׳אשרי תבחר ותקרב׳
מדורי הנשמות כפי המעשה, ודבקות אברהם ברבונו
׳ישכן חצריך׳ - דרגת הנשמות בין קדושים עליונים
בֹּא רְאֵה, כַּמָּה מְקוֹמוֹת מְתֻקָּנִים לַקָּבָּ"ה בָּעוֹלָם הַהוּא, וּבְכֻלָּם בָּתֵּי מוֹשָׁבוֹת לָהֶם לַצַּדִּיקִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי דַרְגָּתוֹ כָּרָאוּי לוֹ. כָּתוּב ׳אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ׳ (תהלים סה, ה) - שֶׁהַקָּבָּ"ה מְקָרֵב אוֹתָם אֵלָיו, שֶׁעוֹלוֹת אוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת מִמַּטָּה לְמַעְלָה וּלְהֵאָחֵז בְּנַחֲלָתָם שֶׁנִּתְקְנָה לָהֶן. ׳יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ׳ - אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת וְהַדְּרָגוֹת שֶׁבַּחוּץ, וּמִי הֵם? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה׳ (זכריה ג, ז) - וְזוֹהִי דַרְגָּה בֵּין קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים. וּמִי שֶׁזַּכָּאִים לַדַּרְגָּה הַזּוֹ הֵם שְׁלִיחִים שֶׁל רִבּוֹן הָעוֹלָם, כְּמוֹ אוֹתָם הַמַּלְאָכִים, וְתָמִיד עוֹשִׂים שְׁלִיחוּת בִּרְצוֹן רִבּוֹנָם, מִשּׁוּם שֶׁאֵלּוּ (הִתְקַדְּשׁוּ) תָמִיד בִּקְדֻשָּׁה וְלֹא נִטְמְאוּ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּמָּה אַתְרִין מְתוּקָנִין לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא עַלְמָא, וּבְכֻלְּהוּ בֵּי מוֹתְבֵי לוֹן לַצַּדִּיקִים. כָּל חַד וְחַד לְפוּם דַּרְגֵּיהּ כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ. כְּתִיב, ׳אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ׳ (תהילים סה, ה) - דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ דְּסָלְקִין אִינוּן נִשְׁמָתִין מִתַּתָּא לְעֵילָא וּלְאִתְאַחֲדָא בְּאַחְסַנְתֵּיהוֹן דְּאִתְתַּקְנָן לְהוּ. ׳יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ׳ - אִלֵּין אַתְרִין וְדַרְגִּין לְבַר, וּמַאן אִינוּן, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר. ׳וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה׳ (זכריה ג, ז) - וְהַאי הוּא דַּרְגָּא בֵּין קַדִּישִׁין עִלָּאִין. וּמַאן דְּזַכָּאִין לְדַרְגָּא דָא, אִינוּן שְׁלִיחָן דְּמָארֵי עַלְמָא כְּאִינוּן מַלְאָכִין וְעָבְדִין שְׁלִיחוּתָא תָּדִיר בִּרְעוּתָא דְּמָארִיהוֹן, בְּגִין דְּאִלֵּין (אתקדשו) תָּדִיר בִּקְדוּשָּׁה וְלָא אִסְתָּאֲבוּ.
הנטמא בעולם הזה - מדורו בין המזיקים הטמאים
כְּמוֹ כֵן מִי שֶׁנִּטְמָא בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה, וּכְשֶׁיּוֹצֵאת מִמֶּנּוּ נִשְׁמָתוֹ, מְטַמְּאִים אוֹתוֹ, וּמְדוֹרוֹ בֵּין אוֹתָם הַטְּמֵאִים, וְאֵלּוּ הֵם הַמַּזִּיקִים שֶׁל הָעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁמַּמְשִׁיךְ אָדָם אֶת עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה - כָּךְ הוּא מְדוֹרוֹ וְנִמְשָׁךְ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם (וְאוֹתָן רוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת מְטַמְּאוֹת אוֹתוֹ וּמַכְנִיסוֹת אוֹתוֹ לַגֵּיהִנֹּם).
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָא, מַאן דְּאִסְתָּאַב בְּהַאי עַלְמָא אִיהוּ מָשִׁיךְ עֲלֵיהּ רוּחַ מְסָאָב, וְכַד נָפַק נִשְׁמָתֵיהּ מִנֵּיהּ מְסָאֲבִין לֵיהּ וּמְדוֹרֵיהּ בֵּין אִינוּן מְסָאֲבִין וְאִלֵּין אִינוּן מַזִּיקִין דְּעַלְמָא. כְּמָה דְאִתְמְשַׁךְ בַּר נָשׁ גַּרְמֵיהּ בְּהַאי עַלְמָא הָכִי הוּא מְדוֹרֵיהּ וְאִתְמְשַׁךְ בְּהַהוּא עַלְמָא (ואינון רוחי מסאבי מסאבין ליה ואעלין ליה לגיהנם.)
המתקדש בעולם הזה - מדורו בחצר המשכן למעלה
בֹּא רְאֵה, מִי שֶׁמִּתְקַדֵּשׁ וְשׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלֹּא יִטָּמֵא, מְדוֹרוֹ בָּעוֹלָם הַהוּא בֵּין אוֹתָם קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים וְעוֹשִׂים תָּמִיד שְׁלִיחוּת, וְאֵלּוּ עוֹמְדִים בֶּחָצֵר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות כז, ט).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי מַאן דְּאִתְקַדַּשׁ וְנָטִיר גַּרְמֵיהּ בְּהַאי עַלְמָא דְּלָא אִסְתָּאַב. מְדוֹרֵיהּ בְּהַהוּא עַלְמָא בֵּין אִינוּן קַדִּישִׁין עִלָּאִין וְעָבְדִין שְׁלִיחוּתָא תָּדִיר, וְאִלֵּין קָיְימֵי בַּחָצֵר כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות כז, ט).
׳נשבעה בטוב ביתך׳ - ישיבת מלכי בית דוד בעזרה
וְיֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁהֵם בִּפְנִים יוֹתֵר שֶׁאֵינָם בֶּחָצֵר, אֶלָּא בַּבַּיִת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ׳ (תהלים סה, ה) - אָמַר דָּוִד, ׳נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ׳ - כֵּיוָן שֶׁאָמַר ׳יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ׳, לָמָּה כָּתוּב ׳נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ׳? יִשְׂבַּע ׳בְּטוּב בֵּיתֶךָ׳ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳יִשְׁכֹּן׳. אֶלָּא הֲרֵי שָׁנִינוּ, אֵין יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד לְבַדָּם.
בלשון הזוהר
וְאִית אָחֳרָנִין דְּאִינוּן לְגוֹ יַתִּיר, דְּלָאו אִינוּן בַּחָצֵר אֶלָּא בְּבֵיתָא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ׳ (תהילים סה, ה) - אָמַר דָּוִד, ׳נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ׳ - כֵּיוָן דְּאָמַר ׳יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ׳, אַמַּאי כְּתִיב ׳נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ׳, יִשְׂבַּע ׳בְּטוּב בֵּיתֶךָ׳ מִיבָּעֵי לֵיהּ כְּמָה דִכְתִיב ׳יִשְׁכֹּן׳. אֶלָּא הָא תָּנִינָן לֵית יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד בִּלְחוּדַיְיהוּ.
חסידים עליונים הנכנסים לפנים - אורות נפרדים כמעשים
וְיֵשׁ מָקוֹם לַחֲסִידִים עֶלְיוֹנִים שֶׁנִּכְנָסִים לִפְנִים, וּמִי הֵם? כַּכָּתוּב ׳וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו וְגוֹ'׳ (במדבר ג, לח). וְכַמָּה מְדוֹרִים עַל מְדוֹרִים וְאוֹרוֹת עַל אוֹרוֹת נִפְרָדִים בָּעוֹלָם הַהוּא, וְכָל אֶחָד מִתְבַּיֵּשׁ מֵאוֹר חֲבֵרוֹ. כְּמוֹ שֶׁהַמַּעֲשִׂים נִפְרָדִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ גַּם מְקוֹמוֹת וְאוֹרוֹת נִפְרָדִים בָּעוֹלָם הַהוּא.
בלשון הזוהר
וְאִית אֲתַר לַחֲסִידֵי עֶלְיוֹנִין דְּעַיְילֵי לְגוֹ, וּמַאי אִינוּן, כְּדִכְתִיב, ׳וְהַחוֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה משֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו וְגו'׳ (במדבר ג, לח). וְכַמָּה מָדוֹרִין עַל מָדוֹרִין וּנְהוֹרִין עַל נְהוֹרִין מִתְפָּרְשָׁן בְּהַהוּא עַלְמָא, וְכָל חַד אִכְסִיף מִנְּהוֹרָא דְּחַבְרֵיהּ, כְּמָה דְעוֹבָדִין אִתְפָּרְשָׁן בְּהַאי עַלְמָא הָכִי נָמֵי דּוּכְתִּין וּנְהוֹרִין מִתְפָּרְשָׁן בְּהַהוּא עָלְמָא.
שיטוט הנשמה בשינה - עלייתה כפי המעשים לראות עתיק יומין
וּבֹא וּרְאֵה, הֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁאֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּשֶׁאָדָם יָשֵׁן עַל מִטָּתוֹ וְהַנְּשָׁמוֹת צְרִיכוֹת לְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם וְיָצְאוּ מִתּוֹךְ הַגּוּף, אֵין כָּל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה עוֹלָה וּמְשׁוֹטֶטֶת לִרְאוֹת בִּכְבוֹד סֵבֶר פְּנֵי עַתִּיק יוֹמִין, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ תָּמִיד וּכְפִי הַמַּעֲשִׂים, כָּךְ נִשְׁמָתוֹ עוֹלָה.
בלשון הזוהר
וְתָא חֲזֵי הָא אִתְּמָר דְּאָפִילּוּ בְּהַאי עַלְמָא כַּד בַּר נָשׁ נָּאִים עַל עַרְסֵיהּ, וְנִשְׁמָתִין אִצְטְרִיכוּ לְאִתְשׁוֹטְטָא בְּעַלְמָא וְנָפְקוּ מִגּוֹ גּוּפָא, לָאו כָּל נִשְׁמָתָא וְנִשְׁמָתָא סַלְקָא וְשַׁטְיָא לְמֶחזֵי בִּיקָר סֵבֶר אַפֵּי דְּעַתִּיק יוֹמִין, אֶלָּא כְּמָא דְאִתְמְשִׁיךְ תָּדִיר וּכְפוּם עוֹבָדֵי הָכִי נִשְׁמָתֵיהּ סָלְקָא.
הנטמא בשנתו - רוחות טמאות אוחזות בנשמתו ומטעות אותה
אִם נִטְמָא - הוּא יָשֵׁן וְהַנְּשָׁמָה יוֹצֵאת, וְכָל אוֹתָן רוּחוֹת טְמֵאוֹת לוֹקְחוֹת אוֹתָהּ, וְנִדְבֶּקֶת בָּהֶן בְּאוֹתָן הַדְּרָגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁמְּשׁוֹטְטוֹת בָּעוֹלָם, וְהֵן מוֹדִיעוֹת לָהּ דְּבָרִים שֶׁקְּרוֹבִים לָבֹא לָעוֹלָם. וְלִפְעָמִים שֶׁמּוֹדִיעוֹת לָהּ דְּבָרִים כּוֹזְבִים וְצוֹחֲקוֹת עָלֶיהָ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
בלשון הזוהר
אִי אִסְתָּאַב אִיהוּ נָאִים וְנִשְׁמָתָא נָפְקָא וְכָל אִינוּן רוּחִין מְסָאֲבִין נָקְטִין לָהּ וְאִתְדַּבְּקַת בְּהוּ בְּאִינוּן דַּרְגִּין תַּתָּאִין דְּשָׁטְיָין בְּעַלְמָא וְאִינוּן מוֹדִיעִין לָהּ מִלִּין דְּאִינוּן קְרֵיבִין לְמֵיתֵי בְּעַלְמָא, וּלְזִמְנִין דְּמוֹדְעִין לָהּ מִלִּין כְּדִיבָן וְחָיְיכָן בָּהּ וְהָא אוּקְמוּהָ.
הזוכה בשנתו - נשמתו בוקעת בין הטמאים ועולה לקדושים
וְאִם זוֹכֶה אָדָם, כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן וְנִשְׁמָתוֹ עוֹלָה, הוֹלֶכֶת וְשָׁטָה וּבוֹקַעַת בֵּין הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת הַלָּלוּ, וְכֻלָּם מַכְרִיזִים וְאוֹמְרִים: פַּנּוּ מָקוֹם, פַּנּוּ. זֶה אֵינוֹ מִצִּדֵּנוּ. וְהִיא עוֹלָה בֵּין אוֹתָם הַקְּדוֹשִׁים, וּמוֹדִיעִים לָהּ דָּבָר אֶחָד שֶׁל אֱמֶת.
בלשון הזוהר
וְאִי זָכֵי בַּר נָשׁ כַּד אִיהוּ נָאִים, וְנִשְׁמָתֵיהּ סָלְקָא אָזְלָא וְשָׁטְיָא וּבָקְעָא בֵּין אִלֵּין רוּחִין מְסָאֲבִין, וְכֻלְּהוּ מַכְרִיזִין וְאָמְרִין: פַּנּוּן אֲתַר פַּנּוּן. לָאו דָּא מִסִּטְרָנָא. וְאִיהִי סָלְקָא בֵּין אִינוּן קַדִּישִׁין וּמוֹדָעֵי לָהּ מִלָּה חָדָא דִקְשׁוֹט.
ירידת הנשמה - דיבור הקדושה כתבואה בתוך התבן
וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת, כָּל אוֹתָם מַחֲנוֹת הַמַּזִּיקִים רוֹצִים לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ לָדַעַת אוֹתוֹ הַדָּבָר, וְהֵם מוֹדִיעִים לָהּ דְּבָרִים אֲחֵרִים. וְהַדִּבּוּר הַהוּא שֶׁנּוֹטֶלֶת בְּתוֹךְ אוֹתָם קְדוֹשִׁים בֵּין אוֹתָם הָאֲחֵרִים הוּא כִּתְבוּאָה בְּתוֹךְ הַתֶּבֶן. וְזֶה (מִי) הוּא זוֹכֶה יוֹתֵר בְּעוֹד שֶׁהוּא עוֹמֵד וְהַנְּשָׁמָה עוֹמֶדֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה.
בלשון הזוהר
וְכַד נָחֲתָא כָּל אִינוּן חֲבִילִין טְרִיקִין בָּעָאן לְאִתְקְרָבָא בַּהֲדָהּ לְמִנְדַע הַהִיא מִלָּה, וְאִינוּן מוֹדָעִין לָהּ מִלִּין אָחֳרָנִין, וְהַהִיא מִלָּה דְּנָטְלָא גּוֹ אִינוּן קַדִּישִׁין בֵּין אִינוּן אָחֳרָנִין אִיהוּ כְּעִבּוּרָא גּוֹ תִּיבְנָא. וְהַאי (מאן איהו דזכי יתיר בעוד דאיהו קאים ונשמתא קיימא בהאי עלמא.)
שערי העלייה ומחנות המזיקים - מסירת הנפש לדומה
כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁיּוֹצְאוֹת הַנְּשָׁמוֹת מֵהַגּוּף מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, רוֹצוֹת לַעֲלוֹת, וְכַמָּה שְׁעָרִים וּמַחֲנוֹת מַזִּיקִים עוֹמְדִים, אִם הֵם מִצִּדָּם - כֻּלָּם אוֹחֲזִים בָּהֶם בְּאוֹתָן הַנְּפָשׁוֹת, וּמוֹסְרִים אוֹתָם בְּיַד דּוּמָה לְהַכְנִיסָם לַגֵּיהִנֹּם.
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָּא כַּד נָפְקִין נִשְׁמָתִין מִגּוּפָא מֵהַאי עַלְמָא, בָּעָאן לְסַלְקָא, וְכַמָּה תַּרְעִין חֲבִילֵי טְהִירִין קָיְימֵי, (ו) אִי אִינוּן מִסִּטְרַיְיהוּ כֻּלְּהוּ אָחֲדִין בְּהוּ בְּאִינוּן נַפְשָׁאן וּמָסְרֵי לוֹן בִּידָא דְדוּמָה לְאָעֳלָא לוֹן בַּגֵּיהִנָּם.
עונש שנים עשר חודש בגיהנם - ואחר כך שוככים במקום הראוי
וְאַחַר כָּךְ עוֹלוֹת וְאוֹחֲזוֹת בָּהֶם, וְהֵם נוֹטְלִים אוֹתָם, וּמַכְרִיזִים בָּהֶם: אֵלּוּ הֵם שֶׁעָבְרוּ עַל מִצְווֹת רִבּוֹנָם, וְכֵן מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָעוֹלָם. וְאַחַר כָּךְ מַחֲזִירִים אוֹתָם לַגֵּיהִנֹּם, וְכֵן עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים. אַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים הֵם שׁוֹכְכִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁרָאוּי לָהֶם. אוֹתָם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁזָּכוּ עוֹלוֹת לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְזוֹכוֹת בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם.
בלשון הזוהר
וּלְבָתַר סָלְקָן וְאָחֲדָן בְּהוּ וְאִינוּן נָטְלֵי לְהוֹן וּמַכְרְזֵי בְּהוּ: אִלֵּין אִינוּן דְּעָבְרוּ עַל פִּקּוּדֵי דְּמָארֵיהוֹן, וְכֵן שָׁטְיָין בְּכָל עָלְמָא. וּלְבָתַר מְהַדְּרֵי לְהוּ לַגֵּיהִנֹּם, וְכֵן עַד תְּרֵיסַר יַרְחֵי. לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי מִשְׁתַּכְּכֵי בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִתְחֲזֵי לוֹן. אִינוּן נִשְׁמָתִין דְּזָכוּ סָלְקֵי לְעֵילָא כְּמָה דְאִתְּמָר וְזָכָאן בְּדוּכְתַּיְיהוּ.
׳עין לא ראתה׳ - גניזת טובות ליודעי סוד רבונם
בֹּא רְאֵה, אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּגְנְזוּ לָהֶם כַּמָּה טוֹבוֹת לָעוֹלָם הַהוּא, וְאֵין מָקוֹם פְּנִימִי בְּכָל אוֹתָם כְּאוֹתָם שֶׁיּוֹדְעִים אֶת סוֹד רִבּוֹנָם וְיוֹדְעִים לִדְבֹּק בָּהֶם בְּכָל יוֹם, עַל אֵלּוּ כָּתוּב ׳עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ, יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ׳ (ישעיה סד, ג).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָא דְּאִתְגְּנִיז לְהוּ כַּמָּה טָבִין לְהַהוּא עַלְמָא, וְלֵית אֲתַר פְּנִימָאָה בְּכָל אִינוּן כְּאִינוּן דְּיָדְעֵי רָזָא דְמָארֵיהוֹן וְיָדְעֵי לְאִתְדַּבְּקָא בְּהוּ בְּכָל יוֹמָא, עַל אִלֵּין כְּתִיב, ׳עַיִן לא רָאָתָה אֱלהִים זוּלָתֶךָ, יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ׳ (ישעיהו סד, ג).
׳למחכה לו׳ - הדוחקים לדבר חכמה נכנסים בכל השערים
מַה זֶּה ׳לִמְחַכֵּה לוֹ׳? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳חִכָּה אֶת אִיּוֹב בִּדְבָרִים׳ (איוב לב, ד). וְאֵלּוּ הֵם שֶׁדּוֹחֲקִים לְדָבָר שֶׁל חָכְמָה וּמְדַיְּקִים אוֹתָהּ וּמְחַכִּים לָדַעַת אֶת בֵּרוּר הַדָּבָר, וּלְהַכִּיר אֶת רִבּוֹנָם, אֵלּוּ הֵם שֶׁרִבּוֹנָם מִשְׁתַּבֵּחַ בָּהֶם בְּכָל יוֹם, אֵלּוּ הֵם שֶׁנִּכְנָסִים בֵּין עֶלְיוֹנִים קְדוֹשִׁים, וְאֵלּוּ נִכְנָסִים בְּכָל הַשְּׁעָרִים שֶׁלְּמַעְלָה, וְאֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בְיָדָם, אַשְׁרֵי חֶלְקָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
מַאי ׳לִמְחַכֵּה לוֹ׳, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר ׳חִכָּה אֶת אִיּוֹב בִּדְבָרִים׳ (איוב לב, ד). וְאִלֵּין אִינוּן דְּדָחֲקִין לְמִלָּה דְחָכְמְתָא, וְדָיְיקִין לָהּ, וּמְחַכָּאן לָהּ לְמִנְדַע בְּרִירָא דְמִלָּה, וְאִשְׁתְּמוֹדְעָא לְמָארֵיהוֹן, אִלֵּין אִינוּן דְּמָארֵיהוֹן מִשְׁתַּבַּח בְּהוֹן בְּכָל יוֹמָא, אִלֵּין אִינוּן דְּעָאלִין בֵּין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, וְאִלֵּין עָאלִין כָּל תַּרְעֵי דִלְעֵילָא וְלֵית מַאן דְּיִמְחֵי בִּידֵהוֹן, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן בְּעַלְמָא דֵין וּבְעַלְמָא דְאָתֵי.
אברהם זכה לימים עליונים - ברכת בכל ממקור הנהר
בֹּא רְאֵה, אַבְרָהָם נִכְנַס לָדַעַת וּלְהִדָּבֵק בְּרִבּוֹנוֹ כָּרָאוּי לְאַחַר שֶׁהִקְדִּים אֶת מַעֲשָׂיו בָּרִאשׁוֹנָה, וְזָכָה לְאוֹתָם הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים, וְהִתְבָּרֵךְ מֵהַמָּקוֹם שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת יוֹצְאוֹת מִשָּׁם, שֶׁכָּתוּב ׳וַיהו"ה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל׳ - מַה זֶּה ׳בַּכֹּל׳? הַמָּקוֹם שֶׁל הַנָּהָר שֶׁאֵין מֵימָיו פּוֹסְקִים לְעוֹלָמִים.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, אַבְרָהָם עָאל לְמִנְדַע וּלְאִתְדַּבְּקָא בְּמָארֵיהּ כְּדְקָא יָאוֹת לְבָתַר דְּאַקְדִּים עוֹבָדוֹי בְּקַדְמִיתָא, וְזָכָה בְּאִינוּן יוֹמִין עִלָּאִין, וְאִתְבָּרַךְ מֵאֲתַר דְּכָל בִּרְכָאן נָפְקֵי מִתַּמָּן, דִּכְתִיב ׳וַיהו"ה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל׳ - מַאי ׳בַּכֹּל׳ - אֲתַר דְּנַהֲרָא דְּלָא פַּסְקֵי מֵימוֹי לְעָלְמִין.
אברהם ידע שורש הטומאה - השביע עבדו מנשי העמים
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, בֹּא רְאֵה שֶׁאַבְרָהָם לֹא רָצָה לְהִתְעָרֵב עִם נְשׁוֹת הָעוֹלָם וּלְהִדָּבֵק בִּשְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, מִשּׁוּם שֶׁנְּשׁוֹת שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הֵן מְטַמְּאוֹת אֶת הַגְּבָרִים שֶׁלָּהֶם וּלְאוֹתָם שֶׁנִּדְבָּקִים בָּהֶם, מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁאַבְרָהָם יָדַע אֶת הַחָכְמָה, יָדַע הָעִקָּר וְהַשֹּׁרֶשׁ, וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם יוֹצְאוֹת וּמְשׁוֹטְטוֹת רוּחוֹת טְמֵאוֹת בָּעוֹלָם, וְעַל כֵּן הִשְׁבִּיעַ אֶת עַבְדּוֹ שֶׁלֹּא יִקַּח אִשָּׁה לִבְנוֹ מִשְּׁאָר הָעַמִּים.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי חִיָּיא תָּא חֲזֵי, דְּאַבְרָהָם לָא בָּעָא לְאִתְעָרְבָא בִּנְשֵׁי עַלְמָא וּלְאִתְדַּבְּקָא בִּשְׁאָר עַמִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, בְּגִין דִּנְשַׁיָּיא דִּשְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אִינוּן סָאֲבִין לְגוּבְרַיְיהוּ וּלְאִינוּן דְּמִתְדַּבְּקִין בְּהוֹן, בְּגִין דְּכַד אַבְרָהָם יָדַע חָכְמְתָא, יָדַע עִקְרָא וְשָׁרְשָׁא וּמֵאָן אֲתַר נָפְקֵי וְשַׁטְיָין רוּחֵי מְסָאֲבִין בְּעַלְמָא, וְעַל דָּא אוֹמֵי לְעַבְדֵּיהּ דְּלָא יִסַּב אִתְּתָא לִבְרֵיהּ מִשְּׁאָר עַמִּין.
׳אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני׳
סוד הפרישה מטומאת העמים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.