לא יקרא שמך עוד יעקב
׳לא יקרא שמך עוד יעקב׳ - מדוע חזר וכינהו יעקב בכמה מקומות
לו] לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ.רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר,לשואלו, וַדַּאיהוא מַה שֶּׁאָמַרְתָּ שֶׁיַּעֲקֹב שְׁלֵמוּת הָאָבוֹת הוּא, וְהוּא אָחוּז לְכָל הַצְּדָדִים, בג' קווין של חג"ת ומשום כך הקב"ה וְקָרָא שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵלוזהו פשט ביאור ה, וְכָתוּב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָאכן גם לאחמ"כ (בראשית לה, י). וְכָתוּב וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵלאבל יש לשאול (בראשית לה, י). לָמָּה חָזַר הקב"ה וְקָרָא לוֹ יַעֲקֹבשוב בְּכַמָּה פְעָמִים,משום כך גם וְהַכֹּל קָרְאוּקוראים לוֹ יַעֲקֹב כְּמוֹ מִקֹּדֶם? אִם כָּךְ, מַה זֶּהובמה מגיע לידי ביטוי שהכתוב אומר וְלֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב?
בלשון הזוהר
רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי הֲווּ אָזְלֵי בְּאָרְחָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי הָא דְּאֲמַרְתְּ דְּיַעֲקֹב שְׁלֵימָא דְּאֲבָהָן אִיהוּ, וְאִיהוּ אָחִיד לְכָל סִטְרִין, וְקָרָא ׳שְׁמֵיהּ יִשְׂרָאֵל׳, וּכְתִיב ׳לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ׳ (בראשית לה, י). וּכְתִיב ׳וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית לה, י). אַמַּאי אַהֲדַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְקָרָא לֵיהּ יַעֲקֹב בְּכַמָּה זִמְנִין, וְכֹלָּא קָרוּן לֵיהּ יַעֲקֹב כְּמִלְּקַדְּמִין. אִי הָכִי, מַהוּ וְלָא ׳יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב׳.
׳כגיבור יצא כאיש מלחמות׳ - מדוע לא נכתב גיבור ואיש מלחמות
אָמַר לוֹ,רבי אלעזר לרבי יוסי יָפֶה אָמַרְתָּ. פָּתַחרבי אלעזר וְאָמַר, יהו"ה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה (ישעיה מב, יג) - פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ. לענינו במקומו אֲבָל בֹּא רְאֵה, מה שיש לנו לדרוש בפסוק זה כדי להשיב על קושייתך. הכתוב אומר כַּגִּבּוֹר יֵצֵא? גִּבּוֹר צָרִיךְ לִכְתֹּב. בלי כ' וכן מה שאומר כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת? אִישׁ מִלְחָמוֹת צָרִיךְ לִכְתֹּב.בלי כ'
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, שַׁפִּיר קָא אֲמַרְתְּ. פָּתַח וְאָמַר, ׳יהו"ה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה׳ (ישעיה מב, יג), הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל תָּא חֲזֵי, ׳כַּגִּבּוֹר יֵצֵא׳, גִּבּוֹר מִבָּעֵי לֵיהּ. ׳כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת׳, ׳אִישׁ מִלְחָמוֹת׳ מִבָּעֵי לֵיהּ.
ה' רחמים ואלהים דין - כך יעקב וישראל לפי מצבו
אֶלָּא הֲרֵי נִתְבָּאֵר,כדי להבין ענין זה יש להתבונן בענין שם ה', ובהקדמת הדברים: קריאת השמות הקדושים המיוחסים לו יתברך הם כפי הפעולות אשר הוא פועל בעולמו, כפי אשר גזרה חכמתו בסדרי ההנהגה הפועלים מכח מעשה התחתונים, וכמו שכבר דרשו זה בכתוב לכו וראו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ. והודיע בזה כי אין לו יתברך שם קבוע ידוע אלינו מצד מהותו יתברך, רק מצד ההויות אשר נתהוו בעולם ע"כ נקרא בשם הוי"ה, וזהו שמו, ובשעת הכעס והמלחמה נקרא איש וגבור ותוארים אחרים כפי מה שיחייב העת אם למלחמה אם לשלום, וכעת יפרש כי כפי ששם יהו"ה בְּכָל מָקוֹם זֶה רַחֲמִים, המורה על הנהגה הפועלת מכח התעוררות הרחמים וַדַּאי שֶׁהקב"ה, שְׁמוֹ הוּא יהו"ה, שֶׁכָּתוּב אֲנִי יהו"ה הוּא שְׁמִיומאידך (ישעיה מב, ח), וְרָאִינוּ שֶׁלִּפְעָמִים נִקְרָא שְׁמוֹ אֱלֹהִים, וְהוּא דִין בְּכָל מָקוֹם. המורה על הנהגה הפועלת מכח התעוררות הדין אֶלָּאהביאור בענין ב' הופעת שמות אלו כי בִּזְמַן שֶׁמִּתְרַבִּים הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם, יהו"ה שְׁמוֹ, וזהו שמו ואינו משתנה וְנִקְרָא בְּשֵׁם הָרַחֲמִים. מצד ריבוי המעשים הטובים שאז מתעוררת הנהגת הרחמים אבל וּבִזְמַן שֶׁמִּתְרַבִּים הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם, שאז נמתחת מידת הדין, אֱלֹהִים שְׁמוֹ,ובהופעה זו מנהיג את הנבראים וְנִקְרָא בְּשֵׁם אֱלֹהִים. מצד המקבלים. ובזה מיישב את קושייתו כי באמת מצד השי"ת אין שום שינוי - אני ה' לא שניתי וכל השינוי הוא רק מצד המקבלים אשע"כ ההנהגה המתגלה היא רק מצד כגיבור שכך הוא נראה אצל הנבראים, וכן בהנהגה של כאיש מלחמה- אך אין שום שינוי ח"ו בכבודו יתברך ואין ההנהגות אלא מתוך התעוררות של מעשי בני האדם למטה כָּךְיש לפרש בענין השאלה על יעקב אבינו כי בִּזְמַן שֶׁיַּעֲקֹב לֹא הָיָה בֵּין שׂוֹנְאִים וְלֹא הָיָה בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת, קָרָא לוֹ יִשְׂרָאֵל. לפי שמצד מקומו ושיעור קומתו יש ריבוי של מעשים טובים המעוררים למידת הרחמים. אך וְכַאֲשֶׁר הָיָה בֵּין שׂוֹנְאִים אוֹ בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת, קָרָא לוֹ יַעֲקֹב. מפני שבחשבון המעשים של מקומות יש גם את כל מעשי הרשעה של הרשעים או של בני חוצה לארץ והרי הוא בדרגה ד'יעקב'. ב. שהיה צריך להתנהג עמהם בעקבה ובערמה. ג. כיון שנמכר יוסף שהוא דיוקנא דיעקב התחיל כבר לכתוב יעקב.
בלשון הזוהר
אֶלָּא הָא אִתְּמָר יהו"ה בְּכָל אֲתַר רַחֲמֵי אִיהוּ, וַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יהו"ה שְׁמֵיהּ אִיהוּ, דִּכְתִיב, ׳אֲנִי יהו"ה הוּא שְׁמִי׳ (ישעיה מב, ח), וְחָמִינָן דִּלְזִמְנִין אִתְקְרֵי שְׁמֵיהּ אֱלֹהִים וְהוּא דִינָא בְּכָל אֲתַר. אֶלָּא בְּזִמְנָא דְאַסְגִיאוּ זַכָּאִין בְּעַלְמָא, יהו"ה שְׁמֵיהּ וְאִתְקְרֵי בִּשְׁמָא דְרַחֲמֵי. וּבְזִמְנָא דְאַסְגִיאוּ חַיָּיבִין בְּעַלְמָא, אֱלֹהִים שְׁמֵיהּ וְאִתְקְרֵי בִּשְׁמָא דֵּאֱלֹהִים. כָּךְ בְּזִמְנָא דְיַעֲקֹב לָא הֲוָה בֵּין שָׂנְאִין וְלָא הֲוָה בְּאַרְעָא אָחֳרָא, קָרֵי לֵיהּ יִשְׂרָאֵל. וְכַד הֲוָה בֵּין שָׂנְאִין, אוֹ בְּאַרְעָא אָחֳרָא קָרֵי לֵיהּ יַעֲקֹב.
׳וישב יעקב בארץ מגורי אביו׳ - הרי לא היה מעולם בארץ אחרת
אָמַר לוֹ, עֲדַיִן לֹא הִתְיַשֵּׁב הַדָּבָר שֶׁכָּתוּב לֹא יִקָּרֵא (בראשית לה, י) - וַהֲרֵי אָנוּכן קוֹרְאִים לוֹ. בשם יעקב וּמַה שֶּׁאָמַרְתָּלהשיב שֶׁכְּשֶׁהָיָה בֵּין שׂוֹנְאִים אוֹ בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת קָרָא לוֹ יַעֲקֹב - בֹּא רְאֵה,שהתירוץ עצמו מוקשה שהרי כָּתוּב וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן (בראשית לז, א), וַהֲרֵיאז לֹא הָיָה בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת?ובכל זאת נקרא יעקב
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, עֲדַיִין לָא אִתְיַישְׁבָא מִלָּה, דִּכְתִיב ׳לֹא יִקָּרֵא׳ (בראשית לה, י), וְהָא אֲנַן קָרִינָן לֵיהּ. וּמַאי דַאֲמַרְתְּ דְּכַד הֲוָה בֵּין שָׂנְאִין אוֹ בְּאַרְעָא אָחֳרָא קָרֵי לֵיהּ יַעֲקֹב - תָּא חֲזֵי, כְּתִיב, ׳וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן׳ (בראשית לז, א), וְהָא לָא הֲוָה בְּאַרְעָא אָחֳרָא.
יעקב וישראל כה' ואלהים - שני שמות לפי הדרגה הידועה
אָמַר לוֹ, הֲרֵי בַּתְּחִלָּה נֶאֱמַר כְּמוֹ שֶׁהקב"ה לִפְעָמִים נִקְרָא יהו"ה וְלִפְעָמִים נִקְרָא אֱלֹהִים, כָּךְ גַּם לִפְעָמִים נִקְרָא יִשְׂרָאֵל וְלִפְעָמִים נִקְרָא יַעֲקֹב, וְהַכֹּל בִּדְרָגוֹת יְדוּעוֹת.א. כשהוא בחו"ל אז מקבל שפע רק מן דרגה הנקראת יעקב שהיא בקומת המלכות שבאצילות, וכשהוא בא"י מקבל שפע ונאחז בדרגה הנקראת 'ישראל' שהיא תפארת [שהמוחין שלו נקראים מצד הגבורה -שי'ר, ומצד החסד- א"ל] ב. כשיש לו מדרגות ג"ר וראש נקרא ישראל, וכשהוא ו"ק בלי ראש, הוא נקרא יעקב. ג. כי יש למעלה הנהגה העליונה הנקראת 'פרצוף יעקב' ולמעלה ממנה הנהגה עליונה הנקראת 'פרצוף ישראל' שהיא ע"ש 'פרצוף זעיר' וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב (בראשית לה, י), לְהִתְיַשֵּׁב בְּשֵׁם זֶה. היינו שלא יהיה קבוע רק בשם 'יעקב' אלא בשני השמות הללו כל מקום לפני ענינו
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, הָא בְּקַדְמִיתָא אִתְּמָר, כְּמָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְזִמְנִין אִתְקְרֵי יהו"ה, וּלְזִמְנִין אִתְקְרֵי אֱלֹהִים, הָכִי נָמֵי לְזִמְנִין אִקְרֵי יִשְׂרָאֵל וּלְזִמְנִין אִקְרֵי יַעֲקֹב וְכֹלָּא בְּדַרְגִּין יְדִיעָן. וּמַה דְּאִתְּמָר ׳לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב׳ (בראשית לה, י), לְאִתְיַשְּׁבָא בִּשְׁמָא דָא.
אברהם ויעקב - ׳והיה׳ לעומת ׳יהיה׳ עד עטרת בניו בכהונה
אָמַר לוֹ, אִם כָּךְ,שלא יקרא היינו לא יקרא השם הזה בלבד הֲרֵי כָּתוּב וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָםושם וודאי אין לנו לקרות כלל בשום מקום בשם 'אברם' (ותני בר קפרא כל הקורא אברם עובר בעשה (ברכות יג.) (בראשית יז, ה). אָמַר לוֹ, שָׁםאצל אברהם כָּתוּבתוספת לשון וְהָיָההדבר מורה על כך כי . וְעַל זֶהביחוד עוֹמֵד בְּאוֹתוֹ שֵׁם. אֲבָל כָּאן לֹא כָּתוּב וְהָיָה, אֶלָּא כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ (בראשית לה, י). וְלֹא כָּתוּב וְהָיָה שִׁמְךָ יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ בְּפַעַם אַחַתאילו היה נקרא בתורה בשם ישרא"ל מַסְפִּיק לוֹ, להורות על שלמות ענינו מצד שנקשר בת"ת הנקרא ישראל כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלִּפְעָמִיםנקרא כָּךְ וְלִפְעָמִיםנקרא כָּךְ. בכל מקום לפי הענין שבו פעל וּכְשֶׁהִתְעַטְּרוּ בָנָיובמעמד הר סיני בְּכֹהֲנִיםמצד החסד, וּלְוִיִּםמצד הגבורה, וְהִתְעַלּוּישראל בִּדְרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת,של כל הו"ק דז"א [כי בישראל ו' דרגות: חסידים מצד חסד, גיבורים מצד גבורה, ת"ח מצד ת"ת, חוזים ונביאים מצד נו"ה צדיקים מצד יסוד] אָז הִתְעַטֵּר בְּשֵׁם זֶה תָּמִיד.בשם ישראל - ולכך נקראו בניו בני ישראל.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, אִי הָכִי, הָא כְּתִיב, ׳וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם׳ (בראשית יז, ה). אָמַר לֵיהּ, הָתָם כְּתִיב ׳וְהָיָה׳. וְעַל דָּא קָיְימָא בְּהַהוּא שְׁמָא. אֲבָל הָכָא לָא כְּתִיב ׳וְהָיָה׳, אֶלָּא ׳כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ׳ (בראשית לה, י). וְלָא כְּתִיב ׳וְהָיָה שִׁמְךָ׳ יִשְׂרָאֵל, וְאֲפִילּוּ בְּזִמְנָא חָדָא סַגֵּי לֵיהּ, כָּל שֶׁכֵּן דִּלְזִמְנִין כָּךְ וּלְזִמְנִין כָּךְ. וְכַד אִתְעַטְּרוּ בְּנוֹי בְּכֹהֲנֵי וְלֵיוָאֵי וְאִסְתַּלְּקוּ בְּדַרְגִּין עִלָּאִין, כְּדֵין אִתְעַטַּר בִּשְׁמָא דָא תָּדִיר.
מיתת רחל ותיקון המלכות בשנים עשר השבטים
מהתחלה קשה ללידת בנימין
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.