לו חכמו ישכילו זאת
סוד השם הקדוש הרשום בתוכחת משה, ו ׳כי צורם מכרם׳ זה אברהם
אף התוכחות שבפרשה בכלל השם הקדוש - שאין דבר בתורה היוצא מכללו
׳לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת׳ (דברים לב, כט). אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּל אֵלּוּ הַפְּסוּקִים שֶׁכָּאןבפרשת האזינו, תּוֹכָחוֹת הֵם, שֶׁהוֹכִיחַ אוֹתָם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, חוּץ מֵאוֹתוֹ שֵׁם קָדוֹשׁכי שם ה' אקרא שהוא סוד חג"ת נהי"ם שֶׁגִּלָּה בִתְחִלַּת דְּבָרָיו. כפי שנתבאר לעיל בארוכה שבו רמוזים כל השבע ספירות. אָמַר רַבִּי אַבָּא, וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁהוֹכִיחַ לְיִשְׂרָאֵל,דהיינו כל שירת האזינו הוּא בִּכְלַל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאֵין דָּבָר בַּתּוֹרָה שֶׁיּוֹצֵא מִכְּלַל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהַתּוֹרָה כֻּלָּהּצירופי שְׁמוֹתָיו שֶׁל הקב"ה הֵם.
בלשון הזוהר
׳לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת׳ (דברים לב, כט). אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כָּל הָנֵי קְרָאֵי דְּהָכָא, אוֹכָחֵי אִינּוּן, דְּאוֹכַח לְהוּ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, בַּר הַהוּא שְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּגַלֵּי בְּשֵׁירוּתָא דְּמִלוֹי. אָמַר רִבִּי אַבָּא, וַאֲפִילּוּ מַה דְּאוֹכַח לְיִשְׂרָאֵל, בִּכְלָלָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא הוּא, דְּלֵית מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא דְּנָפִיק מִכְּלָלָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּאוֹרַיְיתָא כֹּלָּא שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִינּוּן.
׳ישכילו זאת׳ - שאם ידעו איך ׳זאת׳ אחוזה בדין להיפרע, יבינו לאחריתם
וְאֵלּוּ הַפְּסוּקִים יְדוּעִים הֵם.מצד ביאורם. אֲבָל מִשּׁוּם שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הקב"ה רָשׁוּםלהדיא בְּפָרָשָׁה זוֹ, באופן גלוי ולא רק נסתר ורמוז כפי שהוא רמוז בכל התורה, הָיִיתִי צָרִיךְלפרשם עַד עַתָּה. וְכָאן הֲרֵי כָּתוּב, ׳לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת׳ויש לדקדק לשון (דברים לב, כט) - ׳זֹאת׳זו השכינה בהנהגת המלכות וַדַּאי. וַהֲרֵי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בֵּאַרְנוּענין אֶת זֶה, שֶׁאִם יִשְׂרָאֵל יֵדְעוּ אֶת זֶה אֵיךְ זֹּאתהיא השכינה בהנהגת המלכות אֲחוּזָה בְדִינֶיהָ לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים - ׳יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם׳, וְיִשְׁתַּמְּרוּ לִהְיוֹת בָּהּ, להשאר דבוקים בהנהגתה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב,יגלו שמים עונו - היינו שהשמים יספרו עוונו, אבל ׳וְאֶרֶץשהיא השכינה הקדושה בהנהגת המלכות מִתְקוֹמָמָה לוֹ׳שתקום כנגד הרשע להיפרע ממנו על עוונותיו. (איוב כ, כז).
בלשון הזוהר
וְהָנֵי קְרָאֵי יְדִיעָאן אִינּוּן. אֲבָל בְּגִין דִּשְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָשִׁים בְּהַאי פַּרְשְׁתָּא, אִצְטְרִיכְנָא עַד הַשְׁתָּא. וְהָכָא הָא כְּתִיב, ׳לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת׳ - ׳זֹאת׳ וַדַּאי. וְהָא בְּכַמָּה אֲתָר אוֹקִימְנָא הַאי, דְּאִי יִשְׂרָאֵל יִנְדְּעוּן הַאי, אֵיךְ זֹאת אֲחִידָא בְּדִינוֹי לְאִתְפָּרְעָא מִן חַיָּיבַיָּא, ׳יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם׳, וְיִסְתָּמָרוּ לְמֶהֱוֵי בָּהּ, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ׳ (איוב כ, כז).
דבר אחר - ׳זאת׳ קשורה בישראל בשמרם מצוות, וסיועה הוא ׳איכה ירדף אחד אלף׳
דָּבָר אַחֵר מפרש רבי אבא פירוש נוסף על המילים ׳לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹּאת׳היינו לא כפי שפירש קודם על צד העונש אלא על הצד השכר - לו חכמו יבינו וישכילו בטובה שהשכינה בהנהגת המלכות עושה עמהם בכך (דברים לב, כט) - שֶׁהִיא קְשׁוּרָה בָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל. כַּאֲשֶׁר שׁוֹמְרִים מִצְווֹת הַתּוֹרָה וְיוֹשְׁבִים עִמָּהּ בְּשָׁלוֹם,אז יֵדְעוּ שֶׁעֶזְרָה שֶׁל זֹאתהשכינה בהנהגת המלכות הַזּוֹהיא עִמָּהֶם,להיטיב להם, כדי לְהִפָּרַע מִשּׂוֹנְאֵיהֶם. וְיִשְׂרָאֵל, אף שֶׁהֵם מְעַטִּים בֵּין הָאֻמּוֹת, יֵדְעוּויראו בהתגשמות הנהגה ניסית זו של ׳אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָדמישראל אֶלֶףמאומות העולם וּשְׁנַיִם מישראל יָנִיסוּ רְבָבָה׳ מאומות העולם. (דברים לב, ל) - וּמִי גָרַם לָהֶם? הנהגה ניסית זו, זֹאת הַזּוֹהשכינה בהנהגת המלכות שֶׁהָיְתָה בֵינֵיהֶם בְּשָׁלוֹם כַּאֲשֶׁר עוֹשִׂים מִצְווֹת הַתּוֹרָה, וּלְעוֹלָמִים לֹא זָזָה מֵהֶםלסייע להם ו לַעֲשׂוֹת לָהֶם נְקָמוֹת.בשונאיהם.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת׳ (דברים לב, כט) - דְּאִיהִי מִתְקַשְּׁרָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל. כַּד נַטְרִין פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, וְיַתְבִין עִמָּהּ בִּשְׁלָם, יִנְדְּעוּן דִּסְיַּיעְתָּא דְּהַאי זֹאת עִמְּהוֹן, לְאִתְפָּרְעָא מִשַּׂנְאֵיהוֹן. וְיִשְׂרָאֵל דְּאִינּוּן זְעִירִין בֵּינֵי עַמְמַיָא, יִנְדְּעוּן, ׳אֵיכָה יִרְדּוֹף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה׳ - וּמַאן גָּרִים לְהוּ. הַאי זֹאת, דְּהֲוָה בְּהוּ בִּשְׁלָם, כַּד עַבְדִּין פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, וּלְעָלְמִין לָא אִתְעָדֵי מִנַּיְיהוּ, לְמֶעְבַּד לְהוּ נוּקְמִין.
׳כי צורם מכרם׳ זה אברהם - שאמר יתחייבו בגלות ולא יכנסו בגיהנם, והקב"ה הסכים על ידו
אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַה' הִסְגִּירָם.׳אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַיהו"ה הִסְגִּירָם׳ (דברים לב, ל). מַה הַטַּעַם ׳כִּי צוּרָם מְכָרָם׳? מִשּׁוּם שֶׁ ׳צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי׳ כביכול עוונתיהם התישו כביכול של מעלה,, שֶׁהַתִּקּוּנִיםהעליונים לֹא נִמְצָאִים כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ בִּמְקוֹמָם.לפי שזו"ן אינם מתוקנים כראוי להיותם מתייחדים במקומם והשכינה בגלות עם ישראל. ומשום כך ׳אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם׳בידי אויביהם. - אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לפרש פירוש אחר, כי צורם מכרם זֶה אַבְרָהָם, שנקרא צור מחצבתם של ישראל [וכן הוא אומר הביטו אל צור חוצבתם], כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.(בזוה"ק יתרו פג:) בשעה שאמר הקב"ה לאברהם בכל עת שבניך יעסקו בתורה ינצלו מאלו, ואם לא יצאו לגלות ויפלו לגיהנום, ובאותה שעה שֶׁאָמַר אַבְרָהָם, יִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּת וְלֹא יִכָּנְסוּ בְגֵיהִנָּם,שיקבלו רק עונש אחד משום שֶׁשְּׁנֵי אֵלּוּ - גָּלוּת וְגֵיהִנָּם - לֹא יִסְבְּלוּ יִשְׂרָאֵל. לא יהא בהם כח לסבול שני העונשים. והקב"ה הִסְכִּים עַל יָדוֹ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל, יִפְּלוּ לְגָלוּת וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ בָהֶם שׂוֹנְאֵיהֶם. אך לא יכנסו לגיהנם. וּמִשּׁוּם זֶה נאמר בפסוק ש ׳צוּרָםהרומז לאברהם מְכָרָם׳, וַדַּאי, ומכח זה ׳וַיהו"ה הִסְגִּירָם׳ היינו ש, וְהִסְכִּים עַלשל אברהם לקיים עונש גלות ובלבד שלא ילכו לגיהנם. יָדוֹ.
בלשון הזוהר
׳אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַיהו"ה הִסְגִּירָם׳ (דברים לב, ל). מַאי טַעְמָא ׳כִּי צוּרָם מְכָרָם׳. בְּגִין ׳צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי׳, דְּתִקּוּנִין לָא שָׁרָאן כַּדְּקָא יָאוּת בְּאַתְרַיְיהוּ. ׳אִם לָא כִּי צוּרָם מְכָרָם׳ - אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, דָּא אַבְרָהָם, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. דְּאָמַר אַבְרָהָם יִתְחַיְּיבוּן יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, וְלָא יֵיעֲלוּן בַּגֵיהִנָּם, דִּתְרֵין אִלֵּין - גָּלוּתָא וְגֵיהִנָּם - לָא יִסְבְּלוּן יִשְׂרָאֵל. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתְּכַם עַל יְדוֹי, דְּכָל זִמְנָא דִּי יְחוּבוּן יִשְׂרָאֵל, יִפְּלוּן בְּגָלוּתָא, וְיִשְׁתַּעְבְּדוּן בְּהוּ שַׂנְאֵיהוֹן. וּבְגִין כָּךְ, ׳צוּרָם מְכָרָם׳ וַדַּאי, ׳וַיהו"ה הִסְגִּירָם׳, וְאִסְתְּכַם עַל יְדוֹי.
טעם שהוכיח משה בשירה הזו, ושמחת אומות העולם שנהפכה
משל לאם התובעת את בנה לדין
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.