׳הן עם לבדד ישכון׳
יחוד השם ובניין ההיכל מן הנקודה
׳ה' אלהינו ה׳ - ראש וגזע ושביל שהתייחדו מראש צורים
כָּל יִחוּד שָׁלֵם כָּאן הוּא. ה' אֱלֹהֵינוּ ה'. שֶׁהֲרֵי סוֹדוֹ מֵרֹאשׁ צֻרִים הוּא, וְהִתְיַחֵד בָּרֹאשׁ, בַּגֶּזַע וּשְׁבִיל. ה' - זֶה הָרֹאשׁ הָעֶלְיוֹן, אֲוִיר שֶׁעוֹלֶה. אֱלֹהֵינוּ - זֶה הַגֶּזַע, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יא) גֶּזַע יִשַׁי. ה' - זֶה הַשְּׁבִיל שֶׁלְּמַטָּה. וְעַל סוֹד זֶה הִתְיַחֵד בּוֹ כָּרָאוּי. וּמִשּׁוּם שֶׁנִּמְתָּח בּוֹ שְׁבִיל, צָרִיךְ סוֹד שֶׁנִּגְזָר בִּשְׁתֵּי יְשִׁיבוֹת.
בלשון הזוהר
כָּל יִחוּדָא שְׁלִים, הָכָא אִיהוּ. יהו"ה אֱלֹהֵינוּ יהו"ה. דְּהָא רָזָא דִּילֵיהּ, מֵרֹאשׁ צוּרִים אִיהוּ, וְאִתְיָיחֵד בְּרֵישָׁא, בְּגִזְעָא וּשְׁבִילָא. יהו"ה: דָּא רֵישָׁא עִלָּאָה, אֲוִירָא דְּסַלְּקָא. אֱלֹהֵינוּ: דָּא גִּזְעָא, דְּאִתְּמַר (ישעיהו יא, א) גֶּזַע יִשַׁי. יהו"ה: דָּא שְׁבִילָא דִּלְתַּתָּא. וְעַל רָזָא דָּא אִתְיָיחָד בֵּיהּ כַּדְּקָא יָאוּת. וּבְגִין דְּאִתְמְתַח בֵּיהּ שְׁבִילָא אִצְטְרִיךְ . רָזָא דְּאִתְגְּזַר בִּתְרֵי מְתִיבְתֵּי.
התפשטות השביל בשיעור העליון - ויחוד שש הקצוות באות אחת
אַשְׁרֵי חֶלְקְךְ, רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁזָּכִיתָ לִדְבָרִים עֶלְיוֹנִים שֶׁל רִבּוֹנְךְ, וְרִבּוֹנְךְ הִתְרַצָּה בְּךְ. כַּמָּה שִׁעוּר שֶׁל הִתְפַּשְּׁטוּת שֶׁל שְׁבִיל זֶה בְּשִׁעוּר עֶלְיוֹן שֶׁל רֹאשׁ וְגֶזַע וּשְׁבִיל, וְהִתְלַבְּשׁוּ בְהִתְפַּשְּׁטוּת זוֹ. (וְעַל זֶה הִתְפַּשְּׁטוּת שֶׁל אֶחָד, שִׁעוּר שֶׁל שִׁשָּׁה צְדָדִים, וְהַכֹּל התיחד באות ד' הַזּוֹ, אֶחָ ד') וְעַל זֶה הִתְפַּשְּׁטוּת שֶׁל א' (ה' (במדבר כב, ח)) שִׁעוּר שֶׁל שִׁשָּׁה צְדָדִים. וְהַכֹּל הִתְיַחֵד בָּאוֹת (אח) הַזּוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ לְבָדָד יִשְׁכֹּן כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
זַכָּאָה חוּלָקָךְ רִבִּי שִׁמְעוֹן, דְּזָכִית לְמִלִּין עִלָּאִין דְּמָארִיךְ, וּמָארָךְ אִתְרְעֵי בָּךְ. כַּמָּה שִׁיעוּרָא דִּמְתִיחָן דִּשְׁבִילָא דָּא בְּשִׁיעוּרָא עִלָּאָה, דְּרֵישָׁא וְגִזְעָא וּשְׁבִילָא, וְאִתְלַבְּשָׁן בִּמְתִּיחוּ דָּא. (נ"א ועל דא מתיחו דאחד, שיעורא דשית סטרין, וכלא אתיחד בהאי את ד' אח ד'), וְעַל דָּא מְתִיחוּ דְּא' (נ"א ה') שִׁיעוּרָא דְּשִׁית סִטְרִין. וְכֹלָּא אִתְיָחַד בְּהַאי אָת (נ"א אח) וּבְגִין כָּךְ, לְבָדָד יִשְׁכּוֹן כַּדְּקָא יָאוּת.
כתב ולשון לישראל - ולפיכך ׳ובגוים לא יתחשב׳ סודנו
׳וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב׳ (במדבר כג, ט) - לְיִשְׂרָאֵל יֵשׁ כְּתָב וְלָשׁוֹן, וּבְכָל אוֹת יְכוֹלִים לְהִסְתַּכֵּל בַּדְּיוֹקָן וְצִיּוּר כָּרָאוּי, אֲבָל בַּגּוֹיִם - עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת - לֹא יִתְחַשָּׁב. הַסּוֹד שֶׁלָּנוּ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין לָהֶם כְּתָב וְלָשׁוֹן, וְאֵין לָהֶם לְהִסְתַּכֵּל וְלָדַעַת כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי ׳הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים׳ וְלֹא יִתְחַשָּׁב סוֹד שֶׁלָּנוּ בְּמַחֲשָׁבָה וּבְהִסְתַּכְּלוּת שֶׁלָּהֶם, הוֹאִיל וְאֵין לָהֶם כְּתָב (ירמיה י, טו). אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל.
בלשון הזוהר
׳וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב׳ (במדבר כג, ט) - יִשְׂרָאֵל אִית לוֹן כְּתָב וְלָשׁוֹן. וּבְכָל אָת, יַכְלִין לְאִסְתַּכְּלָא בְּדִיּוּקְנָא וְצִיּוּרָא כַּדְּקָא יָאוּת. אֲבָל בַּגּוֹיִם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, לֹא יִתְחַשָּׁב. רָזָא דְּנָא, בְּגִין דְּלֵית לוֹן כְּתָב וְלָשׁוֹן, וְלֵית לוֹן לְאִסְתַּכְּלָא וּלְמִנְדַּע כְּלוּם, דְּהָא ׳הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים׳ (ירמיהו י, טו). וְלָא יִתְחָשָׁב רָזָא דְּנָא בְּמַחֲשָׁבָה וּבְאַסְתַּכְּלוּתָא דִּלְהוֹן, הוֹאִיל וְלֵית לוֹן כְּתָב. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל.
׳מי מנה עפר יעקב׳ - הנקודה הנסתרת משהתחילה לבנות היכל
׳מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל׳ (במדבר כג, י) - (מִי) אוֹתָהּ נְקֻדָּה עֶלְיוֹנָה, רֹאשׁ וְגֶזַע וּשְׁבִיל, בְּנִסְתָּר הִיא, וְלֹא עוֹמֶדֶת לִשְׁאֵלָה לַחוּץ. אֲבָל מִשָּׁעָה שֶׁמַּתְחִילָה לְהִבָּנוֹת וְלַעֲשׂוֹת הֵיכָל בִּרְצוֹנוֹ, וְנִקְרֵאת מִ"י, מַתְחִילָה לְהִבָּנוֹת. הַדְּיוֹקָן, שֶׁלּוֹ מַמָּשׁ. מוֹצִיא נוּקְבָּא שֶׁלּוֹ בַּדְּיוֹקָן אִמּוֹ.
בלשון הזוהר
׳מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רוֹבַע יִשְׂרָאֵל׳ - (מי) הַהוּא נְקוּדָה עִלָּאָה, רֵישָׁא וְגִזְעָא וּשְׁבִילָא, בִּטְמִירוּ אִיהוּ, וְלָא קַיְּימָא לְשָׁאֲלָא לְבַר. אֲבָל מִשַּׁעֲתָּא דְּשָׁארִי לְאִתְבָּנָאָה, וּלְמֶעְבַּד הֵיכָלָא בִּרְעוּתֵיהּ, וְאִקְרֵי מִ"י, שָׁארֵי לְאִתְבָּנָאָה. דִּיּוּקְנָא, דִּילֵיהּ מַמָּשׁ. אַפִיק נוּקְבָּא דִּילֵיהּ, בְּדִיּוּקְנָא דְּאִמֵּיהּ.
׳מנה׳ לשון הזמנה - הוצאת הבן ונוקבתו ברגע אחד
מַה זֶּה מִי? זֶה רֹאשׁ וְגֶזַע וּשְׁבִיל. (י') וְהִתְפַּשֵּׁט לְהִבָּנוֹת בִּפְשִׁיטוּת הֵיכָל אֶחָד, לִשְׁנֵי צְדָדִים בּוֹנֶה. וְאַף עַל גַּב שֶׁהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא ו' - גַּם כָּךְ הוֹצִיא אֶת נְקֵבָתוֹ כְּאֶחָד וְהִזְמִינָהּ אֵלָיו. מָנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ׳ (דניאל א, ה), (אסתרט) ׳וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת׳ (דניאל א, ה) - נָתַן לוֹ אוֹצָר גָּדוֹל וְיָקָר, וְהוֹצִיא אוֹתָהּ כְּאֶחָד מִמֶּנּוּ. בְּאוֹתָהּ פְּשִׁיטוּת שֶׁהִתְפַּשֵּׁט, הוֹצִיא שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, (כְּדֻגְמָה זוֹ פָּשׁוּט לְכָאן וּלְכָאן, הוֹצִיא בֵּן וּבַת בְּרֶגַע אֶחָד, וְעַל זֶה שָׁמַיִם וָאָרֶץ בְּרֶגַע אֶחָד נִבְרְאוּ כְּאֶחָד) בְּשָׁעָה אַחַת.
בלשון הזוהר
מַאי מִי. דָּא רֵישָׁא וְגִזְעָא וּשְׁבִילָא. (י') וְאִתְפָּשַּׁט לְאִתְבָּנָאָה בִּפְשִׁיטוּ דְּחַד הֵיכָלָא, לִתְרֵין סִטְרִין בָּאנֵי. וְאַף עַל גַּב דְּאַפִּיק לְיִשְׂרָאֵל, דְּאִיהוּ ו', אוּף הָכִי אַפִּיק לְנוּקְבָּא דִּילֵיהּ כַּחֲדָא, וְאַזְמְנָהּ לְגַבֵּיהּ. מָנָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ׳ (דניאל א, ה) ׳וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת׳ (אסתר ט, יט) - יָהַב לֵיהּ נְבַזְבְּזָא רַב וְיַקִּירָא, וְאַפִּיק לָהּ כַּחֲדָא מִנֵּיהּ. בְּהַהוּא פְּשִׁיטוּ דְּאִתְפְּשַׁט אַפִּיק תַּרְוַויְיהוּ כַּחֲדָא, (כגוונא דא פשוט להכא ולהכא, אפיק ברא וברתא ברגעא חדא, ועל דא שמים וארץ ברגעא חדא אתבריאו כחדא) בְּשַׁעֲתָא חֲדָא.
׳רובע ישראל׳ - הברית שהיא רביעית משיעור הגוף
׳וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל׳ (במדבר כג, י) - ׳רֹבַע יִשְׂרָאֵל׳, סוֹד זֶה בִּגְלָלְךְ, רַבִּי, נִמְסַר. אַשְׁרֵי חֶלְקְךְ! ׳רֹבַע יִשְׂרָאֵל׳, רְבִיעִית מִמְּדִידוּת יִשְׂרָאֵל, הִיא בְּרִית. לָמָּה נִקְרָא רֹבַע? אֶלָּא שִׁעוּר הַגּוּף, אַרְבַּע בְּרִיתוֹת הָיוּ בַּשִּׁעוּר שֶׁלּוֹ. וּבְרִית רֹבַע הוּא בַּשִּׁעוּר שֶׁל מְדִידוּת הַגּוּף. הַכֹּל הוֹצִיא מִי.
בלשון הזוהר
׳וּמִסְפָּר אֶת רוֹבַע יִשְׂרָאֵל׳ (במדבר כג, י) - ׳רוֹבַע יִשְׂרָאֵל׳ רָזָא דָּא בְּגִינָךְ ר' אִתְמְסַר. זַכָּאָה חוּלָקָךְ. ׳רוֹבַע יִשְׂרָאֵל׳, רְבִיעִית, מִן מְדִידוּ דְּיִשְׂרָאֵל, אִיהוּ בְּרִית. אֲמַאי אִקְרֵי רוֹבַע. אֶלָּא שִׁיעוּרָא דְּגוּפָא אַרְבַּע בְּרִיתוֹת הֲוִי בְּשִׁיעוּרָא דִּילֵיהּ. וּבְרִית רוֹבַע אִיהוּ בְּשִׁיעוּרָא דִּמְדִידוּ דְּגוּפָא. כֹּלָּא אַפִּיק מִי. (ע"כ)
׳ה' בקר תשמע קולי׳
בקרו של אברהם ונר דוד לבקרו של יוסף
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.