ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 31: שיר השירים אשר לשלמה - סוד הזווג העליון בין משה ושלמה ונשיקות האהבה › פיסקה 2 (קמג ע"א)

המשכן שעשה משה הוקם עמו משכן אחר למעלה משכן הנער מטטרון

תרומה · שיר השירים אשר לשלמה - סוד הזווג העליון בין משה ושלמה ונשיקות האהבה · מאמר 31 · פיסקה 2 · דף קמג ע"א

לשון הזוהר

מִשְׁכָּן דְּעָבַד מֹשֶׁה בְּמַדְבְּרָא, לְנַחְתָּא שְׁכִינְתָּא לְאַרְעָא, בְּהַהוּא יוֹמָא מִשְׁכָּן אַחֲרָא אִתּוּקַם עִמֵּיהּ לְעֵילָּא, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ דִּכְתִּיב, ׳הוּקַם הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות מ, יז), הַמִּשְׁכָּן - מִשְׁכָּן אַחֲרָא (קנ"ט.) דְּאִתְקַם עִמֵּיהּ, וְדָא מִשְׁכָּן דְּנַעַר מְטַטְרוֹ"ן, וְלָא יַתִּיר. בַּיִת רִאשׁוֹן כַּד אִתְבְּנֵי, בַּיִת רִאשׁוֹן אַחֲרָא אִתְבְּנֵי עִמֵּיהּ, וְאִתְקָיַּים בְּעָלְמִין כֻּלְּהוּ, וְאַנְהִיר (ד"א בעלמא ואנהיר) לְכָל עָלְמִין, וְאִתְבָּסַם עָלְמָא, וְאִתְפָּתְחוּ כָּל מַשְׁקוֹפֵי עִלָּאִין לְאַנְהָרָא, וְלָא הֲוָה חֶדְוָה בְּכָל עָלְמִין כְּהַהוּא יוֹמָא, כְּדֵין פָּתְחוּ עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי וְאָמְרוּ שִׁירָתָא, וְהַיְינוּ שִׁיר הַשִּׁירִים. שִׁירָתָא דְּאִינּוּן מְנַגְּנִין דִּמְנַגְנָן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

תרגום

הַמִּשְׁכָּן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר לְהוֹרִיד שְׁכִינָה לָאָרֶץ, בְּאוֹתוֹ יוֹם הוּקַם מִשְׁכָּן אַחֵר עִמּוֹ לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ שֶׁכָּתוּב ׳הוּקַם הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות מ, יז) - הַמִּשְׁכָּן - מִשְׁכָּן אַחֵר שֶׁהוּקַם עִמּוֹ, וְזֶה מִשְׁכַּן הַנַּעַר מטטרו"ן, וְלֹא יוֹתֵר. כְּשֶׁנִּבְנָה בַּיִת רִאשׁוֹן, בַּיִת רִאשׁוֹן אַחֵר נִבְנָה עִמּוֹ, וְהִתְקַיֵּם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וְהֵאִיר (בָּעוֹלָם וְהֵאִיר) לְכָל הָעוֹלָמוֹת, וְהִתְבַּשֵּׂם הָעוֹלָם, וְנִפְתְּחוּ כָּל הַמַּשְׁקוֹפִים הָעֶלְיוֹנִים לְהָאִיר, וְלֹא הָיְתָה שִׂמְחָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כְּמוֹ אוֹתוֹ הַיּוֹם. אָז פָּתְחוּ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְאָמְרוּ שִׁירָה, וְזֶהוּ שִׁיר הַשִּׁירִים. שִׁיר שֶׁאוֹתָם הַמְנַגְּנִים שֶׁמְּנַגְּנִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: משכן דעבד משה במדברא, לנחתא שכינתא לארעא, בההוא יומא משכן אחרא אתוקם עמיה לעילא, כמה דאוקמוה דכתיב, ׳הוקם המשכן׳ (שמות מ, יז), המשכן - משכן אחרא (קנ"ט.) דאתקם עמיה, ודא משכן דנער מטטרו"ן, ולא יתיר. בית ראשון כד אתבני, בית ראשון אחרא אתבני עמיה, ואתקיים בעלמין כלהו, ואנהיר (ד"א בעלמא ואנהיר) לכל עלמין, ואתבסם עלמא, ואתפתחו כל משקופי עלאין לאנהרא, ולא הוה חדוה בכל עלמין כההוא יומא, כדין פתחו עלאי ותתאי ואמרו שירתא, והיינו שיר השירים. שירתא דאינון מנגנין דמנגנן לקודשא בריך הוא.

התרגום: המשכן שעשה משה במדבר להוריד שכינה לארץ, באותו יום הוקם משכן אחר עמו למעלה, כמו שבארוה שכתוב ׳הוקם המשכן׳ (שמות מ, יז) - המשכן - משכן אחר שהוקם עמו, וזה משכן הנער מטטרו"ן, ולא יותר. כשנבנה בית ראשון, בית ראשון אחר נבנה עמו, והתקים בכל העולמות והאיר (בעולם והאיר) לכל העולמות, והתבשם העולם, ונפתחו כל המשקופים העליונים להאיר, ולא היתה שמחה בכל העולמות כמו אותו היום. אז פתחו עליונים ותחתונים ואמרו שירה, וזהו שיר השירים. שיר שאותם המנגנים שמנגנים לקדוש ברוך הוא.

מן המפרשים

אור החמה: משכן דעבד משה וגו' פי' כי כבר ידעת סוד אבי"ע והנה בזמן המשכן לא היה החבור וזווג העליון אלא ביציר' הכי היה בח"ל כי הנה בח"ל שלטה עשיה ובא"י יצירה וכל זה בימי החול אבל בשבת בח"ל שלטה יצירה ובא"י בריאה והתם בעבור המשכן הזה שליט…

אור יקר: ואתפתחו כל משקופי כי הבינה מפתח כל פתחי הספירות, שהיא בעלת השערים כולם, והיא בעלת השמחה, ולזה אין משכן ולא מתן תורה בערך זה. לעיל ]שהשרים[ ]שהשירים[ הם מצד הבינה וזהו שאמר המשוררים הנמצאים מן הגבורות הטהורות העליונות,

הסולם: משכן דעבד משה וכו': המשכן שעשה משה במדבר, שתרד השכינה לארץ, ביום ההוא משכן אחר הוקם למעלה, כמו שהעמידוה, שכתוב, הוקם המשכן, המשכן, בא לרבות משכן אחר שהוקם עמו, וזהו המשכן של נער מטטרון, ולא יותר גבוה. פירוש, המשכן ה"ס בנין…

לכל המפרשים על פיסקה זו