׳אספה לי שבעים איש׳
האצלת הרוח לזקנים וחיבת הקב"ה למשה
׳אספה לי שבעים איש׳ - האצלת הרוח שלא תפגם דרגתו
אָז, ׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אספה לִי שִׁבְעִים אִישׁ׳ (במדבר יא, טז) - אַתָּה שָׁאַלְתָּ מָקוֹם שמיתה לֹא תצטרך, מָקוֹם שֶׁלֹּא תְּהֵא פָּגוּם בַּדַּרְגָּה שֶׁלְּךְ, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳ואצלתי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךְ׳ - שֶׁכֻּלָּם הֵם שֶׁנֶּאֶחְזוּ שם). (וַאֲנִי יָרַדְתִּי מִן הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ. ׳אֶת עָשָׂה לִי׳ - לָרֶדֶת למקום הַנּוּקְבָּא וְלִפְגֹּם מְקוֹמִי ודרגתי. אִם כָּךְ, ׳הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם׳ נָא - ׳מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךְ ואל אראה ברעתי׳ (במדבר יא, טו) - רעתי הִיא וַדַּאי לֶאֱחֹז בְּדַרְגָּה תחתונה. אָז, ויאמרה'אלמשהאספהלישבעים אִישׁ מזקני יִשְׂרָאֵל - הֲרֵי הֵם לתתלהם אכל אַחֵר, וְלֹא תִהְיֶה פָּגוּם בדרגתך. וְעַל זֶה, ואצלתי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךְ ושמתי עֲלֵיהֶם - מָה הַטַּעַם, ' מִשּׁוּם שֶׁהֵם נֶאֶחְזוּ בַּלְּבָנָה וכו') בַּלְּבָנָה, וְרָצָה הַשֶּׁמֶשׁ לְהָאִיר לָהּ. וְעַל כָּךְ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם, כְּדֵי לְהָאִיר מֵהַשֶּׁמֶשׁ, כְּאוֹר הַלְּבָנָה. (וּמִשּׁוּם זֶה אכל זֶה לֹא) בָּא עַל יְדֵי מֹשֶׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפָּגֵם.
בלשון הזוהר
כדין ויאמר יהו"׳ה אל משה אספה לי שבעים איש׳. את שאיל אתר דמיתה לא תבעי אתר דלא תהא פגים בדרגא דילך. ועל דא כתיב ׳ואצלתי מן הרוח אשר עליך׳ דכלהו אינון דתמן אתאחדו). (ס"א ואנא נחית מן שמייא לארעא. ׳את עושה לי׳ - לנחתא לאתר דנוקבא, ולמפגם לאתרי ודרגי אי הכי ׳הרגני נא הרוג אם׳ נא ׳מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי׳. רעתי היא ודאי לאחדא בדרגא תתאה. כדין ׳ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל׳. הא אינון למיתן להו מיכלא אחרא, ולא תהא פגים בדרגא דילך. ועל דא ׳ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם׳. מאי טעמא. בגין דאינון אתאחדו בסיהרא וכו') בְּסִיהֲרָא וּבָעֵי שִׁמְשָׁא לְאַנְהָרָא לָהּ. וְעַל דָּא וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם, בְּגִין לְאַנְהָרָא מִן שִׁמְשָׁא, כִּנְהוֹרָא דְּסִיהֲרָא. (ס"א ובגיני האי מיכלא דא, לא) אַתְיָיא עַל יְדָא דְּמֹשֶׁה, בְּגִין דְּלָא יִתְפְּגִים.
׳ישמח אביך ואמך׳ - הקב"ה, כנסת ישראל ואם משה שלמטה
אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שהקב"ה רָצָה בִכְבוֹדוֹ, עָלָיו כָּתוּב ׳יִשְׂמַח אָבִיךְ וְאִמֶּךְ וְגוֹ׳ (משלי כג, כה) '. ׳יִשְׂמַח אָבִיךְ׳ - זֶה ז"א הקב"ה. וְאִמֶּךְ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךְ׳ - זוֹ אֵם מֹשֶׁה שֶׁלְּמַטָּה. הקב"ה אוֹהֲבוֹ יוֹתֵר מִכָּל נְבִיאֵי הָעוֹלָםשנבואתו היתה לְלֹא אֶמְצָעִי כְּלָל, בלא שום לבושים משלים וחידות כמו (שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה נתעלה עַל כָּל נְבִיאֵי הָעוֹלָם לְלֹא אֶמְצָעִי כְּלָל, כְּמוֹ) שֶׁכָּתוּב ׳פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ׳ - וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.
בלשון הזוהר
זַכָּאָה חוּלָקָא דְּמֹשֶׁה, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי בִּיקָרֵיהּ, עָלֵיהּ כְּתִיב ׳יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְגוֹ'׳ (משלי כג, כה). ׳יִשְׂמַח אָבִיךָ׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְאִמֶּךָ - דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ׳ - דָּא אִימָּא דְּמֹשֶׁה דִּלְתַּתָּא. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִים לֵיהּ יַתִּיר מִכָּל נְבִיאֵי עָלְמָא, בְּלָא, אֶמְצָעִי כְּלָל. (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה) דִּכְתִּיב ׳פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֵּר בּוֹ וְהָא אוֹקִימְנָא בְּכַמָּה אֲתָר׳.
׳אל נא רפא נא לה׳
כבוד הצדיקים חביב, ו ׳ובא לציון גואל׳
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.