ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 7לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת חקת · מאמר 12

אל תירא אתו

זוהר ח"ג, פרשת חקת, דף קפד.
כ-4 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד עוג שנמול עם אברהם ופגם האות שהשמידו ישראל בזכות משה

לא תירא לביתה משלג - כנסת ישראל יונקת רחמים ודין, לבן באדם ואדם בלבן

׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ וְגוֹ'׳ (במדבר כא, לד). רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים׳ (משלי לא, כא) - בֹּא וּרְאֵה, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יוֹנֶקֶת מִשְּׁנֵי צְדָדִים, כָּעֵת בְּרַחֲמִים, כָּעֵת בְּדִין. כְּשֶׁרוֹצָה לִינֹק בְּרַחֲמִים, נִמְצָא מָקוֹם לְהִתְיַשֵּׁב בּוֹ. כְּשֶׁרוֹצֶה לִינֹק בְּדִין, מָקוֹם נִמְצָא לְהִתְיַשֵּׁב בּוֹ וְלִשְׁרוֹת עָלָיו, שֶׁכָּךְ ׳הוּא בְּכָל׳ מָקוֹם - לֹא שׁוֹרֶה דָבָר שֶׁלְּמַעְלָה עַד שֶׁנִּמְצָא מָקוֹם לִשְׁרוֹת עָלָיו. וְעַל כָּךְ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל ׳לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג׳ - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם ׳שֶׁכָּל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים׳ - לֹא שׁוֹרֶה זֶה אֶלָּא בָּזֶה, לָבָן בְּאָדם וְאָדם בְּלָבָן, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. (בא רְאֵה, כָּתוּב)

בלשון הזוהר

׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אוֹתוֹ וְגוֹ'׳ (במדבר כא, לד). - רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָה לָבוּשׁ שָׁנִים׳ (משלי לא, כא) - תָּא חֲזֵי, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יַנְקָא מִתְּרֵי סִטְרֵי, הַשְׁתָּא בְּרַחֲמֵי, הַשְׁתָּא בְּדִינָא. כַּד בַּעְיָא לְיַנְקָא בְּרַחֲמֵי, אִשְׁתְּכַח אֲתָר לְאִתְיַשְּׁבָא בֵּיהּ. כַּד בָּעֵי לְיָנְקָא בְּדִינָא, אֲתָר אִשְׁתְּכַח לְאִתְיַשְּׁבָא בֵּיהּ, וּלְמִשְׁרֵי עָלוֹהִי, דְּהָכִי ׳הוּא בְּכָל׳ אֲתָר, לָא שָׁארֵי מִלָּה דִּלְעֵילָּא, עַד דְּאִשְׁתְּכַח אֲתָר לְמִשְׁרֵי עֲלוֹי. וְעַל דָּא, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל ׳לֹא תִירָא לְבֵיתָא מִשָּׁלֶג׳ - מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּכָל ׳בֵּיתָא לָבוּשׁ שָׁנִים׳. לָא שַׁרְיָא הַאי, אֶלָּא בְּהַאי חִוָּור בְּסוּמָק, וְסוּמָק בְּחִוָּור. וְהָא אוֹקְמוּהָ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אל תירא אתו - שני אותו שלמים בתורה בשני ווי'ם, אות ממש שצריך לפרש

וַנַּךְ אֹתוֹ. ׳וַיֹּאמֶר ה (במדבר כא, לד)' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ׳ - (אוֹתוֹ). שְׁנֵי אוֹתוֹ הֵםהיו ראויים להיות שְׁלֵמִים בַּתּוֹרָה בִּשְׁנֵי וָוִי"ם, אלא משום שפגם בהם עוג נחסר ו' [שרומזת על הברית נ"י] אֶחָד זֶה,שהכתוב קוראו לעוג 'אתו', וְאֶחָדבפרשת אבידה - (דברים כב) ׳עַד דְּרֹשׁ אָחִיךְ אֹתוֹ - (אוֹתוֹ)׳. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהֵם אוֹת סימן מַמָּשׁ.ולכן היה צריך לכתוב אותו מלא- 'אות' שלו. וזה כוונת הכתוב עַד דְּרשׁ אָחִיךְ - (אחיך מַמָּשׁ) אֹתוֹלרמוז (אוֹתוֹ), שֶׁצָּרִיךְהמאבד לְפָרֵשׁלפני המוצא אֶת אוֹתוֹ הָאוֹתהסימן שֶׁל אוֹתָהּ אֲבֵדָה.שהסימן הוא התנאי למצוות השבה.

בלשון הזוהר

וַיֹּאמֶר יהו"׳ה אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אוֹתוֹ׳- תְּרֵין אוֹתוֹ אִינּוּן שְׁלֵימִין בְּאוֹרַיְיתָא בִּתְרֵין וָוִי"ן, חַד דָּא, וְחַד- (דברים כב ב) ׳עַד דְּרוֹשׁ אָחִיךָ אוֹתוֹ׳. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאִינּוּן אוֹת מַמָּשׁ. עַד דְּרוֹשׁ אָחִיךָ (אחיך ממש) אוֹתוֹ, דְּבָעֵי לְפָרְשָׁא הַהוּא אוֹת, דְּהַהוּא אֲבֵידָה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עוג נדבק באברהם ונמול עמו - כשראה ישראל מתקרבים חשב שזכות המילה עומדת לו

גַּםשנאמר עליו אל תירא כָּךְ אוֹתוֹ הַזֶּה, זֶה עוֹג שֶׁנִּדְבַּק בְאַבְרָהָם, וּמֵאַנְשֵׁי בֵיתוֹ הָיָה, וּכְשֶׁנִּמּוֹל אַבְרָהָם מַה כָּתוּב? ׳וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ וְגוֹ'׳נימולו אתו, ודרשו חז"ל 'אתו' (בראשית יז, כז). זֶה עוֹג שֶׁנִּמּוֹל עִמּוֹ וְקִבֵּל אוֹת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. ורמז לזה כי 'אתו' זה נוטריקון 'אות'. אך כֵּיוָן שֶׁרָאָה עוֹג שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְקָרְבִים אֵלָיו, אָמַר: הֲרֵי וַדַּאי אֲנִי הִקְדַּמְתִּי זְכוּת שֶׁעוֹמֶדֶת לָהֶם, משום שנמול עוד קודם יצחק, וְזֶה שָׂם לְמוּלוֹ.את זה שם מגמת פניו להתעורר [בכ"י להתגורר] כנגד ישראל אוה"ח.

בלשון הזוהר

אוּף הָכָא דֵּין אוֹתוֹ, דָּא עוֹג, דְּאִתְדַּבָּק בְּאַבְרָהָם, וּמֵאַנְשֵׁי בֵּיתֵיהּ הֲוָה, וְכַד אִתְגְּזַר אַבְרָהָם מַה כְּתִיב, ׳וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ וְגוֹ'׳. דָּא עוֹג דְּאִתְגְּזַר עִמֵּיהּ, וְקַבִּיל הַאי אָת קַדִּישָׁא, כֵּיוָן דְּחָמָא עוֹג דְּיִשְׂרָאֵל מְקָרְבִין גַּבֵּיהּ, אָמַר הָא ודַּאי אֲנָא אַקְדִּימְנָא זְכוּתָא דְּקָאִים לוֹן, וְדָא שַׁוִּי לְקָבְלֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

פחד משה לעקר רשם שרשם אברהם - אמר בודאי הימין שלי מת שהרי האות לימין

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּחַד מֹשֶׁה, אֵיךְ יָכוֹל לַעֲקֹר רשֶׁם שֶׁרָשַׁם אַבְרָהָם? מצד המילה. אָמַר, משה מתוך פחדו, בְּוַדַּאיאין לי כח לעמוד כנגדו, שהרי הַיָּמִין שֶׁלִּישהוא אהרון הכהן כבר מֵת,כי היה צריך משה לעמוד כנגד מעשה שנעשה ע"י אברהם שהוא מידת החסד, והיה צריך לאהרון שהוא ימין של משה [שביחס למשה הוא מצד חסד] אוה"ח, שֶׁהֲרֵי הַיָּמִין צָרִיךְ לָזֶה. רק כח ימין שעומד מצד החסד הוא אשר יוכל לעמוד כנגד אותה אות שנעשית ע"י חסד. אִם נֹאמַרשאף אם אהרון מת הֲרֵי אֶלְעָזָרשהוא גם מצד ימין - אי אפשר כיוון ש - יְמִין הַלְּבָנָה הוּא בסוד יהושע שהוא פני לבנה, בבחינת מלכות, והיינו שאין קומת ימין של אלעזר ביחס למשה, אלא רק ביחס ליהושע שהוא פני לבנה וְלֹא שמשה בסוד תפארת [ב. ימין דמלכות ולא ימין דז"א בסוד משה -בעה"ס]. יְמִינִי. וְהָאוֹת הַזֶּהשיש בעוג לְיָמִין הוּא,לימין תפארת דז"א, שֶׁאַבְרָהָם הוּא לְיָמִין.מצד הארת חסד, וא"כ רק אהרן שהוא מסטרא דחסד יוכל לעמוד כנגדו.

בלשון הזוהר

בֵּיהּ שַׁעֲתָא דָּחִיל מֹשֶׁה, הֵיךְ יָכִיל לְאַעְקְרָא רְשִׁימָא דְּרָשִׁים אַבְרָהָם. אָמַר, וַדַּאי הָא יְמִינָא דִּילִי מִית, דְּהָא יְמִינָא בַּעְיָא לְהַאי. אִי נֵימָא הָא אֶלְעָזָר - יְמִינָא דְּסִיהֲרָא הוּא, וְלָא דִּילִי. וְהַאי אָת לִימִינָא הוּא, דְּאַבְרָהָם לִימִינָא הוּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אל תירא את אותו האות - כי בידך נתתי, שמאלך תעקר אותו מהעולם על פגם האות

מִיָּד אָמַר הקב"ה, ׳אַל תִּירָא אֹתוֹ׳והיינו (דברים ג, ב). ׳אַל תִּירָא אֶת׳ אוֹתוֹ הָאוֹת שֶׁלּוֹ, וַאֲפִלּוּ לַיָּמִיןשל אלעזר לֹא צָרִיךְ.. ׳כִּי בְיָדְךְ נָתַתִּי׳.בידך מצד שְׂמֹאלְךְ תַּעֲקֹר אוֹתוֹ מֵהָעוֹלָם,ומת ע"י משה עצמו, שֶׁהֲרֵי הוּא פָּגַםאת הָרֹשֶׁם שֶׁלּוֹ, - המילה, ובזה איבד את כוחו שניתן לו מאברהם, כי וּמִי שֶׁפּוֹגֵם אוֹת זוֹ רָאוּי לְהֵעָקֵר מֵהָעוֹלָם,אף מצד עצמו בלא כוחו של משה, כָּל שֶׁכֵּן שְׂמֹאל שֶׁלְּךְ,נחשון בן עמינדב -אור יקר שֶׁהִיא יָדְךְ, יַעֲקֹר אוֹתוֹמהרה או"ח מֵהָעוֹלָם, בִּגְלַל זֶה נֶעֱקַר מֵהָעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ שֶׁהוּא תַּקִּיף מִבְּנֵי הַגִּבּוֹרִיםוהיה לו כח סגולי למעלה מדרך הטבע, וְרָצָה לְהַשְׁמִיד אֶת יִשְׂרָאֵל, כמבואר בגמ' (ברכות נד.) שעקר הר בן ג' פרסאות ממקומו לזרוק על ישראל, נָפַל בִּידֵי מֹשֶׁה וְהֻשְׁמַד..

בלשון הזוהר

מִיָּד אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳אַל תִּירָא אוֹתוֹ׳ (דברים ג, ב). לָא תִּדְּחַל לְהַהוּא אֹת דִּילֵיהּ, וַאֲפִילּוּ לִימִינָא לָא אִצְטְרִיךְ. ׳כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי׳. שְׂמָאלָא דִּילָךְ יַעְקָר לֵיהּ מֵעָלְמָא, דְּהָא הוּא פָּגִים רְשִׁימָא דִּילֵיהּ, וּמַאן דְּפָגִים לְהַאי אָת, אִתְחֲזֵי לְאִתְעַקְּרָא מֵעָלְמָא, כָּל שֶׁכֵּן שְׂמָאלָא דִּילָךְ, דְּאִיהוּ יְדָךְ, יֶעְקָר לֵיהּ מֵעָלְמָא, בְּגִין כַּךְ אִתְּעֲקָר מֵעָלְמָא, וַאֲפִילּוּ דְּאִיהוּ תַּקִּיפָא מִבְּנֵי גַּבְרַיָּיא, וּבָעָא לְשֵׁיצָאָה לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, נָפַל בִּידֵיהּ דְּמֹשֶׁה וְאִשְׁתְּצֵי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו - השמידו ישראל הכל בגלל פגם האות

אתבִּגְלַל זֶה הַכֹּל הִשְׁמִידוּ יִשְׂרָאֵל,את בָּנָיושל עוג וְכָל עַמּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיובכתיב מלא עם י' וְאֶת כָּל עַמּוֹמאידך אצל סיחון׳ - וְכָתוּב ׳וַנַּךְ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָו׳ (דברים ב, לג) - בְּנוֹ כָּתוּב, חָסֵר יוֹ"ד,ואעפ"כ וְקוֹרְאִים בָּנָיו, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים. שהטעם הוא מפני שהיה לו בן כמותו.

בלשון הזוהר

בְּגִין כַּךְ כֹּלָּא שֵׁצִיאוּ יִשְׂרָאֵל בְּנוֹי וְכָל עַמֵּיהּ, וְכָל דִּילֵיהּ. כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וַיַּכּוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ׳ וּכְתִיב (דברים ב, לג) - ׳וַנַּךְ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָו׳ - בְּנוֹ כְּתִיב חָסֵר יוֹ"ד, וְקָרֵינָן בָּנָיו, וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אשרי ישראל שמשה הנביא היה ביניהם - הברית נגזרה רק עם בני אברהם

אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁמֹּשֶׁה הַנָּבִיא הָיָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁבִּגְלָלוֹ עָשָׂה לָהֶם הקב"ה כָּל והניסים הָאוֹתוֹ הַלָּלוּ, וּפֵרְשׁוּהָ. והקב"ה לֹא גָזַר בְּרִיתוֹשהיא גם ענין ה'אות' כפי שנתבאר עִם שְׁאָר הָעַמִּים לְהִתְקַשֵּׁר בּוֹ, ואף אם גוי ימול עצמו לא יוכל לבוא בברית אברהם אם לא יתגייר -או"ח אֶלָּא עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳וּבֵין זַרְעֲךְ אַחֲרֶיךְ לְדרֹתָם לִבְרִית עוֹלָםלהיות לך לאלהים ולזרעך עד עולם. ׳ (בראשית יז, ז) - וְכָתוּב ׳וַאֲנִי זֹּאת לימוד התורה (רש"י) בְּרִיתִי אוֹתָם [סמך ה'אות' עם 'הברית' ריקאנטי], דווקא עם ישראל אָמַר ה אני ערב לך בדבר זה ב"מ פה,' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךְרוח הנבואה, 'ודברי אשר שמתי בפיך' א. זו התורה - שימה בפיהם, [ב. וְגוֹ'׳ (ישעיה נט, כא) - ׳לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךְשזה ענינה של 'דברי' כדבר המתקיים ובלתי מופר. מכאן ואילך תורה מחזרת אחר אכסנייא שלה (ב"מ פה.) וְגוֹ'׳. ׳בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳.

בלשון הזוהר

זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּמֹשֶׁה נְבִיאָה הֲוָה בֵּינַיְיהוּ, דִּבְגִינֵיהּ עָבִיד לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּל הָנֵי אַתְוָון, וְאוֹקְמוּהָ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא גָּזַר קַיָּימֵיהּ עִם שְׁאַר עַמִּין לְאִתְקַשְּׁרָא בֵּיהּ, אֶלָּא עִם יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן בְּנוֹי דְּאַבְרָהָם, דִּכְתִּיב בּוֹ ׳וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׳ (בראשית יז, ז) - וּכְתִיב ׳וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יהו"ה רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְגוֹ'׳ (ישעיהו נט, כא). ׳לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וְגוֹ'׳. בָּרוּךְ יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא · פרשת בלק

׳וירא בלק בן צפור׳

חכמת הצפור שממנה ראה מה שאין אחר רואה

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.