׳כמעשה ארץ מצרים׳
תורה נסתרת ונגלית ומעשה תמר בסוד המהימנותא
׳לספר בציון שם ה׳ - התורה נסתרת ונגלית ככל פסוקיה
׳כְּמַעָשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ׳ (ויקרא יח, ג) - רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם ה' וּתְהִלָּתוֹ׳ (תהלים קב, כב) בִּיְרוּשָׁלם - שָׁם שָׁנִינוּ, הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ נִסְתָּר וְנִגְלֶה. וְהַתּוֹרָה, שֶׁהִיא הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן, נִסְתֶּרֶת וְנִגְלֵית. וְכָל פָּסוּק שֶׁבַּתּוֹרָה, וְכָל פָּרָשָׁה שֶׁל הַתּוֹרָה, נִסְתָּר וְנִגְלֶה.
בלשון הזוהר
׳כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ׳ (ויקרא יח, ג) - רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם יהו"ה וּתְהִלָּתוֹ בִּיְרוּשָׁלַ ם׳ (תהילים קב, כב) - תַּמָּן תָּנֵינָן, שְׁמָא קַדִּישָׁא סָתִים וְגַלְיָא. וְאוֹרַיְיתָא דְּהִיא שְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, סָתִים וְגַלְיָא. וְכָל קְרָא דִּבְאוֹרַיְיתָא, וְכָל פַּרְשְׁתָא דְּאוֹרַיְיתָא, סָתִים וְגַלְיָא.
חוצפתה של תמר - פרשה המוכיחה שהתורה נסתרת ונגלית
שֶׁלָּמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מֵחֻצְפָּתָהּ שֶׁל צַדִּיקָה אַחַת יָצְאוּ כַּמָּה טוֹבוֹת לָעוֹלָם, וּמִי הִיא? תָּמָר, שֶׁכָּתוּב ׳וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם׳ (בראשית לח, יד) - אָמַר רַבִּי אַבָּא, פָּרָשָׁה זוֹ מוֹכִיחָה שֶׁהַתּוֹרָה נִסְתֶּרֶת וְנִגְלֵית. וַהֲרֵי הִסְתַּכַּלְתִּי בְּכָל הַתּוֹרָה וְלֹא מָצָאתִי מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא פֶּתַח עֵינַיִם, אֶלָּא הַכֹּל נִסְתָּר, וְסוֹד הַסּוֹדוֹת הוּא.
בלשון הזוהר
דְּתַנְיָא אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מֵחֲצִיפוּתָא דְּצַדֶּקֶת חֲדָא, נַפְקָן כְּמָה טָבָאן לְעָלְמָא. וּמַאן הִיא. תָּמָר. דִּכְתִּיב, ׳וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם׳ (בראשית לח, יד) - אָמַר רִבִּי אַבָּא, פַּרְשְׁתָּא דָּא מוֹכַח, דְּאוֹרַיְיתָא סָתִים וְגַלְיָא. וְהָא אִסְתַּכַּלְנָא בְּאוֹרַיְיתָא כֻּלָּא, וְלָא אַשְׁכַּחְנָא אֲתַר דְּאִקְרֵי פֶּתַח עֵינַיִם, אֶלָּא כֹּלָּא סָתִים, וְרָזָא דְּרָזִין הוּא.
הכרת תמר בדרכי הקב"ה - וזימונה לכך מששת ימי בראשית
וְלָמַדְנוּ, מָה רָאֲתָה הַצַּדֶּקֶת הַזּוֹ לַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה? אֶלָּא הִכִּירָה בְּבֵית חָמִיהָ אֶת דַּרְכֵי הקב"ה, אֵיךְ מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם עִם בְּנֵי הָאָדָם. וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא הִכִּירָה, הקב"ה הֵקִים אֶת הַדָּבָר עַל יָדָהּ. וְזֶה הוֹלֵךְ כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, מְזֻמֶּנֶת הָיְתָה בַּת שֶׁבַע מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית לִהְיוֹת אִמּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ. אַף כָּאן מְזֻמֶּנֶת הָיְתָה תָּמָר לְכָךְ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
וְתַנְיָא, מַאי חָמָאת צַדֶּקֶת זוֹ לְעוֹבָדָא דָּא. אֶלָּא יַדְעַת בְּבֵיתָא דַּחֲמוֹהִי אָרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֵיךְ מַדְבֵּר הַאי עָלְמָא עִם בְּנֵי נָשָׁא. וּבְגִין דְּהִיא יַדְעַת, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹקִים מִלָּה עַל יְדָהָא. וְאַזְלָא הָא כְּמָה דְּתָנֵינָן, אִזְדַּמְּנַת הֲוַת בַּת שֶׁבַע מו' יְמֵי בְּרֵאשִׁית לְמֶהֱוִי אִמֵּיהּ דִּשְׁלָמָא מַלְכָּא. אוּף הָכָא אִזְדַּמְּנַת הֲוַת תָּמָר לְדָא, מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא.
׳פתח עינים׳ - הפתח שכל עיני העולם מצפים לו
׳וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם׳ (בראשית לח, יד) - מִי זֶה פֶּתַח עֵינַיִם? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל׳ - וְכָתוּב ׳וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח׳ (שמות יב) - וְכָתוּב ׳פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק וְגוֹ'׳ (תהלים קיח). עֵינַיִם - שֶׁכָּל עֵינֵי הָעוֹלָם מְצַפִּים לַפֶּתַח הַזֶּה. אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה - מַה זֶּה תִּמְנָתָה? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט׳ (במדבר יב). וְכָךְ בֵּאַרְנוּ, תָּמָר הֵקִימָה הַדָּבָר לְמַטָּה, וְהִפְרִיחָה פְרָחִים וְנִצְנְצָה עֲנָפִים בְּסוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא.
בלשון הזוהר
׳וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם׳ (בראשית לח, יד) - מַאן פֶּתַח עֵינַיִם כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳וְהוּא יוֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל׳ (בראשית יח, א) - וּכְתִיב, ׳וּפָסַח יהו"ה עַל הַפֶּתַח׳ (שמות יב, כג) - וּכְתִיב ׳פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק וְגוֹ'׳ (תהילים קיח, יט). עֵינַיִם - דְּכָל עַיְינִין דְּעָלְמָא לְהַאי פִּתְחָא מְצַפָּאן. אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה - מַאי תִּמְנָתָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וּתְמוּנַת יהו"ה יַבִּיט׳ (במדבר יב). וְהָכִי אוֹקִימְנָא, תָּמָר אוֹקִימַת מִלָּה לְתַתָּא, וּפַרְחַת פַּרְחִין, וַאֲנִיצַת עַנְפִין בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא.
׳כי כסתה פניה׳ - דרך המנאפת שאין מכיר להינצל ממנה
׳וִיהוֹדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן׳ (הושע יב, א) -. ׳וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה וְגוֹ'׳. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת׳ (משלי ל, כ) - ׳כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ׳ - וּבֵאַרְנוּ ׳כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ׳ - שָׂרְפָה אֶת הָעוֹלָם בְּשַׁלְהֲבוֹתֶיהָ, ׳וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן׳ - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם ׳כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ׳ - וְאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ דְּרָכֶיהָ לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה. ׳וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ׳ - אֶל הַדֶּרֶךְ מַמָּשׁ, לְחַבֵּר לָבָן בְּאָדם. ׳וַיֹּאמֶר הָבָה נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ וְגוֹ'׳ - הֲרֵי בֵּאַרְנוּ הָבָה בְּכָל מָקוֹם.
בלשון הזוהר
׳וִיהוּדָה עוֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן׳ (הושע יב, א). ׳וַיִרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה וְגוֹ'׳. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת׳ (משלי ל, כ) - ׳כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ׳ - וְאוֹקִימְנָא ׳כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ׳ - אוֹקִידַת עָלְמָא בְּשַׁלְהוֹבוֹי, ׳וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוְן׳ - מַאי טַעְמָא. בְּגִין ׳כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ׳ - וְלֵית מַאן דְּיֵדַע אוֹרְחָהָא, לְאִשְׁתְּזָבָא מִנָּהּ. ׳וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ׳ - אֶל הַדֶּרֶךְ מַמָּשׁ, לְאִתְחַבְּרָא חִוָּורָא בְּסוּמָקָא. ׳וַיֹאמֶר הָבָה נָא אָבֹא אֵלַיִךְ וְגוֹ'׳ - הָא אוֹקִימְנָא הָבָה בְּכָל אֲתַר.
׳כי כלתו היא׳ - השמדת העולם או כלה ממש
׳כִּי לֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִיא׳ (בראשית לח, טז). ׳כִּי כַלָּתוֹ הִיא׳ שֶׁל הָעוֹלָם, מְתַרְגְּמִים: אֲשֶׁר הַשְׁמָדַת הָעוֹלָם הִיא. מָה הַטַּעַם לֹא יָדַע? מִשּׁוּם שֶׁהֵאִירוּ פָנֶיהָ לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, וְהִזְדַּמְּנָה לְבַשֵּׂם וּלְרַחֵם עַל הָעוֹלָם. ׳כִּי כַלָּתוֹ הִיא׳ - זוֹ כַּלָּה מַמָּשׁ, שֶׁכָּתוּב (שִׁיר ד) ׳אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה׳.
בלשון הזוהר
׳כִּי לֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִיא׳ (בראשית לח, טז). ׳כִּי כַלָּתוֹ הִיא׳ דְּעָלְמָא, מְתַרְגְּמִינָן אֲרִי שֵצַיְיתָא דְּעָלְמָא הִיא. מַאי טַעֲמָא לָא יָדַע. בְּגִין דְּהָא מְנַהֲרָן אַנְפָּהָא, לְקַבְּלָא מִנֵּיהּ, וְאִזְדַּמְּנָא לְאִתְבַּסְּמָא וּלְרַחֲמָא עָלְמָא (דבר אחר) ׳כִּי כַלָּתוֹ הִיא׳ - דָּא כַּלָּה מַמָּשׁ, דִּכְתִּיב, ׳אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה׳ (שיר השירים ד, ח).
משל בן השפחה שבהיכל - ׳אנכי אשלח גדי עזים׳
׳וַתֹּאמֶר מַה תִּתֶּן לִי כִּי תָבוֹא אֵלָי׳ (בראשית לח, טז). עַכְשָׁו הַכַּלָּה צְרִיכָה תַכְשִׁיטֶיהָ. ׳וַיּאמֶר אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים מִן הַצּאן׳ (בראשית לח, יז) - לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן מִשִּׁפְחָה אַחַת שֶׁהָלַךְ בַּהֵיכָל, רָצָה הַמֶּלֶךְ לָשֵׂאת מַטְרוֹנִיתָא עֶלְיוֹנָה וּלְהַכְנִיסָהּ לְהֵיכָלוֹ. אָמְרָה: מִי נָתַן אֶת זֶה בְּתוֹךְ הֵיכַל הַמֶּלֶךְ? (מִי נָתַן אֶת זֶה בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ אָמַר הַמֶּלֶךְ) אָמַר: מִכָּאן וָהָלְאָה אֲשַׁלַּח וַאֲגָרֵשׁ אֶת בֶּן הַשִּׁפְחָה מֵהֵיכָלִי.
בלשון הזוהר
׳וַתֹּאמֶר מַה תִּתֵּן לִי כִּי תָּבֹא אֵלָי׳ (בראשית לח, טז). הַשְׁתָּא כַּלָּה בַּעְיָא תַּכְשִׁיטָהָא. ׳וַיֹאמֶר אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים מִן הַצֹּאן׳ - לְמַלְכָּא דְהַוָה לֵיהּ בְּרָא מֵאָמַהוּ חֲדָא, וְאָזִיל בְּהֵיכָלָא, בָּעָא מַלְכָּא לְאִתְנַסְּבָא בְּמַטְרוֹנִיתָא עִלָּאָה, וּלְאַעְלָאָה בְּהֵיכָלֵיהּ. אָמְרָה מַאן יָהִיב לֵיהּ בְּהֵיכָלֵיהּ דְּמַלְכָּא (נ"א מאן יהיב ליה לדין בהיכליה דמלכא. אמר מלכא), אָמַר מִכָּאן וּלְהָלְאָה אַשְׁדַר וְאַתָּרִיךְ לִבְרָא דְּאָמַהוּ מֵהֵיכָלָא דִּילִי.
׳אשלח׳ ולא ׳אתן׳ - גירוש הבא מצד בכור הבהמה
כָּךָ גַּם כָּאן, ׳אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים מִן הַצֹּאן׳ (בראשית לח, יז) - וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ בְּלֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי. וְכָל אוֹתָם שֶׁמִּצַּד בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הֵם בָּאוּ. ׳וְעַל כֵּן לֹא׳ כָתוּב אָנֹכִי אֶתֵּן, אֶלָּא ׳אָנֹכִי אֲשַׁלַּח׳, אֲגָרֵשׁ וַאֲשַׁלַּח אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בְהֵיכָלִי.
בלשון הזוהר
כַּךְ נָמֵי הָכָא, ׳אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים מִן הַצֹּאן׳ (בראשית לח, יז) - וְהָא אוֹקִימְנָא, בְּלֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי. וְכָל אִינּוּן בְּסִטְרָא דִּבְכוֹר בְּהֵמָה קָא אָתוּ. וְעַל דָּא לָא כְּתִיב אָנֹכִי אֶתֵּן, אֶלָּא אָנֹכִי אֲשַׁלַּח, אַתָּרִיךְ וְאַשְׁדָּר לֵיהּ, דְּלָא יִשְׁתְּכַּח בְּהֵיכָלִי.
׳חותמך ופתילך ומטך׳ - תכשיטי הכלה, ויציאתה לגלות ושריפה
׳וַתֹּאמֶר אִם תִּתֵּן עֵרָבוֹן עַד שָׁלְחֶךְ׳ (בראשית לח, יז) - אֵלּוּ הֵם סִימָנֵי הַמַּטְרוֹנִיתָא שֶׁהִתְבָּרְכָה מֵהַמֶּלֶךְ בְּזִוּוּגָהּ. ׳וַיֹּאמֶר מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָךְ, וַתֹּאמֶר חֹתָמְךְ וּפְתִילֶךְ וּמַטְּךְ׳ (בראשית לח, יח) - אֵלּוּ הֵם (צִדְדֵי) הַקְּשָׁרִים הָעֶלְיוֹנִים, תַּכְשִׁיטֶיהָ שֶׁל הַכַּלָּה מִתְבָּרְכִים מִשְּׁלֹשֶׁת אֵלֶּה, נֵצַח הוֹד יְסוֹד, וְהַכֹּל נִמְצָא בִּשְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה, וְהַכַּלָּה (מְנַצֵּחַ הוֹד יְסוֹד) מִתְבָּרֶכֶת מִכָּאן. מִיָּד - ׳וַיִּתֶּן לָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַתַּהַר לוֹ׳ - ׳וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים׳ (בראשית לח, כד). מַה זֶּה מִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים? אַחַר שֶׁיְּשַׁלְּשׁוּ הֶחֳדָשִׁים, וַהֲרֵי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים בֵּאַרְנוּ. וְכָאן כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים, שֶׁהִתְחִיל הַחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי לְעוֹרֵר דִּינִים בָּעוֹלָם מֵחֲטָאֵי בְּנֵי אָדָם, וְהִיא יוֹנֶקֶת מִסִּטְרָא אַחֲרָא. אָז - ׳וַיֵּגּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךְ׳ - הֲרֵי כַּלָּה בַּסִּטְרָא אַחֲרָא נִמְצֵאת. מַה כָּתוּב? הוֹצִיאוּהָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל׳ (איכה ב, א) - וְתִשָּׂרֵף, בְּשַׁלְהֶבֶת הַצָּהֳרַיִם בַּגָּלוּת. מַה כָּתוּב? הִיא מוּצֵאת, לְהִמָּשֵׁךְ, לַגָּלוּת. ׳וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ׳ (בראשית לח, כה) - לֹא כָתוּב ׳לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה׳ - מִמֶּנּוּ, אֶלָּא ׳לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ׳ - שֶׁלּוֹ הַסִּימָנִים הַלָּלוּ הַמְּצוּיִים, אָנֹכִי הָרָה - מִיָּד - ׳וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי׳ (בראשית לח, כו) - צָדְקָה וַדַּאי, וְהַשֵּׁם גּוֹרֵם. מַה גָּרַם לָהּ? הַשֵּׁם הַזֶּה. חָזַר וְאָמַר, מִמֶּנִּי, שֶׁכָּתוּבּ ׳כִּי צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ׳ (תהלים יא, ז) - צָדְקָה - צָדַק ה', שֶׁמִּמֶּנִּי נָטְלָה אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה. מִמֶּנִּי יָרְשָׁה, מִמֶּנִּי נִמְצֵאת.
בלשון הזוהר
׳וַתֹּאמֶר אִם תִּתֵּן עֵרָבוֹן עַד שָׁלְחֶךָ׳ (בראשית לח, יז) - אִלֵּין אִינּוּן סִימָנִין דְּמַטְרוֹנִיתָא, דְּאִתְבָּרְכָא מִן מַלְכָּא בְּזִוּוּגָהָא. ׳וַיֹּאמֶר מַה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֵּן לָךְ, וַתֹּאמֶר חוֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ׳ - אִלֵּין אִינּוּן (נ"א סטרי) קִטְרֵי עִלָּאֵי, תַּכְשִׁיטָהָא דְּכַלָּה אִתְבָּרְכָא מִתְּלָתָא אִלֵּין, נֶצַח הוֹד יְסוֹד, וְכֹלָּא אִשְׁתְּכַח בִּתְלָתָא אִלֵּין וְכַלָה (ס"א מנצח הוד יסוד) מֵהָכָא מִתְבָּרְכָא. מִיַּד ׳וַיִּתֶּן לָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַתַּהַר לוֹ׳ - ׳וַיְּהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים׳. מַאן מִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים. בָּתַר דִּיתַלְּתוּן יַרְחַיָּא, וְהָא ג' יַרְחִין אוֹקִימְנָא. וְהָכָא כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים, דְּשָׁארִי יַרְחָא רְבִיעָאָה לְאִתְּעָרָא דִּינִין בְּעָלְמָא בְּחוֹבֵי בְּנֵי נָשָׁא, וְהִיא יַנְקָא מִסִּטְרָא אָחֳרָא. כְּדֵין, ׳וַיּוּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ׳ - הָא כַּלָּה בְּסִטְרָא אָחֳרָא אִשְׁתְּכַחַת. מַה כְּתִיב, הוֹצִיאוּהָ. כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל׳ (איכה ב, א) - וְתִשָּׂרֵף, בְּשַׁלְהוֹבֵי טִיהֲרָא בְּגָלוּתָא. מַה כְּתִיב, הִיא מוּצֵאת, לְאִתְמַשְּׁכָא בְּגָלוּתָא. ׳וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ׳. ׳לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה׳ - מִמֶּנוּ לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ׳ - דִּילֵיהּ סִימָנִין אִלֵּין מִשְׁתַּכְּחִין, אָנֹכִי הָרָה - מִיַּד ׳וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי׳ - צָדְקָה וַדַּאי, וּשְׁמָא גָּרִים. מַאן גָּרִים לָהּ, שְׁמָא דָּא. הָדָר וְאָמַר מִמֶּנִּי, דִּכְתִּיב, ׳כִּי צַדִּיק יהו"ה צְדָקוֹת אָהֵב יָשָׁר יֶחזוּ פָנֵימוֹ׳ (תהילים יא, ז) - צָדְקָה - צָדַק ה', דְּמִמֶּנִּי נַטְלַת שְׁמָא דָּא. מִמֶּנִּי יָרְתָא. מִמֶּנִּי אִשְׁתְּכַחַת.
׳חמיה׳ ו ׳יהודה׳ - שינוי הכינוי התלוי במקום עליון
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מָה הַטַּעַם כָּתוּב חָמִיהָ בְּמָקוֹם אֶחָד, וִיהוּדָה בְּמָקוֹם אַחֵר? אָמַר לוֹ, הַכֹּל נִקְשָׁר זֶה עִם זֶה. חָמִיהָ תָּלוּי בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מַאי טַעְמָא חָמִיהָ כְּתִיב בַּאֲתַר חַד, יְהוּדָה בַּאֲתַר אָחֳרָא. אָמַר לֵיהּ, כֹּלָּא אִתְקְטַר דָּא בְּדָא. חָמִיהָ, בַּאֲתַר עִלָּאָה תָּלֵי.
הקדמת תמר את עצמה - להוציא מלכים שולטים, וכן רות
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ בֵּאַרְנוּ בְּסוֹד עֶלְיוֹן בְּכַמָּה גְוָנִים. כְּשֶׁיִּתְבּוֹנְנוּ בַדְּבָרִים, מִמֶּנָּה יִשָּׁמְעוּ הַסּוֹדוֹת שֶׁל דַּרְכֵי הקב"ה וְדִינָיו בְּכָל מָקוֹם. וְהִיא יָדְעָה וְהִקְדִּימָה עַצְמָהּ לַדָּבָר הַזֶּה, לְהַשְׁלִים אֶת דַּרְכֵי הקב"ה כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנָּה מְלָכִים שַׁלִּיטִים, שֶׁעֲתִידִים לִשְׁלֹט עַל הָעוֹלָם. וְרוּת עָשְׂתָה כְּגוֹן זֶה.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, פַּרְשְׁתָּא דָּא אוֹקִימְנָא בְּרָזָא עִלָּאָה, בְּכַמָּה גַּוְונִין. כַּד יִסְתַּכְּלוּן מִלֵּי, מִינָּהּ יִשְׁתְּמַע רָזִין דְּאוֹרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְדִינוֹי בְּכָל אֲתַר. וְהִיא יַדְעַת וְאַקְדִּימַת גַּרְמָאָה לְמִלָּה דָּא, לְאַשְׁלְמָא אוֹרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין דְּיִנְפְּקוּ מִינָּהּ מַלְכִין שַׁלִּיטִין, וּזְמִינִין לְשַׁלְּטָאָה עַל עָלְמָא. וְרוּת כְּהַאי גַּוְונָא עַבְדַת.
׳כמעשה ארץ מצרים׳
נסתר ונגלה שבתורה וטהרת הארץ מטומאת העמים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.