ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 9: ערב ובקר וצהרים - תפלת ערבית מגן הלילה עד אותיות אור הנגה בבקר › פיסקה 11 (קל ע"ב)

חצות הלילה רוח צפון שוברת הסטרא אחרא - הקב"ה משתעשע בגן עדן

תרומה · ערב ובקר וצהרים - תפלת ערבית מגן הלילה עד אותיות אור הנגה בבקר · מאמר 9 · פיסקה 11 · דף קל ע"ב

לשון הזוהר

בְּפַלְגוּ לֵילְיָא, כַּד רוּחַ צָפוֹן אִתְּעַר, בָּטַשׁ בְּכָל אִינּוּן מָדוֹרִין דְּרוּחִין בִּישִׁין, וְתָבַר (חד טנרא תקיפא) (צ"ז.) סִטְרָא אַחֲרָא, וְעָאל וְשָׁאט לְעֵילָּא וְתַתָּא, וְכָל אִינּוּן חֲבִילֵי טְהִירִין עַיְילִין לְדוּכְתַיְיהוּ, וְאִתְּבַּר חֵילַיְיהוּ וְלָא שַׁלְטִין. וּכְדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּא בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, וְהָא אִתְּמַר.

תרגום

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, כְּשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת רוּחַ צָפוֹן, מַכָּה בְּכָל אוֹתָם מְדוֹרֵי הָרוּחוֹת הָרָעוֹת, וְשׁוֹבֵר אֶחָד (סֶלַע חִזֵּק) אֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְנִכְנָס וּמְשׁוֹטֵט לְמַעְלָה וָמַטָּה, וְכָל אוֹתָן קְבוּצוֹת שֶׁל מְחַבְּלִים נִכְנָסוֹת לִמְקוֹמָן, וְנִשְׁבָּר כֹּחָן וְלֹא שׁוֹלְטוֹת. וְאָז הקב"ה נִכְנָס לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בפלגו ליליא, כד רוח צפון אתער, בטש בכל אינון מדורין דרוחין בישין, ותבר (חד טנרא תקיפא) (צ"ז.) סטרא אחרא, ועאל ושאט לעילא ותתא, וכל אינון חבילי טהירין עיילין לדוכתייהו, ואתבר חילייהו ולא שלטין. וכדין קודשא בריך הוא עאל לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן, והא אתמר.

התרגום: בחצות הלילה, כשמתעוררת רוח צפון, מכה בכל אותם מדורי הרוחות הרעות, ושובר אחד (סלע חזק) את הסטרא אחרא, ונכנס ומשוטט למעלה ומטה, וכל אותן קבוצות של מחבלים נכנסות למקומן, ונשבר כחן ולא שולטות. ואז הקב"ה נכנס להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן, והרי נתבאר.

מן המפרשים

מקדש מלך: לאגנא עלן מגו פחד בלילות פי' כשעולים הנשמות בלילה מקטרגים עליהם המלאכים ולכך אנו מתפללים שומר את ישראל לעד אמן. פחד דכמה סטרין המזיקין והמקטרגים המצויים בלילה להזיק היוצא חוץ לבית. לכך אנו אומרים ושמור צאתנו ובואנו. פחד דגיהנם…

אור יקר: ותבר חד טנרא היא המלכות סלע שהיא תקיפא וחזקה בסוד הדין, ורוח צפון משבר כח דיניה ומתבטלין, ועל זה מתבטלין ומשתברין כחות החצונים, שאין להם כח אלא מצדה, שהיא רוצה בהם מצד דיניה לייסר בני אדם ולהוכיחם, ובחולשת דיניה ביטולם.

זוהר הרקיע: ◆ דף ק"ל ע"ב) שבע"ב הוא גלגלתא בחי' שם ס"ג שבע"ב הוא בחי' אזנים מ"ה שבע"ב הוא בחי' עיניים ומשך החוטם ב"ן שבע"ב הוא הפה וב' נקבי החוטם וכבר פי' שבצורת האזנים נמצא שם ס"ג שממנו נעשה האזנים כנזכר ומאלו האזנים דא"ק יצא י"ג ת"ד…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר