ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 16: השמים מספרים כבוד אל - סוד תהלים יט ועטרת הלבנה בשבת › פיסקה 20 (קלז ע"ב)

תשבחת דוד ברוח הקדש על אור והתנוצצות ושלטון יום השבת

תרומה · השמים מספרים כבוד אל - סוד תהלים יט ועטרת הלבנה בשבת · מאמר 16 · פיסקה 20 · דף קלז ע"ב

לשון הזוהר

וּבְגִינֵי כַּךְ תּוּשְׁבַּחְתָּא דָּא, קָאָמַר דָּוִד בְּרוּחַ קֻדְשָׁא, עַל נְהִירוּ וּנְצִיצוּ וְשׁוּלְטָנוּ (נ"א ושלימו) דְּיוֹמָא דְּשַׁבַּתָּא עַל כָּל שְׁאַר יוֹמִין (ס"א ותקונא דיליה דאתתקנת ביומא דא מכל שאר יומין) בְּגִין רָזָא דִּשְׁמָא עִלָּאָה, דְּקָא נָהִיר בִּנְהִירוּ, וְנָצִיץ בִּנְצִיצוּ, וְאִשְׁתְּלִים בִּשְׁלִימוּ עֵילָּא וְתַתָּא. וּכְדֵין ׳תּוֹרַת יהו"ה תְּמִימָה׳, שַׁבָּת דְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא, (ס"א רזא דשמור כבוד לילה דהא היא ׳תורת ה' תמימה׳ תורה שבעל פה משה קבל תורה מסיני והא אתערו על תורה שבעל פה דאילו תורה שבכתב הא כתיב ויצו משרז את הלויים וגו' ׳לקוח את ספר התורה׳. ודא לליואי אתחזי להאי דאחיד בשמשא ומלכא דאתייא מיניה משה נהיר לישראל מ' שנין שמשא ביומוי ותורת ה' דא מעלי שבתא) בְּרָזָא חֲדָא כִּדְקַאמְרָן.

תרגום

וְלָכֵן הַתִּשְׁבַּחַת הַזּוֹ אָמַר דָּוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל הָאוֹר וְהִתְנוֹצְצוּת וְשִׁלְטוֹן (וּשְׁלֵמוּת) שֶׁל יוֹם הַשַּׁבָּת עַל כָּל שְׁאָר הַיָּמִים (ותקונה שגתקנת בְּיוֹם זֶה מִכָּל שְׁאָר הַיָּמִים) בִּשְׁבִיל סוֹד הַשֵּׁם הָעֶלְיוֹן שֶׁמֵּאִיר בְּאוֹר, וְנוֹצֵץ בְּהִתְנוֹצְצוּת, וְנִשְׁתַּלֵּם בִּשְׁלֵמוּת מַעְלָה וּמַטָּה. וְאָז ׳תּוֹרַת ה' תְּמִימָה׳, שַׁבָּת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת (סוֹד שֶׁל שָׁמוֹר כבוד לַיְלָה, שֶׁהִיא ׳תּוֹרַת ה' תְּמִימָה׳, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי. וַהֲרֵי הִתְעוֹרְרוּ עַל הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שאלו תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, הריכתובויצומשהאתהלוים וגו'לקוח אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה. וְזֶה רָאוּי לַלְוִיִּם לָזֶה שֶׁאוֹחֵז בַּשֶּׁמֶשׁ, וְהַמֶּלֶךְ שֶׁבָּא ממגו מֹשֶׁה מֵאִיר לְיִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה שמשביום, וְתוֹרַת ה' (דברים לא, כו) זהערב שַׁבָּת) בִּסוֹד אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגיני כך תושבחתא דא, קאמר דוד ברוח קדשא, על נהירו ונציצו ושולטנו (נ"א ושלימו) דיומא דשבתא על כל שאר יומין (ס"א ותקונא דיליה דאתתקנת ביומא דא מכל שאר יומין) בגין רזא דשמא עלאה, דקא נהיר בנהירו, ונציץ בנציצו, ואשתלים בשלימו עילא ותתא. וכדין ׳תורת יהו"ה תמימה׳, שבת דמעלי שבתא, (ס"א רזא דשמור כבוד לילה דהא היא ׳תורת ה' תמימה׳ תורה שבעל פה משה קבל תורה מסיני והא אתערו על תורה שבעל פה דאילו תורה שבכתב הא כתיב ויצו משרז את הלויים וגו' ׳לקוח את ספר התורה׳. ודא לליואי אתחזי להאי דאחיד בשמשא ומלכא דאתייא מיניה משה נהיר לישראל מ' שנין שמשא ביומוי ותורת ה' דא מעלי שבתא) ברזא חדא כדקאמרן.

התרגום: ולכן התשבחת הזו אמר דוד ברוח הקדש על האור והתנוצצות ושלטון (ושלמות) של יום השבת על כל שאר הימים (ותקונה שגתקנת ביום זה מכל שאר הימים) בשביל סוד השם העליון שמאיר באור, ונוצץ בהתנוצצות, ונשתלם בשלמות מעלה ומטה. ואז ׳תורת ה' תמימה׳, שבת של ערב שבת (סוד של שמור כבוד לילה, שהיא ׳תורת ה' תמימה׳, תורה שבעל פה, משה קבל תורה מסיני. והרי התעוררו על התורה שבעל פה, שאלו תורה שבכתב, הריכתובויצומשהאתהלוים וגו'לקוח את ספר התורה. וזה ראוי ללוים לזה שאוחז בשמש, והמלך שבא ממגו משה מאיר לישראל ארבעים שנה שמשביום, ותורת ה' (דברים לא, כו) זהערב שבת) בסוד אחד, כמו שאמרנו.

מן המפרשים

אור החמה: בגין רזא דשמא עלאה שם יהו"ד שבת"ת דקא נהיר בנהירו מצד הבינה ונציץ בנציצו מצד החכמה. ואשתלים בשלימו מצד הכתר והוא יורד לכבוד להתייחד בענין שהוא נשלם מלמעלה מצד ג' ראשונות ותתא מצד ייחודו עם המ'. וכדין בהשתלם זה שסודו כל הפסוקים…

הסולם: ובגיני כך תושבחתא וכו': ומשום זה שבח הזה של השמים מספרים, אמר דוד ברוח הקדש על ההארה וההתנוצצות והממשלה של יום השבת על כל שאר הימים, משום שהסוד של השם העליון, ז"א, מאיר באור ומתנוצץ בהתנוצצות ונשלם בשלמות למעלה ולמטה. ואז תורת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: