ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 7לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת בראשית · מאמר 21

ויניחהו בגן עדן

זוהר ח"א, פרשת בראשית, דף כה:
כ-7 דקות קריאה

׳ויקח׳ - לקחו מארבעה יסודות והניחו בגן עדן

דָּבָר אַחֵר ׳אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'׳ (בראשית ב, ד) - אֵלֶּה אוֹתָם נֶאֱמַר בָּהֶם ׳אֵלֶּה אֱלֹהֶיךְ יִשְׂרָאֵל׳ (שמות לב, ד). בַּיּוֹם שֶׁיִּמָּחוּ אֵלֶּה, כְּאִלּוּ אוֹתוֹ יוֹם עָשָׂה הקב"ה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּיוֹם עֲשׂוֹת יהו"ה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׳ (בראשית ב, ד) - בְּאוֹתוֹ זְמַן יִהְיֶה הקב"ה עִם שְׁכִינָתוֹ וְיִתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה וְגוֹ'׳ (ישעיהו סו, כב). זֶהוּ ׳בְּיוֹם עֲשׂוֹת׳.

בלשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר ׳אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְגו'׳ (בראשית ב, ד) - אִלֵּין אִנּוּן דְּאִתְּמָר בְּהוֹן ׳אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל׳ (שמות לב, ד). בְּיוֹמָא דְּיִתְמְחִין אִלֵּין כְּאִלּוּ הַהוּא יוֹמָא עֲבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שְׁמַיָא וְאַרְעָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בְּיוֹם עֲשׂוֹת יהו"ה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׳ (בראשית ב, ד) - בְּהַהוּא זִמְנָא יְהֵא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם שְׁכִינְתֵּיהּ וְיִתְחַדֵּשׁ עַלְמָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי כַּאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה וְגו'׳ (ישעיהו סו, כב) - דָּא אִיהוּ ׳בְּיוֹם עֲשׂוֹת׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עיכוב גשם התורה עד מחיית האלה - עבודת אדמה בקרבנות

בְּאוֹתוֹ זְמַן, ׳וַיַּצְמַח יהו"ה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד וְגוֹ'׳. אֲבָל בַּהַתְחָלָה, עַד שֶׁיִּמָּחוּ אֵלֶּה, לֹא יוֹרֵד גֶּשֶׁם שֶׁל הַתּוֹרָה, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁדּוֹמִים לָעֲשָׂבִים וְלָאִילָנוֹת לֹא יִצְמְחוּ, וְסוֹד הַדָּבָר - ׳וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה וְגוֹ'׳. בִּגְלַל שֶׁאָדָם ׳אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה׳ - שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ ׳לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה׳ - בְּקָרְבָּנוֹת.

בלשון הזוהר

בְּהַהוּא זִמְנָא, ׳וַיַּצְמַח יהו"ה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד וְגו'׳. אֲבָל בְּקַדְמִיתָא, עַד דְּיִתְמָחוּן אִלֵּין, לָא נָחִית מִטְרָא דְאוֹרַיְיתָא, וְיִשְׂרָאֵל דְּדַמְיָין לַעֲשָׂבִים וּלְאִילָנִין לָא יִצְמְחוּן, וְרָזָא דְמִלָּה - ׳וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָּאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה וְגו'׳ - בְּגִין דְּאָדָם אַיִן דְּאִנּוּן יִשְׂרָאֵל בְּבֵי מַקְדְּשָׁא ׳לַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה׳ - בְּקָרְבָּנִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שיח ועשב השדה - סוד משיח בן דוד ובן יוסף

דָּבָר אַחֵר, ׳וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה׳ (בראשית ב, ה) - זֶה מָשִׁיחַ רִאשׁוֹן, טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ. ׳וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח׳ - זֶה מָשִׁיחַ שֵׁנִי. וְלָמָּה, מִשּׁוּם שֶׁמֹּשֶׁה אֵינוֹ שָׁם לַעֲבֹד אֶת הַשְּׁכִינָה, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר ׳וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה׳ - וְסוֹד הַדָּבָר, ׳לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה׳ (בראשית מט, י) - זֶה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. ׳וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו׳ - זֶה מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. ׳עַד כִּי יָבֹא׳ - שִׁילֹ"ה - זֶה מֹשֶׁה, חֶשְׁבּוֹן זֶה כָּזֶה. ׳וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים׳ - אוֹתִיּוֹת וְלֵוִ"י קְהָ"ת.

בלשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר, ׳וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה׳ (בראשית ב, ה) - דָּא מָשִׁיחַ רִאשׁוֹן טֶרֶם יִהְיֶה בְּאַרְעָא. ׳וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח׳ - דָּא מָשִׁיחַ שֵׁנִי. וְלָמָּה, בְּגִין דְּלֵית תַּמָּן משֶׁה לְמִפְלַח לִשְׁכִינְתָּא דְּעֲלֵיהּ אִתְּמָר ׳וְאָדָם אַיִן לַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה׳ - וְרָזָא דְמִלָּה ׳לא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה׳ (בראשית מט, י) - דָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. ׳וּמְחוֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו׳ - דָּא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. ׳עַד כִּי יָבוֹא׳ - שִׁיל"ה - דָּא משֶׁה חֻשְׁבַּן דָּא כְּדָא. ׳וְל"וֹ יִקְהַ"ת עַמִּים׳ - אַתְוָון וְלֵוִ"י קְהָ"ת.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שיח השדה - צדיקים מצד צדיק חי העולמים ושלושת האבות

דָּבָר אַחֵר, ׳וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה׳ (בראשית ב, ה) - אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם מִצַּד צַדִּיק חַ"י הָעוֹלָמִים. ׳שִׂיחַ׳ - ש' חַי. ש שְׁלֹשֶׁת עַנְפֵי הָאִילָן, וְהֵם שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, וּמִן חַ"י עוֹלָמִים.

בלשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר, ׳וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה׳ (בראשית ב, ה) - אִלֵּין צַדִּיקַיָּיא דְּאִנּוּן מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק חַ"י עָלְמִין. ׳שִׂיחַ׳ - ש' חַי. ש תְּלַת עַנְפִּין דְּאִילָנָא וְאִנּוּן ג' אֲבָהָן וּמִן ח"י עָלְמִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עשב השדה - עב שין, שלושה עלים עד ביאת אדם

לָשׁוֹן אַחֵר ׳וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה׳ (בראשית ב, ה) - ע"ב שי"ן. שְׁלֹשָׁה עָלִים שֶׁהֵם ש יאהדונה"י, וְהֵם ע"ב עֲנָפִים שֶׁתְּלוּיִים בָּהֶם בְּחֶשְׁבּוֹן ע"ב. כֻּלָּם לֹא נֶאֱחָזִים בְּמָקוֹם שֶׁהִיא שְׁכִינָה עַד שֶׁיָּבֹא אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא אָדָ"ם, שֶׁהוּא יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. וְזֶהוּ ׳וְאָדָ"ם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה׳.

בלשון הזוהר

לָשׁוֹן אַחֵר ׳וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה׳ (בראשית ב, ה) - ע"ב שי"ן. תְּלַת עָלִין דְּאִנּוּן ש יאהדונה"י, וְאִנּוּן ע"ב עַנְפִּין דְּתַלְיָין בְּהוֹן בְּחוּשְׁבַּן ע"ב. כֻּלְהוּ לָא אִתְאַחֲדִין בְּאַתְרָא דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עַד דְּיֵיתֵי הַהוּא דְּאִקְרֵי אָדָ"ם דְּאִיהוּ יו"ד ה"א וא"ו ה"א. וְדָא אִיהוּ ׳וְאָדָ"ם אַיִן לַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

צמיחת אמת מארץ - תלמידי חכמים ותורת משה כמותה

וְלָכֵן נֶאֱמַר בּוֹ ׳וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח׳ (בראשית ב, ה) - עַד שֶׁיִּצְמַח צַדִּי"ק. וּמִמֶּנּוּ ׳אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח׳ (תהילים פה, יב) - שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה׳ (דניאל ח, יב). וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁהֵם דְּשָׁאִים, אֵינָם צוֹמְחִים בַּגָּלוּת עַד ׳שֶׁאֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח׳, וְזֶה מֹשֶׁה שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ׳ (מלאכי ב, ו) - שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִי שֶׁדּוֹרֵשׁ לשְּׁכִינָה כְּמוֹתוֹ, וּבִגְלַל זֶה ׳וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד׳. וּמִיָּד שֶׁהוּא יָבא, מִיָּד - ׳וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ו) - א"ד מִן אדנ"י עוֹלֶה לוֹ ו' וְנַעֲשֶׂה בָּהּ אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. מִיָּד - ׳וְהִשְׁקָה אֶת׳ פְּנֵי כָּל הָאֲדָמָה, מִמֶּנּוּ מֻשְׁקִים יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה בְּשִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה.

בלשון הזוהר

וּבְגִין דָּא אִתְּמָר בֵּיהּ ׳וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח׳ (בראשית ב, ה) - עַד דְּיִצְמַח צַדִּי"ק. וּמִנֵּיהּ ׳אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח׳ (תהילים פה, יב) - דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ׳וַתַּשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה׳ (דניאל ח, יב). וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, דְּאִנּוּן דְּשָׁאִין לָא צָמְחִין בְּגָלוּתָא עַד דֶּאֱמֶת ׳מֵאֶרֶץ תִּצְמָח׳, וְדָא משֶׁה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ׳תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ׳ (מלאכי ב, ו) - דְּלָא יְהֵא מָאן דְּדָרִישׁ לִשְׁכִינְתָּא כַּוָּתֵיהּ, וּבְגִין דָּא ׳וְאָדָם אַיִן לַעֲבוֹד׳. וּמִיָּד דְּאִיהוּ יֵיתֵי, מִיָּד - ׳וְאֵ"ד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ו) א"ד מִן אדנ"י סָלִיק לֵיהּ ו' וְאִתְעֲבִיד בַּהּ אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. מִיָּד - ׳וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנִי הָאֲדָמָה׳ מִנֵּיהּ אִתְשַׁקְּיָין יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא בְּע' אַנְפִּין דְּאוֹרַיְיתָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אד כענן על המשכן - השקיית תלמידי חכמים בארץ

דָּבָר אַחֵר ׳וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ו) - תַּרְגּוּמוֹ עָנָן ׳יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ׳ - אוֹתָהּ שֶׁכָּתוּב בָּהּ ׳כִּי עֲנַן יהו"ה עַל הַמִּשְׁכָּן וְגוֹ'׳ (שמות מ, לח) - וּבוֹ מֻשְׁקִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בָּאָרֶץ בְּאוֹתוֹ זְמַן. וַיִּיצֶר ׳יהו"ה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם׳ - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. בְּאוֹתוֹ זְמַן הקב"ה צִיֵּר אוֹתָם בְּצִיּוּרִים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. וַיִּיצֶר, בְּאוֹתוֹ זְמַן הקב"ה הִכְנִיסָם בִּשְׁמוֹ בְּצִיּוּר שֶׁל שְׁנֵי יוֹדִי"ן, י' י', ו' בֵּינֵיהֶם, שֶׁהֵם עוֹלִים לְחֶשְׁבּוֹן יהו"ה. וְיִהְיוּ מְצֻיָּרִים בְּפָנָיו בַּפָּנִים שֶׁלָּהֶם בִּשְׁנֵי יוֹדִי"ן בַּחֹטֶם שֶׁלָּהֶם בָּאוֹת ו'. וְלָכֵן אָמַר הַכָּתוּב ׳כִּי מֵרֹאשׁ צוּרִים אֶרְאֶנּוּ׳ (במדבר כג, ט) - אֵלֶּו אוֹתָם צִיּוּרִים שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְעוֹד צִיֵּר לָהֶם לְכָל דּוֹר ׳בְּבַת זוּגוֹ הָעֶלְיוֹנָה׳, זוֹ י"ה, וְהם ו', יִחוּד שֶׁל שְׁנֵיהֶם. וְצִיֵּר אוֹתָם בְּאוֹתָם שֶׁל צִיּוּר שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל עַמּוּד הָאֶמְצָעִי, כּוֹלֵל שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה, שֶׁהֵם קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וּקְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי׳. וּמִיָּד בְּאוֹתוֹ זְמַן נָטַע לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּגַן הָעֵדֶן הַקָּדוֹשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּטַּע יהו"ה אֱלֹהִים׳, אַבָּ"א וְאִמָּ"א. ׳גַּ"ן׳ - זוֹ שְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה. ׳עֵדֶ"ן׳ - זוֹ אִמָּ"א עֶלְיוֹנָה. ׳אֶת הָאָדָם׳ - זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. הִיא תִהְיֶה נטע שֶׁלּוֹ בַּת זוּגוֹ, וְלֹא תָזוּז מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם, וְתִהְיֶה הָעִדּוּן שֶׁלּוֹ. וְיִשְׂרָאֵל, נָטַע אוֹתָם הקב"ה בְּאוֹתוֹ זְמַן נֶטַע קָדוֹשׁ בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, נֵצֶר ׳מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳ (ישעיהו ס, כא). ׳וַיַּצְמַח יהו"ה אֱלֹהִים׳ - אַבָּ"א וְאִמָּ"א. ׳כָּל עֵץ נֶחְמָד׳ - זֶה צַדִּי"ק. ׳וְטוֹב לְמַאֲכָל׳ - זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁבּוֹ הוּא מַזְמִין (נ"א: שבו מזומן) מָזוֹן לַכֹּל, שֶׁהַכֹּל בּוֹ. וְלֹא מִתְפַּרְנֵס הַצַּדִּיק אֶלָּא מִמֶּנּוּ, וּשְׁכִינָה מִמֶּנּוּ, וְלֹא צְרִיכִים תַּחְתּוֹנִים. אֶלָּא כֻּלָּם נִזּוֹנִים לְמַטָּה עַל יָדוֹ. שֶׁבַּגָּלוּת לֹא הָיָה לַשְּׁכִינָה וּלְח"י הָעוֹלָמִים מָזוֹן אֶלָּא בְּח"י בְּרָכוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה. אֲבָל בְּאוֹתוֹ זְמַן הוּא יִהְיֶה מָזוֹן לַכֹּל. יהו"ה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.׳וְעֵץ הַחַיִּים׳ - שֶׁהוּאעֵץ הַחַיִּים זעיר, עֵץ הַחַיִּים, יִהְיֶה נָטוּעַ בְּתוֹךְ הַגָּן, היא המלכות לבטל שליטת עץ הדעת שהיא עירוב של טוב ורע, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם׳ כי בגלות לא היה הז"א נטוע תוך השכינה כי לא היה זווגו קבוע משא"כ לעת"ל יהא הז'א נטוע תוך הגן תמיד בזווג דלא פסיק שה"ס ואכל וחי לעולם - בקביעות - בעה"ס (בראשית ג, כב) - והַשְּׁכִינָה לֹא שׁוֹלֵט עָלֶיהָ הָעֵץ שֶׁל סטר"א אחר"א, שֶׁהֵם עֵרֶב רַב, שהם משורש סיטרא אחרא מצד קליפת נוגה שֶׁהֵםבבחינת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שמעורב בהם הטוב והרע, ומכאן שמם 'ערב רב', וְלֹא תְקַבֵּל בָּהּ עוֹד טָמֵא. שלא תפרנס עוד את הטומאה וע"כ נתבטלה הטומאה מהעולם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יהו"ה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר׳ (דברים לב, יב) - וְלָכֵן לֹא מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, שיושלם התיקון של בירור הניצוצות מן הרע, וְתִהְיֶה הַשְּׁכִינָהמצד קומת ישראל בתיקון השכינה (יסוד דז"א) כְּמוֹ גֶפֶן שֶׁלֹּא מְקַבֶּלֶת נְטִיעָה מִמִּין אַחֵר. כי יבולע כל הרע והטומאה. וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ ׳כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה׳ (בראשית ב, ט), וְיַחֲזר עֲלֵיהֶם יֹפִי, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל׳ (איכה ב, א) - ׳וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ - ידחו מֵהֶם, וְלֹא מִתְדַּבְּקִים וְלֹא מִתְעָרְבִים בָּהֶם, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל ׳וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ׳ - שֶׁהֵם עֵרֶב רַב. וְגִלָּה לָהֶם הקב"ה, שֶׁבְּיוֹם אָכְלוֹ מִמֶּנּוּ, גָּרְמוּ שֶׁאִבְּדוּ שְׁתֵּי אֲבֵדוֹת, שֶׁהֵם בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי. זֶהוּ ׳כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךְ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת׳ - ב' פַּעמיִם. וְהֵם שֶׁגָּרְמוּ שֶׁצַּדִּיק יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ בְּבַיִת רִאשׁוֹן, שֶׁהִיא שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה, וּבְבַיִת שֵׁנִי, שֶׁהִיא שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה. זֶהוּ ׳וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ׳ (ישעיהו יט, ה). וְנָהָר זֶה יֶחֱרַב בְּה' תַּחְתּוֹנָה, בגין שֶׁהִסְתַּלֵּק מִמֶּנוּ נְבִיעַת הַי' לְאֵין סוֹף. וּמִיָּד כְּשָׁיצְאוּ יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת, הָעָם הַקָּדוֹשׁ לְבַדּוֹ, מִיָּד נָהָר שֶׁהָיָה חָרֵב וְיָבֵשׁ נֶאֱמַר בּוֹ ׳וְנָהָר יצֵא מֵעֵדֶן׳, זֶה ו', ׳לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳. ׳וְנָהָר׳ - זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. ׳יֹצֵא מֵעֵדֶן׳ - זוֹ אִמָּ"א הָעֶלְיוֹנָה. ׳לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ - זוֹ שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה. שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן נֶאֱמַר בְּמֹשֶׁה וּבְיִשְׂרָאֵל ׳אָז תִּתְעַנַּג עַל יהו"ה׳ (ישעיהו נח, יד). בְּעֹנֶג, שֶׁהוּא ע' עֵדֶן, נ' נָהָר, ג' גַּן. וְיִתְקַיֵּם הַכָּתוּב ׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וְגוֹ'׳ (שמות טו, א). שָׁר לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא יָשִׁיר. וְיִתְהַפֵּךְ לְעֵרֶב רַב עֹנֶג לְנֶגַע, וּלְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁפַּרְעֹה וְהַמִּצְרִים שֶׁפָּרַח בָּהֶם שְׁחִין אֲבַעְבּוּעוֹת. אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל יִהְיֶה עֹנֶ"ג. וְזֶהוּ ׳וְנָהָר יצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳. ׳וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים׳ (בראשית ב, י) - שֶׁהֵם חֶסֶ"ד זְרוֹעַ יָמִין, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים, וּמַחֲנֵה מִיכָאֵ"ל מושקה מִמֶּנּוּ, וְעִמּוֹ מַטֵּה יְהוּדָה וּשְׁנֵי שְׁבָטִים. גְּבוּרָ"ה זְרוֹעַ שְׂמֹאל, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין, וּמַחֲנֵה גַבְרִיאֵ"ל מושקה מִמֶּנּוּ, וְעִמּוֹ מַטֵּה דָן וּשְׁנֵי שְׁבָטִים. נֶצַ"ח שׁוֹק יָמִין, וּמִמֶּנּוּ מושקה מַחֲנֶה שֶׁל נוּרִיאֵ"ל, וְעִמּוֹ מַטֵּה רְאוּבֵן וּשְׁנֵי שְׁבָטִים עִמּוֹ. הוֹ"ד שׁוֹק שְׂמֹאל, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר לְיַעֲקֹב ׳וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ׳ (בראשית לב, לב) - וּמִמֶּנּוּ מושקה מַחֲנֵה רְפָאֵ"ל, שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל רְפוּאַת הַגָּלוּת, וְעִמּוֹ מַטֵּה אֶפְרַיִם וּשְׁנֵי שְׁבָטִים. דָּבָר אַחֵר ׳וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים׳ (בראשית ב, י) - אֵלֶּה אוֹתָם אַרְבָּעָה שֶׁנִּכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס. אֶחָד נִכְנַס בְּפִישׁוֹ"ן, שֶׁהוּא פִּי שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת. הַשֵּׁנִי נִכְנַס בְּגִיחוֹ"ן, וְשָׁם הוּא קָבוּר, אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳כֹּל הוֹלֵךְ עַל׳ (ויקרא יא, מב) גָּחוֹן. ׳גַּבְרִיאֵ"ל׳ - גָּבַר אֵל, עָלָיו נֶאֱמַר ׳לְגֶבֶר אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ נִסְתָּרָה וַיָּסֶךְ אֱלוֹהַּ בַּעֲדוֹ׳ (איוב ג, כג) - ׳וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה׳ - שֶׁהִתְגַּלָּה שָׁם. וְזֶהוּ רֶמֶז, וְדַי לַחֲכִימָא בִּרְמִיזָא. שְׁלִישִׁי נִכְנַס בְּחִדֶּקֶ"ל - חַד קַל, וְזוֹ לָשׁוֹן מְחֻדֶּדֶת קַלָּה לִדְרָשָׁה. רְבִיעִי נִכְנַס בִּפְרָ"ת, שֶׁהוּא הַמֹּחַ, שֶׁבּוֹ פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. בֶּן זוֹמָא וּבֶן עַזַּאי שֶׁנִּכְנְסוּ לַקְּלִפּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה, הָיוּ לוֹקִים בָּהֶם. רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁנִּכְנַס בַּמֹּחַ, נֶאֱמַר בּוֹ שֶׁנִּכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְשָׁלוֹם.

בלשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר ׳וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ו) - תַּרְגּוּמוֹ וְעֲנָנָא יִסְתַּלַּק מִן אַרְעָא. הַהִיא דְּאִתְּמָר בַּהּ ׳כִּי עֲנַן יהו"ה עַל הַמִּשְׁכָּן וְגו'׳ (שמות מ, לח) - וּבֵיהּ מִתְשַׁקְּיָין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּאַרְעָא בְּהַהוּא זִמְנָא: וַיִּיצֶר ׳יהו"ה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם׳ - אִלֵּין יִשְׂרָאֵל. בְּהַהוּא זִמְנָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא צַיַּיר לוֹן בְּצִיּוּרִין דְּעָלְמָא דֵּין וְעָלְמָא דְּאֲתֵי. וַיִּיצֶר, בְּהַהוּא זִמְנָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַיֵיל לוֹן בִּשְׁמֵיהּ בְּצִיּוּרָא דְּב' יוּדִי"ן, י' י', ו' בֵּינַיְיהוּ, דְּאִנּוּן סָלְקִין לְחֶשְׁבּוֹן יהו"ה. וִיהוֹן מְצוּיָירִין בְּאַנְפּוֹי בְּאַנְפִּין דִּילְהוֹן בִּתְרֵין יוּדִי"ן בְּחוֹטְמָא דִּילְהוֹן בְּאָת ו'. וּבְגִין דָּא אָמַר קְרָא ׳כִּי מֵרֹאשׁ צוּרִים אֶרְאֶנּוּ׳ (במדבר כג, ט) - אִלֵּין אִנּוּן צִיּוּרִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וְעוֹד צִיֵּיר לוֹן לְכָל דּוֹר ׳בְּבַת זוּגֵיהּ עִלָאָה׳, דָּא י"ה, וְאִנּוּן ו', יִחוּדָא דְּתַרְוַויְיהוּ. וְצַיֵּיר לוֹן בְּאִנּוּן דְּצִיּוּרָא דִּלְעֵילָא, דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, כָּלִיל שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, דְּאִנּוּן קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וּקְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית, וְעֲלַיְיהוּ אִתְּמָר ׳עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי׳. וּמִיָּד בְּהַהוּא זִמְנָא נָטַע לוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּגִנְתָּא דְעֵדֶן קַדִּישָׁא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִּטַּע יהו"ה אֱלֹהִים׳, אַבָּא וְאִמָּא. ׳גַּ"ן׳ - דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. ׳עֵדֶ"ן׳ - דָּא אִמָּא עִלָּאָה. ׳אֶת הָאָדָם׳ - דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. אִיהִי תְּהֵא נֶטַע דִּילֵיהּ, בַּת זוּגֵיהּ וְלָא תָזוּז מִנֵּיהּ לְעָלַם, וּתְהֵא עִדּוּנָא דִילֵיהּ. וְיִשְׂרָאֵל, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטַע לוֹן בְּהַהִיא זִמְנָא נִטְעָא קַדִּישָׁא בְּעָלְמָא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, נֵצֶר ׳מַטָּעַי מַעֲשֵׂי יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳ (ישעיהו ס, כא). ׳וַיַּצְמַח יהו"ה אֱלֹהִים׳ - אַבָּא וְאִמָּא. ׳כָּל עֵץ נְחְמָד׳ - דָּא צַדִּי"ק. ׳וְטוֹב לְמַאֲכָל׳ - דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְּבֵיהּ הוּא זַמִּין (נ"א: זמינא) מָזוֹן לְכֹלָא, דְּכֹלָּא בֵּיהּ. וְלָא אִתְפַּרְנֵס צַדִּיק אֶלָּא מִנֵּיהּ וּשְׁכִינְתָּא מִנֵּיהּ, וְלָא צְרִיכִין לְתַתָּאִין (דילהון). אֶלָּא כּוּלְהוּ נִזּוֹנִין לְתַתָּא עַל יָדֵיהּ. דִּבְגָלוּתָא לָא הֲוָה לִשְׁכִינְתָּא וּלְח"י עָלְמִין מְזוֹנָא אֶלָּא בְּח"י בִּרְכָאן דִּצְלוֹתָא. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא אִיהוּ יְהֵא מְזוֹנָא לְכֹלָּא. ׳וְעֵץ הַחַיִּים׳ - דְּהוּא אִילָנָא דְחַיֵּי יְהֵא נְטִיעַ בְּגוֹ גִנְתָּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ׳וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעוֹלָם׳ (בראשית ג, כב) - וּשְׁכִינְתָּא לָא שָׁלְטָא עֲלָהּ אִילָנָא דְסִטְרָא אָחֳרָא, דְּאִנּוּן עֵרֶב רַב, דְּאִנּוּן עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְלֹא תְקַבֵּל בָּהּ עוֹד טָמֵא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יהו"ה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר׳ (דברים לב, יב) - וּבְגִין דָּא לָא מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּתְהֵא שְׁכִינְתָּא כְּגַפְנָא דְּלָא מְקַבְּלָא נִטְעָא מִמִּינָא אָחֳרָא. וְיִשְׂרָאֵל יְהוֹן ׳כָּל עֵץ נְחְמָד לְמַרְאֶה׳ (בראשית ב, ט), וְיִתְחַזַּר עֲלַיְיהוּ שׁוּפְרָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל׳ (איכה ב, א) - ׳וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ - אִדַחְיָין מִנַּיְיהוּ וְלָא מִתְדַּבְּקִין וְלָא מִתְעָרְבִין בְּהוֹן. דְּהָא אִתְּמָר בְּיִשְׂרָאֵל ׳וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ׳ - דְּאִנּוּן עֵרֶב רַב. וְגָלֵי לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּבְיוֹם אָכְלוֹ מִמֶּנּוּ, גָּרְמוּ דְּאָבְדוּ ב' אָבְדִין דְּאִנּוּן בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי. דָּא אִיהוּ ׳כִּי בְיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת׳ - ב' פְּעָמִים. וְאִנּוּן גְּרִימוּ דְּצַדִּיק יֶחֳרָב וְיָבֵשׁ בְּבַיִת רִאשׁוֹן, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, וּבְבַיִת שֵׁנִי, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. דָּא אִיהוּ ׳וְנָהָר יֶחרָב וְיָבֵשׁ׳ (ישעיהו יט, ה). וְנָהָר דָּא (נ"א: ו) יְחרָב בְּה' תַּתָּאָה, בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק מִנֵּיהּ נְבִיעוּ דְי' לְאֵין סוֹף. וּמִיָּד דְּיִפְקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא עַמָּא קַדִּישָׁא לְחוּד, מִיָּד נָהָר דְּהֲוָה חָרֵב וְיָבֵשׁ אִתְּמָר בֵּיהּ ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן׳, דָּא ו', ׳לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳. ׳וְנָהָר׳ - דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. ׳יוֹצֵא מֵעֵדֶן׳ - דָּא אִמָּא עִלָּאָה. ׳לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ - דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. דִּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בְּמשֶׁה וּבְיִשְׂרָאֵל ׳אָז תִתְעַנָּג עַל יהו"ה׳ (ישעיהו נח, יד). בְּעֹנְג, דְּאִיהוּ ע' עֵדֶן, נ' נָהָר, ג' גַּן. וְאִתְקְיַּים קְרָא ׳אָז יָשִׁיר משֶׁה וְגו'׳ (שמות טו, א). שָׁר לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא יָשִׁיר. וְאִתְהַפַּךְ לְעֵרַב רַב עֹנֶ"ג לְנֶגַ"ע, וּלְאוּמִין דְּעָלְמָא עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת כְּגַוְונָא דְפַרְעֹה וּמִצְרָאֵי דְּפָרַח בְּהוֹן שְׁחִין אֲבַעְבּוּעוֹת. אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל יְהֵא עֹנֶ"ג. וְדָא אִיהוּ ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ ׳וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים׳ (בראשית ב, י) - דְּאִנּוּן חֶסֶ"ד דְּרוֹעָא יָמִינָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים, וּמַחֲנֶה מִיכָאֵ"ל אִתְשַׁקְיָין מִנֵּיהּ, וְעִמֵּיהּ מַטֵּה יְהוּדָה וּתְרֵין שִׁבְטִין. גְּבוּרָ"ה דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין, וּמַחֲנֶה גַּבְרִיאֵ"ל אִתְשַׁקְיָין מִנֵּיהּ, וְעִמֵּיהּ מַטֵּה דָן וּתְרֵין שִׁבְטִין. נְצַ"ח שׁוֹקָא יָמִינָא, וּמִנָּהּ אִתְשַׁקְיָין מַשִּׁרְיָיא דְּנוּרִיאֵ"ל, וְעִמֵּיהּ מַטֵּה רְאוּבֵן וּתְרֵין שִׁבְטִין עִמֵּיהּ. הוֹ"ד שׁוֹקָא שְׂמָאלָא, דְּעֲלָהּ אִתְּמָר לְיַעֲקֹב ׳וְהוּא צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ׳ (בראשית לב, לב) - וּמִנֵּיהּ אִתְשַׁקְיָין מַשִּׁרְיָיא דִּרְפָאֵל, דְּאִיהוּ מְמַנָּא עַל אַסְוָותָא דְגָלוּתָא, וְעִמֵּיהּ מַטֵּה אֶפְרָיִם וּב' שִׁבְטִין. דָּבָר אַחֵר ׳וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים׳ (בראשית ב, י) - אִלֵּין אִנּוּן אַרְבָּעָה דְּנִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס. חַד עָאל בְּפִישׁוֹ"ן, דְּאִיהוּ פִּי שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת. תִּנְיָינָא עָאל בְּגִיחוֹ"ן, וְתַמָּן הוּא קָבוּר, הַהוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ׳כָּל הוֹלֵךְ עַל׳ (ויקרא יא, מב) גָּחוֹן. ׳גַּבְרִיאֵ"ל׳ - גָּבַר אֵל, עֲלֵיהּ אִתְּמָר ׳לְגֶבֶר אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ נִסְתָּרָה וַיָּסֶךְ אֱלוֹהַּ בַּעֲדוֹ׳ (איוב ג, כג) - ׳וְלֹא יָדַע גְּבַר יַת קְבוּרְתֵּיהּ עַד יוֹמָא הָדֵין׳ - דְּאִתְגַּלְיָיא תַּמָּן. וְדָא אִיהוּ רֶמֶז וּלְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא. תְּלִיתָאָה עָאל בַּחִדֶּקֶ"ל חַד קַל וְדָא לִישְׁנָא חֲדִידָא קַלָּא לִדְרָשָׁא. רְבִיעָאָה עָאל בַּפְּרָ"ת דְּאִיהוּ מוֹחָא דְּבֵיהּ פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. בֶּן זוֹמָא וּבֶן עֲזַאי דְּעָאלוּ בִּקְלִיפִין דְּאוֹרַיְיתָא הֲווּ לָקָאן בְּהוֹן. רִבִּי עֲקִיבָא דְּעָאל בְּמוֹחָא אִתְּמָר בֵּיהּ דְּעָאל בִּשְׁלָם וְנָפַק בִּשְׁלָם.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

ויצו ה' אלהים על האדם לאמר

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.