ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 5לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת וירא · מאמר 25

׳וערפו שם את העגלה בנחל׳

זוהר ח"א, פרשת וירא, דף קיג:
כ-6 דקות קריאה
על מה המאמר

עצה לתקן עם המקטרג

שאלת רבי אלעזר - למה צריכה עגלה ערופה

וְעָֽרְפוּ־שָׁם אֶת־הָעֶגְלָה בַּנָּֽחַל.רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד תּוֹרָה, וְהָיָה מִשְׁתַּדֵּל בַּפָּסוּק הַזֶּה,מעיין לפרש ענינו, שהרי הכתוב אומר ׳וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא עֶגְלַת בָּקָר וְגוֹ'׳ - ׳וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל׳ (דברים כא, ד) - וְהַדִּין הוּא בְּסַכִּין לַעֲרֹף אוֹתָהּ. דרך העורף ולא דרך שחיטה. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר,לרשב"י אביו, לָמָּה צָרִיךְ אֶת זֶה.שיהיה באופן הזה דווקא, שאם היא באה כקרבן לכפר על הריגתו, היה ראוי להקריבה ע"י שחיטה כבשאר קרבנות.

בלשון הזוהר

רַבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה יָתִיב וְלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְהֲוָה מִשְׁתַּדֵּל בְּהַאי קְרָא ׳וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא עֶגְלַת בָּקָר וְגו' וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל׳ (דברים כא, ד). וְדִינָא אִיהוּ בְּקוּפִיץ לְעָרְפָּא לָהּ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר הַאי לְמַאי אִצְטְרִיךְ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שליטת הנחש מיום שהתפתה אדם - עד מלך המשיח

ומתוך שבא לפרש הענין המשתלשל מעומק עונש החטא של אדם הראשון בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, אוֹי לָעוֹלָם שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר זֶה.אוי לכל בריות העולם שמכח חטא אדה"ר הכל נמשכים אחר הסטרא אחרא שמזומן תמיד לקטרג עליהם, שֶׁהֲרֵי מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאוֹתוֹ הַנָּחָשׁ הָרָעהוא הסטרא אחרא הִתְפַּתָּה בּוֹ אָדָם,לאכול מעץ הדעת ובכך נתן קיום כביכול לכח הרע שיהיה שׁוֹלֵט עַל הָאָדָםומכח זה אף וְשׁוֹלֵט עַלכל בְּנֵי הָעוֹלָם,ולא רק שליטה ניתנה לו לפתותם לחטוא, אלא הוּא עוֹמֵד לְהַסְטוֹת אֶת הָעוֹלָם,וכ"כ גדול כחו ש וְהָעוֹלָם לֹא יָכוֹל לָצֵאת מֵעָנְשׁוֹמעונש המוות שנגרם על ידו ומהמשך קטרוגו על הבריות עַד שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וְיָקִים הקב"ה אֶת יְשֵׁנֵי הֶעָפָר,על אותו הזמן שֶׁכָּתוּב ׳בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וְגוֹ'׳והיינו שיבטל כח המיתה בעולם, ואות הוא כי יושלם התיקון, ומשום כך גם (ישעיהו כה, ח) וְכָתוּב ׳וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ׳יחד עם ביטול גזירת המיתה יבטל כל הכח שניתן לרוח הטומאה [שהיא גם אחוזה בענין המיתה], ותעבור מן הארץ, באופן שלא תהיה כלולה אצל המלכות כלל, ולא תהיה הנהגה מעורבת של 'טוב ורע', אלא גילוי ייחודו במידת טובו. אבל כעת בזמן שקודם התחייה, הנחש הזה . וְהוּא עוֹמֵד עַלכדי עוֹלָם זֶה לִטֹּל אֶת כָּל נִשְׁמוֹת בְּנֵי הָאָדָם.לא רק את נפשותם מצד מיתת הגופים, אלא אף להכשילם ולהחטיאם לפגום בקומת נשמתם.

בלשון הזוהר

בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאָמַר, וַוי לְעָלְמָא דְּאִתְמְשַׁךְ בָּתַר דָּא. דְּהָא מִן הַהוּא יוֹמָא דְּהַהוּא חִוְיָא בִּישָׁא דְּאִתְפַּתָּה בֵּיהּ אָדָם שַׁלִיט עַל אָדָם וְשַׁלִּיט עַל בְּנֵי עָלְמָא, אִיהוּ קָאִים לְמִסְטֵי עָלְמָא וְעָלְמָא לָא יָכִיל לְנָפְקָא מֵעָנְשֵׁיהּ עַד דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא וְיוֹקִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִדְמִיכֵי עַפְרָא דִּכְתִיב, ׳בִּלַּע הַמָּוְת לָנֶצַח וְגו'׳ (ישעיהו כה, ח) וּכְתִיב ׳וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ׳ (זכריה יג, ב). וְאִיהוּ קָאִים עַל עָלְמָא דָא לְמִיטַל נִשְׁמָתִין דְּכָל בְּנֵי נָשָׁא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ההרוג - נשמתו יצאה בטרם זמנו ולא במלאך המות

וּבֹא וּרְאֵה,ענין שמתברר לפי יסוד זה, להשיב על שאלתו, שענין שמתברר לפי יסוד זה, להשיב על שאלתו, ש הֲרֵי כָּתוּב ׳כִּי יִמָּצֵא חָלָל וְגוֹ'׳ (דברים כא, א). בֹּא רְאֵה,הכל סבורים שהכל סבורים ש כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם נִשְׁמָתָם יוֹצֵאת עַל יְדֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת. ולפיכך אין דמו נתבע ממלאך המות אלא מן הרוצח, ד'ודורש דמים אותם לא שכח' (תהלים ט יג) אִם תֹּאמַרשמא תאמר שמא תאמר שֶׁבֶּן אָדָם הַזֶּהשנהרג ונמצא חלל שנהרג ונמצא חלל יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ עַל יְדֵי אוֹתוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת - לֹא כָּךְ! אֶלָּא מִי שֶׁהוֹרֵג אוֹתוֹ,הוא אשר הוא אשר הוֹצִיא אֶת נִשְׁמָתוֹעוד עוד בְּטֶרֶם הִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁיִּשְׁלֹט בּוֹ אוֹתוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת.

בלשון הזוהר

וְתָא חֲזֵי הָא כְּתִיב ׳כִּי יִמָּצֵא חָלָל וְגו'׳ (דברים כא, א). תָּא חֲזֵי, כָּל בְּנֵי עָלְמָא עַל יְדֵי מַלְאַךְ הַמָּוְת נָפְקָא נִשְׁמָתַיְיהוּ. אִי תֵימָא דְּבַּר נָשׁ דָּא עַל יְדָא דְּהַהוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת נָפַק נִשְׁמָתֵיהּ, לָאו הָכִי. אֶלָּא מַאן דְּקָטִיל לֵיהּ, אַפִּיק נִשְׁמָתֵיהּ עַד לָא מָטָא זִמְנֵיהּ לְשַׁלְטָאָה בֵּיהּ הַהוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

העגלה מתקנת עם המקטרג את הנשמה שנגזלה ממנו

וְלָכֵןומטעם זה ומטעם זה וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר וְגוֹ', וְלָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ.היינו לארץ עצמה.היינו לארץ עצמה. וְלֹא דַי לָהֶםלרוצחים לרוצחים שֶׁעוֹמֵד הוּא לְהַסְטוֹת הָעוֹלָם לְחִנָּם וּלְקַטְרֵג תָּמִיד, כָּל שֶׁכֵּןשעומד הוא להסטות ולקטרג על כך שעומד הוא להסטות ולקטרג על כך שֶׁגּוֹזְלִים מִמֶּנּוּאת אומנותו את אומנותו מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ לָקַחַת.את נשמות בני האדם, שאינו שוקט עד שישפך דם הרוצח במקומו אלא שאת נשמות בני האדם, שאינו שוקט עד שישפך דם הרוצח במקומו אלא ש והקב"ה חָס עַל בָּנָיו, לינצל מקטרוגו של השטן, לינצל מקטרוגו של השטן, וְלָכֵן מַקְרִיבִים אֶת הָעֶגְלָה הַזּוֹ,לשפוך את דמה, אבל לא בדרך שחיטה,לשפוך את דמה, אבל לא בדרך שחיטה, כְּדֵי לְתַקֵּן עִמּוֹ מַה שֶּׁנִּלְקְחָה אוֹתָהּ נְשָׁמָה שֶׁל הָאָדָם מִמֶּנּוּ,שלא ע"י מלאך המוות,שלא ע"י מלאך המוות, וְלֹא יִמָּצֵא מְקַטְרֵג עַל הָעוֹלָם.וכדי להפיס דעתו של השטן [הוא מלאך המוות] מוסרים למאכלו את העגלה ע"י עריפתה, וכעין ענין השעיר המשתלח לעזאזל שהריגתו שלא ע"י שחיטה כשרה אלא אברים אברים, ומשום כך מורידים את העגלה בדווקא לנחל איתן כדמיון שעיר המשתלח אל ארץ גזירה. והוסיף רשב"י וכדי להפיס דעתו של השטן [הוא מלאך המוות] מוסרים למאכלו את העגלה ע"י עריפתה, וכעין ענין השעיר המשתלח לעזאזל שהריגתו שלא ע"י שחיטה כשרה אלא אברים אברים, ומשום כך מורידים את העגלה בדווקא לנחל איתן כדמיון שעיר המשתלח אל ארץ גזירה.-

בלשון הזוהר

וּבְגִין כָּךְ וְלָאָרֶץ לא יְכֻפָּר וְגו' וְלָאָרֶץ דִּילָן. וְלָא דַּי לוֹן דְּקָאִים אִיהוּ לְמִסְטֵי עָלְמָא לְמַגָּנָא וּלְקַטְרְגָא תָּדִיר כָל שֶׁכֵּן דְּגָזְלִין מִינֵיהּ מַה דְּאִית לֵיהּ לְנַטְלָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָיִיס עַל בְּנוֹי, וּבְגִין כָּךְ קָרֵבִין עַל הַאי עֶגְלָא, בְּגִין לְתָקָּנָא עִמֵּיהּ מַה דְּאִתְנְטִיל הַהִיא נִשְׁמָתָא דְּבַּר נָשׁ מִנֵּיהּ, וְלָא יִשְׁתְּכַח מְקַטְרְגָא עַל עָלְמָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שור פרה עגל ועגלה - כולם בסוד עליון

והוסיף רשב"י וְסוֹד עֶלְיוֹן שָׁנִינוּ כָּאן.כי כל עניני קרבנות שהזכירה תורה במיני בעלי חיים, כולם מורים על פעולות ריצוי שונות מיסוד שרשם. וזהו שציוותה התורה חילוקי קרבנות ביחס לכי כל עניני קרבנות שהזכירה תורה במיני בעלי חיים, כולם מורים על פעולות ריצוי שונות מיסוד שרשם. וזהו שציוותה התורה חילוקי קרבנות ביחס ל שׁוֹר, השור שהוא פנים בשמאל המרכבה שמשם שורש הדינים, ומשום כך הקרבתו ממתקת את הדינים ומשקיטה קטרוג השטן, ומצד זה גם חטאת של יוה"כ ופר העלם דבר. שהוא פנים בשמאל המרכבה שמשם שורש הדינים, ומשום כך הקרבתו ממתקת את הדינים ומשקיטה קטרוג השטן, ומצד זה גם חטאת של יוה"כ ופר העלם דבר. פָּרָה, ופרה אדומה לטהר מטומאת מת ולקנח צואת בנה, אדומה לטהר מטומאת מת ולקנח צואת בנה, עֵגֶל, במילואים לכפר על מעשה העגל במילואים לכפר על מעשה העגל עֶגְלָה ועגלה ערופה על שפיכת הדם, ועגלה ערופה על שפיכת הדם, - כֻּלָּם בְּסוֹד עֶלְיוֹן נִמְצָאִים, וְלָכֵן בָּזֶהבדווקא בדווקא מְתַקְּנִים אוֹתוֹ,את פגם הרציחה.את פגם הרציחה. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּבובזה תבין ענין נוסף בטעם שציוותה התורה על הזקנים לומר בשעת עריפתה ובזה תבין ענין נוסף בטעם שציוותה התורה על הזקנים לומר בשעת עריפתה ׳יָדֵינוּ לֹא שפכה אֶת הַדָּם הַזֶּה וְגוֹ'׳ומה הוא לשון 'לא שפכו', היינו להסיר את קטרוג 'שפיכת הדם' מהם, וזהו שאמרו ומה הוא לשון 'לא שפכו', היינו להסיר את קטרוג 'שפיכת הדם' מהם, וזהו שאמרו (דברים כא, ז). לֹאאףאף שָׁפְכוּ וְלֹא גָרַמְנוּ מִיתָתוֹ. שלא ראינוהו ופטרנוהו בלא לינה מזונות ולוויה. שלא ראינוהו ופטרנוהו בלא לינה מזונות ולוויה. וּבָזֶהע"י עריפתה וענייתם ע"י עריפתה וענייתם לֹא נִמְצָא עֲלֵיהֶם מְקַטְרֵג,ובזה תבין ענין נוסף, כי הגם שהקב"ה נתן את הכח למקטרג לקטרג בעת שהותר לו, עדיין כנגד זה ובזה תבין ענין נוסף, כי הגם שהקב"ה נתן את הכח למקטרג לקטרג בעת שהותר לו, עדיין כנגד זה וּבַכֹּל נָתַן הקב"ה עֵצָה לָעוֹלָם.לינצל מקטרוגו אף כשהותר לו מצד סדרי ההנהגה העליונה.לינצל מקטרוגו אף כשהותר לו מצד סדרי ההנהגה העליונה.

בלשון הזוהר

וְרָזָא עִלָּאָה תָּנִינָן הָכָא: שׁוֹר פָּרָה, עֵגֶל עֶגְלָה, כֻּלְהוּ בְּרָזָא עִלָּאָה אִשְׁתְּכָחוּ, וּבְגִין כָּךְ בְּדָא מְתַקְּנִין לֵיהּ, וְדָא הוּא דִכְתִיב, ׳יָדֵינוּ לא שָׁפְכֻה אֶת הַדָּם הַזֶּה וְגו'׳ (דברים כא, ז). לא שָׁפְכֻה וְלָא גָרִימְנָא מִיתָתֵיהּ, וּבְדָא לָא אִשְׁתְּכַח מְקַטְרְגָא עֲלַיְיהוּ, וּבְכוֹלָּא יָהִיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ עֵיטָא לְעָלְמָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

עירוב המקטרג בשופר של ראש השנה ובשעיר יום הכפורים

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.