׳וירא והנה באר בשדה׳
סוד הבאר, הדין שעליה וקשר המהימנותא
׳שלשה עדרי צאן׳ - הרובצים על הבאר וממלאים אותה ברכות
פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, ׳וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְגוֹ׳ (בראשית כט, ב) ' - ׳וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגוֹ'׳. יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל בַּפְּסוּקִים הַלָּלוּ, וְהֵם בְּסוֹד הַחָכְמָה שֶׁלָּמַדְתִּי מֵאַבָּא, וְכָךְ לָמַדְתִּי: ׳וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה׳ - אֵיזוֹ בְּאֵר? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם׳ (במדבר כא, יח) - ׳וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ׳ - אֵלּוּ הֵם נֵצַח סוֹד יְסוֹד, שֶׁאֵלּוּ הֵם ׳הָרוֹבְצִים עָלֶיהָ׳ וְעוֹמְדִים עָלֶיהָ. וּמֵאֵלֶּה מִתְמַלֵּאת הַבְּאֵר הַזּוֹ בִּבְרָכוֹת.
בלשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, ׳וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְגוֹ'׳ (בראשית כט, ב). ׳וְנֶאֱסָפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגוֹ'׳. הָנֵי קְרָאֵי אִית לְאִסְתַּכְּלָא בְּהוּ, וּבְרָזָא דְּחָכְמְתָא אִינּוּן, דְּאוֹלִיפְנָא מֵאַבָּא, וְהָכִי אוֹלִיפְנָא, ׳וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה׳, מַאן בְּאֵר. דָּא הוּא דִּכְתִּיב, ׳בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם׳ (במדבר כא, יח). - ׳וְהִנֵה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רוֹבְצִים עָלֶיהָ׳ - אִלֵּין אִינּוּן נֶצַח הוֹד יְסוֹד, דְּאִלֵּין אִינּוּן רְבִיעִין עָלָהּ, וְקַיְימִין עָלָהּ, וּמֵאִלֵּין אִתְמַלְּיָא בִּרְכָאן הַהִיא בְּאֵר.
האבן שעל הבאר - דין קשה הנגלל בהתחברות כתרי המלך
׳כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים׳ (בראשית כט, ב) - שֶׁהֲרֵי מֵהַבְּאֵר הַזּוֹ נִזּוֹנִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים (עוֹלָמוֹת תַּחְתּוֹנִים), וְכֻלָּם מִתְבָּרְכִים כְּאֶחָד. ׳וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר׳ - זֶהוּ הַדִּין הַקָּשֶׁה שֶׁעוֹמֵד עָלֶיהָ מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא לְהָנִיק לָהּ (מִמֶּנָּה). ׳וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים׳ (בראשית כט, ג) - אֵלּוּ הֵם שֵׁשֶׁת כִּתְרֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁכֻּלָּם מִתְכַּנְּסִים וּמַשְׁפִּיעִים בְּרָכוֹת מֵרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ וּמְרִיקִים לְתוֹכָהּ. וּכְשֶׁכֻּלָּם מִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד לְהָרִיק בָּהּ, אָז כָּתוּב ׳וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר׳ - מְנַדְּדִין (גוללים) אֶת אוֹתוֹ הַדִּין הַקָּשֶׁה וּמַעֲבִירִים אוֹתוֹ מִמֶּנָּה.
בלשון הזוהר
׳כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים׳ (בראשית כט, ב) - דְּהָא מִן הַאי בְּאֵר אִתְּזָנוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין (נ"א עלמין תתאין), וּמִתְבָּרְכָאן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא. ׳וְהָאֶבֶן גְּדוֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר׳ - דָּא הוּא דִּינָא קַשְׁיָא, דְּקַיְּימָא עָלָהּ מִסִּטְרָא אָחֳרָא לְיָנְקָא לָהּ (נ"א מינה). ׳וְנֶאֱסָפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים׳ - אִלֵּין אִינּוּן שִׁית כִּתְרֵי מַלְכָּא, דְּמִתְכַּנְשֵׁי כֻּלְּהוּ, וְנַגְדֵּי בִּרְכָאן מֵרֵישָׁא דְּמַלְכָּא, וּמְרִיקָן בָּהּ. וְכַד אִתְחַבְּרָאן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא לְאַרְקָא בָּהּ, כְּתִיב ׳וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר׳, מְנַדְּדִין (ס"א מגנדרין) לְהַהוּא דִּינָא קַשְׁיָא, וּמְעַבְּרָן לֵיהּ מִינָּהּ.
השבת האבן למקומה - הדין הצריך לבישום העולם ותיקונו
׳וְהִשְׁקוּ אֶת הַצּאן׳ (בראשית כט, ג) - מְרִיקִים בְּרָכוֹת מֵאוֹתָהּ בְּאֵר לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים. אַחַר כָּךְ - ׳וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ׳ - וְשָׁב אוֹתוֹ הַדִּין לִמְקוֹמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לְבַשֵּׂם אֶת הָעוֹלָם וּלְתַקֵּן הָעוֹלָם. וְעַכְשָׁו הֲרֵי הקב"ה מֵרִיק עֲלֵיכֶם בְּרָכוֹת מִמַּעְיַן הַנַּחַל, וּמִכֶּם מִתְבָּרְכִים כָּל בְּנֵי הַדּוֹר. אַשְׁרֵי חֶלְקְכֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, עֲלֵיכֶם כָּתוּב ׳וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ׳ (ישעיה נד, יג).
בלשון הזוהר
׳וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן׳ (בראשית כט, ג) - מְרִיקִין בִּרְכָאן מֵהַהִיא בְּאֵר, לְעִלָּאִין וְתַתָּאִין לְבָתַר ׳וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקוֹמָהּ׳. - תָּב הַהוּא דִּינָא לְאַתְרֵיהּ, בְּגִין דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבָשְׁמָא עָלְמָא, וּלְתַקְּנָא עָלְמָא. וְהַשְׁתָּא הָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָרִיק עָלַיְיכוּ בִּרְכָאן, מִמַּבּוּעָא דְּנַחֲלָא, וּמִנַּיְיכוּ כָּל בְּנֵי דָּרָא מִתְבָּרְכִין. זַכָּאָה חוּלָקֵיכוֹן בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי עָלַיְיכוּ כְּתִיב, ׳וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יהו"ה וְרַב שָׁלוֹם בָּנַיִךְ׳ (ישעיהו נד, יג).
קשר המהימנותא הנקשר בי"ג מדות - והתורה המתעטרת בהן
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם וְגוֹ'׳ (תהלים קמט, ה) '. לָמַדְנוּ, בְּי"ג מִדּוֹת נִקְשָׁר קֶשֶׁר הַמְּהֵימְנוּתָא, שֶׁיִּמָּצְאוּ בְרָכוֹת לַכֹּל. וְכָל אֱמוּנָתוֹ שֶׁל הקב"ה נִסְתְּרוּ בְּשָׁלֹשׁ. וְעַל זֶה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת מִתְעַטֶּרֶת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ מִקַּל וָחֹמֶר וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה וְכוּ', וְכַמָּה פְעָמִים בֵּאַרְנוּ אֶת זֶה, וְהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ מִתְעַטֵּר בָּזֶה.
בלשון הזוהר
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם וְגוֹ'׳ (תהילים קמט, ה), תָּאנָא בי"ג מְכִילָן, אִתְקְשַׁר קִשְׁרָא דִּמְהֵימְנוּתָא, לְאִשְׁתַּכְּחָא בִּרְכָאן לְכֹלָּא. וְכָל מְהֵימְנוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּתְלָתָא אַסְתִּימוּ. וְעַל הַאי, בי"ג מְכִילָן, אוֹרַיְיתָא מִתְעַטְּרָא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא מִקַל וָחוֹמֶר וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה וְכוּ', וְכַמָּה זִמְנִין אוֹקִימְנָא הַאי. וּשְׁמָא קַדִּישָׁא בְּהַאי מִתְעַטְּרָא.
׳כל אלה שבטי ישראל׳
קשר המהימנותא בשלשה עשר ונחלת החסידים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.