ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 5לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת בהעלותך · מאמר 4

׳בהעלותך את הנרות׳

זוהר ח"ג, פרשת בהעלותך, דף קנ.
כ-4 דקות קריאה
על מה המאמר

שמן וקטורת ועילוי הנרות מעומק המחשבה

קול במערה שבתוך המערה - כנסת ישראל נוטלת אור

הָלְכוּ כָּל אוֹתוֹ יוֹם. כְּשֶׁיָּרַד הַלַּיְלָה עָלוּ לְמָקוֹם אֶחָד, וּמָצְאוּ מְעָרָה אַחַת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, יִכָּנֵס אֶחָד לְתוֹךְ הַמְּעָרָה, אִם נִמְצָא מָקוֹם שֶׁהוּא יוֹתֵר מְתֻקָּן. נִכְנַס רַבִּי יוֹסֵי, וְרָאָה מְעָרָה אַחֶרֶת בְּתוֹכָהּ, אוֹר הַנֵּר בָּהּ. שָׁמַע קוֹל אֶחָד שֶׁהָיָה אוֹמֵר: ׳בְּהַעֲלֹתְךְ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת׳ (במדבר ח, ב) - כָּאן לָקְחָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אוֹר, וְהָאֵם הָעֶלְיוֹנָה מִתְעַטֶּרֶת, וְכָל הַנֵּרוֹת מִמֶּנָּה מְאִירִים. בָּהּ שְׁתֵּי שַׁלְהָבוֹת דַּקִּיקוֹת פּוֹרְחוֹת, כֻּלָּם שׁוֹשְׁבִינִים (מסרגים) קְשׁוּרִים לָעֶלְיוֹנָה, וּמִשָּׁם לְמַטָּה.

בלשון הזוהר

אָזְלוּ כָּל הַהוּא יוֹמָא, כַּד רָמַשׁ לֵילְיָא, סְלִיקוּ לְחַד אֲתָר, וְאַשְׁכָּחוּ חַד מְעַרְתָּא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, לִיעוּל חַד גּוֹ מְעַרְתָּא, אִי אִשְׁתְּכַח אֲתָר דְּאִיהוּ יַתִּיר מְתַּתְקָּן. עָאל רִבִּי יוֹסֵי, וְחָמָא מְעַרְתָּא אַחֲרָא בְּגַוִּיהּ, נְהוֹרָא דִּשְׁרָגָא בֵּיהּ, שָׁמַע חַד קָלָא דְּהֲוָה אָמַר, ׳בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת׳. הָכָא נָטְלָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נְהוֹרָא, וְאִמָא עִלָּאָה מִתְעַטְּרָא, וְכֻלְּהוּ בּוּצִינִין מִינָהּ נַהֲרִין. בָּהּ תְּרֵין טוּפְסִירִין דְּקִיקִין פַּרְחִין, שׁוּשְׁבִינִין (ס"א שבשבין) כֻּלְּהוּ קֹטְרִין לְגַבֵּי עִלָּאָה, וּמִתַּמָּן לְתַתָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳מה יקר חסדך׳ - חסד המזדמן במציאת עוסקי התורה

שָׁמַע רַבִּי יוֹסֵי וְשָׂמַח. בָּא אֶל רַבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, נִכָּנֵס, שהקב"ה הִקְדִּימָנוּ הַיּוֹם הַזֶּה לְהַרְחִישׁ לָנוּ בְנִסִּים. נִכְנְסוּ. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ, רָאוּ שְׁנֵי ׳בְּנֵי אָדָם׳ שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, ׳מַה יָּקָר חַסְדְּךְ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךְ יֶחֱסָיוּן׳ (תהלים לו, ח) - קָמוּ אֵלֶּה, וְיָשְׁבוּ כֻלָּם, וְשָׂמְחוּ כֻלָּם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, ׳מַה יָּקָר חַסְדְּךְ אֱלֹהִים׳ - שֶׁמָּצָאנוּ אֶתְכֶם. חֶסֶד עָשָׂה לָנוּ הקב"ה בְּמָקוֹם זֶה. עַכְשָׁו הַדְלִיקוּ נֵרוֹת.

בלשון הזוהר

שָׁמַע רִבִּי יוֹסֵי וְחַדֵּי, אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, נֵיעוּל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַקְדִּים לָן הַאי יוֹמָא, לְאִתְרַחֲשָׁא לָן בְּנִסִּין. עָאלוּ, כֵּיוָן דְּעָאלוּ, חָמוּ תְּרֵין בְּנֵי נָשָׁא, דַּהֲווֹ לָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, ׳מַה יָקָר חַסְדֶּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן׳ (תהילים לו, ח). קָמוּ אִלֵּין, וְיַתְבֵי כֻּלְּהוּ, וְחַדּוּ כֻּלְּהוּ, אָמַר רִבִי אֶלְעָזָר, ׳מָה יָקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים׳, דְּאַשְׁכַּחְנָא לְכוּ. חֶסֶד עָבַד לָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּאֲתָר דָּא, הַשְׁתָּא אַדְלִיקוּ בּוּצִינִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שמן וקטורת שתי עבודות בקשר אחד - ושינוי הלשונות

בְּהַעֲלתְךָ אֶת הַנֵּרוֹתפָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳בְּהַעֲלֹתְךְ אֶת הַנֵּרֹת׳, הדגיש הכתוב בְּהַעֲלֹתְךְלהורות כי במעשהו הוא פועל עלייה מַמָּשׁ, אצל הספירות העליונות שאילולי כן היצ"ל בְּהַדְלָקָתְךְ. שֶׁהֲרֵי כְּאַחַת במעשה אחד נַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי הַכֹּהֵן שְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת, שֶׁהֵןבשורשן קֶשֶׁר אֶחָד, חיבור העליונים והתחתונים וּמָהֵן? אותן שתי עבודות ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת׳, שהן בסוד חכמה ובינה, שעל ידם נמשכים מוחין לזו"ן מאו"א כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶתחכמה ובינה [העומדים בסוד זו"ן] יְשַׂמַּח לֵב׳ תיקונן בשלמות משמחות 'לב' (משלי כז, ט), שֶׁכָּתוּב - ׳וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹןקטורת סמים וְגוֹ'׳בהיטיבו את הנרות יקטירנה (שמות ל, ז). וְכָתוּב ׳וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה׳ הרי ששתי העבודות נעשות בזמן אחד, וא"כ יש לשאול - מַה שּׁוֹנֶה כָּאןשהזכיר הכתוב לשון בְּהֵיטִיבוֹ, המורה על המשכת הטוב ממקורה העליון כלפי מטה וּמַה שּׁוֹנֶה שָׁםשהזכיר לשון וּבְהַעֲלֹת? שענינה יורה על העלאת הספירות ללמעלה אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הַכֹּל דָּבָר אֶחָד. המורים על ענין המשכת השפע [מיסוד דאבא שנקרא טוב] וכמו שיבאר לקמן.

בלשון הזוהר

פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר. ׳בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת׳ (במדבר ח, ב), בְּהַעֲלוֹתְךָ מַמָּשׁ, בְּאַדְלָקוּתָךְ. דְּהָא כַּחֲדָא אִתְעָבִיד עַל יְדָא דְּכַהֲנָא תְּרֵין פּוּלְחָנִין. דְּאִינּוּן קִשּׁוּרָא חֲדָא. וּמַאן אִינּוּן. ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת׳. כְּדִכְתִּיב, ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב׳ (משלי כז, ט). דִּכְתִּיב, ׳וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן וְגוֹ'׳ (שמות ל, ח). וּכְתִיב ׳וּבְהַעֲלוֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרוֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה׳. מַאי שְׁנָא הָכָא בְּהֵטִיבוֹ, וּמַאי שְׁנָא הָתָם וּבְהַעֲלוֹת. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כֹּלָּא חַד מִלָּה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳בהיטיבו׳ כרוויית יין - ׳ובהעלות׳ בעילוי מהשקאת הנחל

רַבִּי יוֹסֵיחלק ו אָמַר, שענין 'הטבה' שרמז הכתוב בלשון בְּהֵיטִיבוֹ, יורה על המשכת השפע מיסוד אימא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךְ מִיַיִן והיין יורה על הארת הבינה העומדת מצד אימא בכל מקום ודקדק לשון ׳ (שיר השירים א, ב) - טוֹבִיםשענינו מורה על ריבוי ההטבה כענין - רְווּיי יַיִן, השבעים מיין, מצד היותם ממשיכים הטבה מרובה מיסוד דאימא שבו יין המשומר בענביו [יין מצד בינה- תירוש ינובב בתולות] כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַנִּשְׂבַּע לֶחֶם וַנִּהְיֶה טוֹבִיםהרי שלשון טובים מורה על שובע ושפע. אבל לשון 'בהעלותך' מודה רבי יוסי לרבי יהודה שהוא ביסוד דאבא׳ (ירמיה מד, יז) - רַבִּי ׳יְהוּדָה אָמַר׳, להמשיך ולפרש דבריו שהזכיר קודם שענינו המשכה מיסוד דאבא 'בהטיבו' היינו הֲטָבָה והדלקה מַמָּשׁ, שהספירות התחתונות מוטבות ע"י השפע הנמשך אליהם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד ומצד הפשט מוכח כי ענין 'ההטבה' היא לתת לאיש מה שנצרך לו, ובסוד הדברים זה מוכח מיסוד דאבא ששם נמצא השמן הטוב, ['טוב' רומז על סוד ל"ב נתיבות שביסוד דאבא]. ומה שאמר הכתוב ׳ (משלי טו, טו) - וּבְהַעֲלֹת, שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁמֻּשְׁקִים וּמֻרְוִים מֵהַשְׁקָאַת הַנַּחַל, הנחל העליון מהארת 'בינה' - רמ"ק [ב. יסוד דאבא -מ"מ], אָז עֶלְיוֹנִים מִתְעַלִּים, וּבְרָכוֹת (עֶלְיוֹנוֹת וְתַחְתּוֹנוֹת) נִמְצָאוֹת בְּכֻלָּם, וּשְׂמֵחִים בַּכֹּל.אמר הכתוב לשון להורות על עילוי הספירות התחתונות הנעשה ע"י הדלקת הנרות למטה וְעַל זֶה וּבְהַעֲלֹת.

בלשון הזוהר

רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, בְּהֵטִיבוֹ: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיַיִן׳ (שיר השירים א, ב). טוֹבִים: רָוִוי חַמְרָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַנִּשְׂבַּע לֶחֶם וַנִּהְיֶה טוֹבִים׳ (ירמיהו מד, יז). רִבִּי ׳יְהוּדָה אָמַר׳, הֲטָבָה מַמָּשׁ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד׳ (משלי טו, טו). וּבְהַעֲלוֹת, דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאִתְּשַׁקְיָין וְאִתְרַוְיָין מִשַּׁקְיוּ דְּנַחֲלָא, כְּדֵין עִלָּאִין עִלּוּיָא, וּבִרְכָאן (ס"א עלאין מתתאין) אִשְׁתַּכְּחוּ בְּכֻלְּהוּ, וְחַדּוּ בְּכֹלָּא. וְעַל דָּא וּבְהַעֲלוֹת.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳בהעלות׳ מעומק הכל הנקרא מחשבה - וברכת כנסת ישראל

רַבִּי אָחָא אָמַר,גם בהעלות וגם בהיטיבו רומזים על יסודות של או"א יחד ו בְּשָׁעָה שֶׁעֹמֶק הַכֹּלמהארת החכמה ביסוד דאבא עילאה מֵאִיר, (שסתום הַכֹּל מֵאִיר) מֵאִיר בַּנַּחַל, כשיסוד דאבא מצד הארת החכמה מאיר בנחל שהוא יסוד דאימא הנקרא נחל וְהַנַּחַל שׁוֹפֵעַ (מֵאִיר) בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לְהַשְׁקוֹת הַכֹּל, וְאָז כָּתוּב בְּהַעֲלֹת (בְּהֵיטִיבוֹ), מִשּׁוּם שֶׁזֶּה יוֹצֵא מֵעֹמֶק הַכֹּל.ומה שכתב בְּהַעֲלֹת, משום שככל שהדבר עמוק יותר כך העלייה נדרשת בו יותר, ולפי שיסוד דאבא עמוק מכולם כיון שֶׁבָּא מִצַּד עֶלְיוֹן שֶׁל עֹמֶק(סתימאה) (שֶׁל סָתוּם) הַכֹּליסוד אבא שֶׁנִּקְרָא מַחֲשָׁבָה. שהוא קודם למעשה וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד. ענין ההמשכה מיסוד דאבא ויסוד דאימא וְאָזע"י אותה המשכה הנפעלת בהדלקת והטבת הנרות כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵלהיא המלכות מִתְבָּרֶכֶת, וּבְרָכוֹתנמשכות ו נִמְצָאוֹת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת.

בלשון הזוהר

רִבִּי אֲחָא אָמַר, בְּשַׁעֲתָא דַּעֲמִיקָא דְּכֹלָּא נָהִיר, (ס"א דסתימא דכלא נהיר) נָהִיר בְּנַחֲלָא. וְנַחֲלָא, נָגִיד (ס"א נהיר) בְּאֹרַח מֵישָׁר לְאַשְׁקָאָה כֹּלָּא. כְּדֵין כְּתִיב, בְּהַעֲלוֹת (נ"א בהטיבו) בְּגִין דְּהָא מֵעוּמְקָא דְּכֹלָּא נָפְקֵי. בְּהַעֲלוֹת דְּאָתֵי מִסִּטְרָא עִלָּאָה, (בראשית כ"א א') ׳דְּעֲמִיקָא (ס"א דסתימא) דְּכֹלָּא, דְּאִקְרֵי מַחֲשָׁבָה׳. וְכֹלָּא חַד מִלָּה. וּכְדֵין כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְבָּרְכָא, וּבִרְכָּאן אִשְׁתַּכְּחֵי בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳בנה בניתי בית זבל לך׳

זבולון, תכלת ולבן, וקרבות המלך

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.