יהי שם האלוה מברך - הקב"ה מוציא עמו מכח כוכבים ומזלות שהם אלילים אחרים
תרומה · ועשית קרסי נחשת חמשים - סוד שבעת חלונות הרקיע וכוכביהם · מאמר 86 · פיסקה 14 · דף קעב ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח ׳וְאָמַר, (דניאל ב כ) ׳לֶהוֵא שְׁמֵיהּ דִּי אֱלָהָא מְבָרַךְ מִן עָלְמָא וְעַד עָלְמָא דִּי חָכְמְתָא ׳וּגְבוּרְתָּאדִּילֵיהּ הִיא׳. ׳וְהוּא מְהַשְׁנֵא עִדָּנַיָּא וְזִמְנַיָא׳. וְכֹלָּא אִיהוּ בִּרְשׁוּתֵיהּ, וְאַפִּיק לְעַמֵּיהּ קַדִּישָׁא, מֵחֵילָא וּרְשׁוּתָא דְּכֹּכָבַיָּא וּמַזָּלֵי, בְּגִין דְּאִינּוּן טַעֲוָון אַחֲרָן וְלָא בְּאִלֵּין חוּלָקָא דְּיַעֲקֹב, כִּי אִם (ירמיה י) ׳בְּיוֹצֵר הַכֹּל הוּא׳.
תרגום
פָּתַח וְאָמַר, ׳יְהִי שֵׁם הָאֱלוֹהַּ מְבֹרָךְ מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, שֶׁהַחָכְמָה וְהַגְּבוּרָה שֶׁלּוֹ הִיא׳ (דניאל ב). וְהוּא מְשַׁנֶּה עִדָּנִים וּזְמַנִּים. וְהַכֹּל הוּא בִּרְשׁוּתוֹ, וְהוֹצִיא אֶת עַמּוֹ הַקָּדוֹשׁ מֵהַכֹּחַ וְהָרְשׁוּת שֶׁל כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, מִשּׁוּם שֶׁהֵם אֱלִילִים אֲחֵרִים, וְלֹא בְאֵלֶּה חֶלְקוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, כִּי אִם בְּיוֹצֵר הַכֹּל הוּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ׳ואמר, (דניאל ב כ) ׳להוא שמיה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא די חכמתא ׳וגבורתאדיליה היא׳. ׳והוא מהשנא עדניא וזמניא׳. וכלא איהו ברשותיה, ואפיק לעמיה קדישא, מחילא ורשותא דככביא ומזלי, בגין דאינון טעוון אחרן ולא באלין חולקא דיעקב, כי אם (ירמיה י) ׳ביוצר הכל הוא׳.
התרגום: פתח ואמר, ׳יהי שם האלוה מברך מן העולם ועד העולם, שהחכמה והגבורה שלו היא׳ (דניאל ב). והוא משנה עדנים וזמנים. והכל הוא ברשותו, והוציא את עמו הקדוש מהכח והרשות של כוכבים ומזלות, משום שהם אלילים אחרים, ולא באלה חלקו של יעקב, כי אם ביוצר הכל הוא.
מן המפרשים
הסולם: פתח ואמר להוא וגו': פו"א, להוא שמיה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא די חכמתא וגבורתא דיליה הוא והוא מהשנא עדניא וזמניא. והכל הוא ברשותו, והוציא את עמו הקדוש מכח ורשות הככבים והמזלות, משום שהם אלהים אחרים, ולא באלה חלק יעקב, כי…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: