ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 63: תפלת ערבית חובה - סוד יחוד תפלין של ראש וזרוע בשלשת השמות › פיסקה 5 (קסב ע"א)

ברוך זה נקדה עליונה זכר ושם זה עולם הבא נוקבא כבוד זה ימין ושמאל

תרומה · תפלת ערבית חובה - סוד יחוד תפלין של ראש וזרוע בשלשת השמות · מאמר 63 · פיסקה 5 · דף קסב ע"א

לשון הזוהר

וְרָזָא דָּא, (קל"ה:) בָּרוּךְ: דָּא רָזָא דִּנְקוּדָה עִלָּאָה, דְּאִיהוּ בָּרוּךְ, דְּכָל בִּרְכָאן נַבְעִין מִתַּמָּן. וְאִי תֵּימָא עָלְמָא דְּאָתֵי אִקְרֵי בָּרוּךְ. לָאו הָכִי, דְּהָא נְקוּדָה עִלָּאָה אִיהוּ דְּכַר, עָלְמָא דְּאָתֵי נוּקְבָּא. אִיהוּ בָּרוּךְ וְאִיהִי בְּרָכָה. בָּרוּךְ דְּכָר. בְּרָכָה נוּקְבָּא. וְעַל דָּא בָּרוּךְ אִיהוּ נְקוּדָה עִלָּאָה, (ר' ע"א) שֵׁם: דָּא עָלְמָא דְּאָתֵי, דְּאִיהוּ שֵׁם גָּדוֹל, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל׳ (יהושע ז, ט). כְּבוֹד: דָּא כָּבוֹד עִלָּאָה, דְּאִיהוּ יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן בְּהַאי תְּפִלָּה שֶׁל יַד, דְּאִיהוּ מַלְכוּתוֹ, וְנָטִיל כֹּלָּא בְּגַוֵּיהּ, וּבְהַאי מַלְכוּתוֹ אִתְּכְּלִילָן בֵּיהּ עָלְמִין כֻּלְּהוּ, לְמֵיזַן לוֹן, וּלְסַפְּקָא לוֹן, בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיכוּ וְעַל דָּא לְעוֹלָם וָעֶד.

תרגום

וְסוֹד זֶה, בָּרוּךְ - זֶה סוֹד הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהוּא בָּרוּךְ, שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת נוֹבְעוֹת מִשָּׁם. וְאִם תֹּאמַר, הָעוֹלָם הַבָּא הוּא שֶׁנִּקְרָא בָּרוּךְ - לֹא כָּךְ! שֶׁהֲרֵי הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה הִיא זָכָר, הָעוֹלָם הַבָּא נוּקְבָּא. הוּא בָּרוּךְ וְהִיא בְּרָכָה. בָּרוּךְ זָכָר, בְּרָכָה נוּקְבָּא. וְלָכֵן בָּרוּךְ הוּא נְקֻדָּה עֶלְיוֹנָה. שֵׁם - זֶה הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא שֵׁם גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךְ הַגָּדוֹל׳ (יהושע ז, ט) - כְּבוֹד - זֶה הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא יָמִין וּשְׂמֹאל. וְכֻלָּם כְּלוּלִים בִּתְפִלָּה זוֹ שֶׁל יָד, שֶׁהִיא מַלְכוּתוֹ, וְנוֹטֶלֶת הַכֹּל לְתוֹכָהּ. וּבַמַּלְכוּתוֹ הַזּוֹ נִכְלָלִים כָּל הָעוֹלָמוֹת לָזוּן אוֹתָם וּלְסַפֵּק לָהֶם בְּכָל מַה שֶּׁצְּרִיכִים, וְעַל זֶה לְעוֹלָם וָעֶד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ורזא דא, (קל"ה:) ברוך: דא רזא דנקודה עלאה, דאיהו ברוך, דכל ברכאן נבעין מתמן. ואי תימא עלמא דאתי אקרי ברוך. לאו הכי, דהא נקודה עלאה איהו דכר, עלמא דאתי נוקבא. איהו ברוך ואיהי ברכה. ברוך דכר. ברכה נוקבא. ועל דא ברוך איהו נקודה עלאה, (ר' ע"א) שם: דא עלמא דאתי, דאיהו שם גדול, כמה דאת אמר ׳ומה תעשה לשמך הגדול׳ (יהושע ז, ט). כבוד: דא כבוד עלאה, דאיהו ימינא ושמאלא. וכלהו כלילן בהאי תפלה של יד, דאיהו מלכותו, ונטיל כלא בגויה, ובהאי מלכותו אתכלילן ביה עלמין כלהו, למיזן לון, ולספקא לון, בכל מה דאצטריכו ועל דא לעולם ועד.

התרגום: וסוד זה, ברוך - זה סוד הנקדה העליונה, שהוא ברוך, שכל הברכות נובעות משם. ואם תאמר, העולם הבא הוא שנקרא ברוך - לא כך! שהרי הנקדה העליונה היא זכר, העולם הבא נוקבא. הוא ברוך והיא ברכה. ברוך זכר, ברכה נוקבא. ולכן ברוך הוא נקדה עליונה. שם - זה העולם הבא, שהוא שם גדול, כמו שנאמר ׳ומה תעשה לשמך הגדול׳ (יהושע ז, ט) - כבוד - זה הכבוד העליון שהוא ימין ושמאל. וכלם כלולים בתפלה זו של יד, שהיא מלכותו, ונוטלת הכל לתוכה. ובמלכותו הזו נכללים כל העולמות לזון אותם ולספק להם בכל מה שצריכים, ועל זה לעולם ועד.

מן המפרשים

מקדש מלך: כבוד דא כבוד עילאה הם חו"ג דלאה עכ"ל וכלהו כלילן בהאי תפלה של יד דאיהי מלכותו . פירוש כמו שלאה מקבלת מד' מוחין דזעיר כן המלכות שהיא רחל הנק' תפלה של יד מקבלת מהם:

אור החמה: ברוך דא רזא וגו' היינו חכמה שהיא מקור הברכות והיא תחלת ההגלות כמו הנקודה וגו'. שם וגומר בינה שם ולבוש לחכמה. כבוד היינו כללות ימין ושמאל: וכולהו כלילן בהאי והיינו מלכותו להראות מעמר כולם בה ולא ישלול ההיכלות אלא בהאי מלכות…

קרני אור: מן המקבילה בואתחנן מאמר יד, ג (רסד:) דא כבוד עלאה דא כבוד עלאה. ר"ל ת"ת שכולל חו"ג, וז"ש 'דאיהו' כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: