באר חפרוה שרים, והשירה השלמה לעתיד לבא
שירה מושכת ברכות מלמעלה למטה לכל העולמות
אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תּוּמָּם. לָמַדְנוּ, שִׁירָה מוֹשֶׁכֶת בְּרָכוֹת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, עַד שֶׁיִּמָּצְאוּ בְרָכוֹת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. לא לעולם אחד בלבד, ואין זה חולק על מה שקדם שהשירה עולה מלמטה למעלה, אלא שאחר ההעלאה היא ממשיכה ברכות (אור יקר), לא לעולם אחד בלבד, ואין זה חולק על מה שקדם שהשירה עולה מלמטה למעלה, אלא שאחר ההעלאה היא ממשיכה ברכות (אור יקר), [ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, עֲתִידִים הֵם יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שִׁירָה שלמה, שִׁירָה שֶׁכּוֹלֶלֶת כָּל שְׁאָר הַשִּׁירִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ ליהו"ה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הודיעו בעמים עלילתיו׳ (ישעיה יב, ד) ] אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שִׁירָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה וּמִלְמַעְלָה לְמַטָּה וְלִקְשֹׁר אֶת קֶשֶׁר הַמְּהֵימְנוּתָא, שֶׁכָּתוּב ׳אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת׳ (במדבר כא, יז). אָז שָׁר לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אָז יָשִׁיר. לשון עתיד, שהשירה עתידה להיאמר. לשון עתיד, שהשירה עתידה להיאמר. וְכֵן כֻּלָּם כְּמוֹ זֶה. ׳אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת׳ - מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה. ׳עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ׳ - ׳עֲלִי בְאֵר׳, כְּלוֹמַר עֲלִי לִמְקוֹמֵךְ לְהִתְאַחֵד בְּבַעְלֵךְ, זֶהוּ מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה. שהמלכות היא המעלה מים נוקבין, וזהו סוף הכתוב עלי באר ענו לה (מקדש מלך). שהמלכות היא המעלה מים נוקבין, וזהו סוף הכתוב עלי באר ענו לה (מקדש מלך).
בלשון הזוהר
תָּאנָא, שִׁירָה מָשִׁיךְ בִּרְכָאן מֵעֵילָּא לְתַתָּא, עַד דְּיִשְׁתַּכְּחוּן בִּרְכָאן בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. (אמר רבי יוסי, אינון ישראל למימר שירתא שלימתא, שירה דכליל כל שאר שירין, הדא הוא דכתיב, ׳ואמרתם ביום ההוא הודו ליהו"ה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׳ (ישעיהו יב, ד)). אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, זְמִינִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר שִׁירָתָא, מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וּמֵעֵילָּא לְתַתָּא, וּלְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא דִּמְהֵימְנוּתָא, דִּכְתִּיב, ׳אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת׳ (במדבר כא, יז). אָז שָׁר לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ׳אָז יָשִׁיר׳. וְכֵן כֻּלְּהוּ כְּהַאי גַּוְונָא. ׳אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת׳ - מִתַּתָּא לְעֵילָּא. ׳עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ׳ - ׳עֲלִי בְאֵר׳, כְּלוֹמַר סָק לְאַתְרִיךְ, לְאִתְאַחֲדָא בְּבַעְלִיךְ, דָּא הוּא מִתַּתָּא לְעֵילָּא.
באר חפרוה שרים - האבות, ובמחקק ובמשענתם יסוד נצח והוד
וְאַחַר כָּךְ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, [ שֶׁהֲרֵי עַד עַכְשָׁו בַּגָּלוּת נִמְצֵאת עִמָּנוּ ] ׳בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים׳ (במדבר כא, יח), שֶׁיָּלְדוּ אוֹתָהּ אַבָּא וְאִמָּא שהם תיקנו את המלכות, כמו שכתוב ויבן ה' אלהים את הצלע (בעה"ס), וחפרוה לשון תחילת מציאותה מהם, שהחכמה שר הימין והבינה שר השמאל (אור החמה), הבאר היא המלכות, שהם תיקנו את המלכות, כמו שכתוב ויבן ה' אלהים את הצלע (בעה"ס), וחפרוה לשון תחילת מציאותה מהם, שהחכמה שר הימין והבינה שר השמאל (אור החמה), הבאר היא המלכות, [ לְמַעְלָה ]. ׳כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם׳ - אֵלּוּ הָאָבוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ ׳נְדִיבֵי עַמִּים׳ והם חסד גבורה תפארת של זעיר אנפין (בעה"ס), וכרייה אינה מציאות אלא הכנה לקבל, שהאבות נוקבים אותה כדי שיכנסו בה מקורי השפע מימין ומשמאל ומאמצע (אור החמה), האבות הם ש והם חסד גבורה תפארת של זעיר אנפין (בעה"ס), וכרייה אינה מציאות אלא הכנה לקבל, שהאבות נוקבים אותה כדי שיכנסו בה מקורי השפע מימין ומשמאל ומאמצע (אור החמה), האבות הם ש (תהלים מז, י). ׳כָּרוּהָ׳, מָקוֹם לְהִזְדַּוֵּג בָּהּ הַמֶּלֶךְ בִּבְרָכוֹת. וּבַמָּה הוּא הַזִּוּוּג? ׳בִּמְחֹקֵק׳ - זֶה יְסוֹד. ׳בְּמִשְׁעֲנֹתָם׳ - זֶה נֵצַח וְהוֹד, מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. ׳וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה׳, ׳וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת׳ המלכות נקראת מדבר, ומתנה היא היסוד ששם נתינת החסדים והגבורות, ונחליאל התפארת הנוטה לחסד הנקרא אל, ובמות הן חכמה בינה דעת שעל גבי שבע התחתונות (מקדש מלך), המלכות נקראת מדבר, ומתנה היא היסוד ששם נתינת החסדים והגבורות, ונחליאל התפארת הנוטה לחסד הנקרא אל, ובמות הן חכמה בינה דעת שעל גבי שבע התחתונות (מקדש מלך), (במדבר כא, יט). זֶהוּ קֶשֶׁר שָׁלֵם, קֶשֶׁר שהמשענות והמתנות סדר אחד הן. שהמשענות והמתנות סדר אחד הן. הַמְּהֵימְנוּתָא, קִשּׁוּר קַיָּם שֶׁבּוֹ הַכֹּל. ושלוש לשונות כנגד שלוש עליות: קשור שלם כנגד היסוד, קשור האמונה כנגד התפארת הנקרא אמת, וקשור קיים כנגד חכמה בינה דעת, שאז היא פנים בפנים בכל הפרצוף (מקדש מלך). ושלוש לשונות כנגד שלוש עליות: קשור שלם כנגד היסוד, קשור האמונה כנגד התפארת הנקרא אמת, וקשור קיים כנגד חכמה בינה דעת, שאז היא פנים בפנים בכל הפרצוף (מקדש מלך).
בלשון הזוהר
וּלְבָתַר מֵעֵילָּא לְתַתָּא, (דהא עד השתא בגלותא אשתכחת עמנא) ׳בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים׳ (במדבר כא, יח), דְּאוֹלִידוּ לָהּ אַבָּא וְאִימָּא, (לעילא). ׳כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם׳, אִלֵּין אֲבָהָן, דְּאִקְרוּן ׳נְדִיבֵי עַמִּים׳ (תהילים מז, י). ׳כָּרוּהָ׳, אֲתָר לְאִזְדַּוְּוגָא בָּהּ מַלְכָּא, בְּבִרְכָּן. וּבְמָּה הוּא זִוּוּגָא. ׳בִּמְחוֹקֵק׳, דָּא יְסוֹד. ׳בְּמִשְׁעֲנוֹתָם׳, דָּא נֶצַח וְהוֹד, מֵעֵילָּא לְתַתָּא. ׳וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה׳, ׳וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת׳. הָא קִשּׁוּרָא שְׁלֵימָא, קִשּׁוּרָא דִּמְהֵימְנוּתָא, קִשּׁוּרָא קַיְּימָא דְּכֹלָּא בֵּיהּ.
שירה שלמה לעתיד, הכוללת כל שאר השירים
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שִׁירָה שְׁלֵמָה, שִׁירָה שֶׁכּוֹלֶלֶת כָּל שְׁאָר הַשִּׁירִים. שירה שאין אחריה שירה, שהשיר מלמעלה למטה והשירה מלמטה למעלה, ואין שלמות אלא בייחוד שתיהן (אור יקר), שירה שאין אחריה שירה, שהשיר מלמעלה למטה והשירה מלמטה למעלה, ואין שלמות אלא בייחוד שתיהן (אור יקר), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו׳ (ישעיה יב, ד). בְּאוֹתוֹ זְמַן כָּתוּב, ׳וְהָיָה יהו"ה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ יחוד גמור בלא פירוד, יחוד גמור בלא פירוד, (זכריה יד, ט). וְכָתוּב ׳אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יהו"ה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה׳ (תהלים קכו, ב). ׳בָּרוּךְ יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳. ׳יִמְלֹךְ יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, זְמִינִין יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר שִׁירָתָא שְׁלֵימָתָא, שִׁירָתָא דְּכָלִיל כָּל שְׁאַר שִׁירִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו׳. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב, ׳וְהָיָה יהו"ה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיוֹם הַהוּא יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט). וּכְתִיב ׳אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יהו"ה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה׳ (תהילים קכו, ב). ׳בָּרוּךְ יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳. ׳יִמְלוֹךְ יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳.
האזינו השמים ואדברה
סוד פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר על הסתלקות משה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.