׳ויסב חזקיהו פניו אל הקיר׳
תיקון הנישואין והחטא קודם התפילה
תמיהת הפניה אל הקיר בתפילת חזקיהו שלא כמשה
רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'׳ (ישעיהו לח, ב). הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל אָדָם רַק סָמוּךְ לַכֹּתֶל, וְלֹא יִהְיֶה דָבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הַכֹּתֶל, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר׳. מַה שּׁוֹנֶה בְּכֻלָּם שֶׁהִתְפַּלְלוּ תְפִלָּה, שֶׁלֹּא כָתוּב בָּהֶם וַיַּסֵּב ׳פָּנָיו אֶל הַקִּיר׳? שֶׁהֲרֵי דַּי לוֹ לוֹמַר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה' - שֶׁהֲרֵי מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה, הוּא מְכַוֵּן דַּעְתּוֹ כָּרָאוּי, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב בְּמֹשֶׁה ׳וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל ה'׳ (במדבר יא, ב) ׳וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' וְלֹא כָתוּב וַיַּסֵּב פָּנָיו׳. כָּאן בְּחִזְקִיָּהוּ מָה הַטַּעַם ׳וַיַּסֵּב חִזְקִיָּה פָּנָיו אֶל הַקִּיר׳ - וְאַחַר כָּךְ וַיִּתְפַּלֵּל?
בלשון הזוהר
רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'׳ (ישעיהו לח, ב). הָא אוּקְמוּהָ, דְּלָא לִצְלֵי בַּר נָשׁ אֶלָּא סָמוּךְ לְכוֹתְלָא, וְלָא יְהֵא מִלָּה חָצִיץ בֵּינֵיהּ לְבֵין כּוֹתְלָא, דִּכְתִיב ׳וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר׳. מַאי שְׁנָא בְּכֻלְּהוּ דְּצַלֵּי צְלוֹתָא, דְּלָא כְּתִיב בְּהוּ וַיַּסֵּב ׳פָּנָיו אֶל הַקִּיר׳, דְּהָא דַי לֵיהּ דְּיֵימָא וְיִתְפַּלֵּל אֶל ה', דְּהָא מַאן דְּמַצְלֵי צְלוֹתָא, אִיהוּ כִּוִּון דַּעְתֵּיהּ כְּדְקָא יְאוּת, דְּהָא כְּתִיב בְּמשֶׁה, ׳וַיִּתְפַּלֵּל משֶׁה אֶל ה'׳ (במדבר יא, ב) ׳וַיִּצְעַק משֶׁה אֶל ה' וְלָא כְּתִיב וַיַּסֵּב פָּנָיו׳. הָכָא בְּחִזְקִיָּהוּ, מַאי טַעְמָא ׳וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר׳, וּלְבָתַר וַיִּתְפַּלֵּל.
חזקיהו נענש במיתת שני עולמות על שלא הוליד
אֶלָּא סוֹד הַדָּבָר הוּא, שֶׁשָּׁנִינוּ, חִזְקִיָּה בְּאוֹתוֹ זְמַן לֹא הָיָה נָשׂוּי, וְלֹא הָיְתָה לוֹ אִשָּׁה, וְלֹא הוֹלִיד בָּנִים, מַה כָּתוּב? ׳וַיָּבֹא אֵלָיו וְגוֹ'׳ (ישעיהו לח, א) ׳כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה׳ - וְשָׁנִינוּ, ׳כִּי מֵת אַתָּה׳ - בָּעוֹלָם הַזֶּה, ׳וְלֹא תִחְיֶה׳ - בָּעוֹלָם הַבָּא. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הוֹלִיד בָּנִים.
בלשון הזוהר
אֶלָּא רָזָא דְמִלָּה אִיהוּ, דְּתָנִינָן, חִזְקִיָּה בְּהַהוּא זִמְנָא לָא הֲוָה נָסִיב, וְלָא הֲוָה לֵיהּ אִנְתּוּ, וְלָא אוֹלִיד בְּנִין, מַה כְּתִיב, ׳וַיָּבֹא אֵלָיו וְגו'׳ (ישעיהו לח, א) ׳כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה׳, וְתָנִינָן ׳כִּי מֵת אַתָּה׳ בָּעוֹלָם הַזֶּה, ׳וְלָא תִחְיֶה׳ בָּעוֹלָם הַבָּא. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּלָא אוֹלִיד בְּנִין.
מי שאינו מוליד - נשמתו מגורשת וללא מנוחה בעולם הבא
שֶׁכָּל מִי שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדֵּל לְהוֹלִיד בָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, לֹא מִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם הַבָּא, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם. וּמִתְגָּרֶשֶׁת נִשְׁמָתוֹ בָּעוֹלָם (הַבָּא), וְלֹא מוֹצֵאת מְנוּחָה בְּמָקוֹם בָּעוֹלָם. וְזֶהוּ הָעֹנֶשׁ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, ׳עֲרִירִים יָמוּתוּ׳ (ויקרא כ, כ), וּמְתַרְגְּמִים בְּלֹא וָלָד. מִשּׁוּם שֶׁמִּי שֶׁהוּא בְּלִי וָלָד, כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְאוֹתוֹ הָעוֹלָם מֵת הוּא שָׁם. מֵת בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְלָכֵן כָּתוּב ׳כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה׳. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשְּׁכִינָה לֹא שׁוֹרָה עָלָיו כְּלָל, אָז כָּתוּב ׳וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר׳ (ישעיה לח, ב) - לָמַדְנוּ שֶׁשָּׂם רַעְיוֹנוֹתָיו וְכִוֵּן אֶת פָּנָיו לָשֵׂאת אִשָּׁה, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו הַשְּׁכִינָה, סוֹד שֶׁל הַקִּיר.
בלשון הזוהר
דְּכָל מַאן דְּלָא אִשְׁתַּדַּל לְאוֹלָדָא בְּנִין בְּהַאי עַלְמָא, לָא מִתְקַיֵּים בְּעַלְמָא דְאָתֵי, וְלָא יְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא בְּהַהוּא עַלְמָא. וְאִתְתָּרְכַת נִשְׁמָתֵיהּ בְּעַלְמָא (דאתי), וְלָא אַשְׁכָּחַת נַיְיחָא בְּאֲתַר דְּעַלְמָא. וְדָא הוּא עוֹנָשָׁא דִּכְתִיב בְּאוֹרַיְיתָא, ׳עֲרִירִים יָמוּתוּ׳ (ויקרא כ, כ), וּמְתַרְגְּמִינָן בְּלָא וְלָד. בְּגִין דְּמַאן דְּאִיהוּ בְּלָא וְלַד, כַּד אָזִיל בְּהַהוּא עַלְמָא, מִית הוּא תַּמָּן. מִית בְּעַלְמָא דֵין, וּבְעַלְמָא דְאָתֵי. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה׳. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דִּשְׁכִינְתָּא לָא שַׁרְיָא עֲלוֹי כְּלָל, כְּדֵין כְּתִיב ׳וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר׳ (ישעיה לח, ב), אוֹלִיפְנָא דְּשַׁוֵּי רַעֲיוֹנוֹי, וְכַוֵּון אַנְפּוֹהִי לְמֵיסַב אִתְּתָא, בְּגִין דְּתִשְׁרֵי עֲלוֹי שְׁכִינְתָּא, רָזָא דְקִיר.
תיקון החטא קודם לתפילה - נחפשה דרכינו ואחר כך ונשובה
וְלָכֵן כָּתוּב אַחַר כָּךְ ׳וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'׳ - מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵטְא וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלָיו, יְכַוֵּן פָּנָיו וְרַעְיוֹנוֹתָיו לְתַקֵּן עַצְמוֹ מֵאוֹתוֹ חֵטְא, וְאַחַר כָּךְ יְבַקֵּשׁ לְהִתְפַּלֵּל. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה׳ (איכה ג, מ) - בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ - ׳וְנָשׁוּבָה׳. גַּם כָּאן, כֵּיוָן שֶׁיָּדַע חִזְקִיָּה חֶטְאוֹ, מַה כָּתוּב? ׳וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר׳ - שָׂם פָּנָיו לְתַקֵּן אֶל הַשְּׁכִינָה, שֶׁהֲרֵי אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה חָטָא.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב לְבָתַר, ׳וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'׳, מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דְּמַאן דְּאִית בֵּיהּ חוֹבָא, וּבָעֵי לְמִבְעֵי רַחֲמֵי עֲלוֹי, יְכַוֵּין אַנְפּוֹי וְרַעֲיוֹנוֹי, לְאַתְקָנָא גַּרְמֵיהּ מֵהַהוּא חוֹבָא, וּלְבָתַר יִבְעֵי צְלוֹתָא. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקוֹרָה׳ (איכה ג, מ) בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר ׳וְנָשׁוּבָה׳. אוּף הָכָא, כֵּיוָן דְּיָדַע חִזְקִיָּהוּ חוֹבֵיהּ, מַה כְּתִיב ׳וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר׳, שַׁוֵּי אַנְפּוֹי לְאַתְקָנָא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא, דְּהָא לְגַבֵּי אֲתַר דָּא חָב.
השכינה שורה רק על בעל אשה - לכן קיבל להינשא
מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה, כָּל נְקֵבוֹת הָעוֹלָם עוֹמְדוֹת בְּצִדָּהּ. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְקֵבָה, שׁוֹרָה הִיא עָלָיו. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, לֹא שׁוֹרָה עָלָיו. וְעַל זֶה תִּקֵּן עַצְמוֹ אֵלֶיהָ לְתַקֵּן, וְקִבֵּל עָלָיו לְהִנָּשֵׂא, וְאַחַר כָּךְ וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יהו"ה.
בלשון הזוהר
בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא כָּל נוּקְבֵי דְעַלְמָא קַיְימִין בְּסִתְרָהָא. מַאן דְּאִית לֵיהּ נוּקְבָא, שַׁרְיָא אִיהִי לְגַבֵּיהּ. וּמַאן דְּלֵית לֵיהּ, לָא שַׁרְיָא לְגַבֵּיהּ. וְעַל דָּא אַתְקִין גַּרְמֵיהּ לְגַבָּהּ לְאַתְקָנָא, וְשַׁוֵּי עֲלֵיהּ לְאִתְנַסְּבָא, וּלְבָתַר וְיִתְפַּלֵּל אֶל יהו"ה.
קיר - כינוי לשכינה הקוראת ככותל בחורבן המקדש
׳קִיר׳ - זֶהוּ ׳אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ׳ - וְזוֹ הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ׳ (יהושע ג, יא). ׳קִיר׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מְקַרְקַר קִר וְשׁוֹעַ׳ (ישעיה כב, ה). קִרְקוּר וּנְהִימַת הַקִּיר שֶׁהוּא אָדוֹן, כְּשֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ׳ (ירמיה לא, טו), וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. וְלָכֵן ׳וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר׳.
בלשון הזוהר
׳קִיר׳, דָּא הוּא ׳אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ׳, וְדָא שְׁכִינְתָּא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ׳ (יהושע ג, יא). ׳קִיר׳, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳מְקַרְקַר קִיר וְשׁוֹעַ׳ (ישעיהו כב, ה). קִרְקוּרָא וּנְהִימָא דְקִיר, דְּאִיהוּ אָדוֹן, כַּד אִתְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ׳ (ירמיהו לא, טו), וְהָא אוֹקִימְנָא. וּבְגִין כָּךְ ׳וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר׳.
רמז לשמירת ברית הקודש בתפילת חזקיהו - התהלכתי לפניך
בֹּא רְאֵה, בַּתְּפִלָּה מַה כָּתוּב,? ׳אָנָּה יהו"ה זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךְ׳ (ישעיהו לח, ג), רָמַז כָּאן שֶׁשָּׁמַר בְּרִית הַקֹּדֶשׁ וְלֹא טִמֵּא אוֹתוֹ, וְשָׁמַר אוֹתוֹ כָּרָאוּי. כָּתוּב כָּאן ׳הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךְ׳, וְכָתוּב שָׁם ׳הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים׳ (בראשית יז, א-ב) ׳וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶיךְ׳, שֶׁשָּׁמַר בְּרִית הַקֹּדֶשׁ כָּרָאוּי. ׳בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם׳ - שֶׁהִתְכַּוֵּן בְּכָל אוֹתָם סוֹדוֹת הָאֱמוּנָה שֶׁכְּלוּלִים בֶּאֱמֶת.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בִּצְלוֹתָא מַה כְּתִיב,. ׳אָנָא יהו"ה זְכָר נָא אֶת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ׳ (ישעיהו לח, ג), רָמַז הָכָא, דְּנָטַר בְּרִית קַדִּישָׁא, וְלָא סָאִיב לֵיהּ, וְנָטַר לֵיהּ כְּדְקָא יְאוּת. כְּתִיב הָכָא ׳הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ׳, וּכְתִיב הָתָם ׳הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וְהְיֶה תָמִים׳ (בראשית יז, א-ב) ׳וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶיךָ׳, דְּנָטַר בְּרִית קַדִּישָׁא כְּדְקָא יְאוּת. ׳בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם׳ - דְּאִתְכַּוֵּון בְּכָל אִינוּן רָזֵי מְהֵימְנוּתָא דִּכְלִילָן בֶּאֱמֶת.
סמיכת גאולה לתפילה ביחוד כראוי - בכי שאין שער חוסם
׳וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךְ עָשִׂיתִי׳ (מלכים ב כ, ג), שֶׁסָּמַךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. וְהִנֵּה פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים, שֶׁהִתְכַּוֵּן לְיַחֵד יִחוּד כָּרָאוּי. וְלָכֵן ׳וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל׳, שֶׁאֵין שַׁעַר שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי דְמָעוֹת. ׳גְּאֻלָּה׳ - זֶה הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל, שֶׁזֶּהוּ נִמְצָא בְּכָל גְּאֻלָּה שֶׁבָּעוֹלָם, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ.
בלשון הזוהר
׳וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי׳ (מלכים ב כ, ג), דְּסָמַךְ גְּאוּלָה לִתְפִלָּה, וְהָא אוֹקִימְנָא. וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא, דְּאִתְכַּוֵּון לְיַחֲדָא יִחוּדָא כְּדְקָא יְאוּת. וּבְגִין כָּךְ, ׳וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל׳, דְּלֵית תַּרְעָא דְּקָיְימָא קַמֵּי דִּמְעִין. ׳גְּאוּלָה׳, דָּא הוּא מַלְאָךְ הַגּוֹאֵל, דְּדָא אִיהוּ דְאִשְׁתַּכַּח בְּכָל פֵּרוֹקָא דְעַלְמָא, וְהָא אוֹקִימְנָא.
׳המלאך הגואל אתי מכל רע׳
המשכת הברכות מהעליונים ושמירת הברית ביוסף
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.