כפת תמרים אשה בבעלה וענף עץ עבות שלשה ועלים וערבי נחל כשוקים בבן אדם
תצוה · ולקחתם לכם פרי עץ הדר - סוד ארבעת המינים כדיוקן הצדיק · מאמר 15 · פיסקה 3 · דף קפו ע"ב
לשון הזוהר
כַּפֹּת תְּמָרִים, הָכָא אִתְכְּלִילַת אִתְּתָא בְּבַעְלָהּ בְּלָא פִּרוּדָא, כַּפּוֹת תְּמָרִים (ויחי ר"כ) כַּחֲדָא. וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת, תְּלָתָא. וְעָלִין דִּילֵיהּ, דָּא בְּסִטְרָא דָּא, וְדָא בְּסִטְרָא דָּא, וְחַד דְּשַׁלִּיט עָלַיְיהוּ. וְעַרְבֵי נַחַל, תְּרֵין. דְּלֵית לְהוּ רֵיחָא וְטַעְמָא, כְּשׁוֹקִין בִּבְנֵי נָשָׁא. (ובגין כך) לוּלָב נָטִיל כֻּלְּהוּ, כְּחוּטָא דְּשִׁדְרָה קַיָּימָא דְּגוּפָא. וּמַה דְּנָפִיק לְבַר טֶפַח, הָכִי הוּא, בְּגִין לְאַשְׁלְמָא וּלְאַפָּקָא כֹּלָּא, וּלְשַׁמְּשָׁא כַּדְקָא חֲזֵי.
תרגום
כַּפֹּת תְּמָרִים - כָּאן נִכְלֶלֶת אִשָּׁה בְּבַעְלָהּ בְּלִי פֵרוּד, כַּפֹּת תְּמָרִים כְּאֶחָד. וַעֲנַף עֵץ עָבֹת - שְׁלֹשָׁה. וְעָלִים שֶׁלּוֹ - זֶה בְּצַד זֶה, וְזֶה בְּצַד זֶה, וְאֶחָד שֶׁשּׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם. וְעַרְבֵי נָחַל - שְׁנַיִם, שֶׁאֵין לָהֶם רֵיחַ וְטַעַם, כְּשׁוֹקַיִם בְּבֶן אָדָם. (וּמִפְּנֵי כֵן) לוּלָב נוֹטֵל כֻּלָּם, כְּחוּט הַשִּׁדְרָה שֶׁמַּעֲמִיד אֶת הַגּוּף. וּמַה שֶּׁיּוֹצֵא הַחוּצָה טֶפַח - כָּךְ הוּא, כְּדֵי לְהַשְׁלִים וּלְהוֹצִיא הַכֹּל וּלְשַׁמֵּשׁ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כפת תמרים, הכא אתכלילת אתתא בבעלה בלא פרודא, כפות תמרים (ויחי ר"כ) כחדא. וענף עץ עבות, תלתא. ועלין דיליה, דא בסטרא דא, ודא בסטרא דא, וחד דשליט עלייהו. וערבי נחל, תרין. דלית להו ריחא וטעמא, כשוקין בבני נשא. (ובגין כך) לולב נטיל כלהו, כחוטא דשדרה קיימא דגופא. ומה דנפיק לבר טפח, הכי הוא, בגין לאשלמא ולאפקא כלא, ולשמשא כדקא חזי.
התרגום: כפת תמרים - כאן נכללת אשה בבעלה בלי פרוד, כפת תמרים כאחד. וענף עץ עבת - שלשה. ועלים שלו - זה בצד זה, וזה בצד זה, ואחד ששולט עליהם. וערבי נחל - שנים, שאין להם ריח וטעם, כשוקים בבן אדם. (ומפני כן) לולב נוטל כלם, כחוט השדרה שמעמיד את הגוף. ומה שיוצא החוצה טפח - כך הוא, כדי להשלים ולהוציא הכל ולשמש כמו שצריך.
מן המפרשים
מקדש מלך: הכא אתכלילת פי' מדלא כתיב פרי עץ הדר וכפות תמרים אלא כפות ש"מ שהם אחדות אחד. ושיעור הכתוב פרי עץ של הדר שהיא המ'. שיניקתה מיסוד הנק' עץ הדר מחוברת תמיד עם כפות תמרים שהוא היסוד הנזכר: וענף עץ עבות תלתא פי' חג"ת: וערבי נחל תרין…
אור החמה: דלית להו ריחא וטעמא הם נצח והוד דאין פעולה מיוחסת אליהם לא דקה כריח ולא גסה כטעם אלא שמסייעין הגוף אל הזווג ואינם נהנים בו כלל. ובג"כ לולב וגו' קשי' ליה מאי דפי' התמר הת"ת ונזכר ב' פעמים כנז' ולא פי' לולב ביסוד אתרוג מ' תלתא…
הסולם: כפת תמרים, הכא וכו' : כפות תמרים הוא יסוד צדיק, כמ"ש צדיק כתמר יפרח כאן נכללה אשה בבעלה בלי פירוד. כי כתוב כפות תמרים ולא וכפות תמרים, שה ו' תפסיק בין פרי עץ הדר אל כפות תמרים, להורות שהם כפותים יחד. (כנ"ל פרשת ויחי אות רי"ט)…