בגד הצמר או הפשתים - שלטון הנגע ממקום עליון שולט בכל בשני הגונים
תזריע · בגד הצמר או הפשתים - סוד שלטון הנגע בשני הגונים · מאמר 33 · פיסקה 1 · דף נא ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, ׳בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים׳ אֲמַאי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, בְּכֹלָּא שַׁרְיָא, וּבְכֹלָּא שַׁלְטָא. וְאִית כְּגַוְונָא דָּא דִּכְתִּיב, ׳דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים׳ (משלי לא, יג). וּבְגִּינֵי כַּךְ, שׁוּלְטָנֵיהּ דְּהַהוּא נֶגַע דְּנָפִיק מֵאֲתַר עִלָּאָה, דָּא שַׁלְטָא בְּכֹלָּא, בִּתְרֵי גַּוְונֵי, בְּצֶמֶר וּבְפִשְׁתִּים. וּבְגִין כַּךְ, ׳זֹאת תּוֹרַת נֶגַע׳ הַצָּרַעַת ׳בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים׳.
תרגום
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, ׳בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים׳ (ויקרא יג, נט) - לָמָּה? אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בַּכֹּל שׁוֹרֶה וּבַכֹּל שׁוֹלֵט. וְיֵשׁ כְּמוֹ זֶה, שֶׁכָּתוּב ׳דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים׳ (משלי לא, יג) - וּמִשּׁוּם כָּךְ שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ נֶגַע שֶׁיּוֹצֵא מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן, זֶה שׁוֹלֵט בַּכֹּל, בִּשְׁנֵי גְוָנִים, בְּצֶמֶר וּבְפִשְׁתִּים. וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳זֹּאת תּוֹרַת נֶגַע׳ - הַצָּרַעַת ׳בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יוסי, ׳בגד הצמר או הפשתים׳ אמאי. אמר רבי יצחק, בכלא שריא, ובכלא שלטא. ואית כגוונא דא דכתיב, ׳דרשה צמר ופשתים׳ (משלי לא, יג). ובגיני כך, שולטניה דההוא נגע דנפיק מאתר עלאה, דא שלטא בכלא, בתרי גווני, בצמר ובפשתים. ובגין כך, ׳זאת תורת נגע׳ הצרעת ׳בגד הצמר או הפשתים׳.
התרגום: אמר רבי יוסי, ׳בגד הצמר או הפשתים׳ (ויקרא יג, נט) - למה? אמר רבי יצחק, בכל שורה ובכל שולט. ויש כמו זה, שכתוב ׳דרשה צמר ופשתים׳ (משלי לא, יג) - ומשום כך שלטונו של אותו נגע שיוצא ממקום עליון, זה שולט בכל, בשני גונים, בצמר ובפשתים. ומשום כך, ׳זאת תורת נגע׳ - הצרעת ׳בגד הצמר או הפשתים׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: בכולא שרייא : פי' שהצמר הוא בחינת החסדים והפשתים הוא בחי' הגבורה והנגע שולט בכולם לפי שכשאינם באים מוחין דאבא לזעיר ואין בו אלא מוחין דאימא אזי נעשים מהם הנגעים כמ"ש הרב וזה בין בחסדים בין בגבורה שהם בחינת צמר ופשתים
אור החמה: א"ר יצחק בכולא שריא אם יפגמו בני אדם בדבורם וישלטו ובכלא שלטא אחר שיתנו לה חניה אם ימסרהו לה בדבורו אמנם העיקר שמראה בה הנגע הוא מה שהוא מסויים לקדושה דהיינו צמר ופשתים מסויים לעבודה עליונה דהיינו מדת המ' בבגדי כהונה והיא יצאה…
הסולם: א״ר יוסי וכו׳: אר״י, בגד הצמר או הפשתים למה. היה לו לומר בגד סתם. א״ר יצחק, והכתוב מלמדנו, שהנגע שורה בכל ושולט על כל. כי צמר בא מבינה ופשתים ממלכות והנגע שולט על שניהם. ויש כעין זה, שכתוב, דרשה צמר ופשתים , שמלמדנו שהמלכות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: