יצר הרע דומה לברזל וכאורח הבא לפתח
סוד גבורתו על האדם כשאין מי שמוחה בידו ותרופת דברי תורה
בא וראה יצר הרע למה הוא דומה - בשעה שבא להזדוג עם האדם כברזל שמכניסים לאש
בֹּא וּרְאֵה, יֵצֶר הָרָע לְמָה הוּא דּוֹמֶה? בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בָּא לְהִזְדַּוֵּג עִם הָאָדָם הוּא כְּמוֹ בַּרְזֶל, עַד שֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתוֹ לָאֵשׁ. אַחַר שֶׁיִּתְחַמֵּם, הַכֹּל חוֹזֵר כָּאֵשׁ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, יֵצֶר הָרָע לְמָה הוּא דּוֹמֶה. בְּשַׁעֲתָא דְּאָתֵי לְאִזְדַּוְּוגָא בְּבַּר נָשׁ, הוּא כְּפַרְזְלָא, עַד דְּעָאלִין לֵיהּ בְּנוּרָא. בָּתַר דְּיִתְחַמֵּם אִתְהַדָּר כֹּלָּא כְּנוּרָא.
רבי חייא אמר כשבא יצר הרע להזדוג עם האדם - דומה לאיש שקרב לפתח ורואה שאין מי שמוחה בידו
רַבִּי חִיָּיא אָמַר, כְּשֶׁבָּא יֵצֶר הָרָע לְהִזְדַּוֵּג עִם הָאָדָם, דּוֹמֶה לְאִישׁ שֶׁקָּרֵב לְפֶתַח וְרוֹאֶה שֶׁאֵין מִי שֶׁמּוֹחֶה בְיָדוֹ. נִכְנָס לַבַּיִת וְנַעֲשֶׂה לוֹ אוֹרֵחַ. רוֹאֶה שֶׁאֵין מִי שֶׁמּוֹחֶה בְיָדוֹ, וְיֵלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנָס לַבַּיִת וְאֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בְיָדוֹ, מִתְמַנֶּה עָלָיו וְנַעֲשֶׂה בַּעַל הַבַּיִת, עַד שֶׁנִּמְצָא שֶׁכָּל הַבַּיִת עוֹמֵד לִרְשׁוּתוֹ.
בלשון הזוהר
רִבִּי חִיָּיא אָמַר, יֵצֶר הָרָע כַּד אָתֵי לְאִזְדַּוְּוגָא בֵּיהּ לְבַּר נָשׁ, דָּמֵי לְבַּר נָשׁ דְּקָרִיב לְפִתְחָא, וְחָמֵי דְּלָא אִית מַאן דְּמָחֵי בִּידֵיהּ. עָאל לְבֵיתָא, וְאִתְעָבִיד לֵיהּ אֹרֵחַ. חָמָא דְּלָא אִית מַאן דִּמְחֵי בִּידֵיהּ, וְיֵיזִיל לֵיהּ לְאָרְחֵיהּ. כֵּיוָן דְּעָיִּיל לְבֵיתָא, וְלָא אִית דְּיִמְחֵי בִּידֵיהּ, אִתְמְנָא עָלֵיהּ וְאִתְעָבִיד מָארֵיהּ דְּבֵיתָא עַד דְּיִשְׁתְּכַח דְּכָל בֵּיתָא קָאִים בִּרְשׁוּתֵיהּ.
ממי למדנו מפרשת דוד - ויבא הלך לאיש העשיר, כך יצר הרע מתעורר בחטא קטן ונעשה בעל הבית
מִמִּי לָמַדְנוּ? מִפָּרָשַׁת דָּוִד לָמַדְנוּ. מַה כָּתוּב? ׳וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר׳ (שמואל ב יב, ד) - הֵלֶךְ שֶׁקָּרֵב לַפֶּתַח וְלֹא רוֹצֶה לְהִתְעַכֵּב שָׁם, אֶלָּא לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ. כָּךְ הוּא יֵצֶר הָרָע, כְּמוֹ שֶׁקָּרֵב לַבַּיִת מִתְקָרֵב לָאָדָם, מִתְעוֹרֵר עָלָיו בְּחֵטְא קָטָן, זֶהוּ אוֹרֵחַ עֲרַאי. רוֹאֶה שֶׁאֵין מִי שֶׁמּוֹחֶה בְיָדוֹ, מַה כָּתוּב? ׳לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ׳ - [ אֵלָיו ], נַעֲשֶׂה לוֹ אוֹרֵחַ אַכְסְנַאי בַּבַּיִת, מִתְעוֹרֵר עָלָיו בְּחֵטְא יוֹתֵר, יוֹם אֶחָד אוֹ יוֹמַיִם, כָּאוֹרֵחַ הַזֶּה שֶׁמַּשְׁהִים אוֹתוֹ בַּבַּיִת יוֹם אֶחָד אוֹ יוֹמַיִם. [ בִּגְלַל שֶׁהוּא אוֹרֵחַ ] כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין מִי שֶׁמּוֹחֶה בְיָדוֹ, מַה כָּתוּב? (שם) ׳וַיַּעֲשֶׂה לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו׳ - נַעֲשָׂה בַּעַל הַבַּיִת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הָאִישׁ אֲדנֵי הָאָרֶץ׳ (בראשית מב, ל). ׳אִישׁ נָעֳמִי׳ (רות א, ג). כָּךְ הוּא יֵצֶר הָרָע, נַעֲשֶׂה כְנֶגֶד הָאָדָם אִישׁ, בַּעַל הַבַּיִת, וְהִנֵּה נִקְשָׁר הָאָדָם לַעֲבוֹדָתוֹ, וְהוּא עוֹשֶׂה בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ.
בלשון הזוהר
מֵאַן אוֹלִיפְנָא. מִפַּרְשְׁתָּא דְּדָוִד אוֹלִיפְנָא. מַה כְּתִיב, (שמואל ב יב ד) ׳וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר׳, הֵלֶךְ דְּקָרִיב לְפִתְחָא, וְלָא בָּעֵי לְאִתְעַכְּבָא תַּמָּן, אֶלָּא לְמֵהַךְ לְאָרְחֵיהּ. כַּךְ הוּא יֵצֶר הָרָע, כְּמָה דְּמִקְרַב לְבֵיתָא, מִתְקָרֵב גַּבֵּי דְּבַּר נָשׁ, אִתְּעַר עָלֵיהּ בְּחוֹבָא זְעֵיר, דָּא הוּא אוֹרֵחַ עֲרָאי. חָמֵי דְּלֵית דִּמְחֵי בִּידֵיהּ, מַה כְּתִיב, ׳לַעֲשׂוֹת לָאוֹרֵחַ הַבָּא אֵלָיו׳, אִתְעָבִיד לֵיהּ אוֹרֵחַ אַכְסְנַאי בְּבֵיתָא, אִתְּעַר עָלֵיהּ בְּחוֹבוֹי יַתִּיר, יוֹמָא חַד, אוֹ תְּרֵין יוֹמִין, כְּהַאי אוֹרֵחַ דְּשָׁרָאן לֵיהּ בְּבֵיתָא, יוֹמָא חֲדָא, אוֹ ב׳ יוֹמִין. (בגין דאיהו אורח) כֵּיוָן דְּחָמֵי דְּלֵית מַאן דִּמְחֵי בִּידֵיהּ, מַה כְּתִיב, (שם) ׳וַיַּעַשׂ לְאִישׁ הַבָּא אֵלָיו׳, אִתְעָבִיד מָארֵי דְּבֵיתָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית מב ל) ׳הָאִישׁ אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ׳. (רות א ג) ׳אִישׁ נָעֳמִי׳. כַּךְ הוּא יֵצֶר הָרָע, אִתְעָבִיד לָקֳבְלֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, אִישׁ, בַּעַל הַבַּיִת, הָא אִתְקְשַׁר בַּר נָשׁ בְּפוּלְחָנֵיהּ, וְהוּא עָבִיד בֵּיהּ רְעוּתֵיהּ.
ועל כן צריך אדם לשים דברי תורה עליו תמיד - שיהיה יצר הטוב מתעטר בהם ויצר הרע נכנע בהם
וְעַל כֵּן צָרִיךְ אָדָם לָשִׂים דִּבְרֵי תוֹרָה עָלָיו תָּמִיד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע שָׁבוּר בָּהֶם, שֶׁאֵין לַיֵּצֶר הָרָע מְקַטְרֵג פְּרָט לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְעַל כֵּן כָּתוּב ׳וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ'׳ (דברים ו, ו) - ׳עַל לְבָבְךָ׳ - עַל שְׁנֵי יְצָרֶיךָ, שֶׁיֵּצֶר הַטּוֹב מִתְעַטֵּר בָּהֶם, וְיֵצֶר הָרָע נִכְנָע בָּהֶם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַה יֵּצֶר הַטּוֹב צָרִיךְ דִּבְרֵי תוֹרָה? אָמַר לוֹ, יֵצֶר הַטּוֹב מִתְעַטֵּר בָּהֶם. וְיֵצֶר הָרָע, כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה שֶׁאָדָם לֹא שָׁב וְלֹא רוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, אָז הוּא עוֹלֶה לְמַעְלָה וּמְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן׳ (משלי ג, לה).
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא בָּעֵי בַּר נָשׁ לְשַׁוָּאָה מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא עָלֵיהּ תָּדִיר, בְּגִין דִּיְהֵא הַהוּא יֵצֶר הָרָע תָּבִיר בְּהוּ, דְּלֵית לֵיהּ מְקַטְרֵג לְיֵצֶר הָרָע, בַּר מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ'׳, ׳עַל לְבָבֶךָ׳ - עַל תְּרֵי יְצָרֶיךָ, יֵצֶר הַטּוֹב אִתְעֲטָּר בְּהוּ, וְיֵצֶר הָרָע אִתְכָּנַע בְּהוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, יֵצֶר הַטּוֹב, מַה בָּעֵי מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר לֵיהּ, יֵצֶר הַטּוֹב אִתְעֲטָּר בְּהוּ. וְיֵצֶר הָרָע, כֵּיוָן דְּחָמֵי בַּר נָשׁ לָא תָּב, וְלָא בָּעֵי לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, כְּדֵין הוּא סָלִיק לְעֵילָּא, וְאוֹלִיף עָלֵיהּ חוֹבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן׳ (משלי ג, לה).
עשר אמירות בפרשת קריאת שמע
סוד עשר המצוות שכנגד עשרת הדברות והשכינה השורה בתורה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.