָתָּה וְגוֹ'׳ (במדבר כז). אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל מֹשֶׁה, אַהֲרֹן וּמִרְיָם שֶׁנִּמְצְאוּ בָעוֹלָם. בִּימֵי שְׁלֹמֹה שָׁלְטָה הַלְּבָנָה בְתִקּוּנֶיהָ וְנִרְאֲתָה בָעוֹלָם, וְהִתְקַיֵּם שְׁלֹמֹה בְּחָכְמַת הָאוֹר שֶׁלָּהּ וְשָׁלַט בָּעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁהַלְּבָנָה יָרְדָה בַּעֲונוֹתָיו, נִפְגַּם יוֹם אַחַר יוֹם, עַד שֶׁנִּמְצָא בְקֶרֶן מַעֲרָבִית וְלֹא יוֹתֵר, וְנִתַּן שֵׁבֶט אֶחָד לִבְנוֹ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מֹשֶׁה נָבִיא הַנֶּאֱמָן.
בלשון הזוהר
לְבָתַר אִתְכְּנִישׁ שִׁמְשָׁא וְאִתְחֲשָׁךְ, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא דִּכְתִּיב וְהֵאָסֵף ׳אֶל עַמֶּךָ גַּם אַתָּה וְגוֹ'׳. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּמֹשֶׁה ׳אַהֲרֹן וּמִרְיָם׳, דְּאִשְׁתְּכָחוּ בְּעָלְמָא. בְּיוֹמוֹי דִּשְׁלֹמֹה, שַׁלְטָא סִיהֲרָא, בְּתִקּוּנָהָא, וְאִתְחַזֵּי בְּעָלְמָא. וְאִתְקְיָים שְׁלֹמֹה בְּחָכְמְתָא דִּנְהִירוּ דִּילָהּ, וְשָׁלִיט בְּעָלְמָא. כֵּיוָן דְּסִיהֲרָא נַחְתָּא בְּחוֹבוֹי, אִתְפְּגִים יוֹמָא בָּתַר יוֹמָא, עַד דְּאִשְׁתְּכַח בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית, וְלָא יַתִּיר, וְאִתְיְהִיב שִׁבְטָא חַד לִבְרֵיהּ. זַכָּאָה חוּלָקָא דְּמֹשֶׁה נְבִיאָה מְהֵימָנָא.
וזרח השמש ובא השמש - סוד יהושע הזורח במקומו להאיר ללבנה אחר הסתלקות משה
כָּתוּב ׳וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְגוֹ '׳ (קהלת א, ה). פָּסוּק זֶה בֵּאַרְנוּ. אֲבָל וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁהֵאִיר הַשֶּׁמֶשׁ וְלֹא הַלְּבָנָה. וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף וְגוֹ'. הֲרֵי כָּתוּב ׳וּבָא הַשָּׁמֶשׁ׳ - בַּמִּדְבָּר, עִם שְׁאָר מֵתֵי מִדְבָּר. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס הַשֶּׁמֶשׁ, לְאֵיזֶה מָקוֹם הִתְכַּנֵּס? אֶל מְקוֹמוֹ, בִּשְׁבִיל לְהָאִיר לַלְּבָנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם׳ - שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהִתְכַּנֵּס, ׳זוֹרֵחַ הוּא שָׁם׳ וַדַּאי. שֶׁהֲרֵי לֹא מוּאֶרֶת הַלְּבָנָה אֶלָּא מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב ׳הִנְּךְ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךְ וְקָם׳ (דברים לא, טז) - אַף עַל גַּב שֶׁתִּתְכַּנֵּס, הִנְּךְ קַיָּם לְהָאִיר לַלְּבָנָה (ועליה זה הוא יהושע).
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְגוֹ'׳ (קהלת א, ה). הַאי קְרָא אוֹקִימְנָא. אֲבָל וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, כַּד נַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, דְּנָהִיר שִׁמְשָׁא וְלָא סִיהֲרָא. וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף וְגוֹ' - הָא כְּתִיב וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ - בְּמַדְבְּרָא, עִם שְׁאַר מֵתֵי מַדְבְּרָא. כֵּיוָן דְּעָאל שִׁמְשָׁא, לְאָן אֲתָר אִתְכְּנִישׁ. אֶל מְקוֹמוֹ, בְּגִין לְאַנְהָרָא לְסִיהֲרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם׳ - דְּאַף עַל גַּב דְּאִתְכְּנִישׁ, ׳זוֹרֵחַ הוּא שָׁם׳ וַדַּאי. דְּהָא לָא אַנְהִיר סִיהֲרָא, אֶלָּא מִנְּהוֹרָא דְּשִׁמְשָׁא. וְדָא הוּא רָזָא דִּכְתִּיב, ׳הִנְּךָ שׁוֹכֵב עִם אֲבוֹתֶיךָ וְקָם׳ (דברים לא, טז) - אַף עַל גַּב דְּתִּתְכָּנֵשׁ, הִנְּךָ קַיָּים לְאַנְהָרָא לְסִיהֲרָא. דָּא הוּא יְהוֹשֻׁעַ.
אוי לאותה בושה - יהושע עמל תחת השמש ולא זכה לאור משלו
כָּךָ הוּא מֹשֶׁה, וְעָלָיו כָּתוּב פָּסוּק זֶה, ׳מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ וְגוֹ'׳ (קהלת א, ג). ׳מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ׳ - זֶה יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהִשְׁתַּדֵּל לְהוֹרִישׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא זָכָה לְהַשְׁלִים לַלְּבָנָה כָּרָאוּי, שֶׁהֲרֵי הוּא עָמַל בְּיִשְׂרָאֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, תַּחַת מֹשֶׁה. בּא וּרְאֵה, אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה, מִשּׁוּם שֶׁעָבַד וְלֹא לָקַח מְקוֹמוֹ מַמָּשׁ, אֶלָּא תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְלֹא הָיָה לוֹ אוֹר מִשֶּׁלּוֹ, אֶלָּא אוֹר שֶׁהֵאִיר לוֹ. וְאִם כָּךְ מַהוּ שִׁבְחוֹ, הוֹאִיל וְלֹא הִשְׁלִים לְכָאן וּלְכָאן?
בלשון הזוהר
וְעָלֵיה כָּךְ הוּא מֹשֶׁה וְעָלֵיה כְּתִיב הַאי קְרָא, ׳מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ וְגוֹ'׳ (קהלת א, ג). - ׳מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ׳ - דָּא יְהוֹשֻׁעַ, דְּאִשְׁתְּדַל לְאַחְסְנָא אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, וְלָא זָכָה לְאַשְׁלְמָא לְסִיהֲרָא כַּדְּקָא יָאוּת, דְּהָא אִיהוּ אַעְמַל בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, ׳תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳ תְּחוֹתֵיהּ דְּמֹשֶׁה. תָּא חֲזֵי, וַוי לְהַהוּא כִּסּוּפָא, וַוי לְהַהוּא כְּלִימָה, בְּגִין דְּפָלַח, וְלָא נָטַל אַתְרֵיהּ מַמָּשׁ, אֶלָּא תְּחוֹת שִׁמְשָׁא, וְלָא הֲוָה לֵיהּ נְהִירוּ מִדִילֵיהּ, אֶלָּא נְהִירוּ דְּנָהִיר לֵיהּ. וְאִי הָכִי, מַאי תּוּשְׁבַּחְתָּא הֲוָה לֵיהּ, הוֹאִיל וְלָא אַשְׁלִים לְהָכָא וּלְהָכָא.
תחת השמש שאמר שלמה בכל מקום - על דרגתו הוא אומר
וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה ׳תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳, עַל דַּרְגָּתוֹ אָמַר. ׳רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳ (קהלת ה, יב). ׳וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳ (שם ג, טז) - ׳שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ׳ (שם ט, יא) - וְכֵן כֻּלָּם. וּמִשּׁוּם דַּרְגָּתוֹ אָמַר, וְזֶהוּ סוֹד הַדָּבָר בְּוַדַּאי.
בלשון הזוהר
וּבְכֹל אֲתָר דְּאָמַר שְׁלֹמֹה ׳תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳, עַל דַּרְגָּא דִּילֵיהּ קָאָמַר. ׳רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳ (קהלת ה, יב). ׳וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳ (קהלת ג, טז) - ׳שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳ (קהלת ט, יא) - וְכֵן כֻּלְּהוּ. וּבְגִין דַּרְגָּא דִּילֵיהּ קָאָמַר. וְדָא הוּא רָזָא דְּמִלָּה וַדַּאי.
קושיית מה יתרון לאדם בכל עמלו - הנוטל סם המות ואוחז הלבנה בלי השמש זהו החטא הקדמון
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, וַדַּאי מִי שֶׁנּוֹטֵל סַם הַמָּוֶת לְבַדּוֹ, עָלָיו כָּתוּב ׳בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳ (שם א, ג) וַדַּאי - וּמִי הוּא ׳תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳? הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ הַלְּבָנָה. וּמִי שֶׁאוֹחֵז הַלְּבָנָה בְּלִי הַשֶּׁמֶשׁ, ׳עֲמָלוֹ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳ וַדַּאי. וְזֶהוּ הַחֵטְא הַקַּדְמוֹן שֶׁל הָעוֹלָם. וְעַל זֶה ׳מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ׳ (קהלת א, ג) - לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְכֵן לְכָל מִי שֶׁבָּא אַחֲרָיו שֶׁחָטְאוּ בְּמָקוֹם זֶה.
בלשון הזוהר
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, וַדַּאי מַאן דְּנָטִיל סָמָא דְּמוֹתָא בִּלְחוֹדוֹי, עָלֵיהּ כְּתִיב ׳בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמוֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳ (קהלת א, ג) וַדַּאי - וּמַאן הוּא ׳תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳. הֲוִי אֵימָא דָּא סִיהֲרָא. וּמַאן דְּאָחִיד סִיהֲרָא בְּלָא שִׁמְשָׁא, ׳עֲמָלוֹ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳ וַדַּאי. וְדָא הוּא חוֹבָא קַדְמָאָה דְּעָלְמָא. וְעַל דָּא ׳מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ׳ - לָאָדָם קַדְמָאָה, וְכֵן לְכֻלְּהוּ דְּאַתְיָין בַּתְרֵיהּ, דְּחָבוּ בַּאֲתָר דָּא.
׳הולך אל דרום וסובב אל צפון׳
סוד הרוח מרכבת האבות וחכמת שלמה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.