׳משא דומה... שמר מה מלילה... אתא בקר וגם לילה שבו אתיו׳
שאלת ישראל בגלות אדום ותשובת הקב"ה לשוב בתשובה
ר' יוסי פתח ׳משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׳ - גלות אדום שלא נודע זמנה
וְשָׁב יְהֹוָ"ה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ.רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, ׳מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל׳ (שם כא, יא) - אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּ הַחֲבֵרִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. ואף על פי כן יש בו עוד פנים אחרות, אֲבָל ׳מַשָּׂא דּוּמָה׳, כָּל הַפְּעָמִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִמְצְאוּ בַגָּלוּת, נוֹדָע הַזְּמַן וְהַקֵּץ שֶׁלָּהֶם, במצרים ארבע מאות שנה ובבבל שבעים, שהיה הקץ מפורש, וּזְמַן וָקֵץ שֶׁל אוֹתָהּ גָּלוּת. וְגָלוּת אֱדוֹם הוּא ׳מַשָּׂא דּוּמָה׳, שֶׁלֹּא הִתְגַּלָּה וְלֹא נוֹדַע כְּאוֹתָן הָאֲחֵרוֹת. 'דומה' מלשון שתיקה, שהקץ נסתם וְנֶחְתַּם (דניאל יב ד).
בלשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, ׳מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קוֹרֵא מִשֵּׂעִיר שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה מִּלֵּיל׳ (ישעיהו כא, יא). הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, בְּכַמָּה אֲתַר. אֲבָל ׳מַשָּׂא דּוּמָה׳, כָּל זִמְנִין דְּיִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּכָחוּ בְּגָלוּתָא, אִתְיְידַע זִמְנָא וְקִצָא דִּלְהוֹן, וְזִמְנָא וְקִצָא דְּהַהוּא גָּלוּתָא. וְגָלוּתָא דֶּאֱדוֹם, הוּא ׳מַשָּׂא דּוּמָה׳, דְּלָא אִתְגַּלְיָיא וְלָא אִתְיְידַע כְּאִינּוּן אָחֳרָנִין.
הקב"ה: ׳אלי קרא משעיר׳ - אותם הדחוקים בגלות שואלים אותי על המטרוניתא
הקב"ה אוֹמֵר, ׳אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר׳ (ישעיה כא, יא) - קוֹל שָׁמַעְתִּי בְּגָלוּת שֵׂעִיר, ולא תפילה בלבד אלא קול תביעה, אוֹתָם שֶׁדְּחוּקִים בֵּינֵיהֶם, אוֹתָם שֶׁשּׁוֹכְבִים בֶּעָפָר. אף הצדיקים שבקבר תובעים עמהם, וּמַה הֵם אוֹמְרִים? ׳שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל שתי לשונות, לילה ולֵיל, כנגד שתי השאלות, על חשכת הגלות ועל אריכותה, וכנגדן שתי התשובות 'אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה' (ישעיה כא יב)׳ - הֵם תּוֹבְעִים אוֹתִי עַל הַמַּטְרוֹנִיתָא, מֶה עָשִׂיתִי מֵהַמַּטְרוֹנִיתָא שֶׁלִּי. שאין הגאולה אלא בשיבת המטרוניתא.
בלשון הזוהר
קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, ׳אֵלַי קוֹרֵא מִשֵּׂעִיר׳ (ישעיה כא, יא), קָלָא שְׁמַעְנָא בְּגָלוּתָא דְּשָעִיר, אִינּוּן דְּדַחֲקֵי בֵּינַיְיהוּ, אִינּוּן דְּשַׁכְבֵי לְעַפְרָא. וּמַאי אַמְרֵי. ׳שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה מִּלֵּיל׳ - אִינּוּן תַּבְעָן לִי עַל מַטְרוֹנִיתָא, מַה עֲבָדִית מִן מַטְרוֹנִיתָא דִּילִי.
הקב"ה מכניס פמליא שלו: ראו בני אהובי הדחוקים בגלות שואלים ׳שומר איפה השמירה שלך׳
אֲזַי הקב"ה מַכְנִיס אֶת הַפָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ וְאוֹמֵר: רְאוּ בָנַי אֲהוּבַי, שֶׁהֵם דְּחוּקִים בַּגָּלוּת וְעוֹזְבִים אֶת הַצַּעַר שֶׁלָּהֶם וּמְבַקְשִׁים מִמֶּנִּי עַל הַמַּטְרוֹנִיתָא, וְאוֹמְרִים: שֹׁמֵר - אַתָּה שֶׁנִּקְרָא שׁוֹמֵר, אֵיפֹה הַשְּׁמִירָה שֶׁלְּךְ? אֵיפֹה הַשְּׁמִירָה שֶׁל בֵּיתְךְ? מַה מִּלַּיְלָה - מֶה עָשִׂיתָ מִלַּיְלָה, כָּךְ שָׁמַרְתָּ אוֹתָהּ?! מַה מִּלֵּיל? שֶׁהֲרֵי לִפְעָמִים נִקְרֵאת לַיְלָה וְלִפְעָמִים נִקְרֵאת לֵיל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא׳ (שמות יב, מב), וְכָתוּב ׳הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה׳ (שמות יב, מב).
בלשון הזוהר
כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּנִישׁ לְפָמַלְיָא דִּילֵיהּ, וְאָמַר, חָמוּ בָּנַי רְחִימַי, דְּאִינּוּן דְּחִיקִין בְּגָלוּתָא, וְשַׁבְקִין צַעֲרָא דִּלְהוֹן, וְתַבְעִין לִי עַל מַטְרוֹנִיתָא. וְאַמְרֵי, שׁוֹמֵר: אַנְתְּ דְּאִקְרֵי שׁוֹמֵר, אָן הוּא שְׁמִירָה דִּילָךְ אָן הוּא שְׁמִירָה דְּבֵיתָךְ. מַה מִּלַּיְלָה: מַה עַבְדַת מִּלַּיְלָה, הָכִי נַטְרַת לָהּ. מַה מִּלֵּיל. דְּהָא לְזִמְנִין אִתְקְרֵי לַיְלָה, וּלְזִמְנִין אִתְקְרֵי לֵיל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳לֵיל שִׁמּוּרִים הוּא׳ (שמות יב, מב). וּכְתִיב ׳הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה׳.
הקב"ה משיב: הרי שמירתי נמצאת, ׳אתא בקר וגם לילה שבו בתשובה׳ ונשוב כולנו למקומנו
אֲזַי הקב"ה מֵשִׁיב לָהֶם:שאף בגלות הֲרֵי שְׁמִירָתִי נִמְצֵאת, שֶׁהֲרֵי אֲנִי עָתִיד לְקַבֵּל אוֹתָהּ וּלְהִמָּצֵא עִמָּהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אָמַר שֹׁמֵר׳, אוֹתוֹ שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת הַבַּיִת, הקדוש ברוך הוא, אָתָא בקֶר ׳וְגַם לָיְלָה׳, שֶׁהֲרֵי בַּהַתְחָלָה הִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְהֶעֱלָה אֶת אוֹתוֹ (מָקוֹם) בֹּקֶר שֶׁמְּזֻמָּן אֶצְלוֹ תָּמִיד. 'בקר' הוא היסוד, שהעלהו עמו בשעת ההסתלקות (בעה"ס), ואותו מקום שנזדמן בו תמיד הוא היכל הבינה, ששם מדורו של זעיר אנפין (מקדש מלך), עַכְשָׁו ׳אָתָא בקֶר׳, וַהֲרֵי הוּאהיסוד מְזֻמָּן לְהִתְחַבֵּר עִם הַלַּיְלָה.היא המלכות, ׳וְגַם לָיְלָה׳,המלכות מצידה הֲרֵי הִיאומוכנה לכך זְמִינָה, אֲבָלאין העיכוב מצד העליונים אלא בִּגְלַלְכֶם מִתְעַכְּבִים. וְאִם אַתֶּם רוֹצִים אֶת זֶה, עַל מָה אַתֶּם מִתְעַכְּבִים? שֻׁבוּ. שׁוּבוּ בִתְשׁוּבָה. שיבה מן החטא ושיבה אליו, אָז אֵתָיוּ, בּאוּ אֵלַי, וְנִהְיֶה כֻלָּנוּ בְּמָדוֹר אֶחָד, וְכֻלָּנוּ נָשׁוּב לִמְקוֹמֵנוּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךְ אֶת שְׁבוּתְךְ׳ (דברים ל, ג) וְהֵשִׁיב לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא וְשָׁב. שאף הוא בכלל השבים, פַּעֲמַיִם וְשָׁב וְשָׁב כָּתוּב כָּאן. אֶלָּא אֶחָד לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל,ששבה אליו, וְאֶחָד לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.ששב אליה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךְ אֶת שְׁבוּתְךְ׳ - ׳וְשָׁב וְקִבֶּצְךְ מִכָּל הָעַמִּים׳.
בלשון הזוהר
כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתִיב לוֹן, הָא שְׁמִירָה דִּידִי אִשְׁתְּכַח, דְּהָא אֲנָא זַמִּין לָקֳבְלָהּ, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא בַּהֲדָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אָמַר שׁוֹמֵר, הַהוּא דְּנָטִיר בֵּיתָא, אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה׳. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא אִסְתַּלָּק לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וְסָלִיק לְהַהוּא (ס"א אתר) בֹּקֶר דְּאִזְדְּמַן בֵּיהּ תְּדִירָא. הַשְׁתָּא אָתָא בֹּקֶר. הָא זַמִּין לְאִתְחַבְּרָא בַּלַּיְלָה. ׳וְגַם לַיְלָה׳, הָא זְמִינָא הִיא. אֲבָל בְּגִינֵיכוֹן אִתְעַכְּבוּ. וְאִי אַתּוּן בָּעָאן דָּא, עַל מַה אַתּוּן מִתְעַכְּבֵי, שׁוּבוּ. שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה. כְּדֵין אֵתָיוּ, אָתוּ לְגַבָּאי, וְנֶהֱוֵי כֹּלָּא בְּמָדוֹרָא חֲדָא, וְכֻלָּנָא נֵתוּב לְאַתְרָנָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְשָׁב יהו"ה אֱלהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ׳ (דברים ל, ג), והֵשִׁיב לָא נְאֱמַר, אֶלָּא וְשָׁב. תְּרֵין וְשָׁב וְשָׁב כְּתִיב הָכָא. אֶלָּא, חַד לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְחַד לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְשָׁב יהו"ה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ׳ ׳וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים׳.
׳ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים׳
שבח הבוקר המשבר את תוקף הדין, ואברהם הנוטע אשל בבאר שבע
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.