׳דומה דודי לצבי׳
השגחתו על ישראל בגלותם, ותוכחה מאהבה
׳דומה דודי לצבי׳ - ביאתו בראשי חדשים ושבתות להשגיח במשכונו
פָּתַח רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר, ׳דּוֹמֶה דּוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה וְגוֹ'׳ (שיר השירים ב, ט) '. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁזָּכוּ שֶׁמַּשְׁכּוֹן זֶה יִהְיֶה אֶצְלָם מֵהַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהֵם בַּגָּלוּת, הקב"ה בָּא בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְשַׁבָּתוֹת וּזְמַנִּים לְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם, וּלְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ מַשְׁכּוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵצְלָם, שֶׁהוּא חֶמְדָּתוֹ.
בלשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי יִצְחָק וְאָמַר ׳דּוֹמֶה דּוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעוֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה וְגוֹ'׳ (שיר השירים ב, ט). זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּזָכוּ דְּמַשְׁכּוֹנָא דָּא לְמֶהֱוִי גַּבַּיְיהוּ, מִן מַלְכָּא עִלָּאָה. דְּאַף עַל גַּב דְּאִינּוּן בְּגָלוּתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי בְּכָל רֵישׁ יַרְחֵי וְשַׁבַּתֵּי וּזְמַנֵי, לְאַשְׁגְּחָא עָלַיְיהוּ, וּלְאִסְתַּכְּלָא בְּהַהוּא מַשְׁכּוֹנָא דְּאִית לֵיהּ גַּבַּיְיהוּ, דְּאִיהוּ כִּסּוּפָא דִּילֵיהּ.
משל למטרוניתא שסרחה והבן בידיה - והמלך מציץ ובוכה
לְמֶלֶךָ שֶׁסָּרְחָה הַמַּטְרוֹנִיתָא, וְהוֹצִיאָהּ מֵהֵיכָלוֹ. מֶה עָשְׂתָה? לָקְחָה אֶת הַבֵּן שֶׁלּוֹ, חֶמְדַּת הַמֶּלֶךְ, אֲהוּבוֹ. וּמִשּׁוּם שֶׁדַּעַת הַמֶּלֶךְ עָלֶיהָ, הִשְׁאִירוֹ בְיָדֶיהָ. בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה רְצוֹן הַמֶּלֶךְ עַל הַמַּטְרוֹנִיתָא וְעַל בְּנוֹ, הָיָה עוֹלֶה לַעֲלִיּוֹת וְיוֹרֵד מַדְרֵגוֹת, וְעוֹלֶה עַל הַכְּתָלִים, לְהִסְתַּכֵּל וּלְהַשְׁגִּיחַ בֵּין נִקְבֵי הַכֹּתֶל עֲלֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה אוֹתָם, הוּא מַתְחִיל לִבְכּוֹת מֵאֲחוֹרֵי חֲרַכֵּי הַכֹּתֶל, וְאַחַר כָּךְ הוֹלֵךְ לוֹ.
בלשון הזוהר
לְמַלְכָּא דְּסַרְחָא מַטְרוֹנִיתָא, אַפְקָהּ מֵהֵיכָלֵיהּ. מָה עַבְדַת. נַטְלַת בְּרָהּ דִּילֵיהּ כִּסּוּפָא דְּמַלְכָּא, רְחִימָא דִּילֵיהּ. וּבְגִין דְּדַעְתָּא דְּמַלְכָּא עָלָהּ, שַׁבְקֵיהּ בִּידָהָא. בְּשַׁעֲתָא דְּסָלִיק רְעוּתָא דְּמַלְכָּא, עַל מַטְרוֹנִיתָא, וְעַל בְּרֵהּ, הֲוָה סָלִיק אַגְרִין, וְנָחִית דַּרְגִּין, וְסָלִיק כּוֹתָלִין, לְאִסְתַּכְּלָא וּלְאַשְׁגָּחָא בֵּין נוּקְבֵי כּוֹתָלָא עָלַיְיהוּ, כֵּיוָן דְּחָמֵי לוֹן, שָׁארֵי בָּכֵי מֵאֲחוֹרֵי קוּסְטֵי כּוֹתָלָא, וּלְבָתַר אָזִיל לֵיהּ.
׳מציץ מן החרכים׳ - בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ושמחת היום
כָּךָ יִשְׂרָאֵל, אַף עַל גַּב שֶׁיָּצְאוּ מֵהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, אוֹתוֹ הַמַּשְׁכּוֹן הֵם לֹא עָזְבוּ, וּמִשּׁוּם שֶׁרְצוֹן הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם, הִשְׁאִיר אוֹתוֹ עִמָּהֶם. בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה רְצוֹן הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ עַל הַמַּטְרוֹנִיתָא וְעַל יִשְׂרָאֵל, הוּא עוֹלֶה עֲלִיּוֹת (׳מקפץ עַל הַגְּבָעוֹת׳), יוֹרֵד מַדְרֵגוֹת, וְעוֹלֶה עַל הַכְּתָלִים, לְהִסְתַּכֵּל וּלְהַשְׁגִּיחַ בֵּין חֲרַכֵּי הַכֹּתֶל עֲלֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה אוֹתָם, מַתְחִיל לִבְכּוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים׳ (שיר השירים ב, ט) - לְדַלֵּג מִכֹּתֶל לַעֲלִיָּה, וּמֵעֲלִיָּה לְכֹתֶל. ׳הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ׳ - בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. ׳מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת׳ - (שבודאי בֵּית הַכְּנֶסֶת צָרִיךְ חַלּוֹנוֹת). ׳מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים׳ - לְהִסְתַּכֵּל וּלְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם. וְלָכֵן יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לִשְׂמֹחַ בְּאוֹתוֹ יוֹם, שֶׁהֵם יוֹדְעִים זֶה וְאוֹמְרִים, ׳זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׳ (תהלים קיח, כד).
בלשון הזוהר
כַּךְ יִשְׂרָאֵל, אַף עַל גַּב דְּאִינּוּן נַפְקוּ מֵהֵיכָלֵיהּ דְּמַלְכָּא, הַהוּא מַשְׁכּוֹנָא לָא שָׁבְקוּ, וּבְגִין דִּרְעוּתָא דְּמַלְכָּא עָלַיְיהוּ, שַׁבְקֵיהּ עִמְּהוֹן. בְּשַׁעֲתָא דְּסָלִיק רְעוּתָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, עַל מַטְרוֹנִיתָא וְעַל יִשְׂרָאֵל. סָלִיק אַגְרִין (׳מקפץ על הגבעות׳), נָחִית דַּרְגִּין, וְסָלִיק כּוֹתָלִין, לְאִסְתַּכְּלָא וּלְאַשְׁגָּחָא בֵּין קוּסְטֵי כּוֹתָלָא עָלַיְיהוּ. כֵּיוָן דְּחָמֵי לוֹן, שָׁארֵי וּבָכֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳דּוֹמֶה דּוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעוֹפֶר הָאַיָּלִים׳ לְדַלְּגָא מִכּוֹתָלָא לְאִיגְרָא, וּמֵאִיגְרָא לְכוֹתָלָא. ׳הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ׳ - בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת ׳מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת׳ - (דודאי בי כנישתא בעייא חלונות). ׳מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים׳ - לְאִסְתַּכְּלָא וּלְאַשְׁגָּחָא עָלַיְיהוּ. וּבְגִין כַּךְ, יִשְׂרָאֵל בָּעוּ לְמֶחְדֵּי בְּהַהוּא יוֹמָא, דְּאִינְהוּ יַדְעֵי דָּא, וְאַמְרֵי. ׳זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יהו"ה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בּוֹ׳ (תהילים קיח, כד).
׳מוסר ה' בני אל תמאס׳ - שרביט התוכחה מאהבה
׳וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְגוֹ'׳ (ויקרא כו, טו). רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, ׳מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ׳ (משלי ג, יא) - כַּמָּה חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הקב"ה, שהקב"ה רוֹצֶה לְהוֹכִיחַ אוֹתָם וּלְהַנְהִיגָם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, כְּמוֹ אָב שֶׁאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ, וּמִתּוֹךְ אַהֲבָתוֹ אֵלָיו יֵשׁ בְּיָדוֹ שַׁרְבִיט תָּמִיד לְהַנְהִיגוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, שֶׁלֹּא יִסְטֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) ׳כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה׳ - וּמִי שֶׁלֹּא אוֹהֵב אֶת הקב"ה, וְשׂוֹנֵא אוֹתוֹ, הוּא מְסַלֵּק מִמֶּנּוּ תּוֹכָחָה, וּמְסַלֵּק מִמֶּנּוּ אֶת הַשַּׁרְבִיט.
בלשון הזוהר
׳וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְגּוֹ'׳ (ויקרא כו, טו). רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח, ׳מוּסַר יהו"ה בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקוֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ׳ (משלי ג, יא) - כַּמָה חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְאוֹכָחָא לְהוּ, וּלְדַבְּרָא לְהוּ בְּאֹרַח מֵישָׁר, כְּאַבָּא דְּרָחִים לִבְרֵיהּ, וּמִגּוֹ רְחִימוּ דִּילֵיהּ לְגַבֵּיהּ, שַׁרְבִיטָא בִּידֵיהּ תָּדִיר, לְדַבְּרָא לֵיהּ בְּאֹרַח מֵישָׁר, דְּלָא יִסְטֵי לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יהו"ה יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה׳ (משלי ג, יב) - וּמַאן דְּלָא רָחִים לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְסָאנֵי לֵיהּ, סָלִיק מִנֵּיהּ תּוֹכָחָה, סָלִיק מִנֵּיהּ שַׁרְבִיטָא.
׳ואת עשו שנאתי׳ - סילוק השרביט, ודברי תוכחה כקוצים
כָּתוּב ׳אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה' וְגוֹ'׳ (מלאכי א, ב). מִתּוֹךְ אַהֲבָתוֹ יֵשׁ בְּיָדוֹ תָּמִיד שַׁרְבִיט לְהַנְהִיגוֹ. ׳וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי׳, מִשּׁוּם כָּךְ סִלַּקְתִּי מִמֶּנּוּ אֶת הַשַּׁרְבִיט, סִלַּקְתִּי מִמֶּנּוּ תּוֹכָחָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתֵּן לוֹ חֵלֶק בִּי. הוּא רִחוּק נַפְשִׁי, אֲבָל אַתֶּם - ׳אָהַבְתִּי אֶתְכֶם׳ וַדַּאי. וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ׳ (משלי ג, יא) - מַה זֶּה ׳וְאַל תָּקֹץ׳? כְּמוֹ מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מִתּוֹךְ קוֹצִים, שֶׁאוֹתָם דִּבּוּרִים כְּמוֹ קוֹצִים אֵלָיו בְּעַצְמוֹ.
בלשון הזוהר
כְּתִיב. ׳אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יהו"ה וְגוֹ'׳ (מלאכי א, ב). מִגּוֹ רְחִימוּתָא דִּילֵיהּ, שַׁרְבִיטָא בִּידֵיהּ תָּדִיר, לְדַבְּרָא לֵיהּ. ׳וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי׳, בְּגִין כָּךְ סְלִיקִית מִנֵּיהּ שַׁרְבִיטָא, סְלִיקַת מִנֵּיהּ תּוֹכַחְתָּא, בְּגִין דְּלָא אֶתֵּן לֵיהּ בִּי חוּלָקָא. רְחִיקָא דְּנַפְשָׁאי הוּא, אֲבָל אַתּוּן - ׳אָהַבְתִּי אֶתְכֶם׳ וַדַּאי. וּבְגִין כָּךְ, ׳מוּסַר יהו"ה בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקוֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ׳ - מַאי ׳וְאַל תָּקוֹץ׳. לָא תְּקוּצוּן בֵּיהּ, כְּמַאן דְּעָרַק מִגּוֹ גּוּבִין, דְּאִינּוּן מִילִּין כְּגוֹבִין לְגַבֵּיהּ בְּגַרְמֵיהּ.
׳ויספתי ליסרה אתכם׳
תוספת רשות לבעלי הדין כשיעור סבל העולם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.