האזינו השמים ואדברה
סוד ההבדל בין משה לישעיהו בקריאת השמים והארץ העליונים
אשרי חלקו של משה מכל הנביאים - ישעיה שהיה רחוק אמר ׳שמעו שמים׳, ומשה שהיה קרוב ׳האזינו השמים׳
כאן יש לשאול, הרי ישעיה דיבר בשם ה', א"כ למה נכתב לשון 'שמיעה' ב'שמים', וע"ז משיב ׳הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה׳ (דברים לב, א). א] הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה.רַבִּי חִיָּיא אָמַר, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מֹשֶׁה יוֹתֵר מִכָּל נְבִיאֵי הָעוֹלָם. שהשגתו מן אספקלריה המאירה [תפארת- דעת דז"א] משא"כ כל הנביאים השגתם מן המלכות שהיא אספקלריה שאין מאירה - רמ"ק. בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי יהו"ה דִּבֵּר׳ויש להתבונן מדוע לא אמר האזינו השמים כפי שאמר משה, אלא (ישעיה א, ב) - ׳שִׁמְעוּ שָׁמַיִם׳ וע"ז משיב משום ש. יְשַׁעְיָה שֶׁהָיָה רָחוֹק יוֹתֵר מֵהַמֶּלֶךְ, שהשגתו היתה ממלכות דבריאה, כָּתוּב ׳שִׁמְעוּ שָׁמַיִם׳ היפך את הסדר ואמר שמעו שמים - מקד"מ [שענין השמיעה היא מלשון קיבוץ ההברות היוצאות מן הקול המתפזר - מקד"מ]. אבל . מֹשֶׁה שֶׁהָיָה קָרוֹב יוֹתֵר לַמֶּלֶךְ, כָּתוּב ׳הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם׳ שענין האזנה הוא לשון הקשבה היותר קרובה, כאשר הדיבור נכנס ישירות לאוזן השומע - מקד"מ. והשגת משה עד דעת דז"א דבריאה. .
בלשון הזוהר
׳הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה׳ (דברים לב, א). רִבִּי חִיָּיא אָמַר, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּמֹשֶׁה, יַתִּיר מִכָּל נְבִיאֵי עָלְמָא. תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי יהו"ה דִּבֵּר׳ (ישעיהו א, ב) - ׳שִׁמְעוּ שָׁמַיִם׳. יְשַׁעְיָה דְּהֲוָה יַתִּיר רְחִיקָא מִמַּלְכָּא, כְּתִיב ׳שִׁמְעוּ שָׁמַיִם׳. מֹשֶׁה דְּהֲוָה יַתִּיר קָרִיב לְמַלְכָּא, כְּתִיב ׳הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם׳.
כמה בעלי דינים הזדמנו לשבר ראשו של ישעיה עד שתלה הדיבור במלך ולא בעצמו - ובמשה ׳ואדברה׳ אני ולא אחר
לָמַדְנוּ,ש בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָהוּ ׳שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ׳ומחמת שהנהגת העולם מתקיימת ע"י קול האופנים וכעת נאלצו גרמי השמים להשתתק ממהלכם הקבוע כדי להאזין לדבריו - רמ"ק, מתוך כך (ישעיה א, ב) - כַּמָּה בַּעֲלֵי דִינִים מְאִירִים הִזְדַּמְּנוּ לִשְׁבֹּר אֶת רֹאשׁוֹ. כי כל מעשה שמים וארץ מתעוררים לקול קריאת האדם - אריז"ל ואיך יהין לדבר בלשון הזו אחר שאין מדרגתו כלל כמשה רבנו. ו יָצָא קוֹל וְאָמַר: מִי הוּא זֶה שֶׁרוֹצֶה לְהַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת? בהזכירו שמים וארץ, עַד שֶׁפָּתַחישעיה להשיב כנגדם וְאָמַר: לֹא אֲנִי וְלֹא שֶׁלִּי, אכן אין אני כדאי להעיר העולמות ואין מעלת הקריאה אל השמים שלי, אֶלָּא ׳כִּי יהו"ה דִּבֵּר׳ הוא ציווני לקוראם כן - וְלֹא אֲנִי.שאין זה לפי מדרגת השגתי. בְּמֹשֶׁה מַה כָּתוּב? ׳הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה׳ - אֲנִי וְלֹא אַחֵר. ומשה היה קרוב אל התפארת יותר מן המלכות - רמ"ק. ׳וַאֲדַבֵּרָה׳ - בְּלֹא פַחַד. ׳וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי׳ - וְלֹא מֵאַחֵר. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּא,בְּאוֹתִיּוֹת חֲקוּקוֹת בְּאוֹתִיּוֹת חֲקוּקוֹת שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר, 'אתוון גליפן' הוא חיבור שחיבר ר"א, ונקרא כן על שעניינו עוסק בסודות צירופי השמות: ׳הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ׳ - כָּאן נִרְמָז שֵׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן. א. מר"ת וס"ת יוצאים שתי שמות הרומזים לענין א"ף וע"ץ הרומזים לענין אריך אנפין וזעיר אנפין- רמ"ק. ב. ה"ה ו"ו - מר"ת "האזינו "השמים "ואדברה "ותשמע - ר' בנימין הלוי. ג. ההו"ה - ב' ההין דהאזינו השמים וס"ת ואדברה. - כָּאן נִרְמָז שֵׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאָמַר יְשַׁעְיָהוּ ׳שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ׳ (ישעיה א, ב) - כַּמָה גַּרְדִּינֵי טְהִירִין אִזְדְּמָנוּ לְתַּבְרָא רֵישֵׁיהּ. נָפְקָא קָלָא וְאָמַר, מַאן הוּא דֵּין דְּבָעֵי לְאַרְעֲשָׁא עָלְמִין. עַד דְּפָתַח וְאָמַר, לָאו אֲנָא, וְלָאו דִּידִי, אֶלָּא ׳כִּי יהו"ה דִּבֵּר׳ - וְלָא אֲנָא. בְּמֹשֶׁה מַה כְּתִיב. ׳הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה׳ - אֲנָא וְלָא אַחֲרָא. ׳וַאֲדַבֵּרָה׳ - בְּלָא דְּחִילוּ. ׳וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי׳ - וְלָא מֵאַחֲרָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, בְּאַתְוָון גְּלִיפָן דְּרִבִּי אֶלְעָזָר, ׳הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ׳ - הָכָא אִתְרְמִיז שְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה.
עוד מה בין משה לישעיהו - ׳השמים׳ ו ׳הארץ׳ בה"א הם העליונים הנודעים, ובישעיה ׳שמים׳ ׳ארץ׳ התחתונים
רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, עוֹד מַה ההבדל במדרגות ההשגה הרוחנית בֵּין מֹשֶׁה לִישַׁעְיָהוּ?וע"ז משיב מֹשֶׁה אָמַר ׳הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם׳וביאור ענין . ׳הַשָּׁמַיִם׳היינו - הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים,בהנהגת תפארת זעיר דאצילות, אֵלּוּ הַנּוֹדָעִים, בכל מקום שהוזכרו בתורה, שֶׁנִּקְרָאִים שְׁמוֹ שֶׁל מצד שמייצגים את הנהגת זו"ן המשתלשלת משמו [היא הנקראת הנהגת המשפט], ולפ"ז גם הארץ שהוזכרה בפסוק הקב"ה. ׳וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ׳היינו - הָאָרֶץ הָעֶלְיוֹנָה, אוֹתָהּ הַנּוֹדַעַת, מלכות דאצילות, וְהִיאבהנהגת המלכות שנקראת אֶרֶץ הַחַיִּים. והיינו שלדבריו יותר מדוייק שהזכיר השמים והארץ בה' הידיעה להיות שזו"ן דאצילות הם הנזכר בכל מקום בתורה בשם השמים והארץ - רמ"ז.ומאידך בִּישַׁעְיָה כָתוּבשאמר ׳שִׁמְעוּ שָׁמַיִם׳, וְלֹא ׳הַשָּׁמַיִם׳ בה' הידיעה וכן. ׳הַאֲזִינִי אֶרֶץ׳, וְלֹא ׳הָאָרֶץ׳ בה"א הידיעה, משום ש. וְאֵלּוּ שָׁמַיִם וְאֶרֶץה תַּחְתּוֹנִים. וְעִם כָּל זֶה,אף שישעיה קרא רק אל הארץ והשמים התחתונים, רָצוּבעלי הדינים של גרמי השמים לְהַעֲנִישׁ אוֹתוֹ, שסברו שהזכירם מבלי שניתנה לו הרשות לכך, עַד שֶׁאָמַרונאלץ להשיב ׳כִּי יהו"ה דִּבֵּר׳ - וְלֹא אֲנִי.והזכרת שמם נעשה בדבר ה'. אבל לעומתו שהיה במדרגה גבוהה יותר, וקרובה יותר, הנקראת גם אספקלריה המאירה וּמֹשֶׁה אָמַר כָּל זֶה,בה' הידיעה, משום שדיבר אל השמים והארץ 'העליונים', שהם בהנהגת תפארת ומלכות. [ואעפ"כ לא רצו להענישו] ובזה נתברר עומק מה שֶׁכָּתוּב ׳הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִםהיינו העליונים בהנהגת תפארת וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץהעליונה בהנהגת המלכות אִמְרֵי פִי׳.
בלשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, תּוּ מַה בֵּין מֹשֶׁה לִישַׁעְיָהוּ. מֹשֶׁה אָמַר ׳הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם׳. ׳הַשָּׁמַיִם׳ - שָׁמַיִם עִלָּאִין, אִינּוּן דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן, דְּאִקְרוּן שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ׳וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ׳ - אֶרֶץ עִלָּאָה, הַהִיא דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָא, וְאִיהִי אֶרֶץ הַחַיִּים. בִּישַׁעְיָה כְּתִיב ׳שִׁמְעוּ שָׁמַיִם׳, וְלָא ׳הַשָּׁמַיִם׳. ׳הַאֲזִינִי אֶרֶץ׳, וְלָא ׳הָאָרֶץ׳. וְאִינּוּן שָׁמַיִם וָאָרֶץ תַּתָּאִין. וְעִם כָּל דָּא, בָּעוּ לְאַעְנְשָׁא לֵיהּ, עַד דְּאָמַר ׳כִּי יהו"ה דִּבֵּר׳ - וְלֹא אֲנָא. וּמֹשֶׁה אָמַר כּוּלֵי הַאי, דִּכְתִּיב ׳הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי׳.
כתפוח בעצי היער
סוד תפוח הקבה בשלשה גונים ושושנת כנסת ישראל
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.