ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 16: השמים מספרים כבוד אל - סוד תהלים יט ועטרת הלבנה בשבת › פיסקה 2 (קלו ע"ב)

הסיפור נוצצים באור שלמות הספר העליון - עולים בשם שלם ומאירים באור שלם

תרומה · השמים מספרים כבוד אל - סוד תהלים יט ועטרת הלבנה בשבת · מאמר 16 · פיסקה 2 · דף קלו ע"ב

לשון הזוהר

וּמַאן אִיהוּ סִפּוּר. דְּנַצְּצֵי בִּנְהִירוּ דִּשְׁלִימוּ דְּסֵפֶר עִלָּאָה. וּבְגִין כַּךְ, סַלְּקִין בִּשְׁמָא שְׁלִים, וְנַהֲרִין בִּנְהִירוּ שְׁלִים, וְנַצְצֵי בִּנְצִיצוּ שְׁלִים. אִינְהוּ מְנַצְצֵי וְנַהֲרֵי בְּגַרְמַיְיהוּ, מִגּוֹ נְהִירוּ דִּנְצִיצוּ דְּסֵפֶר עִלָּאָה, וְנַצְצֵי וְנַהֲרֵי לְכָל סְטָר וּסְטָר (נ"א לכל כבוד וכבוד) דְּמִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ, דְּהָא מִנַּיְיהוּ, מֵהַהוּא סְפִירוּ וּנְהִירוּ, נָהִיר כָּל עִזְקָא וְעִזְקָא, וְנָצִיץ בִּנְצִיצוּ, בְּגִין דִּבְּהַאי יוֹמָא מִתְעַטְּרָן שָׁמַיִם, וְסַלְּקִין בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, יַתִּיר מִשְּׁאָר יוֹמִין. וּמַעֲשֵׂה יָדָיו, הַהוּא טַלָּא עִלָּאָה, דְּנָהִיר מִכָּל סִטְרִין גְּנִיזִין, דְּאִיהוּ מַעֲשֵׂה יָדָיו, וְתִקּוּנָא דִּילֵיהּ, דְּמִתַּתְקְנָא בְּיוֹמָא דָּא מִכָּל שְׁאָר יוֹמִין.

תרגום

וּמַה הוּא הַסִּפּוּר? שֶׁנּוֹצְצִים בְּאוֹר שֶׁל שְׁלֵמוּת הַסֵּפֶר הָעֶלְיוֹן. וְלָכֵן עוֹלִים בְּשֵׁם שָׁלֵם, וּמְאִירִים בְּאוֹר שָׁלֵם, וְנוֹצְצִים בְּהִתְנוֹצְצוּת שְׁלֵמָה. הֵם נוֹצְצִים וּמְאִירִים בְּעַצְמָם מִתּוֹךְ אוֹר שֶׁל הִתְנוֹצְצוּת הַסֵּפֶר הָעֶלְיוֹן, וְנוֹצְצִים וּמְאִירִים לְכָל צַד וְצַד (לְכָל כבוד וכבוד) שֶׁנִּדְבָּקִים בּוֹ. שֶׁהֲרֵי מֵהֶם, מֵאוֹתָהּ סַפִּירִיּוּת וְאוֹר מְאִירָה כָּל טַבַּעַת וְטַבַּעַת וְנוֹצֶצֶת בְּהִתְנוֹצְצוּת, מִשּׁוּם שֶׁבַּיּוֹם הַזֶּה מִתְעַטְּרִים הַשָּׁמַיִם וְעוֹלִים בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר הַיָּמִים. וּמַעָשֵׂה יָדָיו - אוֹתוֹ הַטַּל הָעֶלְיוֹן שֶׁמֵּאִיר מִכָּל הַצְּדָדִים הַגְּנוּזִים, שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה יָדָיו, וְתִקּוּנוֹ - שֶׁמִּתְתַּקֵּן בַּיּוֹם הַזֶּה מִכָּל שְׁאָר הַיָּמִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומאן איהו ספור. דנצצי בנהירו דשלימו דספר עלאה. ובגין כך, סלקין בשמא שלים, ונהרין בנהירו שלים, ונצצי בנציצו שלים. אינהו מנצצי ונהרי בגרמייהו, מגו נהירו דנציצו דספר עלאה, ונצצי ונהרי לכל סטר וסטר (נ"א לכל כבוד וכבוד) דמתדבקן ביה, דהא מנייהו, מההוא ספירו ונהירו, נהיר כל עזקא ועזקא, ונציץ בנציצו, בגין דבהאי יומא מתעטרן שמים, וסלקין בשמא קדישא, יתיר משאר יומין. ומעשה ידיו, ההוא טלא עלאה, דנהיר מכל סטרין גניזין, דאיהו מעשה ידיו, ותקונא דיליה, דמתתקנא ביומא דא מכל שאר יומין.

התרגום: ומה הוא הספור? שנוצצים באור של שלמות הספר העליון. ולכן עולים בשם שלם, ומאירים באור שלם, ונוצצים בהתנוצצות שלמה. הם נוצצים ומאירים בעצמם מתוך אור של התנוצצות הספר העליון, ונוצצים ומאירים לכל צד וצד (לכל כבוד וכבוד) שנדבקים בו. שהרי מהם, מאותה ספיריות ואור מאירה כל טבעת וטבעת ונוצצת בהתנוצצות, משום שביום הזה מתעטרים השמים ועולים בשם הקדוש יותר מבשאר הימים. ומעשה ידיו - אותו הטל העליון שמאיר מכל הצדדים הגנוזים, שהוא מעשה ידיו, ותקונו - שמתתקן ביום הזה מכל שאר הימים.

מן המפרשים

מקדש מלך: ונהרין בנהירו וכו' פי' מצד החסדים. ונצצין בנציצו מצד הגבורות. ונהרי לכל כבוד וכבוד דמתדבקן ביה ה"ג ור"ל שזעיר מאיר לכל ספירה וספירה מספירות המ' הנדבקים בו וכתב בספר אור ישראל טעם שהמ' נק' כבוד לפי שאבא יסד ברתא ול"ב נתיבות…

הסולם: ומאן איהו ספור וכו': שואל, מה הוא ספור, שנאמר בהם, השמים מספרים. ומשיב, שמתנוצצים בהארת השלמות של ספר העליון, שהוא אבא, והנמשך מספר נקרא ספור. ומשום זה, עולים בשם שלם, שהוא הויה, ומאירים באור שלם, בקו ימין, ומתנוצצים בהתנוצצות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר