לא יעבר על מים ששפכו לפני הפתח
סוד השד השומר בפתח ורשם השם הקדוש במזוזה
הרוצה שישמרו דרכיו לא יעבר על מים ששפכו לפני הפתח - כי שם שד בין משקופי הפתח
רַבִּי חִיָּיא אָמַר, זֶה מִי שֶׁרוֹצֶה שֶׁיִּשָּׁמֵר דְּרָכָיו, לֹא יַעֲבֹר עַל מַיִם שֶׁשָּׁפְכוּ לִפְנֵי הַפֶּתַח. כִּי שָׁם שׁוֹרֶה שֵׁד אֶחָד, וְהוּא בֵּין שְׁנֵי מַשְׁקוֹפֵי הַפֶּתַח, וּפָנָיו כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, וּמִסְתַּכֵּל עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂים בַּבַּיִת, וְלֹא צָרִיךְ לָאָדָם לִשְׁפֹּךְ מַיִם בֵּין שְׁנֵי שְׁעָרִים. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אֵין לָנוּ עֵסֶק בְּמַיִם צְלוּלִים, וְהוּא שֶׁלֹּא יִשְׁפֹּךְ אוֹתָם בְּדֶרֶךְ קָלוֹן. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהַזִּיק. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁיַּחֲזִיר רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד הַבַּיִת, וּבְכָל מַה שֶּׁמִּסְתַּכֵּל - מִתְקַלֵּל.
בלשון הזוהר
רִבִּי חִיָּיא אָמַר, הַאי מַאן דְּבָעֵי דְּיִסְתָּמַר אוֹרְחוֹי, לָא יֶעְבַּר עַל מַיָּיא דְּאוֹשְׁדִין קַמֵּי פִּתְחָא. בְּגִין דְּתַמָּן שָׁרִי חַד שִׁידָא, וְהוּא בֵּין תְּרֵין דָּשִׁין דְּפִתְחָא, וְאַנְפּוֹי לָקֳבְלֵיהּ דְּפִתְחָא, וְאִסְתָּכֵי כָּל מַה דְּעַבְדִין בְּבֵיתָא, וְלָא לִבְעֵי לֵיהּ לְאֱנוֹשׁ (לאיניש) דְּיִשְׁדֵּי מַיָּיא בֵּין תְּרֵי תַּרְעֵי. רִבִּי יִצְחָק אָמַר, מַיִין צְלִילָן לֵית לָן בָּהּ, וְהוּא דְּלָא יוֹשִׁיט לוֹן אֹרַח קְלָנָא. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּאִית לֵיהּ רְשׁוּ לְנַזְקָא. וְלָא עוֹד אֶלָּא דְּיֶהְדַּר רֵישֵׁיהּ לָקֳבְלֵי בֵּיתָא, וּבְכָל מַה דְּאִסְתְּכַל אִתְלַטְּיָיא.
יש לו שלש מאות וששים וחמשה שמשים כמנין ימות השנה - שיוצאים עם האדם מביתו
יֵשׁ לוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה שַׁמָּשִׁים כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא שׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם, וְכֻלָּם יוֹצְאִים עִם הָאָדָם כְּשֶׁיּוֹצֵא מִשַּׁעַר בֵּיתוֹ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל זֶה רוֹצֶה הקב"ה לִשְׁמֹר אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהִתְקִין שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ לְמַעְלָה, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, וְהַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הִיא שֵׁם קָדוֹשׁ אֶחָד. וּמִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה מִשְׁתַּדֵּל בִּשְׁמוֹ.
בלשון הזוהר
תְּלַת מְאָה וְשִׁתִּין וְחָמֵשׁ, כְּחוּשְׁבָּן יְמֵי שַׁתָּא, אִית לֵיהּ שַׁמָּשִׁין, דְּהוּא שַׁלִּיט עָלַיְיהוּ, וְכֻלְּהוּ נָפְקִין עִם בַּר נָשׁ, כַּד נָפִק מִתַּרְעָא דְּבֵיתֵיהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כָּל דָּא בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְנַטְרָא לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וְאַתְקִין שְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא לְעֵילָּא, דְּאִיהוּ אוֹרַיְיתָא, וְאוֹרַיְיתָא כֹּלָּא חַד שְׁמָא קַדִּישָׁא אִיהוּ. וּמַאן דְּאִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, אִשְׁתְּדַּל בִּשְׁמֵיהּ.
צריך אדם לרשם בפתח ביתו שם הקדוש שהוא אמונת הכל - ואז לא נמצאים מינים רעים
בֹּא וּרְאֵה, צָרִיךְ אָדָם לִרְשֹׁם בְּפֶתַח בֵּיתוֹ שֵׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא אֱמוּנַת הַכֹּל. שֶׁהֲרֵי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ נִמְצָא, לֹא נִמְצָאִים שָׁם מִינִים רָעִים, וְלֹא יְכוֹלִים לְקַטְרֵג לָאָדָם, שֶׁכָּתוּב ׳לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְגוֹ'׳ (תהלים צא, י).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בָּעֵי בַּר נָשׁ בְּפִתְחָא דְּבֵיתָא לְרַשְׁמָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּאִיהוּ מְהֵימְנוּתָא דְּכֹלָּא. דְּהָא בְּכָל אֲתָר דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּכַח, זִינִין בִּישִׁין לָא מִשְׁתַּכְּחֵי תַּמָּן, וְלָא יַכְלִין לְקַטְרְגָא לֵיהּ לְבַּר נָשׁ, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳לֹא תְאוּנֶה אֵלֶיךָ רָעָה וְגוֹ'׳ (תהילים צא, י).
מזוזה מקום שפתח הבית העליון שורה - מאותה בעלי שמירת החקים בורחים ובעלי הדין לא נמצאים
מָקוֹם שֶׁפֶּתַח הַבַּיִת שׁוֹרֶה, כְּדֻגְמָא שֶׁלְּמַעְלָה, מָקוֹם שֶׁפֶּתַח הַבַּיִת הָעֶלְיוֹן שׁוֹרֶה נִקְרָא מְזוּזָה. שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבַּיִת וּפֶתַח הַבַּיִת. מֵאוֹתָהּ מְזוּזָה בּוֹרְחִים בַּעֲלֵי שְׁמִירַת הַחֻקִּים, בַּעֲלֵי הַדִּינִים לֹא נִמְצָאִים לְפָנֶיהָ. וּכְנֶגֶד זֶה לְמַטָּה, כְּשֶׁאָדָם מַתְקִין מְזוּזָה לַבַּיִת וְהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה רָשׁוּם בְּאוֹתִיּוֹתָיו, הָאָדָם הַזֶּה מִתְעַטֵּר בְּעַטְרוֹת רִבּוֹנוֹ, וְלֹא קְרֵבִים לְפֶתַח בֵּיתוֹ מִינִים רָעִים וְלֹא נִמְצָאִים שָׁם.
בלשון הזוהר
אֲתָר דְּפִתְחָא דְּבֵיתָא שַׁרְיָא, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, אֲתָר דְּפִתְחָא דְּבֵיתָא עִלָּאָה שַׁרְיָא, מְזוּזָא אִקְרֵי. דְּהוּא תִּקּוּנָא דְּבֵיתָא, וּפִתְחָא דְּבֵיתָא. מֵהַהִיא מְזוּזָה עַרְקִין מָארֵי נִימּוּסִין, מָארֵי דְּדִינִין קַמֵּיהּ לָא מִשְׁתַּכְּחִין. וְקֳבֵל דָּא לְתַתָּא, כַּד בַּר נָשׁ אַתְקִין מְזוּזָה לְפִתְחָא דְּבֵיתָא, וְהַאי שְׁמָא קַדִּישָׁא רָשִׁים בְּאַתווֹי, הַאי בַּר נָשׁ אִתְעֲטָּר בְּעִטְרוֹי דְּמָארֵיהּ, וְלָא קְרָבִין לְפִתְחָא דְּבֵיתֵיהּ זִינִין בִּישִׁין, וְלָא מִשְׁתַּכְּחֵי תַּמָּן.
רבי אבא בא לראות רשבי פגע בו רבי יצחק - חיוב לקבל פני שכינה בכל ראש חדש ושבת
רַבִּי אַבָּא הָיָה בָּא מִלִּרְאוֹת אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן, פָּגַע בּוֹ רַבִּי יִצְחָק, אָמַר לוֹ, מֵאַיִן בָּאתָ בַּעַל הָאוֹר? אִישׁ שֶׁנִּדְבָּק בְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת כָּל יוֹם, הֲרֵי הָאוֹר שׁוֹרֶה עִמּוֹ. אָמַר לוֹ, שָׁנִינוּ שֶׁחִיּוּב עַל הָאָדָם לְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְשַׁבָּתוֹת. וּמִיהוּ? רַבּוֹ. כָּל שֶׁכֵּן מְנוֹרָה הָעֶלְיוֹנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם רוֹצִים לְקַבֵּל פָּנָיו. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אֶחֱזֹר עִמְּךָ וַאֲקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, וְאֶטְעַם מֵאוֹתָם דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים שֶׁטָּעַמְתָּ לְפָנָיו.
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא הֲוָה אָתֵי מִלְּמֵחמֵי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, פָּגַע בֵּיהּ רִבִּי יִצְחָק, אָמַר לֵיהּ מֵאָן אָתֵי, מָארֵיהּ דִּנְהוֹרָא, גְּבָר דְּאִתְדַּבָּק בְּנוּרָא דְּאַכְלָא כָּל יוֹמָא, הָא נְהוֹרָא עִמֵּיהּ שָׁרֵי. אָמַר לֵיהּ, תָּנֵינָן דְּחִיּוּבָא עָלֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, לְקַבְּלָא אַפֵּי שְׁכִינְתָּא, בְּכָל רֵישׁ יַרְחֵי וְשַׁבַּתֵּי. וּמַאן אִיהוּ. רַבֵּיהּ. כָּל שֶׁכֵּן בּוּצִינָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, דְּכָל בְּנֵי עָלְמָא בָּעָאן לְקַבְּלָא אַנְפּוֹי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, אַהֲדַרְנָא עִמָּךְ, וְאַקְבֵּל אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא, וְאַטְעַם מֵאִינּוּן מִלִּין עִלָּאִין, דְּאַטְעֲמַת קַמֵּיהּ.
שיר המעלות אליך נשאתי את עיני
סוד היושבי בשמים ורשמי בני המלך בגוף לבוש ומזוזה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.