׳וביום הקים את המשכן׳
הצדקה המוסיפה חיים ומרוממת את הקרן
׳יש מפזר ונוסף עוד׳ - פיזור הנאה בנתינה לאביונים
׳וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן׳ (במדבר ט, טו). רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׳ (תהלים קיב, ט) - פִּזַּר לָאֶבְיוֹנִים, מַה זֶּה פִּזַּר? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד׳ (משלי יא, כד) - יָכוֹל פִּזּוּר בְּעָלְמָא? בָּא לְהַשְׁמִיעֵנוּ ׳פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים׳ - כֵּיוָן שֶׁנָּתַן לַעֲנִיִּים, פִּזּוּר זֶה נָאֶה. מַה זֶה ׳וְנוֹסָף עוֹד׳? בַּכֹּל. ׳וְנוֹסָף עוֹד׳ - בְּעֹשֶׁר. ׳וְנוֹסָף עוֹד׳ - בְּחַיִּים.
בלשון הזוהר
׳וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן׳ (במדבר ט, טו). רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְכָבוֹד׳ (תהילים קיב, ט) - פִּזַּר לָאֶבְיוֹנִים, מַאי פִּזַּר. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד׳ (משלי יא, כד) - יָכוֹל פִּזּוּר בְּעָלְמָא, קָא מַשְׁמַע לָן ׳פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים׳, כֵּיוָן דְּיָהִיב לְמִסְכְּנֵי, הַאי פִּזּוּרָא יָאוּת. מַאי ׳וְנוֹסָף עוֹד׳. בְּכֹלָּא. ׳וְנוֹסָף עוֹד׳ בְּעוּתְרָא. ׳וְנוֹסָף עוֹד׳ בְּחַיֵּי.
׳ונוסף׳ ולא ׳ויוסף׳ - עץ החיים מוסיף לעץ המוות
פָּסוּק זֶה כָּךְ צָרִיךְ לוֹ לִהְיוֹת: יֵשׁ מְפַזֵּר וְיוֹסֵף עוֹד. מַה זֶּה וְנוֹסָף? אֶלָּא אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁשּׁוֹרָה בּוֹ מִיתָה, הוּא גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיִּתּוֹסֵף מֵחַיִּים שֶׁלְּמַעְלָה לְהוֹסִיף לוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַבִּי חִיָּיא, הַפָּסוּק מֵעִיד שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹתֵן לַעֲנִיִּים, מְעוֹרֵר עֵץ הַחַיִּים לְהוֹסִיף לְאוֹתוֹ עֵץ הַמָּוֶת, וְאָז נִמְצָא חַיִּים וְשִׂמְחָה לְמַעְלָה. וְהָאָדָם שֶׁגּוֹרֵם אֶת זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁצָּרִיךְ לוֹ, אוֹתוֹ עֵץ הַחַיִּים עוֹמֵד עָלָיו, וְאוֹתוֹ עֵץ הַמָּוֶת מֵגֵן עָלָיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ וְנוֹסָף עוֹד (כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר).
בלשון הזוהר
הַאי קְרָא הָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ: יֵשׁ מְפַזֵּר וְיוֹסֵף עוֹד, מַאי וְנוֹסַף. אֶלָּא הַהוּא אֲתָר דְּשָׁרֵי בֵּיהּ מִיתָה, הוּא גָּרִים לֵיהּ דְּיִתוֹסַף מֵחַיִים דִּלְעֵילָּא לְאוֹסְפָא לֵיהּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אָמַר רִבִּי חִיָּיא, קְרָא אַסְהִיד, דְּכָל מַאן דְּיָהִיב לְמִסְכְּנֵי, אִתְעַר אִילָנָא דְּחַיֵּי, לְאוֹסְפָא לְהַהִיא אִילָנָא דְּמוֹתָא, וּכְדֵין אִשְׁתְּכַח חַיִּים וְחֵדוּ לְעֵילָּא. וּבַר נָשׁ דְּגָרִים דָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ, הַהוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי קָאִים עָלֵיהּ, וְהַהוּא אִילָנָא דְּמוֹתָא אַגִּין עֲלוֹי. וּבְגִין כַּךְ וְנוֹסַף עוֹד. (כמה דאת אמר)
׳צדקתו עומדת לעד׳ - שני האילנות עומדים להצילו
׳צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׳ (תהלים קיא, ג). מַה זֶּה ׳עֹמֶדֶת לָעַד׳? עוֹמֶדֶת עַל הָאָדָם לְזַמֵּן לוֹ קִיּוּם וְחַיִּים. כְּמוֹ שֶׁהוּא נָתַן לוֹ חַיִּים וְעוֹרֵר לְגַבֵּי הַחַיִּים, כָּךְ גַּם נוֹתְנִים לוֹ, וְאֵלּוּ שְׁנֵי אִילָנוֹת (נוֹתְנִים לוֹ) עוֹמְדִים עָלָיו לְהַצִּילוֹ וּלְהוֹסִיף לוֹ חַיִּים. ׳קַרְנוֹ תָרוּם בְּכָבוֹד׳. בֹּא רְאֵה, הָעוֹלָם שֶׁאָמַרְנוּ, אוֹתָהּ ׳קֶרֶן תָּרוּם׳, וּבַמֶּה? בַּכָּבוֹד שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁאִישׁ זֶה גָּרַם לְחַבְּרָם כְּאֶחָד, וּלְרוֹקֵן בְּרָכוֹת לְמַעְלָה וּמַטָּה.
בלשון הזוהר
׳צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד׳ (תהילים קיב, ט). מַאי ׳עוֹמֶדֶת לָעַד׳. עוֹמֶדֶת עָלֵיהּ דְּבַר נָשׁ, לְזַמְּנָא לֵיהּ קִיוּמָא וְחַיִּים. כְּמָה דְּאִיהוּ יָהִיב לֵיהּ חַיִּים, וְאַתְעַר לְגַבֵּי חַיִּין, הָכִי נָמֵי יַהֲבִין לֵיהּ. וְאִינּוּן תְּרֵי אִילָנִין (יהבין ליה) קַיְימִין עָלֵיהּ לְשֵׁיזָבָא לֵיהּ, וּלְאוֹסְפָא לֵיהּ חַיִּין. ׳קַרְנוֹ תָּרוּם בְכָבוֹד׳. תָּא חֲזֵי עָלְמָא דְּאַמָרָן, הַהוּא ׳קֶרֶן תָּרוּם׳, וּבְמָה. בְכָבוֹד דִּלְעֵילָּא, דְּהַאי בַּר נָשׁ גָּרִים לְחַבְּרָא לוֹן כַּחֲדָא, וּלְאַרְקָא בִּרְכָאן לְעֵילָּא וְתַתָא.
הקמת המשכן במעשי בני אדם - ׳וצדקה תציל ממות׳
רַבִּי אַבָּא אָמַר, בְּכָל זְמַן שֶׁהַמִּשְׁכָּן מוּקָם בְּמַעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם, אָז אוֹתוֹ יוֹם, יוֹם שֶׁל שִׂמְחַת הַכֹּל, וְשֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ מִתְרוֹקֵן בְּאוֹתָם נֵרוֹת, וּמְאִירִים כֻּלָּם. מִי שֶׁגּוֹרֵם אֶת זֶה, גּוֹרֵם לוֹ (בְּאוֹתוֹ עוֹלָם הַבָּא) שֶׁיִּנָּצֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיִהְיוּ לוֹ חַיִּים בָּעוֹלָם הַבָּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת׳ (משלי יא, ד) - וְכָתוּב ׳וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם׳ (שם ד, יח).
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא אָמַר, בְּכָל זִמְנָא דְּמַשְׁכְּנָא אִתְּקַם בְּעוֹבָדֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא, כְּדֵין הַהוּא יוֹמָא, יוֹמָא דְּחֶדְוָוה דְּכֹלָּא, וּמָשַׁח רְבוּת קַדִישָׁא אִתְרַק בְּהַנְהוּ בּוֹצִינִין, וְנַהֲרִין כֻּלְּהוּ. מַאן דְּגָרִים דָּא, גָּרִים לֵיהּ (בההוא עלמא דאתי) דְּיִשְׁתְּזִיב בְּהַאי עָלְמָא, וִיהֵא לֵיהּ חַיִּים בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוְת׳ (משלי יא, ד) - וּכְתִיב ׳וְאֹרַח צַדִיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם׳ (משלי ד, יח).
׳עשה לך שתי חצוצרות כסף׳
דגל מחנה האריה וחשבון חיילותיו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.