׳ויפול על צווארי בנימין ויבך׳
בכיית יוסף על חורבני המקדש וגלות השבטים
בכיית יוסף על צוואר בנימין - רמז לחורבן שני המקדשים
׳וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו׳ (בראשית מה, יד) - רַבִּי יִצְחָק אָמַר, הִנֵּה פֵּרְשׁוּהָ שֶׁבָּכָה עַל מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וְעַל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי.
בלשון הזוהר
׳וַיִּפּוֹל עַל צַוְּארֵי בִּנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו׳ (בראשית מה, יד). רִבִּי יִצְחָק אָמַר, הָא אוּקְמוּהָ, דְּבָכָה עַל מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וְעַל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי.
׳כמגדל דוד צווארך׳ - ירושלים של מעלה שאליה ירוץ הצדיק
פָּתַח וְאָמַר, ׳כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים׳ (שיר השירים ד, ד). ׳כְּמִגְדַּל דָּוִיד׳, מִי ׳מִגְדַּל דָּוִיד׳? זֶה וַדַּאי מִגְדַּל דָּוִד שֶׁבָּנָה אוֹתוֹ דָּוִד וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ לְתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם. אֶלָּא ׳כְּמִגְדַּל דָּוִיד׳ - זוֹ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ ׳מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה' בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב׳ (משלי יח, י). מִי ׳הַנִּשְׂגָּב׳? אֶלָּא אוֹתוֹ מִגְדָּל נִשְׂגָּב, מִשּׁוּם שֶׁבּוֹ יָרוּץ צַדִּיק. ׳צַוָּארֵךָ׳ - זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁעוֹמֵד בְּתִקּוּן שֶׁל יֹפִי כְּצַוָּאר לַגּוּף. מָה הַצַּוָּאר הוּא הַיֹּפִי שֶׁל כָּל הַגּוּף - כָּךְ גַּם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא הַיֹּפִי שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. ׳בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת׳ - תֵּל שֶׁכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם הָיוּ מִסְתַּכְּלִים בּוֹ. וְכָךְ בֵּאֲרוּהוּ, ׳תַּלְפִּיּוֹת׳ - תֵּל שֶׁכָּל הַפִּיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם מְשַׁבְּחִים וּמִתְפַּלְלִים אֵלָיו. ׳אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו׳ (שיר השירים ד, ד) - אֵלּוּ אֶלֶף הַתִּקּוּנִים שֶׁמְּתַקְּנִים בּוֹ כָּרָאוּי. ׳כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים׳ - שֶׁכֻּלָּם בָּאִים מִצַּד הַדִּין הַקָּשֶׁה.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳כְּמִגְדַּל דָּוִד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים׳ (שיר השירים ד, ד). ׳כְּמִגְדַּל דָּוִד׳, מַאן ׳מִגְדַּל דָּוִד׳. דָּא ׳מִגְדַּל דָּוִד׳ וַדַּאי, דְּבָנָה לֵיהּ דָּוִד, וְסָלִיק לֵיהּ גּוֹ יְרוּשָׁלַיִם. אֶלָּא ׳כְּמִגְדַּל דָּוִד׳, דָּא יְרוּשָׁלֵם דִּלְעֵילָא, דִּכְתִיב בֵּיהּ, ׳מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה' בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב׳ (משלי יח, י). מַאן ׳נִשְׂגָּב׳, אֶלָּא הַהוּא מִגְדַּל נִשְׂגָּב, בְּגִין דְּבֵיהּ ׳יָרוּץ צַדִּיק׳. ׳צַוָּארֵךָ׳, דָּא בֵּית מַקְדְּשָׁא דִלְתַתָּא, דְּאִיהוּ קָאִים בְּתִקּוּנָא דְּשַׁפִּירוּ, כְּקַדְלָא לְגוּפָא. מַה צַּוָּאר, אִיהוּ שַׁפִּירוּ דְּכָל גּוּפָא, הָכִי נָמֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא, אִיהוּ שַׁפִּירוּ דְּכָל עַלְמָא. ׳בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת׳, תִּלָּא דְּכָל בְּנֵי עַלְמָא הֲווּ מִסְתַּכְּלָן בֵּיהּ, וְהָכִי אוּקְמוּהָ, ׳תַּלְפִּיּוֹת׳, תֵּל דְּכָל פִּיּוֹת דְּעַלְמָא מְשַׁבְּחָן וּמְצַלָּאן לְגַבֵּיהּ. ׳אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו׳ (שיר השירים ד, ד) - אִלֵּין אֶלֶף תִּקּוּנִין, דִּמְתַקְּנִין בֵּיהּ כְּדְקָא יְאוּת. ׳כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים׳ - דְּכֻלְּהוּ קָא אַתְיָין מִסִּטְרָא דְּדִינָא קַשְׁיָא.
תיקוני העולם התלויים במקדש - ׳על צווארנו נרדפנו׳ ולא נבנה
מָה הַצַּוָּאר כָּל תִּקּוּנֵי הָאִשָּׁה תְּלוּיִים בּוֹ - כָּךְ בַּמִּקְדָּשׁ כָּל תִּקּוּנֵי הָעוֹלָם תְּלוּיִים וּשְׁרוּיִים בּוֹ. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁכָּתוּב ׳עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ׳ (איכה ה, ה), עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא הַצַּוָּאר וְהַיֹּפִי שֶׁל כָּל הָעוֹלָם - ׳נִרְדָּפְנוּ יָגַעְנוּ׳, לִבְנוֹת אוֹתוֹ פַּעֲמַיִם, ׳וְלֹא הוּנַח לָנוּ׳ - שֶׁהֲרֵי לֹא הִשְׁאִירוּהוּ לָנוּ, וְנֶחֱרַב וְלֹא נִבְנָה לְאַחַר מִכֵּן. מָה הַצַּוָּאר, כֵּיוָן שֶׁהֻשְׁמַד, כָּל הַגּוּף מֻשְׁמָד עִמּוֹ - כָּךְ גַּם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כֵּיוָן שֶׁהֻשְׁמַד וְנֶחְשַׁךְ, כָּל הָעוֹלָם כָּךְ גַּם נֶחְשַׁךְ, וְלֹא מֵאִיר הַשֶּׁמֶשׁ, וְלֹא שָׁמַיִם וְאֶרֶץ וְכוֹכָבִים.
בלשון הזוהר
מַה צַּוָּאר, כָּל תִּקּוּנִין דְּאִתְּתָא בֵּיהּ תַּלְיָין. כָּךְ בְּמַקְדְּשָׁא, כָּל תִּקּוּנִין דְּעַלְמָא בֵּיהּ תַּלְיָין וְשָׁרְיָין. וְהָא אוּקְמוּהָ, דִּכְתִיב, ׳עַל צַוָּארֵינוּ נִרְדָּפְנוּ, עַל בֵּי מַקְדְּשָׁא, דְּאִיהוּ צַוָּאר וְשַׁפִּירוּ דְּכָל עַלְמָא׳ (איכה ה, ה). נִרְדָּפְנוּ, יָגַעְנוּ לְמִבְנֵי לֵיהּ תְּרֵין זִמְנִין, ׳וְלֹא הוּנַח לָנוּ׳. דְּהָא לָא שָׁבְקוּהָ לָן, וְאִתְחָרַב וְלָא אִתְבְּנֵי לְבָתַר. מַה צַּוָּאר, כֵּיוָן דְּאִשְׁתֵּצֵי, כָּל גּוּפָא אִשְׁתֵּצֵי עִמֵּיהּ. הָכִי נָמֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא, כֵּיוָן דְּאִיהוּ אִשְׁתֵּצֵי וְאִתְחַשַּׁךְ, כָּל עַלְמָא הָכִי נָמֵי אִתְחַשַּׁךְ, וְלָא נָהִיר שִׁמְשָׁא, וְלָא שְׁמַיָא וְאַרְעָא וְכֹכְבַיָא.
בכיית יוסף על חורבן המקדש - ועל גלות השבטים בעמים
מִשּׁוּם כָּךְ בָּכָה עַל זֶה יוֹסֵף. וְאַחַר שֶׁבָּכָה עַל זֶה, בָּכָה עַל הַשְּׁבָטִים שֶׁיִּגְלוּ. כְּשֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כָּל הַשְּׁבָטִים גָּלוּ מִיָּד וְהִתְפַּזְּרוּ בֵּין הָעַמִּים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם׳ - עֲלֵהֶם וַדַּאי.
בלשון הזוהר
בְּגִין כָּךְ בָּכָה יוֹסֵף עַל דָּא. וּלְבָתַר דְּבָכָה עַל דָּא, בָּכָה עַל שִׁבְטִין דְּאִתְגָּלוּ. כַּד אִתְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא, כֻּלְּהוּ שִׁבְטִין אִתְגָּלוּ מִיָּד, וְאִתְבַּדְּרוּ בֵּינֵי עַמְמַיָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵיהֶם׳, עֲלֵיהֶם וַדַּאי.
בכיית יוסף לבדו - רוח הקודש שנצנצה בו ולא באחיו
עַל כֻּלָּם בָּכָה, עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּחֱרַב פַּעֲמַיִם, וְעַל אֶחָיו עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁהֻגְלוּ לַגָּלוּת וְהִתְפַּזְּרוּ בֵּין הָעַמִּים. ׳וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ׳ - וְלֹא כָתוּב וַיִּבְכּוּ, שֶׁהֲרֵי הוּא בָּכָה, שֶׁנִּצְנְצָה בּוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהֵם לֹא בָכוּ, שֶׁלֹּא שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
בלשון הזוהר
עַל כֻּלָּם בָּכָה, עַל בֵּי מַקְדְּשָׁא דְּאִתְחָרִיב תְּרֵין זִמְנִין, וְעַל אֲחוֹי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, דְּאִתְגָּלוּ בְּגָלוּתָא וְאִתְבַּדְּרוּן בֵּינֵי עַמְמַיָא. ׳וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ׳ - וְלָא כְּתִיב וַיִּבְכּוּ, דְּהָא אִיהוּ בָּכָה, דְּנִצְנְצָה בֵּיהּ רוּחָא קַדִּישָׁא, וְאִינוּן לָא בָּכוּ, דְּלָא שָׁרָא עֲלַיְיהוּ רוּחַ קוּדְשָׁא.
׳והקל נשמע בית פרעה׳
סוד התפילה הנסתרת וגאולת הקל בואו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.