מלאך המות מפשיט הלבוש ומתלבש הרוח בגוף אחר שבגן עדן ושמח על כך
תרומה · והנה טוב מאד זה מלאך המות - סוד הנשמות בגן עדן ותשובת הרשעים · מאמר 40 · פיסקה 6 · דף קנ ע"א
לשון הזוהר
וְכַד מָטֵי זִמְנֵיהּ לְמֵיהַךְ וּלְנָפְקָא מֵהַאי עָלְמָא, לָא נָפִיק עַד דְּהַאי מַלְאָךְ הַמָּוֶת אַפְשִׁיט לֵיהּ לְבוּשָׁא דְּגוּפָא דָּא. כֵּיוָן דְּאִתְפָּשַּׁט הַאי גּוּפָא מֵהַהוּא רוּחָא, עַל יְדֵי דְּהַהוּא מַלְאָךְ הַמָּוֶת, אַזְלָא וּמִתְלַּבְּשָׁא בְּהַהוּא גּוּפָא אַחֲרָא דִּבְגִנְתָּא דְּעֵדֶן, דְּאִתְפְּשִׁיט כַּד אָתֵי לְהַאי עָלְמָא. וְלֵית חִדוּ לְרוּחָא, בַּר בְּהַהוּא גּוּפָא דְּתַמָּן, וְחַדֵּי עַל דְּאִתְפָּשַּׁט מֵהַאי גּוּפָא דְּהַאי עָלְמָא, וְאִתְלָבַּשׁ בִּלְבוּשָׁא אַחֲרָא שְׁלִים, כְּגַוְונָא דְּהַאי (נ"א דההוא) עָלְמָא, וּבֵיהּ יָתִיב וְאָזִיל וְאִסְתָּכַּל לְמִנְדַּע בְּרָזִין עִלָּאִין, מַה דְּלָא יָכִיל לְמִנְדַּע וּלְאִסְתַּכְּלָא בְּהַאי עָלְמָא בְּגוּפָא דָּא.
תרגום
וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לָלֶכֶת וְלָצֵאת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, לֹא יוֹצֵא עַד שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת הַזֶּה מַפְשִׁיטוֹ הַלְּבוּשׁ שֶׁל הַגּוּף הַזֶּה. כֵּיוָן שֶׁנִּפְשָׁט הַגּוּף מֵאוֹתָהּ רוּחַ עַל יְדֵי אוֹתוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, הוֹלֵךְ וּמִתְלַבֵּשׁ בְּאוֹתוֹ גוּף הָאַחֵר שֶׁבְּגַן עֵדֶן שֶׁמִּמֶּנּוּ הִתְפַּשֵּׁט כְּשֶׁבָּא לָעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵין שִׂמְחָה לָרוּחַ פְּרָט לְאוֹתוֹ הַגּוּף שֶׁל שָׁם, וְשָׂמֵחַ עַל שֶׁהִתְפַּשֵּׁט מֵהַגּוּף הַזֶּה שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה וְהִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף אַחֵר שָׁלֵם כְּמוֹ שֶׁל (אוֹתוֹ) הָעוֹלָם הַזֶּה, וּבוֹ יוֹשֵׁב וְהוֹלֵךְ וּמִתְבּוֹנֵן בַּסּוֹדוֹת הָעֶלְיוֹנִים, מַה שֶּׁלֹּא יָכֹל לָדַעַת וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה בַּגּוּף הַזֶּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד מטי זמניה למיהך ולנפקא מהאי עלמא, לא נפיק עד דהאי מלאך המות אפשיט ליה לבושא דגופא דא. כיון דאתפשט האי גופא מההוא רוחא, על ידי דההוא מלאך המות, אזלא ומתלבשא בההוא גופא אחרא דבגנתא דעדן, דאתפשיט כד אתי להאי עלמא. ולית חדו לרוחא, בר בההוא גופא דתמן, וחדי על דאתפשט מהאי גופא דהאי עלמא, ואתלבש בלבושא אחרא שלים, כגוונא דהאי (נ"א דההוא) עלמא, וביה יתיב ואזיל ואסתכל למנדע ברזין עלאין, מה דלא יכיל למנדע ולאסתכלא בהאי עלמא בגופא דא.
התרגום: וכשמגיע זמנו ללכת ולצאת מהעולם הזה, לא יוצא עד שמלאך המות הזה מפשיטו הלבוש של הגוף הזה. כיון שנפשט הגוף מאותה רוח על ידי אותו מלאך המות, הולך ומתלבש באותו גוף האחר שבגן עדן שממנו התפשט כשבא לעולם הזה, ואין שמחה לרוח פרט לאותו הגוף של שם, ושמח על שהתפשט מהגוף הזה של העולם הזה והתלבש בגוף אחר שלם כמו של (אותו) העולם הזה, ובו יושב והולך ומתבונן בסודות העליונים, מה שלא יכל לדעת ולהתבונן בעולם הזה בגוף הזה.
מן המפרשים
אור החמה: וכד מטי זמניה לנפקא וגומר הענין כי הרוח הוא מעולם היציר' והגוף מיסודי העולם הזה ויש בין עולם היצירה ועולם הגשמי החצונים שהם בין ההיכלות והשמים האלו ולזה בהבדל החצונים יוקשר העולם הרוחני עם הגשמי הזה וכאשר יכנס בין זה לזה…
הסולם: וכד מטא זמניה וכו': וכשהגיע זמנו ללכת ולצאת מעולם הזה, אינו יוצא עד שמלאך המות מפשיט את הלבוש וגוף הזה. כיון שנפשט הגוף מעל הרוח על ידי מלאך המות, הולך הרוח ומתלבש בגוף האחר שבגן העדן, שנתפשט ממנו בשעה שבא לעולם הזה. ואין שמחה…