זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור
ששת הימים נעשו בגלל ישראל, ומאז מנהיגם הקבה ברחמים בכל דור
ימות עולם הם ששת ימי בראשית - ובינו שנות דור ודור עד הדור הזה שאתם עומדים בו
׳זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדוֹר וְגוֹ'׳ (דברים לב, ז). ׳זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם׳ - רַבִּי אַבָּא אָמַר, מִי אֵלּוּ ׳יְמוֹת עוֹלָם׳? אֵלּוּ שִׁשָּׁה יָמִים שֶׁעָשָׂה הקב"ה הָעוֹלָם בָּהֶם, חג"ת נה"י שברא הקב"ה בהן את העולם, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יהו"ה וְגוֹ'׳ויש לדקדק לשון הכתוב (שמות לא, יז). ׳שֵׁשֶׁת יָמִים׳, וְלֹא ׳בְשֵׁשֶׁת יָמִים׳ ואילו היה אומר בששת ימים היינו בזמן שהוא ששה ימים, אך מתוך שהכתוב אומר ששת ימים עשה משמע שעל ידם פעל, , וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ.ענין זה שע"י אותם ששה ימים המורים על ששה מידות שהבינה תיקנה על ידם את עולמות בי"ע, שחסד דאצילות נתלבש בחסד דבריאה, וחסד דבריאה בחסד דיצירה וחסד דיצירה בחסד דעשייה וכן כל הו"ק והיינו ה' שהיא בינה ע"י ששת ימים עשה שמים וארץ שהם בי"ע - אריז"ל. ׳בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר׳ - כְּלוֹמַר, אֵלּוּ אותם חג"ת נה"י שהם נקראים יְמוֹת עוֹלָם, יֵדְעוּ וְיִתְוַדְּעוּ כָּל אֵלּוּ הַשָּׁנִים וְהַיָּמִים וְכָל דּוֹר וָדוֹר, עַד דּוֹר זֶה שֶׁאַתֶּם עוֹמְדִים בּוֹ. דור מקבלי התורה, וכל הידיעה הזאת משום שהכל נעשה על ידם מתוך הארת בינה.
בלשון הזוהר
׳זְכוֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר וְגוֹ'׳ (דברים לב, ז). ׳זְכוֹר יְמוֹת עוֹלָם׳ - רִבִּי אַבָּא אָמַר, מַאן ׳יְמוֹת עוֹלָם׳. אִינּוּן שִׁיתָּא יוֹמִין, דְּעָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא בְּהוּ, דִּכְתִּיב, ׳כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יהו"ה וְגוֹ'׳ (שמות לא, יז). ׳שֵׁשֶׁת יָמִים׳, וְלָא ׳בְּשֵׁשֶׁת יָמִים׳, וְהָא אוֹקִימְנָא. ׳בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר׳ - כְּלוֹמַר, אִינּוּן ׳יְמוֹת עוֹלָם׳, יָדְעוּ וְיִשְׁתְּמוֹדְעוּ כָּל אִינּוּן שְׁנִין וְיוֹמִין, וְכָל דָּרָא וְדָרָא, עַד דָּרָא דָּא דְּאַתּוּן קַיְימִין.
לא בנו ששת הימים את העולם אלא בגללך - שהכל נעשה על תנאי שיקבלו ישראל את התורה
׳שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ׳ (דברים לב, ז) - זֶה הקב"ה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ׳ (דברים לב, ו) - ׳וְיַגֵּדְךָ׳, וְהוּא יְגַלֶּה עֹמֶק הַחָכְמָה. הגדה היא ביחס לעומק החכמה. וּמַה הִיא? תכלית עומק החכמה ההיא, אֶלָּארומז בזה לתכלית הבריאה כי כַּאֲשֶׁר שִׁשָּׁה יָמִים אֵלּוּהיינו הו"ק בָּנוּ אֶת הָעוֹלָם, לֹא בָנוּ אוֹתוֹ אֶלָּא בִּגְלָלְךָ, בגלל ישראל שֶׁתָּבֹא אַתָּה וּתְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה.הרי שֶׁלָּמַדְנוּ, כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הקב"ה - עַל תְּנַאי עָשָׂה, שֶׁכַּאֲשֶׁר יָבֹאוּ יִשְׂרָאֵל, אִם יְקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה - מוּטָב, וְאִם לֹא - שֶׁיַּחֲזִירֵהוּ לְתֹהוּ וָבֹהוּ. ומעין מה דרשו חז"ל (שבת פח.) וּמִשּׁוּם זֶה, אֵלּוּ ׳יְמוֹת עוֹלָם׳שהם הו"ק דז"א יוֹדְעִים וּמְבִינִים הַכֹּל. הענין התכליתי כי העולם נברא בשביל ישראל שילמדו ויקיימו את התורה.
בלשון הזוהר
׳שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ׳ (דברים לב, ז) - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ׳ - ׳וְיַגֵּדְךָ׳, וְהוּא יְגַלֶּה עוּמְקָא דְּחָכְמְתָא. וּמַאי הִיא. אֶלָּא כַּד אִינּוּן שִׁיתָּא יוֹמִין שַׁכְלִילוּ עָלְמָא, לָא שַׁכְלִילוּ לֵיהּ, אֶלָּא בְּגִינָךְ, דְּתֵיתֵי אַנְתְּ וּתְקַיֵּים אוֹרַיְיתָא. דְּתָנֵינָן, כָּל מַה דְּעֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - עַל תְּנַאי עֲבַד, דְּכַד יֵיתוּן יִשְׂרָאֵל, אִי יְקַבְּלוּן אוֹרַיְיתָא יָאוּת, וְאִי לָא דְּיְהָדַר לֵיהּ לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וּבְגִין כָּךְ, אִינּוּן ׳יְמוֹת עוֹלָם׳ יָדְעוּ וְאִשְׁתְּמוֹדְעָן כֹּלָּא.
לשאר האומות מינה ממונים מגינים - ואת ישראל נטל הקבה לחלקו, ולא נתנם לשר ולא למלאך
וַהֲרֵי לָמַדְנוּ, אֵלּוּ עַנְפֵי הָאִילָןע' שרים של אומות העולם אֵיךְ נֶאֱחָזִים בְּתוֹךְ הָאִילָן?תפארת, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ,בדור הפלגה שֶׁאָז הקב"ה בֵּרַר אוֹתָם לִמְמֻנֵּי הַמָּגִנִּים עַל שְׁאָר הָאֻמּוֹת, שפיזר את ע' השרים לממונים ומגינים על האומות שהם כנגד שבעים נפש דישראל, וְאַתֶּםעם ישראל מַה כָּתוּב? עליכם כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ׳כִּי חֵלֶק יהו"ה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ׳ (דברים לב, ט) - שֶׁלֹּא נָתַן אוֹתָם לְשַׂר, וְלֹא לְמַלְאָךְ, וְלֹא לִמְמֻנֶּה אַחֵר,וזהו הנרמז בקרא דכי חלק ה' עמו ש וְזֶה הָעָם שהקב"ה נָטַל לְחֶלְקוֹ.
בלשון הזוהר
וְהָא תָּנֵינָן, הַנְהוּ עַנְפֵּי דְּאִילָנָא, הֵיךְ מִתְאַחֲדָן בְּגוֹ אִילָנָא, וְהָא אוֹקִימְנָא, כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּרֵר לוֹן, לִמְמָנָן תְּרִיסִין, עַל שְׁאַר עַמִּין, וְאַתּוּן מַה כְּתִיב. ׳כִּי חֵלֶק יהו"ה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ׳ - דְּלָא יָהַב לְהוּ לְרַבְרְבָא, וְלָא לְמַלְאָכָא, וְלָא לִמְמָנָא אַחֲרָא, וְהַאי עַמָּא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָסַב לְחוּלָקֵיהּ.
היכן מצאם - בארץ מדבר ובבית תרח, ומשם ואילך אינו נפרד מהם ומנהיגם ברחמים
בְּאֵיזֶה מָקוֹם מָצָא אוֹתוֹ? ובאיזה דרגה מצא את שורש ישראל? ׳יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן וְגוֹ'׳זהו (יהושע כד, ג) - שֶׁכָּתוּב ׳תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וְגוֹ'׳. ׳וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם וְגוֹ'׳ שהיה רחוק בין הרשעים והיה צריך ליקחו אל מעלת הקדושה בא"י.. וּמִכָּאןהקב"ה מַנְהִיג אוֹתָם אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְלֹא נִפְרָד מֵהֶם, וּמַנְהִיג אוֹתָם בְּרַחֲמִים,וראיה לכך שהנהגתם במידת הרחמים דווקא זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ וְגוֹ'׳ (דברים לב, יא).
בלשון הזוהר
בְּאָן אֲתָר אַשְׁכַּח לֵיהּ. ׳יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵיל יְשִׁימוֹן וְגוֹ'׳ - דִּכְתִּיב, ׳תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וְגוֹ'׳ (יהושע כד, ג). ׳וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם וְגוֹ'׳. וּמֵהָכָא דָּבַּר לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, וְלָא אִתְפְּרַשׁ מִנַּיְיהוּ, וְדָבַּר לְהוּ בְּרַחֲמֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ וְגוֹ'׳.
כנשר יעיר קנו
סוד הקבה המנהיג את ישראל ברחמי הנשר בלי מלאך ואל נכר
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.