מעשה רשבי בשער לוד: השמש המסתירה אורה, הנחש המבוטל, וסוד ׳ישר יחזו פנימו׳
רשבי בשער לוד רואה השמש מסתירה אורה שלוש פעמים - אומר לר' אלעזר בנו שנגזרה גזרה למעלה
כְּמוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי שֶׁיּוֹם אֶחָד הָיָה יוֹשֵׁב עַל הַדֶּלֶת שֶׁל שַׁעַר (מְעָרַת) לוֹד, הֵרִים עֵינָיו וְרָאָה שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה, וְהִסְתִּירָה אוֹרָהּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. בֵּינְתַיִם נֶחְשַׁךְ הָאוֹר, וְנִרְאָה בַשֶּׁמֶשׁ שָׁחֹר וְיָרֹק. אָמַר לוֹ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, בֹּא אַחֲרַי בְּנִי, וְנִרְאֶה שֶׁהֲרֵי וַדַּאי נִגְזְרָה גְזֵרָה לְמַעְלָה, והקב"ה רוֹצֶה לְהוֹדִיעַ לִי, שֶׁוַּדַּאי שְׁלֹשִׁים יוֹם תָּלוּי אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁנִּגְזַר לְמַעְלָה, והקב"ה אֵינוֹ עוֹשֶׂה עַד שֶׁמּוֹדִיעַ לַצַּדִּיקִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים׳ (עמוס ג, ז).
בלשון הזוהר
כְּגוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, דְּיוֹמָא חַד הֲוָה יָתִיב אַבָּבָא דְּתַרְעָא (נ"א דמערתא) דְלוּד, זָקַף עֵינוֹי, חָזָא שִׁמְשָׁא דְּנָהִיר, וְאַסְתִּים נְהוֹרָא ג' זִמְנִין, אַדְּהָכִי אִתְחֲשָׁךְ נְהוֹרָא, וְאִתְחַזֵּי בֵּיהּ בְּשִׁמְשָׁא אוּכָמָא וִירוֹקָא. אָמַר לֵיהּ לְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, תָּא אֲבַתְרָאי בְּרִי, וְנֶחמֵי דְּהָא וַדַּאי גְּזֵרָה אִתְגְּזַר לְעֵילָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְאוֹדָעָא לִי, דְּוַדַּאי תְּלָתִין יוֹמִין תַּלְיָא הַהוּא מִלְּתָא דְּאִתְגְּזַר לְעֵילָּא. וְלָא עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַד דְּאוֹדְעֵיהּ לְצַדִּיקַיָּיא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי לֹא יַעֲשֶׂה יהו"ה אֱלהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים׳ (עמוס ג, ז).
נכנסו לכרם ופגשו נחש - רשבי הכה בראשו וציווהו למסור לנחש העליון שרשבי מצוי בעולם
עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, נִכְנְסוּ לְאוֹתוֹ כֶּרֶם. רָאוּ נָחָשׁ אֶחָד שֶׁהָיָה בָּא, וּפִיו פָּתוּחַ, (והיהלוחשבלשונו) וְלוֹהֵט בָּאָרֶץ בֶּעָפָר. נִעֵר בְּגָדָיו רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהִכָּה יָדוֹ בְּרֹאשׁ הַנָּחָשׁ, שָׁכַךְ הַנָּחָשׁ, הִנְמִיךְ אֶת פִּיו וְרָאָה לְשׁוֹנוֹ רוֹחֶשֶׁת. אָמַר לוֹ: נָחָשׁ נָחָשׁ, לֵךְ וֶאֱמֹר לְאוֹתוֹ הַנָּחָשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁהֲרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי מָצוּי בָּעוֹלָם. הִכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ לְנֶקֶב שֶׁל עָפָר אֶחָד, וְאָמַר: גּוֹזֵר אֲנִי, כְּשֵׁם שֶׁהַתַּחְתּוֹן חָזַר לְנֶקֶב הֶעָפָר, כָּךְ הָעֶלְיוֹן יַחֲזֹר לְנֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה.
בלשון הזוהר
עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי עָאלוּ בְּהַהוּא כֶּרֶם. חָמוּ חַד חִויָא דְּהֲוָה אָתֵי, וּפוּמֵיהּ פְּתִיחָא (נ"א והוה לחיש בלישניה), וּמְלַהֲטָא בְּאַרְעָא בְּעַפְרָא. אִשְׁתְּנִיק רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְקַטְפָר יְדוֹי בְּרֵישֵׁיהּ דְּחִוְיָא, שָׁכִיךְ חִויָא, מָאִיךְ פּוּמֵיהּ. וְחָמָא לִישָׁנִיהּ מַרְחִישׁ. אָמַר לֵיהּ חִוְיָא חִויָא, זִיל וְאֵימָא לְהַהוּא חִוְיָא עִלָּאָה, דְּהָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בְּעָלְמָא שְׁכִיחַ. עַיְילֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ לְחַד נוּקְבָּא דְּעַפְרָא. אָמַר גּוֹזֵר אֲנָא, כְּשֵׁם דְּתַתָּאָה אִתְחֲזָר לְנוּקְבָּא דְּעַפְרָא, כֵּן עִלָּאָה יִתְחַזֵר לְנוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא.
רחש רשבי בתפילה ושמעו קול: ממוני המות היכנסו למקומכם - כי רשבי ביטל את המכות
רָחַשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּתְפִלָּה. עַד שֶׁהָיוּ מִתְפַּלְלִים, שָׁמְעוּ קוֹל אֶחָד: מְמֻנֵּי הַמָּוֶת, הִכָּנְסוּ לִמְקוֹמְכֶם. הַמַּכּוֹת שֶׁל הַמַּשְׁחִיתִים לֹא שׁוֹרוֹת בָּעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בִּטֵּל אוֹתָן. אַשְׁרֶיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁרִבּוֹנְךְ רוֹצֶה בִכְבוֹדְךְ עַל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם. בְּמֹשֶׁה כָּתוּב ׳וַיְחַל מֹשֶׁה וְגוֹ'׳ (שמות לב, יא), שֶׁמַּשְׁמָע שֶׁאָחַז אוֹתוֹ פַּרְגּוֹד, וְאַתָּה רַבִּי שִׁמְעוֹן גּוֹזֵר, והקב"ה מְקַיֵּם. הוּא גּוֹזֵר, וְאַתָּה מְבַטֵּל.
בלשון הזוהר
רָחִישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּצְלוֹתָא, עַד דַּהֲווֹ מְצַלֵּי שָׁמְעוּ חַד קָלָא, פּוּטְקְרָא דְּקִיטְפָא עוּלוּ לְאַתְרַיְיכוּ, קַטְפִירָא דְּבוּרְיָינֵי לָא שָׁרָאן בְּעָלְמָא, דְּהָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בָּטִיל לוֹן. זַכָּאָה אַנְתְּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּמָארָךְ בָּעֵי בִּיקָרָךְ עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא. בְּמֹשֶׁה כְּתִיב ׳וַיְחַל מֹשֶׁה וְגוֹ'׳ (שמות לכ, יא), דְּמַשְׁמַע דְּאָחִיד לֵיהּ פַּרְגּוֹדָא, וְאַנְתְּ רַבִּי שִׁמְעוֹן גּוֹזֵר, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְקַיֵּים. הוּא גּוֹזֵר, וְאַנְתְּ מְבַטֵּל.
השמש חזרה להאיר והשחור עבר - רשבי דרש ׳כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו׳
בֵּין כָּךְ רָאָה שֶׁהֵאִיר הַשֶּׁמֶשׁ וְעָבַר אוֹתוֹ הַשְּׁחוֹר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי שֶׁהָעוֹלָם הִתְבַּשֵּׂם. נִכְנַס לְבֵיתוֹ וְדָרַשׁ, ׳כִּי צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ׳ (תהלים יא, ז) - מָה הַטַּעַם ׳כִּי צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב׳? מִשּׁוּם שֶׁיָּשָׁר ׳יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ׳. מַה זֶּה פָנֵימוֹ? הַפָּנִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁצְּרִיכִים לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמֶּנּוּ עַל כָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִים.
בלשון הזוהר
אַדְהָכִי חָמָא דְּנָהִיר שִׁמְשָׁא, וְאִתְעֲבָר הַהוּא אוּכָמָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, ודַּאי הָא עָלְמָא אִתְבְּסָּם, עָאל לְבֵיתֵיהּ וְדָרַשׁ, ׳כִּי צַדִּיק יהו"ה צְדָקוֹת (בראשית כ"ג ע"א) אָהֵב יָשָׁר יֶחזוּ פָנִימוֹ׳ (תהילים יא, ז). מַאי טַעְמָא ׳כִּי צַדִּיק יהו"ה צְדָקוֹת אָהֵב׳, מִשּׁוּם דְּיָשָׁר ׳יֶחזוּ פָנֵימוֹ׳. מַאי פָנִימוֹ. פָּנִים עִלָּאִין דִּבְנֵי עָלְמָא, בָּעוּן לְמִבָּעֵי רַחֲמֵי מִנֵּיהּ, עַל כָּל מַה דְּאִצְטְרִיכָן.
קושיית ר' אלעזר: מדוע ׳ישר יחזו׳ ברבים - רשבי: ימי קדם של עתיקא קדישא וימי עולם של זעיר אנפין
אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, אִם כָּךְ, הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת יָשָׁר יֶחֱזֶה פָנֵימוֹ, אוֹ יְשָׁרִים יֶחֱזוּ. מַה זֶּה יָשָׁר יֶחֱזוּ? אָמַר לוֹ, סוֹד עֶלְיוֹן שֶׁאוֹתָם יְמֵי קֶדֶם שֶׁל עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, נִסְתַּר כָּל הַנִּסְתָּרִים. וִימֵי עוֹלָם שֶׁל ז"א, שֶׁהֵם נִקְרָאִים פָּנֵימוֹ, (שֶׁהֵם) רוֹאִים בְּדֶרֶךְ יָשָׁר מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִרְאוֹת.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, אִי הָכִי יָשָׁר יֶחזֶה פָנֵימוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ, אוֹ יְשָׁרִים יֶחזוּ, מַאי יָשָׁר יֶחזוּ. אָמַר לֵיהּ רָזָא עִלָּאָה, דְּאִינּוּן (קל"ב) יְמֵי קֳדָם דְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין. וִימֵי עוֹלָם, דִּזְעֵיר אַנְפִּין, דְּאִינּוּן אִקְרוּן פָנִימוֹ, (דאינון) חָמָאן בְּאֹרַח מֵישָׁר מַה דְּאִצְטְרִיךְ לְמֵחמֵי.
כשמעשי בני האדם כשרים מתגלה עתיקא קדישא בזעיר אנפין - ומסתכלים פנים בפנים ומתברכים כולם
שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שהקב"ה מַשְׁגִּיחַ בָּעוֹלָם וְרוֹאֶה שֶׁכְּשֵׁרִים מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם לְמַטָּה, מִתְגַּלֶּה עַתִּיקָא קַדִּישָׁא בִּזְעֵיר אַנְפִּין, וּמִסְתַּכְּלִים כָּל אוֹתָם הַפָּנִים בְּפָנִים נִסְתָּרִים, וְכֻלָּם מִתְבָּרְכִים. מָה הַטַּעַם שֶׁמִּתְבָּרְכִים? מִשּׁוּם שֶׁמִּסְתַּכְּלִים אֵלּוּ בְאֵלּוּ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, שֶׁלֹּא סוֹטִים יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ׳. וְכֻלָּם מִתְבָּרְכִים וּמַשְׁקִים זֶה אֶת זֶה, עַד שֶׁמִּתְבָּרְכִים כָּל הָעוֹלָמוֹת. וְכָל הָעוֹלָמוֹת נִמְצָאִים כְּאֶחָד, וְאָז נִקְרָא ׳ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט).
בלשון הזוהר
דְּתָאנָא בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁגַּח בְּעָלְמָא, וְחָמָא דְּמִתְכַּשְׁרָן עוֹבָדֵיהוֹן דִּבְנִי נָשָׁא לְתַתָּא, אִתְגַּלְּיָיא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא בִּזְעֵיר אַנְפִּין, וּמִסְתַּכְּלָן כָּל אִינּוּן אַנְפִּין בְּאַנְפִּין סְתִימִין, וּמִתְבָּרְכָן כֻּלְּהוּ. מַאי טַעְמָא מִתְבָּרְכָן. מִשּׁוּם דְּמִסְתַּכְּלִין אִלֵּין בְּאִלֵּין בְּאֹרַח מֵישָׁר, דְּלָא סָטוּ לִימִינָא ולִשְׂמָאלָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יָשָׁר יֶחזוּ פָנֵימוֹ׳. וּמִתְבָּרְכָן כֻּלְּהוּ, וּמְשַׁקְיָין דָּא לְדָא, עַד דְּאִתְבָּרְכָן כֻּלְּהוּ עָלְמַיָּא. וּמִשְׁתַּכְחֵי כֻּלְּהוּ עָלְמִין כְּחַד, וּכְדֵין אִתְקְרֵי ׳יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט).
וכשחטאי העולם מתרבים נסתר עתיקא קדישא - ומתעוררים הדינים ומהפכים רחמים לדין
וּכְשֶׁחֲטָאֵי הָעוֹלָם מִתְרַבִּים, נִסְתָּר עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְאֵין מַשְׁגִּיחִים פָּנִים בְּפָנִים, וְאָז מִתְעוֹרְרִים הַדִּינִים בָּעוֹלָם, וְהַכִּסְאוֹת עוֹלִים, ׳וְעַתִּיק יוֹמִין׳ סָתוּם וְלֹא מִתְגַּלֶּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הָיִיתִי רוֹאֶה עַד שֶׁהַכִּסְאוֹת ׳הוּרְמוּ וְעַתִּיק יוֹמִין׳ (דניאל ז, ט) יוֹשֵׁב. עַד שֶׁהַכִּסְאוֹת הוּרְמוּ, שֶׁאוֹתָם הַכְּתָרִים הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁמַּשְׁקִים אֶת כָּל הָאֲחֵרִים לְהַעֲמִידָם בְּקִיּוּמָם. וּמִי הֵם? הָאָבוֹת. ׳וְעַתִּיק יוֹמִין׳ יוֹשֵׁב וְלֹא מִתְגַּלֶּה. וְאָז מְהַפְּכִים הָרְשָׁעִים שֶׁל הָעוֹלָם רַחֲמִים לְדִין.
בלשון הזוהר
וכַד חוֹבֵי עָלְמָא סְגִיאוּ, אַסְתִּים עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְלָא מַשְׁגִּחִין אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, וּכְדֵין דִּינִין מִתְעָרֵי בְּעָלְמָא, וְכוֹרְסָוָון ׳רְמִיוּ, וְעַתִּיק יוֹמִין׳ (דניאל ז, ט) אַסְתִּים, וְלָא אִתְגַּלְּיָיא. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳חָזֵה הֲוִית עַד דִּי כוֹרְסָוָון רְמִיוּ וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב׳ (דניאל ז, ט). ׳עַד דִּי כוֹרְסָוָון רְמִיוּ׳ - דְּאִינּוּן כִּתְרִין עִלָּאִין, דִּמְשַׁקְיָין לְכֻלְּהוּ אָחֳרָנִין, לְאוּקוּמֵי בְּקִיּוּמַיְיהוּ. וּמַאן אִינּוּן. אֲבָהָן. ׳וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב׳ - וְלָא אִתְגַּלְּיָיא. וּכְדֵין מְהַפְּכִין חַיָּיבֵי עָלְמָא רַחֲמֵי לְדִינָא.
׳והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה׳
שיבת כל כתר למקומו והאם לשמחתה ביום הכפורים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.